חום הלב - קרן גיא - פסיכותרפיה אנתרופוסופית

23/01/2024

כעת מנחה גם מפגשי נשים!

🌸🌼🌺

מפגשים אינטימיים, כחמש נשים במפגש.
נכיר זו את זו, נשתף את שעל ליבנו (מי שרוצה), נקשיב, נענה על שאלה פנימית או נושא שמעסיק או מטריד בעזרת קלפי מודעות ונצייר את התשובה שקיבלנו.
אני מנחה, אך כולן יכולות לענות, להגיב, לתת עצה. אני גם מוסיפה תכנים מעולם הרוח/אנתרופוסופיה.
המפגשים קלילים ונעימים, באווירה ביתית ואולי תצאו מהם גם עם תובנה עבורכן 💜

המפגש כולל כיבוד קל וקפה/תה 🍓🍪☕🫖
ייערך בביתי שבהדר יוסף בשעות הערב (מועד ייקבע לאחר שתיווצר קבוצה).
עלות: 50 ש"ח למשתתפת.

ניפגש!
🌈❤️
קרן.

27/12/2023

היי, שמי קרן גיא ואני פסיכותרפיסטית אנתרופוסופית. אני נשואה ואמא לשני ילדים + 🐶

בגישת הטיפול האנתרופוסופית אני רואה את האדם כמכלול בלתי נפרד של קשרי גוף-נפש-רוח. הטיפול במבוגרים נעשה באמצעות שיחה שבה אני לומדת להכיר את האדם דרך התבוננות על הביוגרפיה שלו. הטיפול בילדים נעשה באמצעות משחק ועבודה אומנותית, על מנת לשמר את התודעה החלומית של הילדות, לצד ליווי הורי.

לרגל הצטרפותי לקהילת המטפלים של סמבאדי, הנה 5 דברים שלא ידעתם עלי:

1. נמשכתי (כביכול במקרה, אך לפי אמונתי אין מקריות) ללימודי אנתרופוסופיה ובמקביל הכנסתי את בתי הבכורה לגן אנתרופוסופי. למדתי 4 שנים את לימודי האנתרופוסופיה שכללו אומנות, דרמה ודיבור, אוריתמיה מרפאת (תחום מופלא ומעניין בפני עצמו), לימודי חינוך מעקרונות האנתרופוסופיה, פילוסופיה והגות של רודולף שטיינר - אבי האנתרופוסופיה ועוד.

2. עבדתי עם ילדים על הרצף, כמלווה של "כיתה קטנה" בחטיבה רגילה ועזרתי בשילובם של הילדים בכיתות הרגילות בביה"ס. כמו-כן במסגרת ההתמחות שלי טיפלתי במתמודדי נפש.

3. אני אוהבת את הטבע הירוק - יערות, הרים, אגמים. אני אוהבת מזג אוויר חורפי ואת ריח הגשם.

4. אני מתרגלת יוגה ואוהבת לשחות.

5. אני אוהבת ספרי וסרטי פנטזיה ואת עולם הדמיון.

הייתי רוצה שהמטופלות והמטופלים שלי ירגישו שיש להם אצלי מקום בטוח שבו הם יכולים לומר את כל אשר על ליבם ושבמהלך הטיפול ירגישו שהם מתגברים על קשיים וצומחים מתוכם לטובה, מתחזקים ומחזקים את עצמם - בעצמם!

מעוניינים להיפגש ולהתחיל תהליך טיפולי?
מוזמנים ליצור איתי קשר:
https://somebuddytherapy.co.il/view-profile/user/912/

נתראה,
קרן 🌸

19/09/2023

לכל מי שיכול/ה - לרוץ למדיטציות עם ברק!

גן חיי הנפש שלנו עשיר ללא גבול,
חיים בו רגשות, מחשבות, דחפים ורצונות בשלל גוונים וצורות.

אך האם אנו מכירים ומטפחים אותם או שאנו נותנים להם לגדול פרא לכדי סבך לא ידוע, בלתי נגיש ובלתי נשלט?

האם קיים רגש עיקרי שמלווה אותנו במהלך היום-יום ומכסה על כל הרגשות האחרים? האם נוכל לגזום אותו מעט ולתת לכל קשת הרגשות העדינים שהוא הסתיר להתגלות ולפרוח? האם נוכל להזין ולטפח רגשות מסוימים שכרצונינו לכדי גן הרמוני ופורח?

האם ישנן מחשבות חוזרות וקבועות המושרשות עמוק בתוכינו? האם הן מצרות אותנו או מעניקות לנו חופש? האם הן משאירות לנו מקום להיות מוזנים בפתיחות במחשבות חדשות?

האם אנו מכירים את דחפי הפעולה שלנו? עד כמה אנו שולטים ומכוונים אותם? עד כמה הם מונעים ממקומות חייתיים ועד כמה הם מונעים מאור שמש של בחירה חופשית ואידאלים?

גן חיי הנפש שלנו עשיר ללא גבול,
ובעזרת תרגול מדיטציה חוזר, הגנן שבנו יכול לפעול בו.

---

קבוצת מדיטציה בגישה אנתרופוסופית, לבעלי רקע באנתרופוסופיה תתחיל בחיפה ביום שלישי ה-10/10, בין 18:30-20:15
28 מפגשים שבועיים.

קבוצת מתחילים (בה אין צורך בידע קודם) תפתח בנובמבר.

להרשמה ולפרטים נוספים ניתן ליצור קשר:
052-7262563
ברק.

18/09/2023

כשיצאתי עם הכלב שלי לגינת כלבים, היה לי זמן פנוי ונעים והחלטתי להקשיב לפודקאסט מעניין. חיפשתי ומצאתי את הפודקאסט של מתן חכימי Matan Hakimi - "תחושת בטן" - שיש לו מלא פודקאסטים מעולים! - שמארח את ניב פארן על "איך לשנות הרגלים?". קודם כל ממליצה מאוד! שנית, מספר מחשבות כלליות בקשר לפודדקאסטים בכלל (ואחת ספציפית לפודקאסט הזה):
*להקשיב לעצמי, למה אני מחפש/ת עכשיו, שאלה/תהייה שעלתה בי, ואז התשובה מגיעה עם החיפוש (פודקאסט/ספר/מדריך/ה/מטפל/ת..)
*אפשר לשנות הרגלים! זה לא פשוט בכלל, אבל, כמו כל דבר שרוצים באמת - צריך להתאמץ ונראה תוצאות.
*להקשיב עד הסוף ואפילו לסכם בנקודות דברים חשובים לי.
*לשמוע שוב! ושוב ושוב.. חזרתיות זה שם המשחק.
*לשתף אנשים שיכולים להיתרם מכך ו/או בן/בת זוג במחשבות ובתובנות שעלו לי בעקבות הפודקאסט. אם אני בטיפול אפשר לשתף את המטפל/ת.
*גם אם לא התחברתי לכל מה שנאמר, אבל כן לרוח הדברים, לקחת לעצמי מה שכן ולשים בצד מה שלא. אפשר גם להשלים ולהוסיף תובנות משלי. אולי גם יעלו תובנות ורעיונות נוספים לאחר זמן מסוים.

בהצלחה וחיפוש מהנה!

*בתמונה: הכלב המדובר :-)

קישור לפרק בספוטיפיי: https://open.spotify.com/episode/4C9AerOEAiFqbQnreNJZtj?si=15c1a6a7c4564af5

14/09/2023

07/09/2023

מוזמנות ומוזמנים לפנות, לשאול, לתהות ..

04/09/2023

רוח האהבה -
שנהיה מוקפים ונקיף הכל באהבה ♥️

02/08/2023

מי זה המעצבן/ת הזה/זאת??
זאת שממש עולה לי על העצבים במשרד, החבר/ה הכי טוב/ה, בן/בת זוג - אוף, בכלל, הכי מעצבן/ת שיש!
כשמישהו ממש מעצבן אותנו הדבר הראשון שנרצה זה להתרחק ממנו, להתלונן עליו ולקבל חיזוק מהסביבה לכמה אנחנו צודקים והוא טועה!
זה הכי מובן ואנושי.. אבל, אם נעצור רגע להתבוננות פנימית, נוכל להרוויח מהאי נוחות הרגעית, ואף להתפתח..
אז ככה: האדם שמעצבן אותנו הוא מעין מראה שלנו. לכל אחד ואחת מאיתנו יש כאב, משהו שחוזר על עצמו מול אחרים, והכאב הזה משתקף באחר. אנחנו רואים את ההשתקפות הזו והמראה קשה מנשוא - כואב ומעצבן! ואז האחר הופך למעצבן, בלתי נסבל, מישהו שצריך להתרחק ממנו ומהכאב שהוא גורם. אבל .. מה שאני רואה באחר זה לרוב חלקים שלי.. ולכן זה גם יחזור מול אנשים אחרים בצורות שונות.
אז מה אפשר לעשות? קודם כל לנשום. להבין את הסיטואציה. לקחת רגע לחשוב ממה התעצבנתי, מה קרה שעצבן אותי, האם הנושא שעצבן אותי חוזר על עצמו מול אחרים? אפשר "לישון על זה", לעשות מדיטציה..
ואז.. כנראה נגלה שהאדם שמולנו הוא לאו דווקא "הבעיה", אולי הוא חלק קטן ממנה, אולי הוא "לחץ" אצלי על כפתור שהפעיל תגובה מסוימת (שאני רגיל/ה אליה). ברגע שהדברים יעלו למודעות, נפתחת האפשרות להבנת עצמנו, להבנת האחר, נפתח שער להתפתחות וריפוי.

28/11/2020

על "הפצע הבראשיתי"

אנחנו מגיעים לעולם ודי בתחילת דרכנו, איפשהו בילדות בדרך כלל, אנו נפצעים. כל אדם באופן אחר כמובן בהתייחס לביוגרפיה האישית שלו. הפצע הזה הוא לא טעות. הוא חייב להיגרם לנו כדי שנוכל להתפתח מאוחר יותר, לצמוח ולגדול. הפציעה נעשית בדרך כלל על ידי הסביבה הקרובה והאוהבת שלנו - לרוב בתוך המשפחה. לרוב אפילו על-ידי ההורים שכל כך אוהבים אותנו. ולא בכוונה להרע לנו. אלא להיפך. זה חלק מהחיים. אין אדם שלא נפצע.
ועם הפצע הזה, אנו מסתובבים בעולם שנים רבות. לא מודעים לקיומו. מדממים.
הפצע הזה מנהל ומפעיל אותנו. כל עוד אנו לא מודעים לו. וכל עוד הוא מנהל ומפעיל אותנו אנו לא פועלים מתוך חופש.
אנו פוגשים אנשים אחרים עם פצעים שונים ודומים (בעיקר בזוגיות ולא סתם - נבחר בני זוג עם פצעים דומים לשלנו) ובהיותינו לא מודעים אנו פוצעים אותם והם מגיבים מתוך הפצע שלהם ופוצעים חזרה. כך מסתובבים בעולם במעגל של כאב אין סופי.
אך ניתן לשים סוף לכאב - ניתנה לנו האפשרות, המתנה, שנקראת "מודעות".
כאשר נחקור את הפצע שלנו, נבין מתי הוא נגרם בחיינו, על-ידי מי ולמה, נוכל להתחיל בתהליך הריפוי. נחשוף את הפצע לאור, במקום להניח עליו פלסטרים ולכסות אותו בתחבושות. כך הוא יגליד.
נבין דרך חקירת אירועים בחיינו - כיצד אנו פועלים, מהו הדפוס שהתקבע אצלנו, כיצד הפצע מנהל אותנו. זו דרך מפותלת, כואבת ולא פשוטה. אך אם נעבור אותה, דרכה, נצליח לראות את האור. נצמח ונתפתח. זה יפסיק לכאוב. נפסיק להכאיב. וכך ייפסק מעגל הכאב.
זו הדרך היחידה שלנו לצמיחה, להתפתחות, לגדילה ולאהבה!

שתהיה לנו דרך צלחה!

🦋🌱🌈

19/10/2020

מהרהורי התקופה..

שטיינר היטיב לתאר ואני ניסיתי לצייר 🙃