25/11/2025
הגוף זוכר ודרוך כל הזמן. לכל מגע, לכל מילה, לכל חוויה. אצל נשים שחוו טראומה ובפרט טראומה מינית, הזיכרון הזה מתעורר בעוצמה דווקא בתקופות שאמורות להיות מלאות שמחה.
הדרך להיריון? היא כבר יכולה להיות שדה מוקשים.
יחסי מין שנועדו להביא חיים חדשים הופכים לטריגרים חוזרים ונשנים. האישה חווה שוב ושוב את הפגיעה ומרגישה מתוסכלת שהיא חווה את זה, ובטח עכשיו עם בן זוג שהיא בחרה ואוהבת ועם הבחירה שלה שהיא רוצה להיכנס להיריון ולהרחיב את המשפחה. כל ניסיון כזה הופך לעוד מסע רגשי מורכב.
ואז מגיעות הבדיקות. חדר זר. אדם זר. בקשה להתפשט, לחשוף, לפתוח.
תארי לעצמך איך זה מרגיש כשכל בדיקה רפואית שגרתית מעוררת זיכרון גופני ורגשי של חוסר שליטה.
ככל שההיריון מתקדם, הפחד גדל. הלידה המתקרבת, המחשבות על חדר לידה כמקום לא מוכר ובטוח, מלא אנשים זרים שיגעו, שיבדקו, שיחליטו בשבילה.
ואז הלידה עצמה - שהיא בעצמה אירוע לא צפוי, אירוע שקשה לשלוט בו. איבוד השליטה בחדר הלידה מהדהד את איבוד השליטה בזמן הפגיעה. טריגרים מופעלים. הכיווץ הלא-מודע והלא רצוני בגוף מעכב את התקדמות הלידה.
האורות החזקים, הקולות מחוץ לווילון, הבדיקות החוזרות, החשיפה, מילה לא קשורה שנזרקת באוויר - כל אלה יכולים להחזיר אותה בשבריר שנייה אל הטראומה.
כנשות מקצוע בתחום ההיריון, הלידה והאימהות, חשוב שנבין שמאחורי ההתנגדות, מאחורי ה"קושי" או ה"חרדה", נמצאת אישה שהגוף שלה זוכר.
זה לא "סתם" פחד או התנגדות או ‘תוקפנות’. זאת מערכת עצבים שמגיבה למה שהיא זוכרת, מערכת שמנסה להגן על האישה ממה שכבר קרה לה.
כשאנחנו מזהות את זה, משהו משתנה. כשאנחנו מבינות שהגוף מגיב, שהוא ממש לא מגזים, אנחנו יכולות ליצור מרחב בטוח באמת.
היכולת שלנו להיות מודעות למורכבות הזו, להיות רגישות לסימנים העדינים, להציע שליטה בתוך חוסר השליטה - זו המשמעות האמיתית. זו הדרך לחוויה מיטיבה.
לפעמים האישה עצמה לא מבינה מה עובר עליה. לפעמים היא לא יודעת לקשר בין תחושות הגוף והנפש לבין החוויות שעברה.
ואנחנו? אנחנו יכולות לתמוך בה ולסלול איתה ביחד את הדרך שתתאים לה.
האם ליווית נשים שהגוף שלהן "הגיב" בדרכים שהפתיעו אותך? האם הצלחת לזהות תגובות והתנהגויות שבדיעבד הבנת שקשורות לטראומה?
אני מזמינה אותך לשתף
#דולה #הריוןולידה #ליווירגישטראומה #נשים #אהבה #אימהות #אימהותבצלטראומה #תמיכה #הורותאחרת #התמודדות #התפתחותאישית
