12/10/2021
אבא אהוב שלי,
לפני שנים יצאנו מלוויה ואחרי הספד מרגש ששמענו אמרת לי ״כזה... אני לא מתנגד״.
צחקנו ואמרתי לך ״יאללה סגור, אבל בתנאי שתחכה בסבלנות ואל תמהר לשום מקום״. אז חיכית, אבל עבורי לא חיכית מספיק.
התיישבתי היום אחרי ימים מתישים וקשוחים עם כמעט אפס שעות שינה, לכתוב את ההספד שהבטחתי.
55 שנה צעדנו יחד, הקשר שלנו היה מורכב ומיוחד, תבול בצחוק ודמע, באהבה וכעסים, בחמלה וסליחות והמון המון מילים.
אחרי שאמא נפטרה התפנה מקום לתיקון. כשארחתי אותך בתוכנית הרדיו שלי היה לי ברור מה יהיה שם התוכנית- ״איזשהו העשיר השמח בחלקו״. אם צריך לבחור משפט אחד מדוייק ומאפיין זה זה.
בתוכנית דיברנו גם על הילדה יפעת שהתביישה באבא שלה, בסך הכל רציתי אבא רגיל ואתה אבא היית עולם ומלואו, אבל רגיל זה לא. לקח לי הרבה שנים להעריך ולהבין כמה בורכתי, כמה זכיתי.
אותם עקרונות ששמרו עליך בהרבה משברים בחיים הם גם אלה שהכניעו אותך.
למדתי ממך ערך של צניעות, מעולם לא שמעתי אותך מתפאר בעצמך והיה כל כך הרבה על מה. למדתי ממך ערך של הודיה, למדתי ממך ערך של נתינה, למדתי ממך ערך של נדיבות, למדתי ממך לסלול לי שביל משלי, למדתי ממך לא לפחד ללכת בשביל שלי. היו לנו שיחות נפש שאף אחד לא יוכל להבין ולא יהיה להן תחליף. השארת אותי עם חלל עצום ואני כבר מתגעגעת. אבא תומך בכל המובנים, גם כשהגיע לי וגם כשלא ממש. היית מעריץ וגאה ותמיד אמרת ״מה שתחליטי אני איתך״.
היית סרבן בדיקות, תרופות ורופאים.
בחרת לסיים את חייך בדרך המיוחדת שלך, באומץ וגבורה, בדרך הטבע כמו אריה בג׳ונגל. רצית לסיים בבית, בחיק המשפחה, רצית וקיבלת.
בימים האחרונים בילינו ימים ולילות ביחד בשכונת ילדותי ביצרון. השכנים לא הפסיקו לשבח אותך, היית כוכב שכונתי.
סבלת כל כך ואותו אופטימי ושמח בחלקו ביקש את נפשו וגופו לשחרר.
אבא אהוב שלי, סליחה שלא הייתי בת מושלמת, סליחה אם פגעתי ולא הייתי מספיק נוכחת. מקווה עכשיו שהגעת למקום שקט ושליו. השארת לי בור ענק בלב ואין לי מושג איך אני הולכת למלא אותו.
My brave father, my champion.
אל תכעס עלי בצניעותך, אבל רוצה לסיים ולהחזיר לך על כל התמיכה ומחיאות הכפיים שאהבת לתת לכולנו. ולמחוא לך כפיים על מי שאתה- אמיץ, עקשן, מרדן, מדהים ואהוב שלי. #אבא #משפחהשלי
