יהונתן לוי - פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית

  • Home
  • Israel
  • Ra`anana
  • יהונתן לוי - פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית

יהונתן לוי - פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from יהונתן לוי - פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, Psychotherapist, Ra`anana.

אני יהונתן לוי, מטפל CBT מוסמך מטעם איט״ה, מומחה בטיפול ב־OCD וחרדה. מטפל מוסמך ACT מטעם האגודה הישראלית, תואר ראשון בחינוך מיוחד, סטודנט לתואר שני בפסיכותרפיה אינטגרטיבית. מאסטר NLP עם התמחות בטראומה (NLPU). יוצר ״מסע הגיבור״ לטיפול ב‑OCD והתפתחות התודעה

"אההה, זאת אשמה! תחושת פספוס ואכזבה. עכשיו אני מבין... אלו רגשות, סיפור, ולא בהכרח המציאות השלילית הזאת!"רע או טוב? סבל ...
15/11/2025

"אההה, זאת אשמה! תחושת פספוס ואכזבה. עכשיו אני מבין... אלו רגשות, סיפור, ולא בהכרח המציאות השלילית הזאת!"

רע או טוב? סבל או אושר? נעים או לא נעים? הרמוני או צורם? מחובר או מנותק?
בין הקצוות האלו חי רצף. אבל כשמתקרבים לקצוות ישנו "שינוי מצב צבירה". כמו שמים הופכים לגז או לקח ולהפך. גם בנו, העצמי נוטה לחוות מצבי-עצמי במוחלטות!

ובמרחב המוחלט, באותם רגעים, כל אופציה אחרת לא קיימת – הרצף אפילו לא רעיון.
בריאות נפשית מתבססת על היכולת לעורר את המרכז, ומשם לחוות את העולם.
לכן, חשוב כל-כך ליצור מרווח בינינו לבין הסיפור-הרגשי-האוטומטי כדי להיות מאוזנים ומאושרים יותר, במרכז.

וזה לא דבר קל, כי חיים בנו לעיתים קרובות חלקים פגועים, טראומטיים, חסרי צרכים בסיסיים, אשר שואבים אותנו ואף מטילים מצור של ממש על המרכז.

אבל אפשר לפלס דרך ולעורר את המרכז – לתת שם לרגשות המופעלים היא נתינה עצומה בשביל המרכז שלנו.
זהו צעד קריטי לאיזון.
אם אני מרגיש רע לגבי משהו – קודם כל, איזה רגש זה?
ועצם ההבחנה עוזרת לנו להבחין בעצמנו, החווים את התופעה, ולא בהכרח מעורבבים לגמרי בתופעה עצמה. זהו תהליך הפרדה קטן שעושה שינוי גדול.

תרגיל – שימו תזכורת לשעה עגולה עם הכיתוב: "אילו רגשות אני מרגיש עכשיו?" פרטו. אפשר גם לברר את הווליום של כל אחד. למשל: החמצה 5 מ-10. סיפוק 6/10.

באהבה ❤️

ערות, חלום ומצבי תודעה מורחביםהיי חברים! אני רוצה לשתף אתכם במשהו אישי ובנקודת מבט שמלווה אותי. הפוסט נכתב ישר ממוחי לפנ...
08/11/2025

ערות, חלום ומצבי תודעה מורחבים
היי חברים! אני רוצה לשתף אתכם במשהו אישי ובנקודת מבט שמלווה אותי. הפוסט נכתב ישר ממוחי לפני כמה שנים, ללא שמץ AI :)

מילדותי אני זוכר המון מחלומות הלילה שלי. חלקם מופלאים, נעימים, מפחידים, צלולים (שאני יודע שאני חולם בתוך החלום). בחלקם אני פוגש כל מיני דמויות, לעיתים לא אנושיות, ואפילו אחד מהם "התגשם" אחד לאחד במציאות.
שאלתי את עצמי, איך זה קשור לאמונה שלי ושל אנשים רבים במציאות "על טבעית"? או יותר מכך, בחוויית תודעה מורחבת. והתשובה שלי:

בזמן חלום אנשים חווים חוויות ממש בכל החושים, שהרי אינן כפופות למציאות הרגילה, לחוקי הטבע הגלויים. ולכן זיכרון שלהם מהחלום, זמין או לא למודע, עשוי להשפיע באופן כלשהו על תפיסת המציאות והטבע המודעת. וזאת אולי, למרות שאנשים יודעים כביכול להפריד בין מציאות לבין חלום, ובמיוחד אלו שכלל לא מצליחים להיזכר בחלומותיהם.

כאן אני מעמיק את הטיעון עוד יותר. לדעתי, ההשפעה הזאת של זיכרון חוויות חלומיות על תפיסת המציאות המודעת פוגשת אותנו גם רגע רגע במהלך היום, כשאנו ערים לחלוטין.
איך?
בצורה המוכרת של נדידת תודעתנו בין חשיבה (מציאות וירטואלית, ייצוג או הדמיה של החושים, דמיון על עבר ועתיד) ובין חוויית הוויה נוכחת כאן ועכשיו, נטולת דמיון, כביכול.
ויש הבדל מהותי בין השניים, שלרוב נסתר מאיתנו.
אבל כן אפשר להבחין בהבדל רק כשהמודעות מאוד מחודדת, על ידי תרגול מדיטציה יומיומי במשך שנים, ובמוקדם או במאוחר מתגלה האמת המוזרה כל כך: שאנחנו חיים במציאות רבודה.

ריבוד בין שני מצבים עיקריים:
חלק 1 - מודעות ערה להווה כאן ועכשיו בטבע, על ידי חוויית החושים נטולת נדידה כרונית למחשבות.
חלק 2 - מודעות רדומה בתוך חוויות וירטואליות של הדמיון שאינן כפופות לזמן, מקום או חוקי טבע, בדיוק כמו מצב של חלימה.

אז איך לא שמים לב לכל זה? ומה ההבדל בין נדידת התודעה בערנות לבין שנת חלום והקשר לטיעון?
לא שמים לב כי הנדידות כל כך מהירות וחולפות, שאי אפשר לתפוס אותן במודעות. ויותר נכון, אי אפשר לתפוס את רגע הנדידה מההוויה (חלק 1) אל החשיבה (חלק 2), אבל כן לפעמים אפשר לתפוס את רגע החזרה להוויה רק בדיעבד, כשמתעוררים בבת אחת מדמיון, והמודעות מספיק ערה בכדי לשים לב להיזכרות האוטומטית של מה שהנפש הרגע חוותה וירטואלית, ממש כמו שקורה בכל בוקר כשמתעוררים משינה. וזאת חוויה מורגשת בגוף.

ולמה גורם המצב הזה?
לחלק 3 בריבוד שלנו, חוויה שמעורבבים בה מעט הוויה ומעט דמיון. זה המצב הטבעי רוב הזמן אצל רוב האנשים.

למה זה קורה?
כי יש חלק במוח שאחראי להרדים את המודעות לרגעים, בכדי לאפשר לנפש לחוות מציאות וירטואלית חשובה, תרחישי התמודדות מפני סכנות אפשריות, ובכדי לספר סיפור שיקנה תחושת ודאות וביטחון לנפש בעולם מורכב, ללא הפרעתה של המודעות הערה, החיה בהווה (חלק 1). כלומר, כל מחשבה היא סוג של חלום קטן.

מצב העירנות במהלך היום (מצב 3) מתאפיין בהרדמויות והתעוררויות מהירות מאוד.
החלק שאחראי להרדים את המודעות אחראי גם לכך שלא נתעורר באמצע חלום בלילה ונחווה ונזכור בעוצמה חוויה מאוד שונה מהמציאות הרגילה, כי זה עלול מאוד לבלבל אותנו.

ולכן, כשהחלק המעורר של המודעות מתחזק על חשבון החלק המרדים, אולי כך נוצרו לראשונה בהיסטוריה, וכל פעם מחדש, אמונות במציאות על טבעית.
איך ולמה?
כי בשנת חלום, לעיתים רחוקות, החלק המעורר של המודעות פועל ונוצר כמו "באג במטריקס" של המוח, ואנחנו נחשפים במודע לחוויה מלאה של מציאות וירטואלית לחלוטין, "חלום צלול", שהיא חוויה פנטסטית.
ובמהלך היום בערנות, החלק המעורר אותנו מחוויות וירטואליות של מחשבות לחוויה מלאה של הוויה, אל "הווה צלול" (צלול מווירטואלי). ואז נוצרת מיד חוויה סופר מופלאה של אהבה וחיבוריות ילדית עם הטבע.
ובדיוק אז, כשאנחנו ערים באמת, מעניין איך נתפוס את הטבע - ואת עצמנו בתוכו.

כשאנו לוקחים רגע לזהות את החלק שפועל בנו עכשיולמשל - "החרדתי", או "הפרפקציוניסט"ואת הכוונה החיובית שלהם עבורנו - שמתפקשש...
26/10/2025

כשאנו לוקחים רגע לזהות את החלק שפועל בנו עכשיו
למשל - "החרדתי", או "הפרפקציוניסט"
ואת הכוונה החיובית שלהם עבורנו - שמתפקששת לעיתים קרובות

חמלה יכולה לגדול
ואיתה התרככות פנימית
נשימה ואפשרות להתיעלות

🌿 המשפחה שבתוכי.לפעמים אני מרגיש שאני לא רק אדם – אני משפחה שלמה שחיה בתוכי.יש בי את המטפל, את המיסטיקן, את הילד המתלהב,...
17/10/2025

🌿 המשפחה שבתוכי.
לפעמים אני מרגיש שאני לא רק אדם – אני משפחה שלמה שחיה בתוכי.
יש בי את המטפל, את המיסטיקן, את הילד המתלהב, את ההורה המיטיב, את הפג הנטוש – וגם את החלק החרדתי, זה שחוזה אסונות רגשיים ומנסה להגן בכל כוחו.
ולפעמים הם כולם פועלים ביחד, בסבבה ואפילו בהרמוניה, ולפעמים כמו דינמיקה משפחתית סוערת – קואליציות פנימיות, לופים רגשיים – כל אחד מושך לכיוון אחר, רוצה שנשרוד, שנצליח, שנאהב, שלא ניפגע שוב.

ה"מבוגר הבריא" שבתוכי – ההורה הפנימי המיטיב – מנסה להחזיק ולהנהיג את כולם:
הוא זה שעוצר לנשום, מארגן, מקנה אהבה, מתכנן קדימה.
אבל תפקידו העמוק יותר הוא להקנות אהבה עצמית ללא תנאי לכל חלק, לזהות כל אחד מהם כמו שהורה טוב או מורה טוב מכיר את ילדיו – מי רגיש, מי סוער, מי צריך חיבוק ומי רק מבט מבין.
כשהוא נוכח באמת, כל אחד מהחלקים מקבל אישור להיות מי שהוא.

ואז מתעורר הילד המתלהב – הספונטני, הסקרן, זה שנדלק מהר ונכבה מהר, שלא רוצה משימות משעממות אלא התרגשות, חיים.
והחלק "המאהב" מצטרף אליו – נמשך לקרבה, לחום, לריגוש.

מולם יושבים בצד השני של השולחן הפנימי
הפג הנטוש – זה שמרגיש לא ראוי, שחושש להינטש שוב, שמבקש אהבה מוחלטת, מוחשית.
והצולב – הביקורתי, זה שתמיד מוצא את מה שפספסתי, מאשים כדי להגן.
והאוסיאיף – זה שנדבק במחשבות וספקות, מחפש וודאות ושלמות כדי לא להרגיש כאב.

ובתוך כל זה, בשקט, יושב לו המיסטיקן –
הילר, אמן, פילוסוף – שמזכיר לכולם שהם רק חלקים של שלם אחד, שמקורו גבוה מהסערה.
הוא רואה את הדרמה כגלים על פני ים גדול יותר, ומזמין את כולם להירגע בתוך נשימה אחת רחבה.

כשהם מדברים יחד – לא מתוך פחד, אלא מתוך הקשבה – קורה קסם.
ההורה המיטיב מחבק את הפג, הילד המתלהב חוזר לשחק בלי אשמה,
והמיסטיקן מזכיר שהכול בעצם נשימה אחת – של גוף, של נפש, של נשמה.

כפי שאמר קרל יונג, אבי תורת הארכיטיפים, כל דמות פנימית מגלמת כוח נשמתי אחר –
וכשהם נפגשים סביב אותו שולחן, נולדת אישיות שלמה.

✨ תרגיל עדין ללב:
עצום עיניים ודמיין שולחן עגול גדול.
סביבו יושבים כל החלקים שלך – לאו דווקא אלה שהוזכרו כאן.
נסה לראות מי הגיע לשולחן, מי מדבר ראשון, מי שותק, מי מרגיש בחוץ.

ואז, בחיי היום־יום –
בזמן עבודה, בשיחת טלפון, או במיוחד ברגעים של טריגר – כשלא נעים, כשקשה, כשמשהו נוגע עמוק מדי –
נסה לשים לב: איזה חלקים פועלים בתוכך עכשיו? מי מדבר? מי מוביל? ומי אולי צריך חיבוק?

ותרגל את המבוגר הבריא:
זה שעוצר רגע לנשום,
זה שמזהה את הדינמיקה,
זה שמביא אהבה ללא תנאי – גם כשהחלק החרדתי או הביקורתי משתלטים לרגע.
זה שלא נבהל מהסערה – כי הוא זוכר שכולם חלק ממשפחה אחת,
ושכולם, בעצם, מנסים לאהוב.

🌻
ואתה או את?
כשאתם מדמיינים את השולחן הפנימי שלכם –
איזה חלקים מתכנסים שם עכשיו?
ומי מהם אולי רק מחכה שתבחינו בו בעדינות?

07/10/2025

מסע בין חומר לרוח - OCD אינו רק הפרעת נפש?זווית יצירתית והוליסטית אודות הנושא, שכמובן אינה מתוקפת מדעית: רוב היקום הינו ...
03/10/2025

מסע בין חומר לרוח - OCD אינו רק הפרעת נפש?

זווית יצירתית והוליסטית אודות הנושא, שכמובן אינה מתוקפת מדעית:

רוב היקום הינו בלתי גשמי - וירטואלי (מאוחד באינטליגנציה כללית – אלוהים, אהבה), וחלקו הקטן גשמי (מצומצם, מובדל, חשוך).

קיימת דינמיקה בין החלקים הגשמיים והלא גשמיים ביקום ולכן כאמור גם באדם, אשר בא לידי ביטוי בריבוי ישויות המפעילות אותו : נשמה והרוח, ומצד שני הנשמה החייתית והגוף הפיזי (גשמי).

הרוח והנשמה - אנחנו הנצחיים, מנסות להתממש בחלק החשוך החומרי ולהאירו.

הדינמיקה הזאת מתבטאת בשגיאה במערכות המרכיבות את האדם - המוח הלימבי ההישרדותי/רגשי שלו, כאמור החלק החשוך (החומרי), מגיב למציאות וירטואלית (ייצוג וירטואלי של מציאות החושית) כאל מציאות חושית ממשית! ולכן נוצר לופ הישרדותי (פעילות יתר מעגלית). נמר מנייר הופך לנמר אמיתי. מאמר השגיאה ומקורותיה.

הנשמות הרוחניות מתקשות להאיר בעקבות אינטנסיביות חומרית כזאת. הסוס משתולל ולא נותן לאביר לנווט ולרכב לייעודו. השגיאה מוכחשת ממודעות הציבור הכללית והאינדיבידואלית.

מעטים חיים בפירוק השגיאה וחווים הוויה.
OCD מייצג אנשים עם נשמות רוחניות גבוהות, צד לא גשמי רב, שהשגיאה הזאת השתחררה והובלטה בגופם

לכן מטרתם הגדולה היא לפתור אותה ולהזין את הפתרון באנושות כולה. כלומר יש להם תפקיד חשוב. הם המתכנתים של האור לעומת הפסיכופתיים

אובססיות הן וירטואליות יתר של התכנות להישמרות החומר ופעילות יתר שלו כתגובה לכך.
כאמור, בהפרעת חרדה מוכללת, דאגנות-יתר, וב-OCD השגיאה הגדולה, מתבטאת ביתר שאת.
כדי לפתור את המצב, על הישות הרוחנית שבאדם לתכנת מחדש את הצד החומרי שבו - המוח והשגיאה האוניברסלית שבו.

בראש ובראשונה פיתוח ותיקון התכנות יהיה - הפעלת ייזומה של אי תגובה הישרדותית לסכנות וירטואליות. כך החומר יפחית פעילות ויתחבר למצב של חיוניות (מאמץ מינימאלי ואנרגיה מקסימלית - איזון) ובו בעת יאפשר לחלקים הרוחניים לפעול דרכו יותר.

המאמר שלי נשמות גבוהות בגוף של ילדים שואלים שאלות מאוד עמוקות. ילדים-מבוגרים אלו חוקרים, סקרנים הם ומוחם בנוי לחפש את משמעות, ידע, תובנה וחיבור. אבל כשאינם מקבלים תשובה מוארת, אלא מטמיעים את הבורות הכללית, מה שמחולל בהם את השגיאה והקונפליקט גדול יותר מאחרים.

כלומר - כל אדם נורמלי היה מגיב כך למחשבות אובססיביות, בבעתה ובהתנהגויות מרגיעות. אבל אתה לא אדם נורמלי, אתה ישות רוחנית גבוהה, ועליך לפתח אי הזדהות עם המיינד! המשימה האוניברסלית, דרך מכון הכושר הקשה הזה שנקרא OCD. הנגיף מציף את הבאג המרכזי.

העצמי כמערכת חברתית בין דמויות שונות, בעל הבית והמשרתים, יש כל מיני משרתים – מצבי עצמי, סכמות, מודים (Modes) וכו’ וגם מצב עצמי רעיל ומניפולטיבי, פסיכופט-נרקסיסט, שמפעיל כל הזמן את בעל הבית ואת המשרתים האחרים – OCD.

לכן -
1 קומפולסיה (כפייתיות, טקסים מנטליים ופיזיים) = כל תגובה, מנטלית ופיזית, אשר קשורה לדחף למימוש מיידי של חווית ודאות או\ו שלמות, ואם לא תתבצע עכשיו, נפש האדם מיד תחווה מצוקה אקוטית (חרדה, אשמה, חוסר אונים, נטישה), הקוגניציה שלו תייצג אסון ופתרון מאסון של פגיעה בי או באחר, שיגעון, נטישה ואז מוות חומרי.

2 אוסידי - ביטוי מוגבר של הקונפליקט (השגיאה) בין הגשמי לבלתי גשמי באדם ובמוחות מפותחים.
(המחשה: נשמה-אור ומכונה (או חלקי חושך) רבים על חלקי המכונה. חלק חשוך שואף להתפתח דרך דירבון הסוס להשלטת על רוכבו).

נדבר מערכות -
מערכת 1 האוטומטית, בתת ההכרה [= חשיבה אינטואיטיבית, מהירה ואוטומטית], מאמינה למניפולציות של האוסידי מספיק כדי לציית ולקחת את הפיתיון שלו. ברגע שהשגיאה הופעלה, המדרון, לאנשים אלו, מאוד חלקלק.
לכן, תכנות הזיהוי חייב להיות במערכת 1 עצמה, כלומר אוטומטי כמו שהשגיאה אוטומטית. קצר מהיר וחד ככל שניתן אחרת הOCD עלול להיכנס לשם.

אנלוגית מערכת החיסון -
1 זיהוי אוטומטי של גורמים זרים באמצעות סימנים ספציפיים, וזיהוי דרכי ונקודות הפעולה שלהם. כך מתאפשרת הבדלה בינו לבין תאי הגוף והחיידקים המסייעים הבריאים.
2 קטילה.

אבל נגיף ה- OCD מתנהג כמו HIV , מתחזה ומחליף צורה וכך מפעיל חזק את השגיאה הגדולה ולכן אתם (והאוטומציה שבחסותכם) חייבים להיות כמה צעדים לפניו בזיהוי. וירוס ואנטי וירוס, מי יותר מהיר ומתוחכם? (האנגלים או הנאצים במכונת האניגמה).

השיקום והתכנון מחדש של מערכת החיסון הנפשית הוא מכון כושר להארה אינטליגנטית רוחנית אליה נועדת. ניתן להתגבר על איידס ע”י חיזוק כל הגוף ובהמשך תמצא התרופה שתשפר את מערכת החיסון לזיהויו וקטילתו.

עם כך, כבר הבנו כי אתה (אתה האותנטי הנקי מ- OCD ,העמדה האישית שלך) הוא כל מה שאינו הנגיף.

בגלל שהנגיף ניזון מהשגיאה של המכונה, האספקה שלו תהיה כאמור – תגובות :

רגשות ופעולות מנטליות והתנהגותיות של הישרדות. (מעגל הסמסרה – יצירת תודעה ע”י סנקרות – תגובתיות אוטומטיות). קוגניציות מילוליות בנושא הישרדות - חייב/צריך/מוכרח/אסור/אמור. הצד הרוחני, רוב רובך, (אחדות ונצחיות) מתבטא ב - “רוצה”.

קטילה = החזרת / מעבר מהגשמי החומרי אל המימדים הלא גשמיים. טרופיה ואנטרופיה.

כך כשאתה תתכנת את מכונתך שלא להגיב לתודעה - לוירטואליה (שכעת אצלך היא ביתר- אובססיות) כך אתה למעשה ממיר ומאיר את נפשך/מוחך אל רוב היקום – אל הלא גשמי, אל אור.

שיקום מערכת החיסון ותכנות מחדש – דהאמה:
ניתן להפחית את התגובתיות ע”י החלשת התכנות הבסיסי להישרדות ואיתו את שגיאת התגובה לוירטואלי ע”י הפעלות יזומות של אי תגובה לתחושות אברסיביות (ויפאסנה – שחרור סנקרות) תגובה מנטלית ופיזית, שקשורה לדחף לתחושת ודאות ושלמות, שאם לא תתבצע מיד ובדחיפות, נפשך תחווה מיד מצוקה אקוטית (חרדה, אשמה, חוסר אונים, נטישה) מפני אסון פגיעה בי או באחר, שיגעון, נטישה ואז ממוות חומרי.

אבל איך המתכנת (אנחנו, מודעות : נשמה + מערכת 2 [= חשיבה מודעת, איטית ורציונלית] ידע על מה להילחם באילוף לאי תגובה ועל מה לא? הרי זאת שגיאה של מאות אלפי שנים. כלומר, איך נחנך מחדש את מערכת החיסון המנטלית שלך להבדיל בין אויב מדומיין לבין אויב ממשי?

להבדיל ולא להגיב לאובססיות (הפחדות והאשמות שווא שהאוסידי זורק עליך) לבין המחשבות שלך, מחשבות רציונליות, בריאות ומועילות ששייכות לחלק ההישרדותי התקין בך ולחיונית?

בריאות וחופש, כך זה ירגיש שבמערכת 1, האוטומטית והלא רצונית, יהיה לך זיהוי ברור ומהיר של מה מסוכן באמת ומה לא, מה מהווה מלכודת של OCD ומה העמדה האישית שלך, ההיגיון הבסיסי, הסביר, הרציונלי והמועיל. וזהו.

ככל שתלמד את מערכת החיסון הנרכשת שלך כיצד לפעול טוב נגד הנגיף שבך, כך פחות היא תפעיל רגשות הישרדותיים ואיתם את ה- FFFF.

למה מהיר וחזק? כי ברווח של הבלבול, זה תכנות חזק של הגוף להיכנס לפריז- ניתוק. דיכאון. חוסר אונים, טראומה. ושם האוסידי מיד יציע פתרון. שעדיף לקחת מאשר לאבד.

השיטה תיתן לך ודאות! מדריך אמיתי במקום המדריך השקרי שמהווה האוסידי שמנצל את התכונות שלך - הצורך העצום שלך בוודאות וברגישות היתר וכו’.

כי אחרת, הרגישות והתכנון הבסיסי עליו האוסידי משתמש, כטקטיקה חזרה, הוא – חוסר הודאות וחוסר האונים.

בן אדם צריך מידה מסוימת של ודאות, לדעת שאנשים סביבך רוצים בטובתך, שאתה יודע מי ומה איתך, בסה”כ שהדברים מחוצה אליך ממשיים וכו’. אבל אנשים שנפגעו ממערכות יחסים רעילות, נפגעת להם היכולת להבדיל.

לכן זהו מצב של טראומה. בתוכו חייבים להתחבר לוודאות כלשהי, אם היא לא הקומפולסיות, אז משהו אחר – השיטה! כמו שכתבתי בהקדמה. כשאתה נאבד ביער אפל עם מלכודות, אתה תיצמד למדריך שקיים ברשותך.

גם אם הוא מעצבן ומתזז.
זיהוי האופן ולא התוכן, כי שלאוסידי יש אין סוף אפשרויות להפעיל אותך.

קודים מדויקים להטמעה מהירה במערכת 1 –
1. אם יש לך שמץ של ספק בזיהוי אז אין ספק – זאת קומפולסיה.

2. חייב, אחרת אסון? אם חייב? = קומפולסיה.

3. דחוף עכשיו? מרגיע? = קומפולסיה.

4. זאת העתקה של פחד פנימי אחר (מפרק מיד את הפיצול וההעתקה ואת מידת האמונה בשטות).

5. דחף דחוף ב- בדיוק, סידור, חזרה, שלמות, חיטוט, הקפדה, שיחזור, לשנות, להתלבט או קומפולסיה או לא = קומפולסיה.

קומפולסיות = לא מסוכן! השליית סכנה! מניפולציה של טפיל מנטלי! לא אתה! לא עושים! מכון כושר לנפש להארה!

בירור העמדה האותנטית, בקודים יותר ארוכים, הערכה שנייה במערכת 2 -
הייתי רוצה שילדיי יעשו זאת? לא? = קומפולסיה.

עובדה או הנחה בלתי מבוססת? סטטיסטיקה גרועה של מערכת 1 בתפיסת הסתברות לאסון (בייחוד בתקופה הזאת של האנושות).

חיפוש עובדות ומידע- מחקר ייזום עם מקורות מידע אחר הסטטיסטיקה האמיתית.

חשיפה –
1 אם זה כזה חשוב, בוא נדחה את זה ב 24 שעות ואז נראה אם זה באמת חשוב.

2 להנכיח את העמדה אישית – “אני חושב שזה בסדר, שאין צורך, זה לא אני ולכן לא עושה”.

3 להתחצף - ״מוד (Mode) הסרבן״ שעושה דווקא כל הזמן. אנטי הימנעות.

4 מוטיבציית-על וחידוד – אני בגמילה, שווה לי להקריב בשביל החופש!

קריטי-
כמה שיותר מהר ומדויק, כדי לא ליפול לביצה או למפולת השלגים. להיחשף מהר ללא התנהגות ביטחון = ריפוי מהיר ועמוק.

הבעיה – התנהגות ביטחון יוצאות ללא שליטה ומתחת למודעות, למשל – התלבטות או שיחזורים.

מילון : הימנעות = הוכחה וחיזוק לתפיסה השגויה - “אני בסכנה ממשית לחיי בגלל זה, ואני חסר אונים מול זה ללא הקומפולסיה״.

כיול מחדש של העמדה האותנטית שלך –
היא תהיה כל מה שאתה היית רוצה, שהיה לפני ה-OCD, שהאדם הסביר עושה, שהיית מייעץ לאדם אהוב, שהפוך מהספק.

כשתתקן את המערכת, תביא אותה למצב נורמלי, תמצא את עצמך ברמות מתקדמות על סקאלת המוארות, הביטוי והחיפוש אחר חוויית נוכחות גבוהה, לוחם אור.

יעד - החזרת המצב לתקינות – זיהוי אוטומטי! ידיעה ולא ודאות. לא מעורב בכלל במערכת 2, לא חשיבה, לא דיון, לא גלגול משפטים בראש, לא כלום. אוטומטי כמו הידיעה כשאתה רואה כיסא וברור לך שזה כיסא ולא ברווז.

לפעמים כשמטופל חדש מתיישב מולי, ולרוב עוד בשיחה המקדימה, אני שומע את החששות לגבי הטיפול, בדיוק כמו שהיו לי לפני 15 שנים:...
30/09/2025

לפעמים כשמטופל חדש מתיישב מולי, ולרוב עוד בשיחה המקדימה, אני שומע את החששות לגבי הטיפול, בדיוק כמו שהיו לי לפני 15 שנים:

״מה אם הטיפול לא יעבוד עליי ואפילו רק יחמיר?״, ״אולי אצלי זה חמור יותר מכל מה שראית...״, ״כמה זמן נראה כבר שיפור?״, ״מה אם אני לא אצליח?״

והאמת? אני אומר לו ישר – זה לא קסם. זה תהליך. מסע גיבור.

הטיפול באוסידי הוא עבודה של ממש, לפעמים כמו “שליש משרה”. מאתגרת, לעיתים סיזיפית, אבל כזו שיכולה להחזיר את מה שהאוסידי גזל: שקט, קלות, חופש.

אחוזי ההצלחה ב-CBT הם כ-50-70% עד לרמיסיה חלקית עד מלאה, חזרה לתפקוד, שמחה וזרימה, שצורכת תחזוקה, ויש תקווה 🙏🏻

אנחנו עובדים ב־CBT, ובעיקר עם הכלי המרכזי: ERP.

במילים אחרות – להתגרות בפחדים. לא לברוח מהם, אלא לפגוש אותם פנים מול פנים, בהדרגתיות, עם תובנה וכלים חדשים.

ככה המוח לומד: האובססיות הן לא אמת, הן לא אתה. הן חולפות.

כאן מתחילים לבנות אדישות בריאה, יכולת לחיות עם הספק, ולצד זה לגלות חיבור עמוק יותר לעצמך.

אבל חשוב לדעת: ההצלחה תלויה בכמה גורמים:

🔹 עד כמה יש לך תובנה לגבי האוסידי.
🔹 האם יש הפרעות נלוות כמו חרדה מוכללת, דיכאון או פאניקה.
🔹 האם מדובר גם ב־OCPD (אישיות אובססיבית־קומפולסיבית) – מצב שמאריך את הדרך.
🔹 כמה התפקוד שלך נפגע ביום־יום.
🔹 ובעיקר – כמה כוח ומוטיבציה תוכל לגייס כדי להיכנס באמת למסע הזה.

דבר נוסף שאני אומר - שפגישות הראשונות אנחנו עושים הערכה מעמיקה, בונים ברית טיפולית, ומעניקים פסיכו־הדרכה –

כדי שתבין מה קורה לך לעומק, ממש כמו מומחה. לפעמים כשהאוסידי מרגיש שמתקרבים אליו – הוא מנסה להתחזק.
אבל עם התמדה הוא נחלש, ובדרך כלל אחרי כ־10 פגישות מתחילים לראות התחלה של שינוי,
אבל האדם ממשיך להתחזק, לרכוש אמון בעצמו ולקלף את ההפרעה עד לנטייה בלבד.

בין הפגישות אתה מקבל משימות, תרגולים, וליווי צמוד במיילים. ובהמשך תוכל גם להיעזר במאמנת AI מותאמת אישית, שתכיר אותך ותלווה אותך בתהליך – כמובן בפיקוח שלי.

זה טיפול שדורש מחויבות, אומץ והתמסרות. לפעמים גם טיפול תרופתי במקביל כדי לאפשר ל־CBT להיות יעיל יותר.

אבל צעד אחר צעד – ההיגיון הבריא חוזר, תחושת השליטה חוזרת, והחיים שלך מתחילים לזרום אחרת.

זה אפשרי. אני עשיתי תהליך כזה והגעתי בהדרגתיות להפחתה משמעותית באוסידי עד כדי שכמעט לא מפריע לי בחיים 🙏🏻

Address

Ra`anana

Opening Hours

Monday 10:00 - 20:00
Tuesday 10:00 - 20:00
Wednesday 10:00 - 20:00
Thursday 10:00 - 20:00
Friday 09:00 - 16:00
Sunday 10:00 - 20:00

Telephone

+972547558740

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when יהונתן לוי - פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to יהונתן לוי - פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram