22/10/2025
אני מאמינה לך ילד שלי ♥️
יש רגעים שבהם את עומדת לבד מול מערכת שלמה.
צוות מורים, יועצות, אנשי חינוך, מנהלים -
כולם מדברים על הילד שלך במספרים, באבחנות, בהמלצות.
ורק את - רואה את הילד.
הם מדברים על “התנהגות לא מסתגלת”, “התנגדות”, “קשיי ויסות”,
ואת שומעת כאב.
את רואה פחד.
את מזהה נפש קטנה שמבקשה שמישהו סוף סוף יאמין לה.
אבל בבית הספר מדברים אחרת.
מערכת שלמה שבנויה על מדדים, נהלים, סדר -
לפעמים שוכחת שהילד לא צריך ניהול, הוא צריך לב.
הוא לא תיק - הוא ילד.
ילד שרוצה שמישהו יראה מעבר למה שהוא עושה, ויבין למה הוא עושה את זה.
כמטפלת, אני פוגשת שוב ושוב את הילדים האלה.
את הילדים שמפסיקים לדבר כי בכל פעם שניסו אמרו להם שזו פרשנות.
ש”לא קרה כלום”, ש”הוא רגיש מדי”, ש”צריך להציב לו גבולות”.
ילדים שמאבדים אמון בעולם המבוגרים
כי המבוגרים לא האמינו להם בזמן.
וכאם, אני מרגישה את זה בגוף.
את שומעת את הילד שלך מספר משהו ואת יודעת - זה אמיתי.
לא כי הוא מושלם, אלא כי הכאב שלו אמיתי.
והלב שלך מתכווץ, כי כשאת מאמינה לו את גם יודעת כמה קשה יהיה להילחם עליו.
להגן על ילד מול מערכת זו לא מלחמה נגד.
זו מלחמה בעד - בעד הזכות שלו שיראו אותו לפני שישפטו.
בעד הזכות שלו שיאמינו לו גם כשהוא לא יודע להסביר,
ובעיקר בעד הזכות שלו לא לאבד אמון בעולם.
אז כן, לפעמים תישארי לבד בחדר מלא אנשי חינוך ותגידי:
“אני מאמינה לו.”
וזה יהיה רגע לא פשוט.
אבל זה גם הרגע שבו הילד שלך ילמד משהו שאף מערכת לא תלמד אותו..
שיש לו על מי לסמוך.
כי ילד שמרגיש שמאמינים לו,
ילד שרואה שמישהו נלחם עליו גם כשהוא ״מתנהג לא יפה״, הוא ילד שיגדל להיות אדם שלא יוותר על עצמו.
