ליאת קרק -מטפלת במים לגוף ולנפש

ליאת קרק -מטפלת במים לגוף ולנפש Aquatic therapist & emotional process facilitator. Healing body & soul through water therapy, retreats & supervision.

אחד הדברים המרתקים בעבודה הטיפולית במים הוא היכולת של הגוף להגיב לגירוי עדין באופן כמעט מידי.לפני כל יום טיפולים אני נוה...
03/12/2025

אחד הדברים המרתקים בעבודה הטיפולית במים הוא היכולת של הגוף להגיב לגירוי עדין באופן כמעט מידי.
לפני כל יום טיפולים אני נוהגת להיכנס למים לכמה רגעים. להתכוונן, להקשיב, ולפגוש את האיכות הייחודית של המרחב.
המים, בניגוד לסביבה היבשתית, מספקים שילוב נדיר של תמיכה, הפחתת עומס, והגברת תחושת ביטחון.

במהלך השנים פגשתי את עבודתו של ד״ר מסארו אמוטו, שהפכה לשיחה רחבה בעולם הטיפול והמחקר המודרני.
במחקריו, אמוטו בחן כיצד מילים, כוונות ורגשות משפיעים על גבישי מים לאחר הקפאה.
למרות שהעבודה אינה עומדת בכל כללי המתודולוגיה המדעית, היא מציפה רעיון מהותי,
הקשר בין מצב רגשי לבין תגובת מערכת הגוף.

אנחנו יודעים היום ממחקרים עדכניים בנושאי ויסות עצבי, חוסן רגשי ופסיכופיזיולוגיה
שסביבה בטוחה, רכה ומורידה התנגדות,
מאפשרת לגוף לעבור ממצב של הגנה למצב של ריפוי.
המים מחזקים את התהליך הזה באופן טבעי,
הם מפחיתים מאמץ שרירי, מרגיעים את מערכת העצבים,
ויוצרים תנאים שבהם המטופל יכול לנוע לעבר פתיחה, נינוחות וקלות.

במפגשים שלי אני רואה את זה מתרחש שוב ושוב,
גוף שמרפה, נשימה שמעמיקה, מערכת שנענית.
לפעמים מדובר בשינוי קטן ועדין, ולפעמים בשחרור משמעותי שמגיע מתוך תחושת החזקה מלאה.

תפקידי כמטפלת הוא להקשיב.
לייצר תנאים בטוחים.
להיות עדה לתהליך שבו הגוף מאפשר לעצמו להשתנות,
בדיוק כמו המים.

אם יש בך סקרנות לחקור את עצמך בתוך מרחב יציב, מוחזק ורך,
אני מזמינה אותך לתהליך שבו המים מאפשרים לגוף ולנפש לנוע בקצב שלהם.

המים מזמינים,
הגוף יודע,
התהליך כבר מתחיל ברגע שמגיעים❄️

יש תהליכים שנשארים לי בגוף.כמו זיכרון עדין של מים חמימים,או כמו רגע שבו אדם שנשא שנים של כאב,מאפשר לרגע אחד לעולם להחזיק...
01/12/2025

יש תהליכים שנשארים לי בגוף.
כמו זיכרון עדין של מים חמימים,
או כמו רגע שבו אדם שנשא שנים של כאב,
מאפשר לרגע אחד לעולם להחזיק אותו במקומו.

הוא הגיע אליי עם PTSD מהצבא.
אבל הוא לא אמר “אני פוסט טראומטי”.
הוא לא אמר בכלל הרבה מילים.
הוא נכנס לחדר בשקט,
וזה היה הגוף שלו שסיפר הכול.

הנשימה שלו הייתה קפואה בחלק העליון של החזה.
כמו מישהו שמחזיק אוויר כדי שלא ישמעו אותו.
הכתפיים שלו היו מורמות כאילו הוא עדיין מחכה לפיצוץ הבא.
המבט שלו היה חי, אבל עמוק בפנים… עייף.
עייף מההישרדות,,
עייף מהלילות הארוכים,
עייף מלהחזיק הכול לבד.

בפעם הראשונה שהובלתי אותו לתוך המים,
ראיתי את הקונפליקט עוד לפני שנגענו.
החום של הבריכה קרא לו פנימה,
אבל מערכת העצבים שלו עדיין צעקה סכנה.

כששכב על המים,
הגב שלו נשאר קשיח כמו לוח.
כל שריר קטן עובד קשה.
יכולתי כמעט לשמוע את הסאונד של הדריכות בגוף שלו,
סוג של דריכות שמחזיקה שנים.

התחלתי בתנועה איטית מאוד,
גל עדין, כמעט בלתי מורגש.
בכל תנועה הרגשתי את ההתנגדות.
את ה"לשחרר, לא לשחרר".
את המאבק הפנימי הזה בין רצון להירגע לבין הפחד ממה שיקרה אם יפסיק לשמור.

ואז זה קרה,
לא רגע גדול,
לא פריצה דרמטית,
אלא משהו כמעט בלתי נראה.
האצבעות שלו התרככו.
אחיזה אחת קטנה נפתחה.
טיפה אחת של אמון.

במים לומדים להרגיש את הדברים הקטנים.
איך הנשימה זזה.
איך בית החזה מתרחב בחצי סנטימטר יותר ממה שהעז קודם.
איך המבט משתנה כשהגוף מפסיק להילחם.

בפגישה השלישית,
באמצע תנועה מעגלית,
הרגשתי אותו נשמט רגע לתוך המים, לתוך עצמו.
פתאום הגוף שלו הניח את המשקל,
הוא לא ניסה להחזיק את עצמו,
המים החזיקו אותו.

העיניים שלו היו עצומות,
אבל אפשר לראות שהנשימה שלו סוף סוף יורדת למטה,
עד הסרעפת,
עד שברוב הזמן היו סגורים כמו חדר שלא פתחו שנים.

הוא אמר בלחש, כמעט מתנצל:
“אני לא רגיל שמישהו מחזיק אותי…”

וזה היה רגע של אמת.
רגע שבו המים הפכו לשפה אחרת,
שפה שבה הגוף מדבר בלי מילים,
שבה הזיכרונות עולים כמו בועות קטנות,
אבל לא מאיימים,
לא חונקים.

במפגשים הבאים הוא כבר הגיע עם נשימה טיפה אחרת.
עם תנועה חדשה בכתפיים.
עם משהו בראייה שלו שהפך פקוח יותר, חי יותר.

הוא סיפר שהוא מתחיל לישון.
לא לילות שלמים, אבל קטעים.
שקטים.
שהחלומות כבר לא תוקפים אותו באותה עוצמה.
שהגוף שלו מרגיש פחות “במלחמה”.

והיה יום אחד,
אחרי חודשים של עבודה משותפת,
שבו הוא יצא מהמים,
התיישב לרגע בשקט,
ואמר בקול עדין, כמעט לוחש:
“כאן… הגוף שלי סוף סוף מרגיש שאני יכול לנשום.
יש בי תחושה של בית… שלא ידעתי כמה התגעגעתי אליה.”

המילים שלו התפזרו בחלל כמו גל רך,
לא כהצהרה גדולה אלא כאמת פשוטה.
רגע שבו הגוף מפסיק להיאבק,
ומשהו בפנים מתארגן מחדש.
המקום שבו המים לא דורשים ולא דוחקים.
רק מחזיקים, מאפשרים,
ומזכירים לו שיש דרך לחזור אל עצמו,
באיטיות, ברכות, ובקצב שהוא מסוגל לשאת🩵

ליאת קרק
מטפלת במים גוף-נפש-רוח






תקשור של בוקר☀️הבוקר הזה מביא איתו שקט אחר.שקט של התחלה נקייה, של אפשרות חדשה.העולם מתעורר לאט,כאילו גם הוא מבקש רגע להת...
01/12/2025

תקשור של בוקר☀️

הבוקר הזה מביא איתו שקט אחר.
שקט של התחלה נקייה, של אפשרות חדשה.
העולם מתעורר לאט,
כאילו גם הוא מבקש רגע להתייצב לפני שהוא ממשיך לנוע.

יש תדר חדש שמתרקם בימים האלה,
תדר של דיוק.
דברים שלא שייכים לנו כבר אינם נדבקים,
והלב מרגיש מהר יותר מה כן ומה לא.

המעבר שקורה עכשיו אינו צעקה אלא רטט עדין,
מין קריאה פנימית לשים לב🤍
למה שכבר לא משרת,
למה שמכביד,
למה שמבקיע אור קטן מבפנים ורוצה לגדול.

התקופה הזו מזמינה הקשבה אחרת.
לא דרמטית, לא מיסטית.
הקשבה פשוטה של אדם שחי את יומו ורוצה אמת.
להיות נוכחים ברגע,
להרגיש את הגוף,
לנשום את המחשבות החוצה,
ולפנות מקום למשהו בהיר יותר.

המעבר שאנחנו נמצאים בו עכשיו הוא לא דבר רגעי.
זו תקופה של התבהרות, של ניקיון, של תנועה לכיוון המדויק יותר.
ולפעמים, בתוך כל זה, נרגיש גם את כאבי הגדילה,
בגוף, בנפש, במקומות הישנים שמבקשים להיפרד,
ובמרחבים החדשים שעדיין לומדים להכיל אותנו.

אלה כאבים שמופיעים רק כשאנחנו משתנים באמת.
לא כדי לעצור אותנו, אלא כדי להזכיר לנו שאנחנו זזים,
שאנחנו מתרחבים,
שמשהו בתוכנו מתיישר מחדש.

זה שינוי שלא דוחף, הוא מזמין.
שינוי שמכוון אותנו בעדינות למי שאנחנו נהיים,
לבחירות שמרגישות ישרות וברורות יותר.
תקופה שמבקשת מאיתנו להקשיב, להתכוונן, ולנוע קדימה מתוך אמת.

גם אם לא הכל ברור, אנחנו כבר בתוך הדרך.
והדרך הולכת ונפתחת,
צעד אחר צעד,
בקצב שנכון לנו🙏

29/11/2025

בין אבני המדבר והמים השקטים
נפתח מרחב שבוא אפשר פשוט להיות.

העיניים נרגעות,
הנשימה מתרחבת,
והלב מתיישר עם הקצב של המקום.

אין צורך במילים,
הנוף עצמו הופך לתפילה🙏

29/11/2025

האגדה מספרת, דור אחר דור,
שמעברים נפתחים כשיש חיבור,
כשקצב הלב וקצב העולם
נמסים זה אל זה לנשימה אחת.

עמוק בלב היער היה פתח חבוי בין ירוקים,
רווח דק שנולד מרוח של רגע נדיר,
רגע שבו הטבע עצמו בחר להיפתח.

אור חלף דרכו כזיכרון עתיק,
ונשימת מים עלתה מהעומק,
רכה, פורטת על מה שאינו מבקש הסבר.

השערים האמיתיים
אינם נראים לעין.
הם קמים ומתגלים
ברגע שהלב מוכן לנשום בתוכם.

אין צורך לדעת,
אין צורך להבין,
רק לחוש את הרגע שבו העולם מתרכך,
והתודעה נפתחת אליו בחזרה.

בתוך עיניי,נפתחת דלת של נובמבר.רוח עתיקה נוגעת ביברכות של אדמה רטובה,כמו זיכרון שמפנה את דרכואל מה שתמיד היה שם.סבתא של ...
26/11/2025

בתוך עיניי,
נפתחת דלת של נובמבר.
רוח עתיקה נוגעת בי
ברכות של אדמה רטובה,
כמו זיכרון שמפנה את דרכו
אל מה שתמיד היה שם.

סבתא של נובמבר באה אליי
כחלום של גשם ראשון,
נושאת על לשונה
חכמה שאינה מתנסחת במילים
אלא נחה בין פעימות הלב.

היא מלטפת את קווי האור שעל פניי
ואוספת בכפות ידיה
את הסיפורים של כל הנשים
שפסעו לפניי,
אלה שידעו לראות
את היופי הפנימי
עוד לפני שהעולם הבחין בו.

ילדה שלי, היא לוחשת,
זהו רגע של פתיחה.
רגע שבו הנשמה שלך
מרימה חלון חדש לאור הבא.
רגע שבו את זוכרת
שהאמת שלך כבר צועדת לפנייך.

בלחש,
עולה בי קריאה
שאינה רק שלי,
אלא של כל הנשים
שנושאות בבטן
את הרטט העתיק
של החזרה הביתה.

לכן אני פותחת את השער
שנולד,
שער שאינו עשוי עץ או אבן
אלא נשימה,
אור פנימי,
ושושלת של נשים
שזוכרות.

אם אתן מרגישות את רטט הלב והרוח
בואו🤍
נשים של רוחות ומים,
נשים של אדמה ואור.
המעגל מתכנס,
האש כבר לוחשת את שמותיכן,
והרוח של נובמבר
מכוונת בעדינות
את צעדיכן
אל הדלת הפתוחה...

ליאת🤍

🌾 יודעת שכבר סוף נובמבר אך הרוח עדיין כאן🤍

25/11/2025

יש משהו עדין ונוגע במעבר
ממערבולת הטראומה אל מערבולת ההחלמה.
התנועה כמעט זהה.
אותם גלים, אותה משיכה פנימה.
אבל החוויה הפנימית משתנה לחלוטין.

בטראומה יש כיווץ.
הנשימה מצטמצמת.
הגוף מנסה להחזיק את עצמו מול סחף גדול מדי,
ולעתים עולה תחושת אובדן בתוך התנועה.

ובהחלמה…
לעיתים זה מתחיל בניצוץ קטן מאוד של ביטחון,
ברגע זעיר שבו מתאפשרת עוד נשימה.
אותו מילימטר עדין יכול להיות המקום שממנו משהו נרגע,
משהו נפתח,
והמערכת מוצאת מחדש את הקצב שלה.

במים זה ניכר במיוחד.
כשההתנגדות פוחתת,
כשהגוף מאפשר לעצמו להיתמך,
התנועה שכיווצה פעם
יכולה להפוך לתנועה שמרככת,
שמובילה אל מרכז יציב ורחב יותר.

כשנעים בתוך המערבולת,
כדאי לזכור שגם אם זה מרגיש כמו סוף,
יש שם גם שער.
והוא נפתח לאט, בקצב הנכון,
עם הידיים שמלוות בעדינות,
ועם נשימה אחת שמסכימה לחזור.
ביחד
במים💙

בהריון יש רגעים, שבהם הגוף מבקש הפסקה.רגעים שבהם המשקל, השינוי, העומס, מרגישים יותר מדי.במים החמים קורה משהו עדין אך עמו...
24/11/2025

בהריון יש רגעים, שבהם הגוף מבקש הפסקה.
רגעים שבהם המשקל, השינוי, העומס, מרגישים יותר מדי.

במים החמים קורה משהו עדין אך עמוק.
הגוף מתרכך, האגן נפתח מעט, הגב נרגע,
והנשימה יורדת למקום שקט יותר.

המים עוטפים כמו רחם שני,
מחזיקים את מה שכבד,
ומאפשרים לאישה להרגיש קלה, זורמת, חופשייה יותר.

תנועה קטנה הופכת לאפשרית,
כאב מתמוסס,
והלב מרגיש לרגע שהוא חוזר לפעום בקצב שלו.

טיפול המים בהריון יוצר מרחב בטוח שבו
הגוף מוצא מנוחה,
המפרקים מקבלים הקלה,
והאישה יכולה פשוט להיות,
בלי מאמץ, בלי להחזיק.

זהו זמן שבו היא פוגשת את עצמה…
את החיים בתוכה…
ואת האפשרות לנוע ברכות חדשה.

ליאת קרק
הידרותרפיסטית
ליווי רגשי במים- מטפלת בגישה ממוקדת טראומה
דולה וליווי לקראת לידה

כנס מטפלים במים…מפגש עם אנשי מים יקרים וותיקים. 💧הצגנו בקצרהעל העבודה עם טראומה במיםועל תוכנית ממעמקים. יצאנו משם בלב מל...
23/11/2025

כנס מטפלים במים…
מפגש עם אנשי מים יקרים וותיקים. 💧
הצגנו בקצרה
על העבודה עם טראומה במים
ועל תוכנית ממעמקים.
יצאנו משם בלב מלא תודה🙏
על ההזדמנות, האנשים, החיבור, הקהילה🩵

לפעמים הגוף עוד זז,אבל הנשמה מבקשת מנוחה.מקום שקט, רך, אמיתי.כשאני נכנסת אל המים,העולם מתווה מחדש קצב אחר .קצב שבו אפשר ...
23/11/2025

לפעמים הגוף עוד זז,
אבל הנשמה מבקשת מנוחה.
מקום שקט, רך, אמיתי.

כשאני נכנסת אל המים,
העולם מתווה מחדש קצב אחר .
קצב שבו אפשר לנשום.

יש תרופות שלא נולדו במעבדה.
הן נולדו מתדר של מים נעים,
מאור שמש על פני השטח,
ומלחש עתיק שמגיע עם הרוח.

בתוך המים,
הקצוות מתרככים,
הגבולות נמסים,
והלב מוצא את דרכו חזרה לעדינות.

כל גל הוא תפילה קטנה,
כל רטט הוא שיר,
וכל עצירה,
שער שקט לאמת עמוקה.

זו התרופה שלי.
להקשיב,
להתרכך,
שאני האור ☀️

ליאת קרק
Water & Emotional Healing

בהכרת תודה ל־ על ההשראה

Sometimes the body keeps moving,
but the soul asks for rest,
for a softer, quieter place to be.

When I enter the water,
the world shifts into a different rhythm.
one that lets me breathe again.

Some medicines aren’t created in labs.
They’re born from the frequency of moving water,
from sunlight on the surface,
from an ancient whisper carried by the wind.

In the water,
my edges soften,
my boundaries melt,
and my heart returns to gentleness.

Every ripple is a small prayer,
every vibration a song,
every pause a doorway into deeper truth.

This is my medicine.
To listen,
To soften,
To remember the light I am.

Liat Krak
Water & Emotional Healing

with gratitude to for the inspiration

Address

Zikhron Ya`aqov

Opening Hours

Monday 08:00 - 20:00
Tuesday 08:00 - 20:00
Wednesday 08:00 - 20:00
Thursday 08:00 - 20:00
Friday 08:00 - 14:00
Sunday 08:00 - 20:00

Telephone

+972542998000

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ליאת קרק -מטפלת במים לגוף ולנפש posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to ליאת קרק -מטפלת במים לגוף ולנפש:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram