קרן שיינהולץ M.SW מטפלת משפחתית וזוגית

קרן שיינהולץ M.SW מטפלת משפחתית וזוגית עו"ס, מטפלת זוגית ומשפחתית. מתמחה בתחום הבריאות והפרעות אכילה בקרב מתבגרים ומבוגרים. ניתן לפנות לטיפול בקליניקה בכרכור או טיפול מרחוק בזום.

נעים מאוד, שמי קרן שיינהולץ, נשואה ואמא לשלוש בנות. אני עו"ס, בעלת תואר שני והתמחות בטיפול משפחתי וזוגי. התחלתי את דרכי המקצועית במחלקה סגורה של ילדים ומתבגרים עם הפרעות אכילה, ובהמשך עבדתי כעו"ס בתחום בריאות הנפש. מזה כ- 12 שנה אני עובדת בתחום הבריאות בקופת חולים. בין התפקידים שלי אני מטפלת רגשית בהתפתחות הילד, מטפלת משפחתית במרפאה להפרעות אכילה של מתבגרים, ומנחה סדנאות לאנשים שעברו ניתוחים בריאטרים (כגון קיצור קיבה). תחום הפרעות אכילה עובר כחוט השני לאורך שנות עבודתי, ורכשתי נסיון וידע רב. מוזמנים לפנות אלי לקליניקה הפרטית בכרכור, או לטיפול מרחוק בזום.

בארמון הלבורן שבזלצבורג יש את "מערת המראות" – הרבה מראות עם אפקטים אופטיים, המאפיינים את הסגנון האמנתי ששלט באותה תקופה ...
09/08/2022

בארמון הלבורן שבזלצבורג יש את "מערת המראות" – הרבה מראות עם אפקטים אופטיים, המאפיינים את הסגנון האמנתי ששלט באותה תקופה – מנייריזם. הסגנון המנייריסטי ששלט בשיא הרנסנס מתאפיין בהגזמה ובעיוות (ובמלאכים – סגנון שאישית אני מאוד אוהבת). לאחרונה ביקרתי במערה זו, ומחשבותי נדדו לכל אותן נערות שמשתפות בטיפול בהסתכלות מוגזמת במראות. אלא שהדמות הנשקפת במראה היא לא המצב האובייקטיבי, אלא השלכה של תפיסת הנערה את עצמה ושל דימוי גופה, לרב בצורה מוגזמת ובסטייה מהמצב האובייקטיבי.
דנה ולורנס (2017)* התייחסו לעיסוק הכפייתי של הנערה האנורקטית במראה שלה, באוכל ובפעילות גופנית – עיסוק שמגן עליה ככל הנראה מפני הבנת הנושאים האמיתיים שאיתם אינה מתעמתת או אינה מבינה. כל הטקסיות חוזרת על עצמה באדיקות כדי לשמור על מסגרת, לארגן את היום למשבצות של עשייה, כדי להגן על עצמה מפני המודעות, הכאב, הבדידות, הכמיהה. האובססיה למראות, גם אם מלאת כאב, לא מעוררת קונפליקטים וקשיים כמו אלו הנמצאים בבסיסה. ה"רומן" של אותן נערות עם המראה הוא מאוד מענה, משום שהמראות שלהן אכזריות אליהן ומבטאות את החלקים הפנימיים שהן מנסות להימלט מהם ולהסתיר. אך ככל שהן יצמצמו את עצמן ואת גופן, עד כמה שהן ירזו ויעלמו, המראות ישקפו להן דימוי גוף מעוות. ואני שומעת את התסכול והדאגה מצד ההורים, ואת חוסר ההבנה מדוע קיים כזה פער בין המשקל הנמוך, לעתים נמוך מדי, לבין האופן שבו הנערות תופסות את עצמן. כשאני מבקשת להסביר להורים מה הן רואות, אני מחזירה אותם לחדר המראות בלונה פארק, היכן שהסתובבנו בין מראות קעורות וקמורות שעוותו את גופנו. כך הנערות רואות את עצמן במראות רגילות – כאילו הן בחדר מראות בלונה פארק, או במערת המראות בארמון הלבורן.
הטיפול הרגשי מאפשר בהדרגה לגעת באותם חלקים מתוסכלים, נזקקים, חרדים. זו דרך וזה תהליך, שראשיתו היא בהבנת הפער ותיקוף הקושי. אני מסבירה להורים כי כל נסיון, לפחות בהתחלה, להסביר בהגיון את המצב האמיתי נתקל באדישות במקרה הטוב, ובהתנגדות וקונפליקט במקרה הקשה יותר. הקונפליקט, השיח עם הנערה על משקלה ומראה רק מעודד את הקול החולה ומחזק אותו, משום שהיא שואפת לשמר אותו.
*דנה, מ. ולורנס מ. (2017). נשים אוכלות את עצמן. הוצאת מודן.

לעתים קרובות אני שומעת בקליניקה בני נוער המבקשים להסביר לי על הקול הפנימי המקטין והמוריד, שבגללו הם חוששים כי יהיה קושי ...
02/07/2022

לעתים קרובות אני שומעת בקליניקה בני נוער המבקשים להסביר לי על הקול הפנימי המקטין והמוריד, שבגללו הם חוששים כי יהיה קושי לשנות את המחשבות ודפוסי ההתנהגות הלא בריאים הכרוכים בהפרעת אכילה. אני מבינה מאוד על מה הם מדברים. ולא רק בגלל השנים הרבות שאני עובדת עם מתבגרים עם הפרעות אכילה ובעיות רגשיות אחרות. אלא משום שהקול הזה קיים בכל אחד מאיתנו, בממדים ובאופנים שונים. הקול שגורם לנו להרגיש שאנחנו לא מספיק טובים, לא מספיק חכמים, לא מספיק יפים, לא מספיק... יש שהפנימו את הקול עוד בילדותם, כאשר הסביבה הקרובה לא ידעה לתקף רגשות ו/או לתת כלים לוויסותם, לא ידעה לראות את הצרכים. יש שהקול גדל בקרבם לאורך השנים בעקבות התנסויות, חוויות ופרשנויות שהזינו אותו, מבלי שידעו כיצד לשים אותו בפרופורציה המתאימה ולמסגר אותו. ואת הקול הזה מלוות רגשות אשם ונטייה להענשה עצמית שעשויות להתבטא בהתנהגויות לא יעילות כגון אכילה כפייתית, בולמוסים והקאות, צמצום אכילה, פציעה עצמית, ועוד. אותן התנהגויות שבאופן מעגלי גם מעצימות אותו.
תחילה, אני מעודדת את המפגש עם הקול הזה, מבקשת שידברו אותו כדי שנלמד להכירו, ומתקפת – את הקולות, הרגשות, התחושות – בחמלה, ללא שיפוטיות וללא ניסיון לבטלו. מצב אידאלי הוא שגם ההורים שותפים לשיח הזה, בין אם באותן פגישות כשהנושא עולה, ובין אם בהמשך כאשר הדברים מעובדים יותר. תלוי בנכונות ההורים ונוכחות הנער.ה. בהמשך התהליך "מקלפים" את השכבות על מנת להבין את החוויות שעצבו והעצימו את הקול, וכיצד הפרעת האכילה משרתת קול זה. במקביל, ובשיתוף פעולה עם דיאטנית, הורים וכל איש מקצוע ואדם המעורב בתהליך, יש גם עבודה על ההתנהגויות הסימפטומטיות.
וחשוב לא פחות היא ההזמנה שלי לבחון את מעגלי התמיכה - מי במעגלים אלו מחזק ומעודד, ומי מעצים דווקא את הקול הפנימי המערער. את מי ירצו לקרב ואת מי להרחיק, ומול מי להציב יותר גבולות.
מצרפת סרטון שממחיש בצורה כל כך רגישה ומרגשת את הדיאלוג עם הקול הפנימי השלילי, דיאלוג שלפעמים צריך להיות קודם חיצוני בעזרת סביבה עוטפת ומתקפת ובעזרת חיזוקים, ובהמשך הפנמה לכדי דיאלוג פנימי.

Hi! This is a small educational film that demonstrates how our inner critic can make us feel ashamed of who we are and make us feel lonely and down. We need ...

צעד מבורך ומשמעותי 🙏 כחלק מצוות המרפאה להפרעות אכילה במכבי אני יודעת עד כמה התהליכים יכולים להיות מורכבים ולא פשוטים, אב...
17/04/2022

צעד מבורך ומשמעותי 🙏 כחלק מצוות המרפאה להפרעות אכילה במכבי אני יודעת עד כמה התהליכים יכולים להיות מורכבים ולא פשוטים, אבל הטיפול במרפאות מאפשר למטופלים.ות ומשפחותיהם.ן טיפול רגשי והתנהגותי במעטפת רב מקצועית מכילה בקהילה, ולמנוע החמרה ואשפוזים.

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=270575428622140&id=100070090540939&sfnsn=mo

השבוע הוזמנתי לדבר עם בני.ות נוער בבית ספר החקלאי בפרדס חנה על דימוי גוף, רשתות חברתיות והפרעות אכילה. יוזמה של ביתי וחב...
18/02/2022

השבוע הוזמנתי לדבר עם בני.ות נוער בבית ספר החקלאי בפרדס חנה על דימוי גוף, רשתות חברתיות והפרעות אכילה. יוזמה של ביתי וחברות לכיתה, שבזכותן מינפתי את המחשבות שלי והעיסוק המקצועי שלי לשיח עם מתבגרים שלא במסגרת הקליניקה.
בתחילת המפגש עשינו תרגיל מנטימטר, במהלכו הזמנתי לבחור 2 מאפיינים שתורמים לדימוי עצמי חיובי. התוצאות: המראה החיצוני היה המאפיין שנבחר ראשון, ואחריו בפער – היחסים עם החברים והציונים. תכונות אופי ויחסים עם משפחה היו המאפיינים האחרונים שנבחרו.
בדיון, דברנו על הרשתות החברתיות כמזינות את חשיבות דימוי הגוף: משכנו מהטלפונים את מספר השעות ביום שכל נער.ה גולש.ת ברשתות חברתיות (7 שעות היתה תשובה נפוצה), ודברנו על התכנים שהם.ן חשופים.ות אליהם במשך אותו זמן, כאשר הובאו בין היתר דוגמאות לתמונות סלבס עם פילטרים ואתגרי טיק-טוק. לבסוף גם דברנו על דימוי גוף נמוך כמעודד הפרעות אכילה וההשלכות על הרווחה הנפשית והפיזית.
הדיון היה מעניין מאוד, סוער, ונגע בכולם.ן. במהלכו עלו שאלות כגון אצל מי האחריות למצב – מי שמעלה את התכנים או מי שבוחר.ת לצפות בהם ולהיות מושפע.ת מהם. שאלה נוספת שעלתה בקרב בני.ות הנוער – האם הציפייה היא שלא להיכנס בכלל לרשתות חברתיות?
המסר שהיה לי חשוב להעביר הוא כי הרשתות החברתיות הן עולם ומלואו, וכולנו שוהים בהן על הרצף. מה שחשוב זו הראייה הביקורתית וכן פנייה לתחומי עניין נוספים ומתן משקל למאפיינים נוספים בהגדרת העצמי.
בית הספר החקלאי נוסד בשנת 1934, כשהאינטרנט והרשתות החברתיות היו מדע בדיוני. אני מניחה שדימוי גוף היה נדבך בתחושת העצמי של כל מי שעבר.ה בשעריו לאורך השנים. השאלה היא עד כמה הוא השפיע על תחושת הערך העצמי מבלי שיספרו לייקים לתמונה, ועד כמה הוא עיצב את אופי הפעילויות החברתיות ותחומי העניין.

לידה, מעצם היותה אירוע כל כך משמעותי, היא גם בעלת פוטנציאל לאפשר התפרצות של משבר. שמונים אחוזים מהנשים יכנסו לתקופת דכדו...
24/12/2021

לידה, מעצם היותה אירוע כל כך משמעותי, היא גם בעלת פוטנציאל לאפשר התפרצות של משבר. שמונים אחוזים מהנשים יכנסו לתקופת דכדוך מיד לאחר הלידה. השינוי ההורמונלי המהיר מסביר את הדכדוך הראשוני המאופיין בהתקפי בכי ובשנוי מצב הרוח. רוב הנשים תצלחנה להכיל את השינויים הגופניים, הזוגיים והאישיים ויתחילו במסע החדש, להכרת הזהות החדשה וכניסה להורות חדשה או מחודשת. במצב לא תקין אירוע המעבר ידרדר למשבר ללא יכולת הכלה ויקבל את הביטוי של דיכאון אחרי לידה.
כ- 10-12% מהנשים תסבולנה מדכאון לאחר לידה. הסיבות לתופעה הן כנראה שילוב של השינויים ההורמונלים, נטייה גנטית וגורמים סביבתיים אצל היולדת.
ההשלכות של דכאון אחרי לידה על האם יכולות להיות קושי בחיבור והיענות לצרכיו של התינוק, עוינות ושנאה כלפיו בשל כך, רגשות אשם, תחושה של זרות ופגימות.
ההשלכות של דכאון אחרי לידה על התינוק הן לרב גם על הבריאות הנפשית, ביניהן: כשלים ביצירת אמון בסביבה, מעגלי הדדיות עם הסביבה ואמפטיה. בנוסף, שנאה עצמית ופגיעות, ופיתוח עצמי מזוייף המותאם לסביבה, מונע על ידי האחר ומותאם לצרכיו.
השבוע זכינו להעביר הרצאה על דכאון אחרי לידה לצוות הרב מקצועי של התפתחות הילד במכבי, מחוז צפון. למדנו כיצד הנושא חוצה סקטורים ומפגש של כל איש.אשת טיפול עם אישה שחווה דכאון לאחר לידה יכול לסייע באיתור ובטיפול בשלבים מוקדמים. דברנו על כך שאנשי ונשות הטיפול מחזיקים.ות עבור האם את התקווה שהמצב הוא זמני, מאפשרים.ות מרחב לגיטימי לדיאלקטיקה בין הרגשות ("אני שונאת את התינוק" ו"אני אוהבת את התינוק"), והרחבת הראייה מעבר לשחור ולבן - הצלחתי או נכשלתי - שהרי גם בתוך המצב הקשה יש נקודות של חיבור והצלחה. על מנת להעצים את הביטחון ותחושת היעילות העצמית, חשוב להדריך ולכוון את האם במפגש עם התינוק, לעזור לה לזהות ולפרש את הסימנים שהוא שולח, אך לא להיכנס בתוך הקשר ביניהם ולעשות דברים במקומה. לבסוף, למדנו עד כמה חשוב שתהיה תמיכה חברתית לעזרה פרקטית והפגת תחושת הבדידות.
תודה לך סמדר שילר-כהן יקרה על ההנחייה בקו. למדתי איתך וממך המון. מכתבת אותך בתגובות כי אין אפשרות אחרת בפוסט ❤

הפסיכולוגית אסתר פרל חוקרת את המתח הקיים בזוגיות בין הצורך בביטחון ושייכות לבין הצורך בחופש ומרחק. לדבריה, בעוד שבעבר נד...
28/11/2021

הפסיכולוגית אסתר פרל חוקרת את המתח הקיים בזוגיות בין הצורך בביטחון ושייכות לבין הצורך בחופש ומרחק. לדבריה, בעוד שבעבר נדרש כפר שלם לגדל אדם, היום בחברה המודרנית אנחנו מצפים מאדם אחד למלא את כל הצרכים והציפיות שלנו: בטחון, אהבה, הורות משותפת, חברות, תשוקה, שיגלם בתוכו מיומנויות ויכולות של אנשי מקצוע, שותף לתחביבים, ועוד(*).
אם ארחיב את ההתבוננות על המתח המתואר, מעבר לרמה הזוגית: בשנה הראשונה של הקורונה, התכנסנו במרחבים של הבית והמשפחה, אשר סיפקו לנו את הביטחון וגם את החוויות, התמיכה, פעילויות משותפות בתוך מרחב מצומצם. האיזון שהיינו רגילים אליו הופר, וכל אחד למד להסתגל לאיזון אחר. באותה תקופה השטחנו את עקומת הקורונה, אך בחוויה הפנימית, יש שהשטיחו גם את עצמם. בקליניקה אני פוגשת את ההשלכות של ההתכנסות על הבריאות הנפשית והפיזית של מתבגרים, לדוגמה, אשר ישבו בחדרים מול רשתות חברתיות וזום. שמעתי גם הורים לילדים עם בעיות התפתחותיות אשר ספרו לי בכאב על הקשיים ותחושת רוויה ביכולתם להכיל את ילדיהם.
בחודשים האחרונים, עם תחושה של החיים לצד הקורונה, אני חווה ושומעת על חתירה לאיזונים חדשים בין הביטחון לבין החופש - בין הבית, הזוגיות, המשפחה, הרשתות החברתיות, לבין חזרה לקשרים חברתיים ישנים ויצירת קשרים חדשים, פיתוח תחביבים, יצירת חוויות חדשות, התפתחות בעבודה, לימודים, ועוד. כל אחד והאיזון המתאים והייחודי לו, אשר ישמור על תחושת החיות, התנועה, וההתפתחות.
אין בפוסט הזה מסר או עמדה. רק הזמנה להתבוננות וחשיבה: האם יש לנו מספיק מכד השמן כדי להאיר? חג חנוכה שמח.
*אסתר פרל (2007): אינטיליגנציה אירוטית. הוצאת כנרת.

לאחר תקופה ארוכה של ארוחות חג מצומצמות בצל הקורונה, בתקופת החגים הנוכחית מתאפשר לרובנו לשבת סביב השולחן עם המשפחה המורחב...
15/09/2021

לאחר תקופה ארוכה של ארוחות חג מצומצמות בצל הקורונה, בתקופת החגים הנוכחית מתאפשר לרובנו לשבת סביב השולחן עם המשפחה המורחבת, ומצאתי עצמי מרבה להרהר בהעברות בין דוריות (Dr. Murray Bowen). אלו הם תהליכי העברה של תפיסות, התנהגויות, דפוסי חשיבה ועוד, אשר עוברים מדור לדור. התהליכים יכולים להתרחש באופן מודע (חינוך ועיצוב התנהגות) ובאופן לא מודע (כתגובות רגשיות והתנהגותיות למצבים של ההורים ולאינטראקציות עמם).
לי למשל, יש 3 בנות שאוהבות מאוד להתלבש ולהתקשט לקראת ארוחת חג. שמתי לב כי בעוד אחת – הבכורה – מבקשת לשמוע את דעתי וגם תושפע ממנה, האמצעית תשאל מה אני חושבת אך לא תשנה דבר, והקטנה כלל לא תשאל. גם אני הבת הבכורה, גם אני ביקשתי אישור מאמי, גם אני שיניתי לפי הפידבק שקיבלתי.
מידת "הספיגה" של כל אחד מהילדים.ות במשפחה את הדפוסים תלויה במידת הנפרדות שלו.ה מההורים. ילדים.ות שהגבולות הרגשיים עם ההורים ותחושת העצמי שלהם.ן פחות ברורים, יטו יותר להפנים את הדפוסים של הוריהם.ן, שסביר להניח כי הפנימו מההורים שלהם. לציין כי ההתייחסות היא הן לחוזקות, והן לחולשות ולרגישויות.
בעבודה הטיפולית, אני נעה בין רמות שונות, ובעיקר: בין הפרט – סימפטומים התנהגותיים, מחשבות, רגשות ומשאבים תוך אישיים; לבין הרמה המשפחתית – דפוסים רגשיים והתנהגותיים שהופנמו לאורך השנים, כאלו שמניעים ומשפיעים.
כך גם בעבודה המאתגרת עם מתבגרים.ות עם הפרעות אכילה. אני בוחנת עם המשפחה והנער.ה בין היתר את משמעות האוכל ודימוי גוף בחיי המשפחה; מידת השליטה והנפרדות של הנער.ה אשר יכולים להוות מניע (לרב לא מודע) לרצון לשלוט במה שנכנס ויוצא מהגוף; או לעסוק באמביוולנטיות שבין גדילה, התפתחות ונפרדות מההורים לבין הרצון להישאר ילד.ה חיצונית ופנימית.

מאחלת לכם שנה טובה וחתימה טובה, הנאה מהמשפחה - מהכוחות והאתגרים שבה, והרבה עניין ותובנות מההתבוננות בהעברות הבין דוריות.

השבוע ביתי המתבגרת הגיעה הביתה עם טופס מבית הספר "המאשר" שהמשקל שלה תקין ביחס לגובה. משרד הבריאות ומשרד החינוך במשך שנים...
07/05/2021

השבוע ביתי המתבגרת הגיעה הביתה עם טופס מבית הספר "המאשר" שהמשקל שלה תקין ביחס לגובה. משרד הבריאות ומשרד החינוך במשך שנים רבות משתמשים בשיטה זו לקידום בריאות. אך האם הם גם מודדים את החוסן הנפשי של מתבגרים.ות להבין ולהכיל מדדים אלו? מתבגרים.ות הסובלים.ות מעודף משקל וקיבלו פתק הביתה כאילו הם.ן והוריהם.ן לא היו מודעים.ות לכך; מתבגרים.ות שחשופים.ות לרשתות חברתיות ולמודל של יופי ורזון שלרב עברו עיבוד של פילטרים; מתבגרים.ות שמחפשים.ות את הזהות שלהם.ן בתוך קבוצת השווים ועסוקים.ות בהשוואות.
השקילה אינה מדד לבריאות. השקילה יוצרת תחרותיות, בושה, בעיות בדימוי גוף, שמובילים להפרעות אכילה שונות כגון אנורקסיה, התקפי אכילה ובולמוסים. בבתי הספר אין מודעות להשלכות המדידה - יתכן וכאן היתה נקודת המפנה?
במקום בדיקות סקר כדאי להשקיע משאבים בשיח:
× עם הורים על אורח החיים בבית, דפוסי תקשורת ומסרים בנוגע לאוכל ומשקל.
× עם מתבגרים.ות על דימוי גוף, זהות עצמית, הפער בין פנטזיה ואידאלים כפי שהחברה מייצרת לבין המציאות, תשאול נכון לאיתור נטייה למצבי רוח והפרעות אכילה.

דמיינו לכם מפגש עם זוג הורים ומתבגרת, שירדה באופן משמעותי במשקל. היא מצמצמת בארוחות, עושה ספורט באופן כפייתי, ולמרות שהי...
18/02/2021

דמיינו לכם מפגש עם זוג הורים ומתבגרת, שירדה באופן משמעותי במשקל. היא מצמצמת בארוחות, עושה ספורט באופן כפייתי, ולמרות שהיא בתת משקל - היא מתכחשת לזה ותופסת עצמה כשמנה. דמיינו לכם את הכעס כלפי ההורים שפנו לטיפול, וכלפי אנשי המקצוע שרק רוצים "להשמין אותה". ואז היא משתפת שהיא גם מקיאה, והיא מסתירה את זה מההורים, שגם לא תמיד משגיחים עליה בארוחות. זו הנקודה שאני מזהה כפוטנציאל לשינוי. השיתוף הזה, מבחינתי, זה הקול הבריא. זה הרגע שבו הנערה חושפת סוד שהיא יכלה להמשיך לשמור לעצמה, וגם רומזת שהיא צריכה יותר השגחה.
הקול הבריא והקול החולה - שניהם קיימים, ומה שמשתנה זה המאזן ביניהם. המטרה שלי בפגישות היא לזהות את הקול הבריא ולחזק אותו, על חשבון הקול החולה. זה תהליך, והוא דינאמי ומתמשך. אך אם נדע לזהות את המקומות שבהם המתבגרים מתנהגים את הקול הבריא, נוכל לצמצם את הפער, באופן שאינו מאיים על התהליך המקביל של רצונם לשמר את המחלה והרווחים המשניים ממנה.
דוגמאות לקול בריא: שיתוף בהתנהגות סימפטומטית, הזמנה של המתבגר לתקשורת והשגחה, שיתוף פעולה עם התכנית הטיפולית, ניצוצות של רצון לאכול ספונטני כבעבר, פחות התעסקות עם המשקל, ועוד. הקול יכול להיות חלש, ומלווה בכעסים, בדיקת גבולות ונסיונות לבעוט בסמכות, אך ברגע שהוא שם - זו התקווה שאני מחזיקה עבור המשפחה.

Address

פרדס חנה-כרכור, חיפה, ישראל
Pardes Hanah
37000

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when קרן שיינהולץ M.SW מטפלת משפחתית וזוגית posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram