16/03/2023
Vipassana pt. 1
נראה לי שאני כבר מוכנה להתחיל ולספר על הניסיון שצברתי ועל החוויות שעברתי בויפאסנה.
כמובן שלא אוכל להכניס את כל החוויות בפוסט אחד, אך אני מרגישה שלאט לאט אשתף עוד ועוד.
וכמובן, כל מה שאכתוב ואשתף יבוא רק מתוך ההבנה שלי ומתוך החוויה האישית שלי.
אלו היו 12 ימים, שבוודאות שינו את חיי, את ההסתכלות שלי על הדברים, תשובות שמצאתי, הדברים הרבים שלמדתי על עצמי, על היכולות שלי ועל מי שאני.
זוהי הייתה הפעם הראשונה בה הרגשתי כל כך שלמה ורגועה, כל כך שקטה ועוצמתית.
זה התחיל מכך, שכל תנאי הסביבה במרכז שבו הייתי ועברתי את הויפאסנה היו כולם בכדי לתמוך בתודעה שקטה ונקיה:
- התנתקות מחיי היומיום: אין טלפון, אין חדשות, אין הודעות, אין רשתות חברתיות, אין תוכניות לבוקר, לצהריים או לערב. אין מחשבות כמו: מה אבשל הערב? מה אעשה אחרי השיעורים? מי יקח את מלי לטיול? אוי שחכתי שחסר מלח בבית, צריך לקנות… ועוד ועוד. המחשבות האלו מתנקות ולא קיימות. וזה מספק נתק ומלא מלא שקט מהעולם החיצון.
- שתיקה אצילית: הרבה אנשים שואלים אותי: מה לא אמרת כלום 10 ימים? אפילו לו מילה? לא, אמרתי. כל יום בצהריים ובסוף היום, אפשר לגשת למורה ולשאול שאלות שקשורות לטכניקת מדיטציית ה״ויפסאנה״. אפשר גם לדבר עם מנהלת המקום או עם המתנדבים לגביי משהו שקשור לחדר המגורים, לאוכל או כל בקשה/שאלה אחרת שקשורה לתנאים ולנוחות האישית.
הרעיונות מאחורי השתיקה הם:
1. אין לדבר עם תלמידים אחרים לגביי התחושות או הרגשות שעולים בי בזמן המדיטציה, או פשוט סתם לשוחח על החיים. כי כל מילה שאנחנו אומרים אחד לשני מציפה בנו מחשבות.
2. יש לשמור על האמת; כי הרבה פעמים בשיחות שלנו יש לנו נטייה להפריז או להמעיט בדברים.
- כללים אתיים: המרכז מחולק לשני חלקים - גברים ונשים. יש להימנע מכל מגע, קשר עין ותקשורת עם תלמידים אחרים, יש לעמוד בקוד הלבוש ולכבד את הסובבים אותך.
- סדר היום: קיים לוח זמנים מאוד ברור ולוגי שלא משתנה במשך הקורס.
- אוכל: אני מרגישה שעל האוכל בקורס אכתוב פוסט נוסף ונפרד, כי זה באמת היה האוכל הכי טעים שאכלתי. ודווקא כי הוא היה כל כך פשוט, קל, מזין, מחמם וממלא באנרגיה ואהבה. אם כבר עלה בי הרצון לדבר במשך היום, אז בטוח 95% מזה היה על האוכל. בזמן הארוחות לפעמים פשוט רציתי לצרוח: תגידו לכולם זה כזה טעים, או שרק לי?!!!
המשך בתגובה הראשונה…