23/12/2017
קשיים בכישורים חברתיים
חישבו רגע על הילד שלכם, בין אם הוא בן 5 , 8 או 14 היום שלו עמוס התמודדויות חברתיות.
עולמנו והעולם של ילדינו מזמן לנו מפגשים חברתיים רבים ושונים. למידה בכיתה עם עוד 30 ילדים, המפגש עם ילדים בהפסקה, בחוג, במסיבה הכיתתית, מפגשים עם חברים אחר הצהריים.
איזה מן חוויה הילד שלכם חווה במפגש עם בני גילו? או איך נראה העולם החברתי של ילדכם?
אולי לכם, כמו לי יש כל מיני זכרונות ... זיכרונות על המידה בה הייתם חלק מהקבוצה? או איך הרגשתם כאשר נשמע הצלצול להפסקה? שמחתם לקראתה? או נותרתם צמודים לדלת מצפים שההפסקה תסתיים? האם הזמינו אותך למסיבות כיתתיות? או האם ויתרת על טיולים שנתיים מחשש שלא יהיה לך עם מי להיות?
לעיתים החוויה החברתית או הקשיים שלנו משפיעים על המסרים ההוריים שאנו מעבירים לילדינו, לעיתים אנו מוצאים שילדים להורים בעלי קשיים במיומנויות חברתיות, חווים אף הם קשיים בתחום זה.
בטיפול בתחום המיומנויות החברתיות, נעשית עבודה משולבת על הצרכים של הילד, וברקע גם על החוויה ההורית שמשפיעה ומעצבת את האופן בו הילד רואה את עצמו, כמו גם על המיומנויות ההוריות בעזרה לילד בעל קשיים אלה.
מיומנויות חברתיות, הן מיומנויות. ככאלה, ניתן ללמוד אותן. ממש כמו הוראה מתקנת. רק שהלימוד במקרה שלנו הוא לימוד של דרכי חשיבה, והתנהגות.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו כמסע משותף, בו הילד הוריו והמטפל הם שותפים שווים. הילד מגדיר את המטרות שלו לטיפול, מתוודע לקשיים, ומניע את תהליך השינוי. קיימת חשיבות מיוחדת להתנסות בחדר הטיפול בשימוש במיומנויות, וכמובן וחשוב מאוד תרגול בעולם האמיתי.
כמובן שלימוד מיומנויות אינו מתכון. לכל ילד יש צרכים יחודיים הנובעים מהקושי המיוחד שלו, בצד החוזקות שלו. נכיר לדוגמא את הילדה, שאולי יצא לכם לפגוש, זו שמרבה להגיב בבכי ומפרשת כל מצב חברתי , כאילו היה לרעתה. מוקד העבודה איתה יהיה על האופן בו היא מפרשת מצבים. ילד אחר, אולי גם אותו יצא לכם לפגוש, לא מבין למה דברים "פתאום" קורים לו- איתו אולי יש מקום להתמקד בהבנת רצף סיבה ותוצאה או מודל אפרת- אירוע-פרשנות-רגש- תגובה. אלה כמובן דוגמאות צרות, המציאות יותר מורכבת, ומצריכה הבנה קלינית עמוקה של מאפייני וצרכי הילד. לכן קיימת חשיבות מיוחדת להבנה קלינית של הקשיים.
האם די בעבודה עם הילד? במיקרים בהם אני נוכחת במצבים של דחייה חברתית, חשוב מאוד לייצר התערבות מערכתית המערבת את מערכת החינוך, תוך הכוונה ובניית תוכנית התערבות כיתתית.
בתקופה בה אנו חיים ילדים רבים מוצאים מפלט מהתמודדות עם העולם החברתי, והם מנהלים את חייהם כשהם מסתתרים מאחורי המחשב ( למי שלא נתקל בכתבה זו, ממליצה לקרוא https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.4646732) . אולם אין תחליף להתנסות בקשרים חברתיים בעולם האמיתי. התנסות מאפשרת לפתח מיומנויות חברתיות ולחוות סיפוק מקשר בינאישי. אגב כשאני אומרת קשר, אני לא מתכוונת למיליון חברים ואפילו לא להרבה חברים. מחקרים מראים שדי בחבר אחד קרוב או שניים כדי לאפשר לילד לחוות סיפוק ולפתח את כישוריו בתחום זה.
במיקרים בהם עולה קושי משמעותי בתפקוד החברתי, הפוגע בתפקוד הילד שלכם בתחומי חיים שונים, ומסב לו סבל, אני מציעה בחום לקבל עזרה. יתכן כי די יהיה להפנות את תשומת ליבה של המורה או היועצת, ולעיתים יהיה נכון להעזר באיש טיפול , לטיפול פרטני או קבוצתי.
להתייעצות, מוזמנים לפנות אלי 052-8344790
שלכם, גלי מרקו מויאל, פסיכולוגית חינוכית מומחית
