09/08/2025
יום מחלה? יום חמלה!
כבר שנים שאני מלמדת את המטופלות והמטופלים שלי לקחת לעצמם מידי פעם "יום חמלה". הרעיון פשוט: יום חמלה הוא יום איזון שאנחנו לוקחים לעצמנו, כדי שלא נגיע ליום מחלה.
אנחנו אלופות העולם בלעשות הכל, בלדאוג לכולם, בלתקתק משימות, בלראות את הצרכים של כל אחד אחר - חוץ מאיתנו.
ואת יודעת מה? כשאת מתישה את עצמך עד קצה גבול היכולת, ולפעמים גם מעבר לו - אף אחד לא מחכה לך שם בקצה ומוחא לך כפיים.
זה רק את, מותשת, מרוקנת וחסרת כוחות. נכון?
ואם תמשיכי מהנקודה הזו באותו קצב? שלום לכם ימי מחלה...
אז לא. אני רוצה ללמד אותך לקחת לעצמך יום חמלה. זו רפואה מונעת. והלוואי והיו מלמדים אותי את זה כשהייתי צעירה.
אז נגמרו הכוחות, והחלטת לקחת יום חמלה. יום שבו את חוזרת לאיזון פיזי ורגשי. איך מתכננים אותו?
מתחילים מלשאול את השאלות הנכונות:
- אני ארצה להיות בו לבד? עם חברה? עם אחות? עם בן הזוג? כל הזמן? חלק מהזמן? מה יהיה לי הכי נעים?
- אני ארצה להיות במנוחה? בתנועה? איזו תנועה? להוציא אנרגיות או באיזי?
- אני ארצה להיות בבית? בחוץ? במקום מוכר ואהוב? במקום חדש?
- אני ארצה לעשות בו פעילות חדשה שטרם עשיתי? או שאני ארצה לעשות משהו שאני יודעת שתמיד מרגיע אותי?
- מה אני ארצה לאכול? יש משהו מיוחד שישמח אותי?
- אני ארצה להתנתק קצת מתקשורת עם העולם החיצון?
- איך הייתי רוצה להרגיש בערב של היום הזה?
כל יום חמלה הוא אחר. כי בתקופות שונות אנחנו צריכות דברים שונים.
אבל הרעיון הוא אחד: חמלה עצמית.
זה דבר שלא ככ מלמדים אותנו, והוא קריטי לבריאות שלנו.
להיות קשובה לעצמי, לספק את הצרכים העמוקים שלי, להביט על עצמי בעין טובה, להתמלא הערכה מחודשת לדרך שאני עושה בעולם. ולא להגיע לקצוות.
אנחנו חייבים לאזן בין עשיה למנוחה.
אני לא מכירה פטנט אחר.
לאנשים שונים יש צרכים שונים של עשיה ומנוחה. ובכל זאת - בעולם שכל הזמן מעודד אותנו לעוד ועוד - מנוחה חייבת להיות.
אחרת תגיע קריסה.
אי אפשר להיות כל יום כל היום בעשיה.
ולא טוב לחיות לאורך זמן בקצוות של עשיה אינטנסיבית וקריסה. זו לא בריאות, נכון?
אז קחי לך יום חמלה, כי הצרכים שלך לא פחות חשובים מכל מי שסביבך.
מה את אומרת?
(בתמונה: שוקולד - הפרי האהוב עלי! 😉
שוקולד טוב הוא תמיד חלק מהיום חמלה שלי).
