22/06/2023
חרדה חברתית
אני לבושה חשוף מדי?
זה מחמיא לי? זה מכוער?
רואים את השוונצים? התבלגן לי השיער?
צחקתי בקול רם מדי?
אוי אמרתי בדיחה לא במקום? אולי הוא נעלב?
אולי חושבים שאני מטופשת?
ולא קשורה, ולא מבינה את הסיטואציה
עושים לי טובה שצוחקים ממשהו שאמרתי כי... לא נעים, ועוד פעם זאתי?
אני אוכלת בפה פתוח? שיט, ירקתי על מישהו?
שוב יצא לי צחוק בקול רם מדי? או מפגר?
יש לי ריח מסריח?
אולי אני מגעילה ולא נעים להם להגיד לי?
זרקתי משפט לא קשור והפרעתי בשיחה?
אני מנסה להשחיל הערות בכוח ?
אני לא קשורה?
אני מפריעה?
אני תופסת יותר מדי מקום?
כולם רואים אותי?
כולם רואים אותי?
כולם רואים לי?
כולם רואים לי?
וחושבים שאני..?
מכוערת
מתנשאת
סתומה
לא קשורה
לא קולטת את הסיטואציה
פה בכוח
והלוואי
הלוואי
שהיא לא היתה פה
ולא אומרים לי
כי לא נעים
אבל בתכל'ס
כולם שונאים אותי
ואני תופסת
יותר
מדי
מקום
~~~
חרדה חברתית זה משהו שהרבה מאיתנו סובלים ממנו.
אני סובלת ממנו.
וגם אחרי הרבה מאוד שנים של עבודה פנימית,
הקולות האלה עולים.
ובאים.
והם עדין שם,
ולא השתנו.
ולא נהיו "נחמדים" יותר כלפי עצמי.
אבל יש דברים שכן השתנו. והטיפול בעצמי כן עזר.
כי הקולות האלה - עוד ישנם, באותן המילים בדיוק,
אבל הווליום שלהן ירד.
תוך כדי אירוע, הן הפכו להיות כמו רעש רקע - ולא הכתוביות שרצות לי מול העיניים וממסכות הכל.
אני שומעת אותן, ואני יודעת להגיד לעצמי - היי, זו חרדה.
ולא להבהל מזה שאני חרדה.
לדעת שהיא פשוט... שם. היא שם. היא כנראה לא תעלם.
ולפחות *כרגע*, אין לי שום דבר לעשות עם זה.
אז זה בסדר.
פשוט לתת לקולות האלה להיות, ולהמשיך כרגיל.
הם הרבה פחות מנהלים אותי.
זה לא שלא בכלל - אבל הרבה, הרבה פחות.
וכן גם כשחוזרת הביתה מאירוע חברתי, המחשבות ממשיכות "אם רק הייתי אומרת ככה ולא אחרת" "איזה תשובה סתומה נתתי לו" "מה אני קשורה עם ההערה הזו שזרקתי לאוויר ופתאום נהיה שקט מביך"
אבל היום אני כבר יודעת פשוט להתעסק במשהו אחר ולתת למחשבות האלה לבוא, ולחלוף.
להיות חרד.ה זה משהו שבא לי בתקופות.
ויש סביבות שיותר תומכות בי וכאלה שפחות.
ויש תקופות שיותר קשה לי לא-לתת-לחרדה-לנהל אותי,
אבל בסך הכל - זה משתפר. התקופות האלה נהיות קצרות יותר מפעם לפעם, ובתדירות רחוקה יותר, ובווליום הגיוני יותר.
ואז גם אם יש "פיק" קיצוני של חרדה פעם ב...
אני יודעת להגיד
ולהזכיר לעצמי
זה בסדר
שככה זה עכשיו.
זה יעבור.
ואז... זה עובר.
