21/07/2025
כבר נאמר, ולא שבדקתי , שפערים בתשוקה ובעיות תשוקה בכלל הן הסיבות הכי נפוצות לפנייה לטיפול זוגי. אז הבאתי את זה....
אסתר פרל היא מהחוקרות והתיאורטיקניות החשובות שקמו לטיפול הזוגי , ובספרה המצוין לו קראה פרל – Mating in Captivity, הזדווגות בשבי, אשר תורגם לכותרת העברית: אינטילגנציה אירוטית. (למה?) , חידדה וביטאה את הקונפליקט העתיק והמהותי שקיים ושכולנו מכירים מקדמת דנא :
קשר וקרבה מביאים ביטחון אך אירוטיקה זקוקה למיסתורין ולחידתיות. כשאנחנו חיים יחד, חולקים משימות יומיומיות, אחריות הורית, עייפות ושגרה – המרחב הארוטי הולך ומצטמצם.
פרל טוענת שהתשוקה זקוקה למרחק, מסתורין, תחושת אי-ודאות וחופש – בעוד שהאהבה והקשר הזוגי הקבוע מציעים ביטחון, נוחות וקרבה – שהם בדיוק התנאים שעלולים "לחנוק" את הארוטיקה.
לכן היא משתמשת בדימוי של "שבי" – לא שבי פיזי, אלא שבי רגשי, נפשי, יומיומי. שבי שבו הספונטניות מתחלפת בצורך לנהל לוגיסטיקה, שבו בן הזוג הוא גם ההורה של הילדים שלך, השותף הכלכלי והאדם שאתה רואה כל יום.
ומה לגבי בעלי חיים?
אכן, בעלי חיים מסוגלים להזדווג גם בשבי – אבל לא תמיד בקלות. יש מינים שאיבדו עניין מיני או פוריות כשהם מוחזקים בתנאים לא טבעיים. ואצל בני אדם, "הטבעיות" של התשוקה מושפעת מעומס רגשי, סטרס, שעמום, דימוי עצמי, ואובדן תחושת מסתורין.
💡 לכן השאלה שפרל שואלת היא:
איך נוכל להזדווג – להרגיש חיים, מלאי תשוקה, נוכחות ועוררות – בתוך מה שנראה כמו שבי של שגרה ומחויבות?
וזה הוא לב ליבה של "אינטליגנציה ארוטית".
ומיד עולה השאלה: אז מה פרל מציעה?
שאלות, מישהו?
