ד"ר נירית גבע - פיזיותרפיסטית

16/05/2024

03/03/2024

🔹על ברכיים, שחיקה ומניסקוסים🔹

🔹 פרפקציוניזם. מחלה ידועה שלי.. אבל עם השנים למדתי (קצת) לעדן את השאיפה לשלמות. ולהבין שבחיים אין למעשה מושלם.

🔹בואו נדבר על הברכיים המושלמות שלנו.
בברכיים שלנו יש שתי פיסות סחוס מיוחדות הנקראות מניסקוסים. המניסקוסים מתפקדים כמו כרית ויסקואלסטית. מרפדים ובולמים זעזועים.

🔹 אולם, עם השנים הם נוטים לפתח קרעים. חלק מהקרעים הם טראומתיים, אך רוב הקרעים מגיל 40 ומעלה מתרחשים בהדרגה עם הזמן ולא בגלל אירוע אחד של פציעה.
מחקרים מראים שאם עושים mri לאנשים בני 40 פלוס, יש סבירות גבוהה למצוא אצלם קרעים במניסקוס, גם אם לא כואבות להם הברכיים. והפוך: אם יש כאב בברך, אין הוכחה לכך שהמניסקוס הוא זה שגורם לכאב, ולכן לא מפתיע שניתוחי מניסקוס לא יעילים להורדת כאב.

🔹אז מה הדרך הטובה ביותר לשמור על ברכיים "מושלמות"? המחשבה הרווחת היא: להוריד עומס. לא לרוץ ולא לקפוץ. לא לעשות פעילויות בעצימות גבוהה כי הפעילויות הללו "שוחקות" את הברכיים. המחשבות הללו לא נכונות וגם מזיקות לנו, מכיוון שדווקא חוסר פעילות גורם לברכיים שלנו להזדקן, למניסקוסים להיות פחות בריאים ולכן גם יותר חשופים לקרעים.

🔹פעילות גופנית, כולל ריצה וקפיצה תורמת לבריאות המפרקים, "משמנת" אותם ועושה אותם חסינים יותר. (בתנאי שהפעילות מבוצעת באופן הדרגתי, המותאם ליכולת)

🔹ומה עושים אם יש קרע במניסקוס? כאמור, לרובנו יש קרעים ואנחנו כלל לא מודעים לקיומם. הם לא מונעים מהברכיים שלנו לתפקד טוב ולא מונעים מהמניסקוס לספוג זעזועים. הם כמו קמטים על הפנים, מעידים שהמניסקוס כבר לא מושלם, אבל בהחלט מתפקד טוב.

🔹ומה לגבי ניתוח? – מחקר סקירה גדול, שהתפרסם לפני כשנה בכתב העת המדעי של ניתוחים אורתופדיים, סקר את כל המחקרים שהתבצעו בתחום ומצא שבמעקב במשך 5 שנים לאחר ניתוח, אין יתרון לניתוח (וביצוע פיזיותרפיה לאחריו) לעומת ביצוע פיזיותרפיה ללא ניתוח.
כמובן שישנם מצבים יוצאי דופן בהם יש צורך בניתוח, אבל המסקנה החד משמעית היא – אם יש כאבי ברכיים, פנו קודם כל לפיזיותרפיה. וגם אם המניסקוס נראה קרוע בצילום, לפעמים צריך להתמודד עם חוסר שלמות. לא כל דבר אפשר (או כדאי) לתקן.

08/09/2023

היום חל יום הפיזיותרפיה העולמי. זה היום להוקיר תודה על כך שבחרתי בגיל צעיר ללמוד תחום שאני כל כך נהנית לעסוק בו.

משתפת מאמר שכתבה סיגל גפני פרינטי, סגנית מנהלת מחלקת פיזיותרפיה במכבי על פיזיותרפיה:

על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את המילה "פיזיותרפיסט"? ככל הנראה על כאב הגב התחתון שתקף אתכם לפני כמה חודשים. ואולי על פרקי כף היד שבערו לכם אחרי עבודה ממושכת על המקלדת. אבל מקצוע הפיזיותרפיה הוא הרבה יותר מגוון ורחב יריעה ממה שרבים יודעים – מטיפול בסחרחורות ובעיות שיווי משקל, דרך שיקום נוירולוגי מורכב ועד לטיפול בבעיות רצפת אגן, כולל בריחת שתן.

לרגל יום הפיזיותרפיה הבינלאומי, הגיע הזמן להפנות זרקור ולשים במרכז הבמה את אחד ממקצועות הבריאות היותר חשובים, מגוונים, מורכבים ומרתקים: הפיזיותרפיה.

כדי ליישר קו, בואו נתחיל מההגדרה הרשמית: פיזיותרפיה הוא מקצוע מתחום הבריאות שמהותו אבחון, שיקום ומניעה של בעיות הקשורות לתפקוד, תנועה ואיכות חיים. "תנועה" היא מילה גדולה, ולכן נציין שהפיזיותרפיה רלוונטית לכל הקשור במערכת השרירים, השלד וגם העצבים.
כפי שכבר נרמז למעלה, תפקיד הפיזיותרפיסט אינו רק לטפל, אלא לאבחן את הבעיה ולייעץ בהתאם. לכן, כאשר אתם מגיעים לפיזיותרפיסט, בראש ובראשונה הוא יעסוק באבחון מדוקדק של מצבכם. רק בהתאם לאבחון, תותאם הגישה, תוכנית הטיפול ואמצעי הטיפול. וכל זאת, בשיתוף עם המטופל.

בדיוק כמו רופאים, גם פיזיותרפיסטים שונים מתמקצעים בתחומים שונים. בישראל, המקצוע נלמד כתואר ראשון (במשך 4 שנים), ויש לעבור בחינות רישוי של משרד הבריאות כדי לעסוק במקצוע. בהקשר זה חשוב לדעת שטיפול מקצועי ומיומן ניתן על ידי פיזיותרפיסטים שעברו הכשרה והסמכה, על מנת שיוכלו לאבחן ולתת טיפול שגם יפתור את הבעיה וגם יסייע למניעת חזרתה בעתיד.

ואחרי כל התיאוריות הללו, מגיעים אל התכלס: כדי לבצע את מלאכתם באופן הטוב ביותר, עוברים הפיזיותרפיסטים הכשרות רבות המגדילות את "ארגז הכלים" שלהם, הכולל שפע של טכניקות ואמצעים. בין השאר מדובר בטכניקות מגע לרקמות רכות ולמפרקים, מכשור לתרגול ואימון בדומה למכשירי חדר כושר, מכשור אלקטרוני מסוגים שונים (אולטרה-סאונד, גירוי חשמלי ועוד), כלים מתחום התרמו-תרפיה (קרח, כריות חימום ועוד), התאמת אביזרי שיקום וניידות לצרכי המטופל ודגש מיוחד על הסבר וחינוך לאורח חיים בריא וכן המשך השיקום באופן עצמאי באמצעות פעילות גופנית המותאמת אישית למטופל.

שריר, שלד ומה שביניהם: טיפים לחיים:
כבר עברו הימים בהם תרגיל מסוים או אורח חיים אחד התאים לכו-לם. הרי כל אחד ואחת מאיתנו שונה ומיוחד.
אז מה כן? הטיפ הכי חשוב, גורף ומשמעותי שנוכל לספק לכולם מתמצה בשתי מילים בלבד: "תהיו בתנועה".
זה אומר לאמץ פעילות גופנית שמתאימה לכם ואהובה עליכם, זה אומר לצעוד במקום לנסוע למרחק קצר, זה אומר לשבת פחות ולעשות הפסקות מישיבה ממושכת וזה גם אומר לא לשכוח לנשום. אבל לנשום באמת, מכל הלב (או הריאות, אם אתם מתעקשים).
בקיצור, כל אחד ואחת ייקחו את עצת ה"תהיו בתנועה" למקום שהכי מתאים להם.

26/08/2023

🏃🏾 אני עוקבת כרגע אחרי לונה סלפטר המדהימה בריצת המרתון במסגרת אליפות העולם באתלטיקה.
🏃🏾 הרבה מטופלים שואלים אותי איזה ספורט מומלץ לעשות. הרבה מהם בטוחים שריצה היא לא אחת מהאפשרויות המומלצות כי היא "הורסת את הברכיים" ו "פוגעת בעמוד השדרה".
🏃🏾 בעבר הייתה אכן תאוריה שהכוחות המופעלים על הגוף בזמן הפגיעה בקרקע בכל צעד (impact forces) תגרום לשחיקה של המפרקים.
אולם המדע מראה לנו הפוך –
הכוחות הללו המופעלים על הגוף מחזקים אותו. ולא רק את השרירים, אלא גם את העצמות והמפרקים. למעשה, המפרק שלנו מקבל הזנה יותר טובה בזמן תנועה ובזמן שמופעל עליו כוח מהקרקע.
🏃🏾 המידע שהצטבר מ 10 שנות מחקר בתחום בריאות מפרקי הברך בעקבות ריצה מראה שאצל אנשים שרצים יש משמעותית פחות שחיקה של מפרק הברך לעומת אנשים שלא רצים. (הסקירה האחרונה שהתפרסמה השנה הראתה פי 4 פחות שחיקה!).
מחקר אחר הראה שהמצב של מפרקי הברך השתפר (!) בעקבות אימונים לריצת מרתון.
🏃🏾 אז האם ריצה היא הפעילות הגופנית הבריא ביותר?
לא, אין פעילות שהיא הכי בריאה. הפעילות הגופנית הכי בריאה עבורכם היא זו שאתם אוהבים ומסוגלים להתמיד בה.
🏃🏾 ובהצלחה ענקית ללונה! כעת בקילומטר ה 30 💪🏼

19/12/2022

ביום חמישי האחרון התקבצנו מספר פיזיותרפיסטים מתחומים שונים שגרים מודיעין ללמוד מדר" נירית גבע המדהימה.
ד"ר נירית גבע - פיזיותרפיסטית סיפרה לנו על *השפעת הפעילות הגופנית על כאב* ועל חשיבות הפעילות כחלק משמעותי בטיפול בכאב.
למדנו על השפעת הפעילות על הכאב באופן מיידי. וגם על ההשפעה הארוכת טווח אצל אנשים מאומנים שזו חלק משגרת חייהם.

תודה נירית! תודה לכל מי שבא.
(תודה ל Lev Physio על תיאום האולם).

שביט אנוש, פיזיותרפיסט-נוע תנוע הדס גליישר - פיזיותרפיה בקשב לגוף

16/09/2022

נוסעת לטורונטו לכנס של האיגוד הבינלאומי לחקר הכאב. בו אציג את המחקר האחרון שביצענו באוניברסיטת בן גוריון ועוסק בהשפעה של מגע ואינטראקציה חברתית על תפישת הכאב

09/09/2022

במאמר שפורסם לאחרונה ב- Frontiers in Robotics and AI , מצאו החוקרות מהמחלקה לפיזיותרפיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב כי משתתפים שניהלו אינטראקציה חברתית עם רובוט חוו הפחתה נרחבת יותר בעוצמת הכאב, לעומת משתתפים ש"פגשו" את אותו הרובוט, אך לא ניהלו עמו אינטראקציה חברתית. כך שעולה שלפן החברתי תפקיד בהפחתת כאב, כפי שתועד בעבר באינטראקציה בין בני אדם. זהו מחקר המשך למחקר קודם, בו מצאו החוקרות כי מגע ברובוט חברתי מפחית כאב וסטרס ומוריד את רמות ההורמון אוקסיטוצין המופרש ברוק. המחקר בוצע ע"י ד"ר נירית גבע מהמחלקה לפיזיותרפיה, נטע חרמוני (מהמח' להנדסה ביו-רפואית) ופרופ' שלי לוי-צדק מהמחלקה לפיזיותרפיה.

קישור למאמר:
https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/frobt.2022.926185/full

10/08/2022

❤️ כולנו זקוקים לקשרים חברתיים, לקרבה, לחיבוק..

❤️ בדידות מעלה משמעותית את הסיכון לתחלואה, לסטרס כרוני וגם למצבי כאב כרוני

🤖 אחד הפתרונות הקיימים כיום לאנשים בודדים הוא שימוש ברובוט חברתי.

🤖 זהו המחקר השני שלנו הבודק את ההשפעה של אינטראקציה עם רובוט על כאב. במחקר זה שהתפרסם בכתב העת Frontiers in Robotics and AI מצאנו (בדומה למחקר הקודם) שליטוף של פארו - גור כלב ים חמוד ופרוותי, תוך כדי גירוי מכאיב הוריד משמעותית את עוצמת הכאב.

🤖 הפעם רצינו לענות על השאלה - האם זה המגע הנעים בפרווה שמוריד כאב או האם הקשר החברתי לפארו הוא שמשפיע? ולכן קבוצת נבדקים אחת פגשה את פארו כשהוא כבוי ולכן לא יוצר אינטראקציה (ומתנהג למעשה כמו בובה), בעוד שהקבוצה השנייה פגשה את פארו דלוק ולכן יוצר אינטראקציה.

🤖 התוצאות הראו שבקבוצה שליטפה את פארו הדלוק, הייתה ירידה גדולה יותר בכאב וגם ברמות הסטרס. מעבר לכך, ככל שהנבדקים הרגישו יותר שהם יכולים לתקשר עם פארו, כך הירידה בכאב הייתה גדולה יותר.

🤖 מחקר זה מראה כי מגע ברובוט חברתי, שיוצר אינטראקציה מוריד כאב וסטרס.

Social touch between humans, as well as between humans and animals, was previously found to reduce pain and stress. We previously reported that touching a social robot can also induce a reduction in pain ratings. However, it is unclear if the effect that touching a robot has on pain perception is du...

18/07/2022

הקולגה והחברה שלי עירית סמילנסקי כותבת בדיוק את מה שאני מסבירה למטופלים שלי

כאן זה לא מוסך

האתגר הגדול שלי כפיזיותרפיסטית הוא לגרום למטופלים להבין שהם לא הגיע ל"מוסך איברים".

"כמה קנאקים פעם בשבועיים" לא מחזירים חוליות למקום כי החוליות מעולם לא יצאו ממקומן.
"טיפול מאזן ברקמות רכות אחת לחודש" יתכן והוא נעים ואף משחרר אנדרופיניים אך אינו מאזן רקמות. הן מאוזנות.

▪️אין לי התנגדות לטיפולים שעושים לכם טוב הבעיה שלי היא עם הסיפורים שמאחורי "הטיפולים המאזנים" ולתלות! שהם יוצרים אצלכם שלא לדבר על הכסף.

▪️בניגוד למוסך בו אנו משאירים את הרכב לכמה שעות ואנשי מקצוע טובים מחליפים מה שצריך וסיימנו, הטיפול שלנו בפציעה ובכאב הוא עולם ומלואו.
הוא מתחיל עם הבנת הבעיה הפיזית, ממשיך עם הבנת דפוסי החשיבה כשמטרת העל לתת למטופל ידע מבוסס מחקר וכלים להחלמה.
אנחנו בוודאי גם נוגעים, ומעסים אבל הכל במטרה אחת, להשיג תנועה, לשפר תפקוד.

👈🏼 אנחנו אחראים לעזור למטופלים שלנו לשבור את המעגל שמגדיל את החרדה! לא להנציח חרדות של "יציאה מאיזון", "קלקול" ועשיית מעשה קוסמות על פיהם אנחנו יודעים לאזן אותכם או "לכוון לכם את הפרונט".

אנחנו אחראים לגייס אתכם לשיקום, לתרגול ולהמשיך בחיים.

אנחנו כאן תמיד, לא נעלמים, אם תצטרכו תשובו, אל תדאגו ואל תשכחו לספר לחברים :)

23/04/2022

❓מה עושים בפיזיותרפיה?

❓באיזו שיטה את עובדת?

❓פיזיותרפיה זה לא מסז'ים?

אין פיזיותרפיסטים שלא נתקלים בשאלות כגון אלה, אז בואו נעשה סדר:

💡פיזיותרפיה היא מקצוע אקדמי, מבוסס מדעית, הנלמד באוניברסיטה לתואר ראשון במסלול הנמשך 4 שנים. בסיום הלימודים, כדי לעסוק בפיזיותרפיה יש צורך לעבור מבחן הסמכה של משרד הבריאות ולקבל רישיון.

💡הפיזיותרפיה עוסקת בשיקום מערכת התנועה של הגוף. על פי משרד הבריאות, תרומתה הייחודית לבריאות האדם ולרווחתו היא במתן הזדמנות למיצוי מיטבי של יכולות תפקודיות לשם קידום חיים עצמאיים ופעילים בכל מעגלי החיים.

💡הפיזיותרפיסט הוא לא רופא, אבל הוא מוסמך לא רק בטיפול ובשיקום, אלא גם באבחון. הוא לומד לזהות "דגלים אדומים" – מצבים המחייבים הפניה לרופא מומחה או לבדיקות רפואיות נוספות. עליו לבצע שימוש מושכל בידע ובמיומנויות המקצועיות שלו ולעבוד בשיתוף פעולה עם כל הצוות הרפואי.

💡הפיזיותרפיסטים יכולים לבחור להתמקצע במגוון תחומים נרחב, כפי שניתן לראות בתמונה המצורפת.