אדם-דרך-טבע

אדם-דרך-טבע פרקטיקה לתהליכים נפשיים בטבע.
טיפול רגשי, טיפול קבוצתי, פסיכותרפיה בטבע, ליווי רוחני. תהליכים חינוכיים באוריינטציה טיפולית במסגרות חינוך.

15/07/2023

עמית בן דוד: "אני מאמין שבכל אחד ואחת מאיתנו, יש את הגרעין שדרכו ניתן להגיע לריפוי והחלמה".
אוריה גל :"החיים הם תהליך מתמשך של חוויות דרכן אנחנו מתפתחים ולומדים לפגוש את הכוחות הפנימיים איתם הגענו".

כפסיכותרפיסט שמקבל השראה מהטבע, העבודה עם אנשים לאורך נקודות במעגל החיים מאפשרת להסתכל על הדרך האישית גם בצורה רוחנית שמ...
28/11/2022

כפסיכותרפיסט שמקבל השראה מהטבע, העבודה עם אנשים לאורך נקודות במעגל החיים מאפשרת להסתכל על הדרך האישית גם בצורה רוחנית שמתגלה מתוך המשמעות והמקום הנכון בו אנחנו נמצאים. מזמין לתהליך אישי של תמיכה, גילוי וצמיחה.

25/10/2022

לא פעם השהות הפשוטה בטבע מביאה איתה איכויות כמו סנכרון ותחושת חיבור. איכויות אלו מגיעות עם תובנות שיוצרות קשר עם החלקים השונים בתוכנו. לעיתים אותו חיבור פנימי נחווה כמרחק מאחרים. אנחנו מאבדים את הקשר לאחרים, קשר עם חיי היום יום שלנו. לעיתים גם בלבול, ריחוק, דכאון או חרדה יכולים לעלות מהפער שנוצר. היכולת להביא את האיכויות הללו- סנכרון ואחדותיות, לחיבור עם האחרים בחיינו עוברת דרך מציאת המקום שנוח לנו בו, כשאנחנו מרגישים בו מספיק בטוחים, מוכלים ומשוחררים...
כאקותרפיסטים, אנחנו הכלי דרכו המפגש הבין אישי הופך להיות משמעותי. עוד לפני שנזמין מישהו למרחב, חשוב שנרגיש את עצמנו. ההסכמה לתת מקום לכל החלקים שלנו לפיסי לנפשי למנטלי הם אלה שיאפשרו אח"כ להיות בקשר עם האחר...רק לאחר שנהיה בקשר עם עצמנו. נוכל להדהד ולראות את האחר כפי שאנחנו רואים את עצמנו, וכך יוכל הקשר שנוצר להיות מרפא, משמעותי ומעצים.... מתוך דיאלוג עם מטופל במפגש משותף בטבע.

14/10/2022

"אחת לאיזה זמן מוגבל אני נשמט אביון ודל,
ממרוץ הכרכרה המשתקשקת
נפלט משצף מעגל
כמו שוקע תחת גל
כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת..." (מ. אריאל)

07/10/2022

בשביל "ללכת" (למות) כמו גם לחיות, לא באמת נדרשת רשות מאף אחד, זה קורה מעצמו. אבל היכולת והמוכנות לדבר על הדברים באופן ישיר מאפשרות שותפות גדולה יותר של אהבה עם הקרובים לנו.

03/10/2022

ללמוד מעלה שנושר....
אני כבר לא רוצה לחיות היא מספרת. אני מלווה אותה כבר תקופה, ליווי "לחצות את הגשר לצד השני" היא אמרה...מתכוונת לתמיכה שהיא מבקשת שתעזור לה לעבור את תקופת החיים האחרונה.
עכשיו, אחרי תקופה שבה אנחנו נפגשים, היא אומרת שהיא כבר לא מצואת את הרצון לחיות.
היא לא בדיכאון, זה רק הגוף שכבר לא מאפשר את העצמאות כמו פעם. והיא מוכנה. אבל היא קשורה למשפחה שלה ואת התפקיד שלה את המשמעות שאותה היא החזיקה להעניק אהבה לילדיה ונכדיה עוד קשה לה לשחרר.
לאורך התהליך היא מסכימה להסתכל על עוד היבט ועוד הקשר בחייה, להיפרד, לשחרר ולגלות את זרם האהבה הפנימי שפועם בה. וככל שהיא משילה, כך קל לה יותר לנוח בתוך עצמה- היא מספרת.
כאדם עולה בי התרגשות, עולה העצב על הרצון להיפרד.
כמטפל עולה בי השראה, עולה ההבנה העמוקה של המשמעות שהיא מבקשת, כל פעם להסכים להשיל עוד עלה מעץ החיים.
כאקו תרפיסט – אני יודע שפעם עוד לפני שהתרבות שלנו הרחיקה את השיח וההכרות האינטימית עם המוות, פעם ראינו בתהליך שהיא עוברת מרחב להודיה. תהליך טבעי שהוא חלק מהחיים.
אני מזכיר לה שכך הדברים, כשהעלה מוכן הוא פשוט נושר, היא מסכימה בחיוך, ככה הם פני הדברים, כך זה בטבע... והשיח הזה, הוא לא כדי למות, הוא כדי לחיות. אתה יודע, היא אומרת, אני הרבה יותר רגועה עכשיו...

18/09/2022

גוף-נפש-טבע: איך אני יכול כמטפל לגשר על המיינד העסוק בלהחזיק את המפגש הטיפולי לבין הלב שמבקש את החיבור, מרכז הרגש שמקשר אותי עם המטופל? ההבנה כי הטבע שעוטף את שנינו מהווה את העוגן לנשום בין מילה למילה, מאפשר את המרחב לחזור לנשימה, לרגש הפתוח. הוא המשאב שאליו אני חוזר כמטפל כל פעם מחדש כשאני שם לב שאני כרגע במחשבות שעליתי לראש והזנחתי את הגוף.

שנינו נפגשים ביער ביחד. לפני כמה חודשים הוא לא הסכים להיפרד מאמא בדלת של הגן, ואימו מודאגת מהמוכנות שלו לכיתה א', מהמוכנ...
18/09/2022

שנינו נפגשים ביער ביחד. לפני כמה חודשים הוא לא הסכים להיפרד מאמא בדלת של הגן, ואימו מודאגת מהמוכנות שלו לכיתה א', מהמוכנות שלו לפגוש חברים. מפחד וחסר בטחון, הוא הגיע אלי ליער. מהר מאד הוא גילה את המרחב הפתוח את החופש, חזרה לו הסקרנות, הפליאה והבטחון לנסות ולהתנסות בכל מה שהטבע מציע. עוברים כמה שבועות וההורים מספרים על עוד צעד ועוד הסכמה להיפרד כבר בכניסה לגן... חלף הקיץ והשנה התחילה בכיתה א'. הוא כבר לא רצה בכלל שאמא תלווה אותו להסעה, ההשתלבות בבית הספר הייתה מעבר למצופה, אמא שלו סיפרה. בהדרכת ההורים, עולה השאלה אבל איך אתך הוא ככה? אני מגלה לה... פה ביער הוא מרגיש שייך, היער כמו שהוא שלי הוא שלו. ותחושת השייכות הכל יכולות שלו היא הכוח בו הוא מתנסה וממנו שואב את הבטחון.

מעיין, רכזת גינון טיפולי מספרת על התכנית וההכשרה
25/10/2021

מעיין, רכזת גינון טיפולי מספרת על התכנית וההכשרה

לאתר הפודקאסט המלא: https://bit.ly/2WUqEhKאיך הצליח מקצוע חדש לפרוץ למוסדות לבריאות הנפש?כיצד העיסוק בגינון מגלם התמודדויות נפשיות?במה תרמה הקורונה להתפתחות ...

14/08/2021

“Trees are sanctuaries. Whoever knows how to speak to them, whoever knows how to listen to them, can learn the truth. They do not preach learning and precepts, they preach, undeterred by particulars, the ancient law of life.” ~ Hermann Hesse, Wandering

Photo: Madagascar's giants, the Baobab Trees in the early morning by Uncharted Backpacker

02/08/2021

Address

Ginegar
3658000

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when אדם-דרך-טבע posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to אדם-דרך-טבע:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram

הסיפור שלנו

אוריה גל- אבא של עופרי, נוהר ויהל. חולק את דרכי עם שירי. טבע תרפיסט, מלווה רוחני ומנחה קבוצות. הטבע בשבילי מהווה מקור השראה, מרחב הכלה והזנה נפשית. לאחר שנים רבות שבהן עבדתי בטבע במסגרות שונות (עמותת אתגרים, מרכז טבע ומהות, מכללת אורנים לשכות רווחה שונות ועוד) ונחשפתי למגוון אוכלוסיות התבשלה בי ההכרה שמקום אחד, קבוע ומיוחד יכול להוות בסיס פורה לתהליך צמיחה. אני רואה באדם-דרך-טבע את המקום הזה.

עמית בן-דוד- אבא של נועם ולוטם. צועד את הדרך עם ליאור. עו“ס קליני, מנחה קבוצות ומדריך בשומרי הגן. הזיכרון הראשון שלי הוא מהטבע. אני מתהלך בשבילי הקיבוץ, הייתי אז בן 4 בערך. צדה את עיני זיקית. ניסיתי להתקרב אליה לאט אך היא החלה לברוח. ואני אחריה. לא מוותר. הגעתי לשיח שבו הסתתרה והצלחתי לראות לה את הלבן שבעיניים. לתחושתי עברו שעתיים שלמות (למרות שכנראה היו אלא דקות ספורות) שאנחנו מסתכלים זו בזה. ללא כל תנועה. ההתפעמות, הגילוי והסקרנות שאחזו בי באותו אירוע מלווים אותי עד היום. כאשר התלבטתי על דרכי המקצועית ידעתי בתוכי שהשילוב בין עולם הנפש לטבע הוא הכרח. לאחר שנים בהן הובלתי תהליכים במגוון צורות ומרחבי טיפול והתפתחות שונים (דרך לוטן, שומרי הגן, פנימיות שונות, חסות הנוער, אבני דרך, שבע אבנים ועוד) אני רואה באדם-דרך-טבע תולדה של ניסיון זה.