ענת גל און I התמקדות בבית - התמקדות . מערכות . יחסים

  • Home
  • Israel
  • רמת גן
  • ענת גל און I התמקדות בבית - התמקדות . מערכות . יחסים

ענת גל און I התמקדות בבית - התמקדות . מערכות . יחסים מנחה בכירה להתמקדות ולקונסטלציה משפחתית | מלווה תהליכים אישיים, זוגיים ומשפחתיים | קורסי התמקדות בבית

מה זה התמקדות?

ההתמקדות (פוקוסינג) היא שיטת עבודה פשוטה, חווייתית ועוצמתית המלמדת אותנו להקשיב לעצמנו ולזולת, ומאפשרת להניע שינוי אמיתי.


מי אני?

ענת גל-און, מנחה מוסמכת להתמקדות (פוקוסינג) מטעם המכון הבינלאומי להתמקדות בניו יורק, למבוגרים, ילדים ונוער. מנחה סדנאות יחסים וסדנאות התמקדות להורים בכל הארץ.

בקרו באתר: www.homefocusing.com

ובבלוג שלי: http://saloona.co.il/homefocusing/

או פשוט התקשרו 0544527584

English follows Hebrewמשהו ממש מרגש שקרה לאחרונה:התראיינתי לפודקאסט בינלאומי של עולם ההתמקדות, The Living Process, אשר א...
09/07/2025

English follows Hebrew

משהו ממש מרגש שקרה לאחרונה:

התראיינתי לפודקאסט בינלאומי של עולם ההתמקדות, The Living Process, אשר אירח עד כה כמה מבכירי המורים וההוגים בעולם ההתמקדות, לרבות כמה מהמורים הנפלאים שלי.
הייתי לחוצה נורא לקראת השיחה הזו, הייתי לחוצה נורא בתחילתה, לחץ שהתפוגג די מהר בזכות נוכחותו הקשובה והסקרנית של המארח, ד"ר גרג מדיסון, פסיכולוג ופסיכותרפיסט בכיר ומורה ותיק להתמקדות מאנגליה. והייתי לחוצה נורא לראות את עצמי (כן, זה בוידאו!) כשיעלה הפרק.

אז מסקנותי הן:

1. אני שמה לב לביקורת שלי: על הקול שלי, על האנגלית שלי 🫣, ויש גם מקום שאומר שאני מחייכת יותר מדי...🙄 דיברתי לא מעט על ביקורת בשיחה הזו, אז סביר שהיא כאן.
2. מתברר שאני מדברת המון עם הידיים. זו דווקא לא ביקורת, זה נחמד!
3. השיער שלי נראה טוב!
4. גרג הוא בר שיח קשוב, פתוח וחכם, והוא הצליח להבין אותי וגם לנסח במילותיו את דברי הרבה יותר טוב ממני...
5. הצחקתי אותו כמה פעמים. זה גם היה נחמד 🙂
6. אני ממש אוהבת לדבר על התמקדות בבית. נדמה לי שגם את זה רואים ❤

אז מוזמנים, לצפות או להאזין (זה קצת ארוך אז קחו את הזמן). זה אמנם
פודקאסט שקהל היעד שלו הוא מתמקדים וביניכן יש כמה שעדיין לא, אבל אם אתן סקרניות לגבי התמקדות בבית, ומרגישות בנוח עם אנגלית – נסו וספרו לי איך היה.
קישור אחרי הטקסט באנגלית.
**
Something truly exciting that happened recently:

I was interviewed on an international Focusing podcast - The Living Process with Greg Madison - that hosted so far well-known teachers and prominent thinkers of the Focusing community, including some of my wonderful teachers.

I was so stressed before this conversation; I was stressed at the beginning of it, but that anxiety faded quite quickly thanks to the attentive and curious presence of the host, Dr. Greg Madison - a senior psychologist and psychotherapist and an experienced Focusing coordinator from UK.
I was also stressed to see myself (yes, it's on video!) when the episode would be released.

So here are some of my conclusions:

1. I’ve noticed my self-criticism — regarding my voice, my English 🫣 and there’s also a part in me that says I smile too much...🙄 I talked about criticism in this conversation, so no wonder it's here.
2. It turns out I talk a lot with my hands. That’s actually not criticism, it’s nice!
3. My hair looks good!
4. Greg is an attentive, open and wise conversational partner, and he managed to understand me and put my thoughts into words even better than I did...
5. We laughed quite a bit. That was also nice 🙂
6. I really love talking about HomeFocusing. I think it's noticeable ❤

So you are invited to watch or listen (it’s a bit long, so take your time).
It is a podcast aimed at Focusing practitioners, and some of you aren't (yet); But if you’re curious about HomeFocusing and comfortable with English — give it a try. I'd love to read your thoughts and feelings.

THE EVERYDAY SYSTEMS OF HOME FOCUSING with Annat Gal On. The Living Process with Greg Madison. E35In this episode I have the pleasure of speaking with Annat ...

תהליך זוגי בגישת התמקדות בבית – חלק ג' - תיאור מקרהאני יודעת, זה נגמר (תודה לאל, היה קשוח), אבל תשארו איתי קצת עם חתונמי...
06/05/2025

תהליך זוגי בגישת התמקדות בבית – חלק ג' - תיאור מקרה

אני יודעת, זה נגמר (תודה לאל, היה קשוח), אבל תשארו איתי קצת עם חתונמי (אל דאגה, תצליחו להבין גם אם לא צפיתם), לתסריט אלטרנטיבי למשבר שפקד את חן וברק בפרק 33 (דקה 45 ואילך אם בא לכם).

הרקע:
ברק חווה אירוע משמעותי – אדם שהכיר נהרג.
חן למדה על האירוע מפוסט שהעלה לאינסטגרם.
בשיחת פולואפ לשיחה שלא נערכה ביניהם, ברק מספר שלראשונה הצליח לבכות על זה, מול אביו. חן אומרת: לא סיפרת לי על זה בכלל.
ברק שותק ארוכות ואומר: את תמיד יכולה לשאול.
חן אומרת: למה לשאול כשברור שאתה לא רוצה לדבר איתי על זה, כנראה יש לך אנשים יותר קרובים לדבר איתם על זה. הכל טוב.
כמובן שלא הכל טוב, כמו שבדרך כלל כשצמד המילים הזה נאמר ביניהם.

בטיפול הזוגי:
המטפלת אומרת לברק: מפחיד לשאול אותך שאלה. אתה צריך להשען.
המטפלת אומרת לחן: את צריכה להלחם בפחדים שלך.
***

בתהליך זוגי בגישת התמקדות בבית:

חן וברק יושבים אצלי בחדר, זה מול זו, ומסתכלים זה על זו (ורואים כמה ששניהם יפים).
חן פותחת: כשראיתי את השיתוף שלך באינסטגרם זה היה לי קשה. הרגשתי צער גדול על מה שאתה עובר, ורצון להיות איתך שם, ותסכול על כך שלא הבאת את זה לשיח בינינו.
ברק מהדהד: היה לך קשה לראות את השיתוף שלי באינסטגרם. הרגשת צער עלי, על מה שאני עובר, ורצית להיות שם עבורי, והיית מתוסכלת מזה שלא העליתי את זה בינינו אלא באינסטגרם.
חן: כן, חשבתי שכנראה שיתפת את זה עם אנשים אחרים שהם לא אני, וזה ישר לקח אותי למחשבות שאתה לא מרגיש מספיק קרוב אלי.
ברק מהסס רגע, ואז אומר: חשבת שאני לא מרגיש קרוב אליך וששיתפתי את זה עם אנשים אחרים ולא איתך.
חן: (נושמת), כן.
ברק מסתכל אלי, כי הוא מכיר את חוקי הפורמט: אני יכול להגיד משהו?
אני (בחיי שיודעת מה הוא הולך להגיד): רגע, אתה יכול קודם להגיד עוד משהו על איך שחן הרגישה, כדי שהיא תרגיש שהבנת?
ברק: הרגשת שלא סיפרתי לך כי לא הייתי צריך, כי יש לי אנשים קרובים אחרים. כי אני לא מרגיש קרוב אליך.
חן: (נושמת, דומעת), כן. וזה קשור לחשש שלי כל הזמן שאני מרגישה יותר קרובה אליך מאשר אתה אלי. שאני רוצה יותר.
ברק: (נאנח): כן, זה קשור לחשש שלך שאת רוצה יותר ממני.
אני: אתה מבין את זה, נכון?
ברק: כן.
אני: חן, את מוכנה לשמוע את מה שברק רוצה להגיד?
חן: כן.
ברק: רציתי להגיד שלא שיתפתי את זה גם עם אף אחד אחר. זה היה יותר מדי, רק שמתי את זה באינסטגרם.
חן: לא שיתפת את זה עם אף אחד אחר...
ברק: כן. הפעם הראשונה ששיתפתי מישהו במשהו סביב הנושא הזה היה אחר כך, כשסיפרתי לך שבכיתי מול אבא שלי.
חן: שיתפת רק עכשיו, את אבא שלך, ואותי.
ברק: כן. זה לא פשוט לי לשתף. אני לא רגיל. זה לא טבעי לי, אני רגיל להחזיק דברים קשים לבד.
חן: כן. זה לא פשוט לך לשתף, אתה מחזיק דברים קשים לבד.
שתיקה.
ברק: וכשאמרתי לך שתשאלי אותי, באמת התכוונתי. אם היית שואלת, הייתי מספר.
חן מתפרצת: אבל מאיפה הייתי צריכה לדעת?
אני, בעדינות: רגע. קודם כל – שימי לב שאת מתייחסת לזה כאילו היית צריכה לעשות משהו.
ברק: את לא צריכה, אני רק אומר שאם היית שואלת אז יש סיכוי טוב שהייתי נפתח ומספר.
חן: אבל מאיפה אני יכולה לדעת שיש לך משהו לספר?
אני: חן, רגע. קודם כל, במקרה הזה? מהאינסטגרם. ידעת מהאינסטגרם שיש משהו, אבל זה לקח אותך למקומות אחרים.
חוץ מזה – את יכולה להדהד את מה שברק אמר עכשיו או שאת צריכה שיחזור על כך?
חן: אני יכולה. אם הייתי שואלת אז יש סיכוי טוב שהיית מספר לי.
ברק: כן.
אני: חן, את יכולה אולי לשער למה ברק זקוק כאן?
חן: שאני אשאל אותו.
אני: את יכולה לדבר אל ברק?
חן: אתה צריך שאני אשאל אותך.
ברק לוקח רגע פנימה את המילים שלה ואז מדייק: אני זקוק להזמנה, לתחושה שמתעניינים בי, שאכפת לך ממני, כדי לשתף. כן.
חן שותקת, דומעת.
חן: אכפת לי ממך. מאוד. אתה יודע את זה.
אני: חן, את יכולה להגיד רק את מה ששלך בבקשה?
חן: אכפת לי ממך מאוד.
ברק, נושם: אכפת לך ממני. אני מרגיש את זה חלק מהזמן, אבל לא כשאת כועסת עלי.

אני עוצרת כאן מפאת פרטיות המשתתפים 😉 ואורך הפוסט, אבל הנה מה שאני מזמינה אתכם לשים לב אליו:
💫 שלא פשוט להחזיק את כללי הפורמט וזו עיקר העבודה שלי.
💫 שאף אחד לא צריך להשתנות, ואם לומדים לדבר ולהקשיב, רוב התקלות שהופכות למפולות עשויות להחסך.
💫 שכל צד יכול להרגיש נראה, מוקשב, נאהב על ידי השני, אם מקשיבים ומדברים אחרת.
💫 ששיח כזה מאפשר לכל צד לגלות או לחדד גם כמה דברים בנוגע לעצמו.
💫 שאולי כן היה להם סיכוי 😉
~ תהליך זוגי בגישת התמקדות בבית מתאים לזוגות מכל הסוגים ומכל המינים, לרבות הורה-ילד.ה בוגר (מגיל 16 והלאה), אחיות ואחיות, כלות וחמיות ואפילו שותפים עסקיים.
לפרקים הקודמים חפשו
בתמונה: חן וברק בטיפול זוגי



#חתונמי 😊

"תתקני לי את הילד"המשפט הזה – שאף פעם לא נאמר מפורשות - יעלה חיוך מריר על פני מי שעובד עם ילדים ונוער. לא פעם זה מרגיש כ...
28/04/2025

"תתקני לי את הילד"

המשפט הזה – שאף פעם לא נאמר מפורשות - יעלה חיוך מריר על פני מי שעובד עם ילדים ונוער. לא פעם זה מרגיש ככה, כאילו הפקידו בידינו את "הבעיה" עם ציפיה ברורה – לתקן.

לפעמים זה מרגיש כבד מדי, כאילו הפילו עלי תיק, ולפעמים זו בכלל לא הדרך בה אני תופסת את מה שאני עושה, אבל אם אגיד זאת להורים, אולי יחפשו מישהו אחר שכן ייענה לבקשתם.
כל כך הרבה פעמים ישנם מטענים ודברים שלא נאמרים (או נאמרים עקום) בין ההורים לבין מי שבידיהם הם באמת מפקידים את היקר להם מכל – מטפלת, מרפאה בעיסוק, גננת, מורה, מורה לשחיה או להוראה מתקנת.

הילד, שטובתו עומד לנגד עיני כולם, נתקע לפעמים באמצע.

סדנת ההדרכה "המרחב המשולש" מיועדת לא.נשי המקצוע המלווים תהליכים של ילדים ונוער, ובה נבחן את המורכבות שעצם העבודה עם ילדים ונוער מזמנת – זו שמערבת הורים, ונגלה כיצד מערכת היחסים המשולשת הזו יכולה לתרום באופן מיטיבי לתהליך של הילד.

בין השאר נחקור את השאלות הבאות:

~ איך (ומתי, וכמה, ובאיזו תדירות, וביוזמת מי ועל מה) מדברים עם ההורים?
~ איך נאפשר להם להרגיש חלק מהתהליך, במקום שיעמדו עם סטופר ויחכו לתוצאות?
~ איך מתמודדים עם מה שהילד.ה נושא עמו מהבית?
~ מה קורה כשהורה מבקש להפסיק את התהליך והילד עוד לא מוכן?
בעזרת כלים של התמקדות וקונסטלציה משפחתית נחקור את המערכת, נפגוש את נקודות המבט של כל המשתתפים במשולש, ונעבד מקרים שתביאו מן הפרקטיקה / הקליניקה.

שני מפגשים בני 4 שעות, בתל אביב (מרחק הליכה מתחנות רכבת השלום ומרכז). יש סדנת בוקר וסדנת ערב.

מתאים לכל מי שפוגש.ת ילדים ונוער במסגרת עבודתם – מטפלות, קלינאי תקשורת, מרפאות בעיסוק, גננים, מורות, א.נשי הוראה מתקנת, טיפול באמנות ועוד.

אני: מורה בכירה (קאורדינטור) להתמקדות עם מבוגרים, ילדים ונוער, מנחה בכירה לקונסטלציה משפחתית ומערכתית, מפתחת גישת התמקדות בבית – התמקדות | מערכות | יחסים.

פרטים מלאים כאן: https://homefocusing.com/product/supervision-children-companion-triangle/

תהליך זוגי בגישת התמקדות בבית – חלק ב' - לא טיפול זוגיאני מלווה תהליכי התמקדות מזה כ-15 שנים, ותהליכים זוגיים למעלה מעשו...
27/04/2025

תהליך זוגי בגישת התמקדות בבית – חלק ב' - לא טיפול זוגי

אני מלווה תהליכי התמקדות מזה כ-15 שנים, ותהליכים זוגיים למעלה מעשור. ביחס לשניהם אני מצהירה, כבר בשיחה הראשונה: זה איננו טיפול, אני לא מטפלת.
זה כמובן לא מונע מן האנשים והנשים והזוגות שאני מלווה לומר "אני בטיפול", ולפעמים גם לקרוא לי "המטפלת" :-)

אני לא מסבירה לאף אחד למה הוא עושה את מה שהוא עושה, אני לא מייעצת לאף אחת מה לעשות ואני לא אומרת לאף זוג מה הם צריכים - או אפילו יכולים - לעשות.

מה אני כן עושה?
אני מציעה מרחב מאפשר ליצירת מערכת יחסים מיטיבה; אני מלמדת להקשיב, ואני מזמינה להתבונן על המערכת.
בתהליכים אישיים זו קודם כל מערכת היחסים שלנו עם עצמנו, להקשיב לכל מה שיש שם, ולכל מה שמגיב למערכות שאנחנו חלק מהן.

בתהליכים זוגיים זה יותר מורכב: זהו מרחב שמאפשר לשני אנשים ליצור מערכת יחסית מיטיבה עם עצמם, ועם האחר. זה אומר ללמוד להקשיב פנימה והחוצה. זה אומר גם ללמוד לדבר, כך שניתן יהיה להקשיב לי.

זה נשמע פשוט אבל זה די מורכב, במיוחד משום שבמערכות יחסים קרובות אנחנו מופעלים: כמעט כל מה שהאחר יגיד עשוי להפעיל אותי, במיוחד אם אנחנו במשבר. לעתים נדירות אנחנו יכולים גם להקשיב פנימה וגם החוצה וגם לתת מקום ולגיטימציה לשנינו, בעת ובעונה אחת.

אני גם מקשיבה. אני מקשיבה רוב קשב, אבל לא רק לסיפור, אלא גם לגוף ולמרחב המשותף: לפנים שנחתמות, לרגל המקפצת, לשרירים שנדרכים, להיסוס. למילים שהגוף מייצר. לאופן בו הם מצליחים או לא מצליחים להקשיב. ומנקודת מבטי על השיח ביניהם, אני יכולה לראות ולהנכיח את הנקודות הללו, ואת המערכת.

אם בא לכם לקרוא על הקשבה כזאת, אפשר למצוא באתר שלי וגם בתגובות את הפוסט שכתבתי על הספר המתוק 'הארנב הקשיב'.

~ תהליך זוגי בגישת התמקדות בבית מתאים לזוגות מכל הסוגים ומכל המינים, לרבות הורה-ילד.ה בוגר (מגיל 16 והלאה), אחיות ואחיות, כלות וחמיות ואפילו שותפים עסקיים.
לפרקים נוספים חפשו

בתמונה: מטפלת





#חתונמי 😊

תהליך זוגי בגישת התמקדות בבית – חלק א' - איך יושביםכשחושבים על טיפול זוגי זה נראה ככה, בערך: יושבים שניים על ספה מול מטפ...
17/04/2025

תהליך זוגי בגישת התמקדות בבית – חלק א' - איך יושבים

כשחושבים על טיפול זוגי זה נראה ככה, בערך: יושבים שניים על ספה מול מטפל.ת, פניה קשובות ונעימות, וכל צד שוטח את גרסתו להשתלשלות האירועים: הדבר היה ככה, אני אמרתי ככה, הוא עשה ככה. לפעמים מפנים את מבטם זה אל זה, בעיקר כדי להתווכח: זה לא היה ככה!

המטפלת תקשיב (סוף סוף מישהו מקשיב!) תתווך, תסביר לכל אחד מה הפעיל אותו, מה הפעיל את הצד השני. הם מקשיבים למטפלת.

בתהליך זוגי בגישת התמקדות בבית יושבים זה מול זה.
זה מוזר למי שנכנסים אלי לחדר בפעם הראשונה; בדרך כלל הם קודם כל מסובבים את הכסאות אלי - הרי באו כדי שאקשיב להם, כדי להקשיב לי. אני מזמינה אותם לחזור ולפנות זה אל זו, כי הם באו להקשיב זה לזו. לפעמים, רק אם יש לי משהו להגיד, הם מוזמנים להפנות את מבטם אלי.

קחו רגע לדמיין, להרגיש איך זה לשבת ככה.
לפעמים זו הפעם הראשונה מזה המון זמן שפניתם זה אל זו, הסתכלתם בעינים, דיברתם, הקשבתם. לא על הדרך או תוך כדי, לא מעבר לכתף, לא בהודעות ווטצאפ. בישיבה, זה מול זו.

לפעמים כבר כשתשבו ככה, משהו בכם ייזכר. פתאום יצוץ חיוך, פתאום תראי כמה הוא יפה. פתאום תראה את העינים שלה, שדיברו אליך מהרגע הראשון.
ולפעמים לא, בעיקר כשהמצב ביניכם טעון. לפעמים זה מוזר, כמעט לא נוח, אפילו מלחיץ לשבת ככה. להישיר מבט. לדבר.

ואני? אני יושבת שם איתם, מולם ומול המרחב שביניהם, ועל הקיר מולי השלט היפהפה שיצרה איילת גד שאומר - "הכל בסדר". את זה אני מחזיקה בעבורם, לפחות כרגע, עד שיצליחו בעצמם.

עוד על מה שקורה שם, בתהליך זוגי בגישת התמקדות בבית – בקרוב

בימים מיוזעים ומזוויעים אלה פייסבוק מספק לי נחמה בדמות זכרונות מכנס ההתמקדות הבינלאומי שנערך בדיוק לפני 8 שנים בקיימבריד...
23/07/2024

בימים מיוזעים ומזוויעים אלה פייסבוק מספק לי נחמה בדמות זכרונות מכנס ההתמקדות הבינלאומי שנערך בדיוק לפני 8 שנים בקיימברידג' הירוקה והקרירה (ביולי! לפחות כך היה לפני 8 שנים...).
זו היתה הפעם הראשונה שהעברתי סדנת התמקדות בבית באנגלית, ללא-ישראלים, הפעם הראשונה שפגשתי את קהילת ההתמקדות הבינלאומית, ואז הנץ בי הרצון, החלום, לעשות את זה:
ללמד בחו"ל, להפיץ את התמקדות בבית בעולם, ולחבר זאת עם חופשה, עם חופש מכל מה שקשה לי כאן, לזכות באוויר לנשימה ובירוק לעיניים ובשקט ובחביבות אירופאית - כעניין שבשגרה.
בעבורי כל אלה הם משאבים רבי עוצמה, ואחד הדברים שההתמקדות מלמדת אותנו הוא להתמשאב, לעגן בגוף את האיכויות המרפאות של תחושות נעימות.
אחד הדברים שהתמקדות בבית מלמדת אותנו, כגישה שמביאה את ההתמקדות לחיי היום יום שלנו, הוא להרבות משאבים בשגרה. המשאבים תומכים בנו ובנוכחות שלנו ובאפשרות שלנו להיות במלואנו, בהקשבה וקבלה, עם כל מה ומי שזקוק לנו: עם מה שבתוכנו, ועם מי שלצידנו.
העברתי מאז לא מעט סדנאות בכנסים בינלאומיים, אבל לפני כשנה זה התחיל: Rene Veugelers, חבר יקר וקולגה, הזמין אותי להעביר סדנה בת יומיים בגישת התמקדות בבית בהולנד, באוקטובר.
עשרה ימים לפני הנסיעה המתוכננת להולנד קרס עלינו השבעה באוקטובר. מלחמה פרצה, ואני התלבטתי קשות וארוכות אם לנסוע (ולהשאיר פה את המתבגרים שלי, ואת המדינה כולה), אם לבטל את הסדנה.

בלב חצוי ואחרי התמקדויות רבות החלטתי לנסוע. לא רק בגלל שלא רציתי לאכזב את תריסר המשתתפים שחיכו לי, אלא גם בגלל הנסיעה עצמה.
הגוף המטולטל והמטורגר והמרוקן שלי היה זקוק יותר מתמיד לשקט, לירוק, לקרירות ולחביבות. ידעתי שהטעינה הזו תתמוך בי ובמי שזקוק לי לעוד ימים רבים וקשים שעמדו לפנינו (לא שיערתי עד כמה הם יהיו רבים וקשים :-( ), תאפשר להיות שם במלואי, בהקשבה ובקבלה ככל האפשר. ידעתי עד כמה זה נחוץ.
ונסעתי. הולנד יפהפיה, והסדנה היתה מופלאה, ואני הייתי גם שם וגם כאן, עם הילדים, ועם כל מה שהתחולל, התגלה, התעצם.
עבדתי בימים האלה לא מעט, עשיתי שיחות אונליין עם א.נשים שאני מלווה וגם עם כאלה שאני לא מלווה אבל היו זקוקים לי. הרגשתי בגוף את הטראומה והחרדה מתחוללות בתוכי ובצד השני, וגם את המשאבים שעוטפים אותי ומקרקעים אותי ומזרימים אוויר לריאותי.
לצד הירוק והנעים היו גם המתמקדות והמתמקדים שהשתתפו בסדנה, שעטפו אותי באהבה ואמפתיה (זה היה נושא הסדנה :-) ) בימים הכל כך רגישים ההם. חזרתי חזקה יותר, מקורקעת יותר, נושמת יותר.
אחד הדברים המעניינים בעבורי בחוויית הסדנה היה להווכח בדברים שמאפיינים אותי כישראלית ואת הישראלים שאני פוגשת ברגיל, אל מול האירופאיות והאירופאים, ואת האופן שבו אנחנו יכולים להתחבר.

גם כשאני כאן אני נמצאת בעיקר בסביבה של מתמקדים, ככה יוצא (ככה נעים). וגם שם, משתתפי הסדנה היו כולןם מתמקדים ומתמקדות, רובם פסיכולוגים ופסיכותרפיסטיות.

נדמה לי שלא רק החומרים ודרכי העבודה שלי היו חדשים להןם - האפשרות להביא את איכויות ההתמקדות ליחסים הקרובים שלנו, לחוות את נקודת המבט המערכתית, לתרגל שיח מקרב גם במקומות כואבים, לחוות עבודה התמקדותית-קונסטטלטיבית ועוד; גם משהו בשפה שלי, בישירות, אולי אפילו סוג של בוטות (עדינה!) גם הם נחוו אחרת.

כך למשל, בעבודתי אני משתמשת הרבה במילה "כאב", בהתייחס לתחושות מורגשות, לרגשות ולחוויות.
גיליתי שהשימוש במילה הזו כשלעצמה הרגיש... כואב, אפילו מדי, למי שרגילים במילים עדינות יותר לתיאור תחושות ורגשות.
אצלנו, הישראלים (או לפחות אצלי), הכאב הוא כאן ועכשיו ותמיד ולפנים, ומילים אחרות עשויות להשמע חלשות מדי, עוקפות מדי. אצלם - אולי כתרבות, אולי כאיכות בדי.אנ.איי הקולקטיבי - הכאב מוכמן יותר.

וכך, על אף שהתגובות לסדנה דיברו והודו על החזקה עדינה ומאפשרת, הרגשתי שגם שפכתי קצת כאב - ובעקבותיו נפתח הפתח לכאבים נוספים - במתחם היפהפה שם בהולנד. מזל שהיתה לנו התמקדות להיות איתם

אמל"ק - הזמנה לתהליכים בליווי אישי בגישת התמקדות בבית - כל מיני אפשרויות 🪻אני מאמינה גדולה בתהליכים. למעשה, מבחינתי *אנח...
19/06/2024

אמל"ק - הזמנה לתהליכים בליווי אישי בגישת התמקדות בבית - כל מיני אפשרויות 🪻
אני מאמינה גדולה בתהליכים. למעשה, מבחינתי *אנחנו* תהליך, וכל מה שקורה לנו לאורך חיינו, וגם בתחומים ספציפיים - זוגיות, הורות, הגשמה ועוד - קורה במסגרת תהליכים. אני גם מאמינה מאוד במה שעומד בבסיס ההתמקדות בכלל והתמקדות בבית בפרט - במישהו לצידנו בתהליך.
משום כך, גם לימודי התמקדות בבית הם תהליך:
בקורס הבסיסי אנחנו לומדים את איכויות ההתמקדות ומעמיקים ביחסים קרובים: בראש ובראשונה - יחסינו עם עצמנו: עם הגוף שלנו, עם כל חלקינו - רצונות, רגשות, צרכים, פחדים, ביקורת... וגם ביחסים החשובים ביותר: יחסינו (הלא-פעם מאתגרים) עם האנשים הקרובים ביותר. אנחנו מתרגלים התמקדות עם פרטנרים - מי שלומדים ומכירים כמונו התמקדות. הפרטנרשיפ ילווה אותנו מכאן ואילך כמתמקדים - בעיני אין דרך טובה מזה לתחזוקה עצמית שוטפת...
בהמשך מגיע קורס ההעמקה וההסמכה בגישת התמקדות בבית. בקורס הזה אנחנו מעמיקים עוד (כי יש עוד, תמיד) ביחסים עם עצמנו ועם היקרים לנו, ועוסקים גם ביחסים מסוג נוסף: ליווי תהליכי התמקדות לא.נשים שאינם מתמקדים (עדיין 🙂 ).
במסגרת הקורס אנחנו משתתפים וצופים בהדגמות התמקדות חיות בשיעורים, וכל אחד ואחת מהתלמידותים מלוות במסגרת סטאז' שני א.נשים שאינם מכירים התמקדות, למשך חמישה מפגשים, ללא תשלום.
בהמשך תהליך ההסמכה שלהם ממשיכים מלווי התהליכים להדרכה (קבוצתית ו/או אישית), אשר מאפשרת העשרה ותמיכה - שתיהן חשובות מאוד - בדרך.
בשלב זה מוסיפות מלוות התהליכים ללוות תהליכים במסגרת פוסט סטאז' - ארבעת המפגשים הראשונים הם במחיר מוזל מאוד.
לאחר שעמדו בכל דרישות ההסמכה, לרבות הכשרה בעבודה עם טראומה, מצטרפות מלוות התהליכים לצוות התמקדות בבית, ואני מפנה אליהן באהבה ובלב שלם את הפונים אלי, לרוב לאחר בירור קצר בדבר ההתאמה בין הפונה למלווה.
אז הנה ההזמנות שלי אליכןם, למצוא לכן מלווה או מלוות תהליכים בגישת התמקדות בבית, בהתאם לצורך שלכן, למיקומכם בארץ (או בעולם, אפשר גם בזום) ולתקציב. כל מלווי ומלוות התהליכים מומלצים ומומלצות בחום - בחיי, כולןם! - וגם, כאמור, מלווים על ידי.
אשמח כמובן לעזור לכן לבחור, במקרה של התלבטות 🪻
🪻 סטאז' - תהליך בן חמישה מפגשים במסגרת סטאז של תלמידות ותלמידי ההסמכה.
התהליך הוא ללא תשלום, ובסיומו יש למלא ולהגיש (אפשר ישירות אלי) משוב על התהליך.
מיקומים רלוונטים בארץ: תל אביב (גבול גבעתיים), איזור הוד השרון, ירושלים, יודפת, ודרומית לבאר שבע. במקרים מיוחדים עשוי להתאפשר זום.
🪻 פוסט סטאז' - תהליך בליווי בוגרי קורס ההסמכה, המצויים בשלבים שונים של תהליך ההסמכה שלהם. ארבעת המפגשים הראשונים במחיר של מאה שקלים למפגש (אפשר כמובן להמשיך אחר כך במחיר שיתואם ביניכן).
מיקומים רלוונטים בארץ: תל אביב, ירושלים, גבעת עדה, פרדס חנה, להבות חביבה, וזום.
🪻 ליווי תהליכים על ידי מלוות התהליכים המוסמכות בגישת התמקדות בבית. כולן מנוסות, מעמיקות, מוכשרות וחיות התמקדות ❤
הנה דף שמציג אותן בקצרה, לבחירתכן 🙂 -
https://homefocusing.com/our_team/
🪻 ואם בא לכן להתחיל את התהליך בעצמכן, נפתחה ההרשמה לקורס הבסיס בגישת התמקדות בבית, שיפתח בשנת הלימודים הבאה. הנה הפרטים:
https://homefocusing.com/product/focusing-basic-course/
אפשר לפנות אלי בפרטי (רק ציינו שעושות זאת כדי שאחפש), או למלא את הטופס בדפים שצירפתי.
ומזכירה: אלה ימים קשוחים, לכולנו. אל תשארו לבד ❤
~ בתמונה, בתוך כל הירוק הרענן הזה - פרטנרשיפ 🪻

היום יום השנה השביעי לפטירתו של יוג'ין ג'נדלין, האיש שגילה את ההתמקדות וחלק אותה איתנו, בנדיבות וברוב קסם.ישבתי ועבדתי ה...
01/05/2024

היום יום השנה השביעי לפטירתו של יוג'ין ג'נדלין, האיש שגילה את ההתמקדות וחלק אותה איתנו, בנדיבות וברוב קסם.
ישבתי ועבדתי היום על המפגש שיפתח מחר את המחזור ה-11 של קורס ההסמכה וההעמקה בגישת התמקדות בבית. כן, גם אחרי עשרה קורסים (ו-15 קורסי בסיס), אני ניגשת לכל מפגש מחדש, בודקת בתוכי את גוף הידע שלי, משנה, מוסיפה, מרחיבה.
גוף הידע שלי כולל את כל מה שלמדתי מג'נדלין וממורי ומורותי לאורך השנים, מכל מה שקראתי (או כל מה שנטמע בי מאלה).
אבל הוא הרבה מעבר לזה, כמו כל שלם שגדול מסך חלקיו.

גוף הידע שלי מורכב גם ממה שאני גיליתי; הידע האצור בגוף שלי נובע מהחוויה וההתנסות וההתבוננות שלי, והוא קשור באופן אני חווה את העולם, את ההתמקדות, באופן שבו אני תופסת יחסים, הורות, זוגיות, ועוד. אני קוראת לזה *התמקדות בבית*.
היתה תקופה ארוכה שלא העזתי להגיד – כן, התמקדות בבית זה לגמרי התמקדות, אבל זה גם עוד, זה גם משהו אחר, ייחודי.
לא העזתי כי ככה חינכו אותי, את כולנו; לימדו אותי על הרארכיה, על סמכות, על המקום שלי בעולם, על "מדע" או סימוכין אחרים, ועל מעמדם אל מול מה שחי בתוכי.
לימדו אותנו גם על ידע, על לימוד, על חינוך. על אלה שהידע הוא נחלתם, על האופן בו הם מעבירים אותו, על האופן בו אנחנו יכולים להעביר אותו הלאה, אם בכלל.
אבל למזלי, אני למדתי התמקדות, וזה מה שהיא לימדה אותי: את הערך הרב שיש לגוף הידע שלי, הייחודי, ואת הזכות – אפילו החובה – לבטא אותו החוצה, לשתף אותו עם אחרים.
היום יום השנה השביעי לפטירתו של ג'נדלין, ולפני כמה שנים קיבלתי את האישור שלו 🙂 - כך הוא אומר (תרגום מעט חופשי) בראיון שנערך עימו, מתוך אוסף ראיונות שקובץ בסרטון לזכרו (מצרפת את הסרטון בתגובות):

"כולכם למדתם את הסוג ההוא של חשיבה, שהוא ללמוד תפיסות (קונספטים), ואז לחזור עליהן; והמקסימום שיכולים לצפות מכם זה שאולי תסדרו אותן קצת אחרת.
אבל זו לא חשיבה. אתם לא חושבים. מי חושב? ובכן, האנשים שהמציאו את התפיסות האלה - הם חשבו; התפיסות שאתם מלמדים ולומדים - הן לא צנחו מהשמיים, מישהו חשב אותן.

כל המערכת בנויה ככה שנותנים לכם את הרושם שאתם לא יכולים לעשות את זה. אבל בספר מספרים לך על מישהו אחר, שמת - ההוא יכול היה לחשוב.
איך הם עשו את זה? לא מדברים על זה... הם הולכים לאיזשהו מקום וכשהם חוזרים יש להם תפיסות חדשות, רעיונות חדשים, מונחים חדשים, מילים חדשות. ואתם זוכים לשמוע על זה אבל אתם לא יכולים ללכת לשם, כי ללכת לשם זה לא התפיסות האלה. אז מה זה?...

וזוהי המהפכה שלי: את.ה יכול.ה לנסח מה שאת.ה יודע.ת, שעדיין לא נאמר, ולשים בעולם את מה שלא נאמר עוד, שאת.ה נושא.ת מתוך החוויה וההתנסות שלך".
תודה לך איש יקר על כל מה שנתת לנו ❤

הכל כואב. אני שמה לב לזמן המתעתע. בסוף השבוע אמרתי לחברה שאני צריכה סטודיו לסדנה באפריל, והיא אמרה – מה, זה עוד חצי שנה,...
12/12/2023

הכל כואב.
אני שמה לב לזמן המתעתע. בסוף השבוע אמרתי לחברה שאני צריכה סטודיו לסדנה באפריל, והיא אמרה – מה, זה עוד חצי שנה, יש זמן. ואני אמרתי – לא, אנחנו בדצמבר... כמה שעות אחר כך גלשתי בתמונות ואמרתי לאיש שלצידי – וואו, הטיול שלנו לאיטליה נדמה כאילו היה לפני יובלות, זה מטורף שעברה רק שנה, והוא אמר – יותר משנה. זה היה באוקטובר אשתקד, אנחנו בדצמבר...
איכשהו חלק בי, בנו, תקוע באוקטובר.
אני שמה לב לגוף – לעייפות העצומה, אפילו שחזרתי לישון לילות רצופים, כל כך קשה לקום. ולתפקד. אין לי כוח.
אני שמה לב למועקה המתמדת שיושבת על בית החזה ובשרירים ובעצמות מהרגע שאני פוקחת עיניים, ועד שהן נעצמות.
אני שמה לב לעצבנות, לדריכות, לכך שכל דבר מקפיץ אותי – צפירה בכביש, בלגן בבית, פוסט טפשי בפייסבוק (מערכת העצבים שלי לא עומדת בחשיפה לתקשורת, אז משתדלת להמנע. שבוע החזרת החטופים גרם לי – לכולנו – להתחבר קצת יותר, כדי לשאוב קצת נחמה, ורק הגביר את הכאב המפלח).
אני שמה לב לנפש, לרגשות שמסתחררים שם – עצב, דאגה, כעס (זעם!) ויאוש עמוק.
ואני שמה לכל מה שביניהם, ולכל מה שלא ברור ולא מוגדר, לכל מה שחדש ולא מוכר למערכת שלי, לכאב העמוק, שאין מילים לתאר אותו, לכך שהכל כואב.

אני שמה לב לכך שאני לא מצליחה לכתוב. כי אין לי כוח, כי אין לי מילים.
הדבר שמחזיק אותי ומאפשר לי לתפקד, לאכול, לישון, לעבוד, לחייך לפעמים, לבכות לפעמים – זו ההתמקדות. אני נמצאת במרחבי התמקדות, גם במסגרת קורס התמקדות בבית שנפתח לפני חודש, גם במסגרת התהליכים שאני מלווה, אבל בעיקר - אני מתמקדת שלוש פעמים בשבוע (לפחות), מוצאת שם הקשבה וקבלה ואפשרות לתנועה בכל זה, וגם בכל השאר, כי החיים, בדרכם הבלתי מתפשרת, ממשיכים, והם לא היו פשוטים קודם, ועכשיו עוד יותר.

אני לא יודעת מה הייתי עושה בלי ההתמקדות בחיי. תמיד, ועכשיו עוד יותר.
אז כיון שעכשיו עוד יותר, אני רוצה להציע לכם גם. אני רוצה להזמין אתכן להכניס את ההתמקדות לחייכן, למצוא מישהי שתלווה אתכן בדרך, שתהיה שם לצדכן בתהליך.

וזו לא הזמנה באוויר, זו הזמנה מאוד קונקרטית, לביצוע, וזו המלצה חמה ומהכרות אישית ארוכה ועמוקה על מלוות התהליכים בגישת התמקדות בבית.

אפשר לפנות ישירות לאחת ממלוות התהליכים המוסמכות בגישת התמקדות בבית – כולן ותיקות ומנוסות, מעמיקות, נהדרות ומצויות בהדרכה רצופה – אני סומכת את ידי על כל אחת ואחת מהן, באחריות. - הנה הן כאן:
https://homefocusing.com/our_team/
ואפשר גם להתייעץ איתי להתאמה.
ואפשר להתייעץ איתי גם להתאמה בנוגע למלוות התהליכים המצויות ב(שלבים מתקדמים של) תהליך ההסמכה שלהן, ומציעות תהליך במסגרת פוסט סטאז' – ארבעה מפגשים ראשונים במחיר סמלי של 100 שקלים - הצעה ממש אטרקטיבית. הן נמצאות באיזורים שונים בארץ (וגם מלוות אונליין), חלקן מטפלות ותיקות בתחומי גופנפש אחרים, וכולן מומלצות ועוברות הדרכה רצופה אצלי.

הכל כואב, אל תישארו עם זה לבד, דברו איתי – כאן או בווטצאפ , 0544527584, או העבירו למי שצריכה, או תייגו, או שתפו, או הגיבו. תודה
~ בתמונה: זה אחד הדפים היפים באתר שלי (שכולו יפה) וזה עוד לפני שראיתן את התמונות שלהן.

סליחה?על מה שבאמת נדרש בין אדם לחברו, ביום הכיפורים ובכללהפוסט הדי ארוך הזה מבקש להציע אלטרנטיבה לכמה מנהגים של החג הקרב...
24/09/2023

סליחה?
על מה שבאמת נדרש בין אדם לחברו, ביום הכיפורים ובכלל
הפוסט הדי ארוך הזה מבקש להציע אלטרנטיבה לכמה מנהגים של החג הקרב ובא, בו כולנו מצטופפים תחת כנפי שכינה, כזו או אחרת, ומבקשים תיקון ומחילה, ובעיקר - מבקשים סליחה.
לפני נסיונות התיקון והמחילה, אני רוצה לשים כאן הנחת יסוד: הפגיעה המרכזית שאנו פוגעים באנשים אחרים היא כשאנו לא רואים אותם, כשאנחנו מדלגים עליהם, כבני אדם. אנחנו פוגעים באנשים כשאיננו רואים את רגשותיהם, את הפגיעות שלהם, את הצרכים שלהם, את הבקשות שלהם מאיתנו, את היותם אדם, כמונו.
כשאנחנו לא רואים את האנושיות שמי שמולנו - וזה נכון גם לגבי זרים שנקרו על דרכנו במרחב הציבורי, שאנו מזהים כחלק מציבור ולא כאינדיבידואלים, אבל זה נכון במיוחד לגבי יחסים קרובים, בהם יעסוק הפוסט הזה – אנחנו גם לא רואים את היופי שלהם, את היחודיות שלהם, את המתנות שהם מביאים, לעולם ולנו.
והם זקוקים לכך שנראה אותם: הילדים שלנו, בני הזוג שלנו, הורינו, האחים שלנו, חברים או מטופלים, ואפילו אנשים שאנחנו מגיבים להם בפייסבוק.
אנחנו לא רואים אותם, ואז הם כואבים. לפעמים לא נדע זאת לעולם. לפעמים הם ישמרו בבטן או ינתקו איתנו קשר, או שסתם תצטבר שם שכבת צלקת (לפעמים לא כולה באחריותנו, אנחנו רק הוספנו לה, או גירדנו ופתחנו אותה מחדש). לפעמים הם יגידו. לפעמים הם יטיחו, או יפגעו בחזרה.
לפעמים נדע, איך שזה יצא לנו מהפה, שפגענו.
ואז, במיוחד לקראת יום הכיפורים אבל לא רק, מגיע האוטו-קורקט:
~ הילדים אומרים לפעמים "להגיד סליחה". סליחה? מה זה אומר "להגיד סליחה"? זו מין מילת מחיקה כזו שנשלפת מהשרוול ואמורה לעשות שלא יכאב? כמו נשיקה על ברך שרוטה? אם זו מילת מחיקה, היא אכן עושה את העבודה, ומוחקת גם את הכאב וגם את הנפגע. היא כמו דיסקליימר - יאללה, הייתי פה.
~ הלאה, דוברי עברית תקנית יאמרו – "לבקש סליחה". הן מאוד דומות, להגיד ולבקש סליחה. "תבקש סליחה", הורים מורים לילדיהם אחרי שכפכפו ילד אחר בגינת המשחקים.
בואו נעצור רגע ונתבונן בפעולה הזו, בקשת הסליחה, לבקש מהנפגע שיסלח לי על כך שפגעתי בו.
סליחה?? הרגע הכאבתי לאדם אחר, ועכשיו הוא מתבקש להתארגן על עצמו, לבלוע את הכאב, ועוד לתת לי את מבוקשי, כי אם לא יסלח לי, נחשו מה? נכון, הוא פוגע בי! הנה התחלפנו - עכשיו הוא "הרע", התוקף. "אבל ביקשתי סליחה!" - כך יבכה לאמו הילד הנעלב אשר בקשת הסליחה שלו לא התקבלה.
בקשת הסליחה מעבירה את הנטל, את האחריות מן הפוגע לנפגע. היא ממרקת את הפוגע – שוב, אוטומטית – ומעמידה את הנפגע במקום בו הוא נדרש לתת משהו למי שהרגע לקח ממנו, לראות את מי שהרגע דילג עליו, או - אם זה מהר לו מדי, קשה לו מדי - להפוך בעצמו לפוגע, זה שלא סולח.
~ אחר כך מגיע תור "אני מתנצל/ת", או "אני מצטער/ת". יש שיגידו – זו אמירה טובה! זה אישי, זה מדבר עלי, על רגשותי שלי, זה לא לבקש מחילה מן האחר.
לפעמים "מצטער/ת" או מתנצל.ת" זו רק מילה אחרת לסליחה. אמהות אומרות - "כשאני צועקת על הילדים אני תמיד חוזרת אחר כך ומתנצלת", בנסיון נוגע ללב להרגיש טיפה יותר טוב, לקוות שהשריטה ששרטנו תהיה פחות עמוקה.
אני לא טוענת ש"מצטער/ת" זו מילה ריקה (למעט "מצטערת אם פגעתי במישהו..." כפוסט טרום חג בפייסבוק, כמובן). לרוב באמת יש שם צער; להיות הפוגע - זה לא נעים, זה מצער, לפעמים זה אפילו מייסר; רובנו לא יכולים לשאת את המחשבה שפגענו במישהו במעשה, במילה, בבחירה שעשינו, בחירה של צרכינו על פני צרכיו, למשל. אנחנו מרגישים אשמים.
אשמה היא מילת מפתח בסיפור הזה של פוגע ונפגע, וכשהפוגע אומר: אני מצטער, הוא לפעמים אומר – אני מרגיש כל כך אשם! ומניח את אשמתו לפתחו של הנפגע.
לפגוע במישהו ואז להפיל עליו את בקשת הסליחה שלי או את תחושת האשם שלי, הם בבחינת הוספת חטא על פשע. כי אם עוד קודם לא ראיתי את מי שמולנו ואת כאבו, הרי בקשת סליחה או הבעת הצער שלי משאירים אותו עם תחושה שהנה, שוב, לא באמת ראיתי אותו, אני עסוקה בכאבי.
אז מה כן?
הכרה.
זה נשמע פשוט, אפילו פשטני: להכיר בפגיעה, להכיר בכאב, להגיד - פגעתי בך. כמעט מתבקש לומר, נו, את זה אנחנו יודעים, בואו נעבור הלאה להבעת הצער או לתיקון. אבל לא, להכיר בפגיעה שפגענו באחר זה מאוד לא פשוט.
כדי להכיר בפגיעה שפגענו באדם אחר אנחנו נדרשים קודם כל לעצור, ואפשר לראות ביום הכיפורים הזמנה מאפשרת לעצירה. להאט, להגיע עצירה מלאה, ולהכיר קודם כל במה שקרה וקורה בתוכנו. במה שקרה בעת הפגיעה, וגם באשמה, באותו רצון שימחלו לי, בצורך שלי להעלים את הכאב שגרמתי (אותו צורך שלפעמים גורם לי להתעלם מהכאב שגרמתי), להחזיר עטרה ליושנה ואהבה למקומה.
ההכרה הזו, כדי שתורגש אצל האחר, צריכה לבוא משם: מהלב, מהגוף, דרך העיניים, אל עיני האחר שנפגע. עכשיו אני רואה אותך, אומרת ההכרה, נפגעת. ממני.
למעשה, זה כנראה אותו חשבון הנפש המפורסם שמזוהה עם החג הזה, אבל המילה חשבון עושה לו עוול, כי אנחנו רגילים לחשבון שמשווה ומכמת ומקזז, שמחלק לפלוס ולמינוס, לטוב ולרע, כמה חטאים מול כמה מצוות, ומהי המסה הקריטית שתעביר אותנו לשלב הבא. יש כאן חשבון של משוואה מרובת נעלמים - מה יש שם שלא ראיתי? מה קרה שם שהפעיל אותי וגרם לי לא לראות את האדם שמולי? ומה זה עשה בצד השני?
ואז לראות. ולהכיר, גם בכאב שלי, וגם באדם שמולי. להכיר בו, להכיר בכאבו. זוכרים את אנחת הרווחה אחרי שפתרתם משוואה? ככה זה מרגיש (יותר טוב).
המהלך המורכב הזה אפילו תואם, בעיני, את המסר של תפילת יום הכיפורים:
"וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה
מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה".
ראשית - תְשׁוּבָה, מלשון לשוב, לחזור פנימה. לפנות מן הבחוץ, מההתבוננות אל האחר בכעס, בפחד, בביקורת, בחזרה פנימה. לפגוש את מה ששם.
ואז – תְפִלָּה, שאין לי אלא להקביל אותה להתמקדות - העמקה מתוך כוונה.
ואז, בשלב האחרון – צְדָקָה. בחזרה החוצה, אל האחר.
וההכרה הזו, מוטב לה שלא תחכה לאיזה יום שרירותי בשנה. במיוחד עם האנשים הקרובים לנו, היקרים לנו, אנחנו רוצים אותה כאורח חיים, כעוגן ביחסים: להכיר פנימה, להכיר החוצה.
ביום הכיפורים הזה (או בכל יום אחר), מוזמנים לעצור, להרגיש את הקרקע מתחת ואת הסתיו באוויר, לנשום, לשים לב פנימה, לשים לב החוצה, לאנשים שאתם אוהבים, לתת ללב להפתח, ולעיניים לראות, ולהגיד: אני רואה אותך.
תנסו את זה בבית.
– להכיר פנימה, להכיר החוצה, כעוגן ביחסים

Address

רמת גן

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ענת גל און I התמקדות בבית - התמקדות . מערכות . יחסים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to ענת גל און I התמקדות בבית - התמקדות . מערכות . יחסים:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram