12/07/2021
Sivan Katz
הניצחון שלי על המחלה.
בדיעבד מצחיק לחשוב על זה ככה. דווקא כשהייתי בתקופה הכי טובה בחיים שלי, כשהכול פתאום הסתדר לי כמו שצריך ובדיוק קניתי את דירת חלומותיי עם אלעד הגורל צחק לי בפנים.
כמה ימים אחרי שהכנסתי את הבת שלי רוני לכיתה א', התחלתי להרגיש כאבים נוראיים באזור הצלעות והגב. זה מאוד הפתיע אותי כי מאז ומתמיד הייתי אישה בריאה וחזקה: גדלתי על אוכל בריא, כל חיי עשיתי ספורט ומעולם לא נגעתי בסיגריה. בהתחלה לא ייחסתי חשיבות מיוחדת לכאבים. חשבתי שזה ריקושט של התקופה שקדמה לרכישת הדירה ועלייתה של רוני לכיתה א'.
אבל מסתבר שהלחץ שהביא איתו תוצאות מדהימות מבחינה כלכלית היה הרסני לבריאות שלי.
תוך שבועיים הכאבים התחזקו והתחילו להופיע גם בכתפיים ובמקומות נוספים בגב. התחלתי להרגיש חלשה ומותשת. הבנתי שזה לא זמני ומשהו איתי לא בסדר.
בעלי (אלעד) נלחץ והאיץ בי ללכת לעשות בדיקות כדי לוודא מה בדיוק קורה איתי. בהתחלה משכתי את זה יותר ויותר מחוסר זמן עקב העבודה, עד שיום אחד כבר לא יכולתי להירדם בגלל כאב פתאומי שהתחיל אצלי לפני השינה.
אחרי סדרה של בדיקות שטחיות שלא העלו דבר, הרופא קבע שאין לי כלום. הסברתי לו שזה לא הגיוני והסבל שלי הוא לא קרוב להיות סתמי. נשלחתי לבדיקת מיפוי עצמות.
תוצאותיה של הבדיקה, שינו לי את החיים ב-180 מעלות.
הרופא התקשר אליי ואמר לי לבוא אליו דחוף. אחרי השיחה עטפה אותי תחושה לא טובה בכל הגוף.
עד היום אני זוכרת בדיוק באיזה טון הוא אמר את המילים "יש לך סרטן". אני מאמינה שהייתי בכזה שוק שאפילו לא הצלחתי לעכל את המילים.
הסתכלתי על אלעד וראיתי דמעות בעיניו. אני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו בוכה.
מיפוי העצמות הראה על גרורות בעצמות באזורים שונים בגוף שלי. נשלחתי לעשות בדיקות נוספות בשביל להבין בדיוק מה קורה בגוף שלי.
בהמשך נפגשנו עם האונקולוג. הנה זה, האבחון המלא: 3 גידולים סרטניים בשד בקוטר 3-4 ס"מ, עם גרורות בעצמות עמוד השדרה, בצלעות ובכתף. הגידולים גדלו בצורה אגרסיבית.
הפעם הראשונה שאני בכיתי לא הייתה בדרך הביתה או כאשר שמעתי את התוצאות הסופיות, הפעם הראשונה שאני בכיתי הייתה כשהייתי צריכה לספר לרוני שאימא חולה. הידיעה שאני הולכת לגרום לכל כך הרבה אנשים סביבי לסבל כבר הייתה בראש שלי, אבל פחדתי שרוני תגלה בטרם עת שאני בסכנת חיים.
כבר שבוע לאחר מכן התחלתי את טיפול הכימותרפיה הראשון שלי. בהמשך גם הקרנות. הבנתי שכל טיפול שאני הולכת לעבור מכאן והלאה לא נועד כדי להעלים את המחלה אלא "להקל" עלי ולהאריך לי את החיים כמה שאפשר.
אני זוכרת שחזרתי הביתה באותו היום בערב, השכבתי את רוני שלי לישון, נכנסתי למקלחת, ועם כאב רב גילחתי את כל השיער שלי.
הטיפולים לא היו זולים. הרבה כדורים לא היו בסל התרופות. הסתובבתי בין רופאים פרטיים, מטפלים אלטרנטיביים, אנשים שהמליצו על תרופות סבתא, קבוצות, פורמים וכו'. ככל שעבר הזמן הטיפולים, הכדורים ותופעות הלוואי הפכו לבלתי נסבלים:
ירדתי 10 קילו ורק המשכתי לרדת, נהייתי חיוורת, פעם אחת עברתי ליד המראה ולרגע הסתכלתי פעם שניה כדי לראות אם מישהי הולכת מאחוריי מרוב שלא זיהיתי את עצמי.
חוויתי דיכאונות שנבעו בעיקר מהתסכול והייאוש הרב שהצטבר, נסיעות כל יומיים לבית החולים, כאב פיזי עצום ואתו הכאב הנפשי. נאלצתי לעזוב את העבודה ולהתמקד בטיפול שלי, מה שגם גרם לירידות חדות גם בהכנסות שלי ועוד יותר במצב הרוח.
מה ששבר אותי לא היה הסרטן אלא תופעות הלוואי של הטיפולים שקרעו אותי לחתיכות. היו ימים שאסור היה לי לצאת מהבית בגלל המערכת החיסונית החלשה שלי וכל שיעול של אלעד הלחיץ אותו וגרם לו להתרחק כדי שאני לא אדבק בעוד משהו.
אלעד שנא את זה שהאשמתי את עצמי על כך שאני הולכת להשאיר אותו ואת רוני לבד. "אל תגידי את זה אפילו בצחוק!" הוא היה מתעצבן עלי.
עברתי את הטיפולים במשך כמעט 9 חודשים, במהלכם שינו לי תרופות. לאט לאט הופיעו אצלי תופעות נוספות כמו הקאות, כאבי ראש שהפכו להיות שכיחים והעייפות רק התגברה.
בכל זאת, עדיין הייתה בי איזושהי תקווה. אני רציתי להילחם על החיים האלה לא רק למען עצמי אלא למען רוני ולמען אלעד. הפחד מלהשאיר אותם לבד היה אחד התמריצים הכי גדולים בשבילי ברגעים הכי קשים.
הרגשתי שככל שאני נלחמת בסרטן באגרסיביות, הוא ילחם חזק יותר בחזרה.
כל הזמן הזה חיפשתי פתרונות שיעזרו לי לטפל במחלה ועדיין לשמור על עצמי שפויה.
יום אחד קיבלתי שיחה מקרובת משפחה רחוקה שלי שבעלה חלה בסרטן הערמונית.
היא סיפרה לי שבנוסף לכימותרפיה הוא עבר טיפול שמורכב מקוקטייל מיצויים שהקטין לו משמעותית את תופעות הלוואי, דרך הקליניקה של טבעון.
היא אמרה שבעלה עבר טיפול בקליניקה ואז היה גם לוקח את זה על בסיס יום יומי את כל הדברים שרשמו לו שם. בבדיקות שהוא עשה, הגידול שלו קטן פי 2 תוך כמה חודשים ובהמשך נעלם לגמרי. לאחר כמה חודשים בלבד של הטיפול הוא כבר הפסיק עם כל התרופות האחרות ונשאר רק עם מה שרשמו לו בקליניקה של טבעון.
היה לי קשה להאמין לזה כי גם אני ניסיתי לא מעט טיפולים אלטרנטיביים (למרות שלא התמדתי בהם). הייתי חייבת לנסות את זה גם!
אחת הבעיות העיקריות שלי עם תופעות הלוואי הייתה שהרגשתי שהן אלו שמחלישות את הגוף שלי וכתוצאה מזה מחזקות את האויב שיושב בתוכו. אם הקוקטייל מיצויים הזה עוזר לו להרגיש חזק יותר, יכול להיות שזה מה שעזר לו להבריא.
סיפרתי על כך לאלעד והוא אמר שכל עוד אני לא מפסיקה עם הטיפולים האחרים, אין לו בעיה שאני אנסה כל דבר שיעזור לי.
עשיתי את הבדיקות הראשונות וגיליתי שהטיפולים בקליניקה מגובים, והמיצוי עבר כבר מחקרים פרה-קליניים בהדסה עין כרם וקריית וייצמן. במחקרים גילו שיש לתכשירים פעילות בתאים של סוגים נוספים של סרטן כמו לוקמיה, לימפומה, סרטן העצם, סרטן הריאה, מעי הגס, גליובוסטומה של המוח ועוד.
זה גרם לי לפתח תקווה. אולי מוקדם מדי. אולי לא. לתרופה לוקח 10 שנים מהרגע שהיא מוכנה ועד האישור הסופי ב-FDA.
הרמתי אליהם טלפון כדי לשאול עוד שאלות (בעיקר על מטופלים אחרים) ובסוף השיחה החלטתי שאני מזמינה ערכה אחת.
הם ביקשו את הבדיקות שלי כדי שיוכלו להתאים את הערכה באופן אישי למחלה שלי. אלעד דרש שאתייעץ על כך עם הרופא שלי. היה לי חשש שהוא לא יסכים ויהרוג לי את התקווה, אבל למרבה הפלא הוא אמר לי לנסות את זה אבל לדווח לו על כל שינוי חריג שאני ארגיש לרעה, אם יהיה כזה.
אני יודע שאם הרופא היה אומר לי לא, כנראה שלא הייתי הולכת על זה. אז אני אסירת תודה שזה לא היה המצב.
התחלתי את הטיפול בקליניקה של טבעון במקביל לטיפול השני. שתיתי גם את קוקטייל המיצויים לפי ההנחיות שקיבלתי – פעם ביום. הרגשתי טוב יותר כבר בימים הראשונים, אבל לדעתי בהתחלה זו פשוט הייתה התקווה שלי שזה עובד.
המצב שלי השתפר! הכאבים כמעט נעלמו כבר בשבוע השלישי ואפילו הרופא הופתע לראות את הצבע חוזר לפנים שלי. אמנם עדיין הרגשתי חולה, אבל הרוח הגבית שקיבלתי מההשתפרות במצב שלי עזרה לי להיות יותר פעילה ומלאת מרץ.
בפגישה ביקשתי מהרופא שיבדוק אותי עוד פעם כדי להוריד אולי קצת מהמינון של התרופות. תופעות הלוואי עדיין היו גומרות אותי והכאבים מהתרופות השאירו אותי במיטה שעות. ביקשתי ממנו שרק יבדוק את מצבי ואולי יהיה אפשר להפחית במינון או בכללי להפסיק חלק מהטיפולים הקשים בהנחה שהמצב לא יחמיר.
הוא בדק אותי וגילינו שכל הגידולים קטנו בצורה מאוד משמעותית. אחרי שגילינו שיש הבדל גדול בין מה שה-PET-CT הראה בזמנו ומה שיש לי עכשיו, קיבלתי אישור להפסיק עם הטיפולים האחרים לתקופה קצרה כדי לראות מה יקרה.
אמנם רק קיבלתי אישור להפסיק עם הטיפולים הכי קשים, אבל זה החזיר לי את התקווה שיש לי סיכוי לנצח!
אלעד עדיין היה לחוץ ואמר שמה שעובד לא כדאי לשנות, אז אולי לא כדאי לעצור שום טיפול. אבל בשלב הזה הרגשתי כבר שאני בכיוון הנכון והייתי בטוחה שאני חייבת הקלה מתופעות הלוואי.
ככה הפסקתי את ההקרנות והכימותרפיה.
עברו עוד שלושה חודשים והגידול נעלם. רק אחרי חצי שנה הפסקתי לקחת את הקוקטייל מיצויים מהחשש שעדיין נשארה שם איזו גרורה שאני לא יודעת עליה. חוץ מזה שהרגשתי הרבה יותר בריאה בזכותו באופן כללי.
אני ממליצה לכל מי שעובר את מה שאני עברתי לתת צ'אנס לקליניקה של טבעון. לא צריך להפסיק את הטיפולים האחרים במקביל. הסיכון כמובן
מקווה שהסיפור שלי יעזור ויציל רבים אחרים.
השאירו פרטים בקישור, ונחזור אליכם:
https://tivonclinic.com/ #
