נחת רוח - בית לרפואה הוליסטית

03/12/2025

24/11/2025

יצירת מציאות מחודשת

24/11/2025

יצירת מציאות מחודשת

יש משהו שאנחנו עושים בלי לשים לב…
אנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו רוצים משהו, שינוי, צעד, כיוון חדש
אבל עמוק בפנים כבר יש קול קטן שאומר “עזוב… זה לא יקרה”.
ובגלל זה אנחנו אפילו לא מתחילים.

צילמתי סרטון קצר בדיוק על הנקודה הזאת.
על רגע אחד קטן שבו אם עוצרים ומתבוננים… משהו בתפיסה משתנה.
ובסרטון אני משתף כלי פשוט אבל עוצמתי שיכול לעזור לראות את הדברים אחרת
ולהחזיר את האפשרות, לפני שמוותרים.

אם זה מדבר אליכם, תפתחו רגע.

20/11/2025

אתמול בבוקר יצא לי לדבר עם המוכרים של הקפה… שיחה הכי רגילה.
והתחלנו לדבר על שינויים פנימיים, איך בן אדם זז מבפנים, לא רק בחוץ.
ופתאום ראיתי כמה הנושא הזה בכלל לא מדובר.
אנשים שקועים בעבודה, בלחצים, בשוטף… וזה אפילו לא עולה למודעות.

וזה תפס אותי, כי דווקא השינויים הקטנים שקורים בפנים, הם אלה שבסוף מזיזים את כל החיים מבחוץ.

אז צילמתי לכם סרטון קצר, כי הרגשתי שזה חשוב.
על למה אנחנו כמעט לא מתעסקים בשינויים פנימיים ולמה אולי שם שווה להתחיל.

03/11/2025

תחנת תדלוק עצמית

יצא לך להרגיש ריק?
עייף, שחוק, חסר אנרגיה , ואתה לא באמת יודע מאיפה לשאוב כוחות יותר?

לא משנה כמה אתה מתמלא דרך גירויים, אנשים קרובים, אירועים חיצוניים והגשמת יעדים,
בסוף אתה חוזר שוב לאותה תחושה של חוסר וריקנות.
ולפעמים זה מביא אותך לתחושה של ייאוש, תלות, חוסר אונים.
חוויה שאתה לא רוצה להיות בה, אבל איכשהו החיים שוב מגלגלים אותך לשם.

ומה אם הייתי אומר לך שכל זה יכול להשתנות?
שאתה יכול לבנות לעצמך תחנת תדלוק עצמית
בתוך הבית שלך, בתוך הגוף שלך.
בלי להיות תלוי באף אחד, ובלי שום חומר חיצוני?

התחנה הזו כבר קיימת.
היא שלך.
פשוט עוד לא למדת להשתמש בה.

עם הכלים הנכונים, אתה תלמד איך לתדלק את עצמך יום־יום:
את האנרגיה שלך, את החיות שלך, את שמחת החיים שלך,
את הערך שלך, את הביטחון שלך.

ואפילו יותר מזה
תלמד איך להשתמש בכוח הזה כדי להשפיע גם על אחרים,
לעזור להם לתדלק, ואפילו ללמד אותם לבנות את התחנה שלהם.

ב־17 השנים האחרונות זכיתי ללוות אלפי אנשים במסעות של ריפוי, עומק וחיבור עצמי.
בתקופה הזו, אחרי כל מה שעברנו: מלחמה, טלטלות אישיות ולאומיות, חרדות, טראומות.
רובנו מסתובבים עם נפש סדוקה, עם גוף שמחזיק יותר מדי.

זה בדיוק הזמן ללמוד איך לעזור לעצמך,
וגם איך להעביר את זה הלאה למשפחה, לחברים, למי שסביבך, ולכל מי שצריך.
העם שלנו צריך יותר לנשום, להתאזן ולהתחבר למי שאנחנו באמת.

ואם זה מדבר אליך
יש מקום אחד פנוי בלבד למחזור הקרוב של
קורס נשימה מעגלית נשמתית (Rebirthing) לגברים.
מסע של ארבעה חודשים שייתן לך כלים עוצמתיים לחיים שלמים.

למי שספונטני זה מתחיל ברביעי הקרוב 5.11.25 בשעה 19.00 בגבעת שמואל.

לפרטים נוספים ולהצטרפות:
https://eliyahucenter.minisite.ms/55

20/10/2025

מרגיש/ה לאחרונה עומס, לחץ, חרדה או תקיעות?
זה הזמן לעצור הכל, לנשום, ולחזור לעצמך באמת🙏

אני מזמין אותך לסדנה עוצמתית של נשימה מעגלית נשמתית –
חוויה מרגשת ומלאת חיות ואנרגיה💫
שמשחררת את הגוף, מרגיעה את כל המחשבות ומחזירה אותך לשקט ולמהות שלך.

זה קורה ביום רביעי הקרוב, 29.10 בגבעת שמואל
במחיר סמלי של 52 ₪ בלבד (במקום 220)

אל תפספס/י את זה 🙌
לפרטים והרשמה 👇
https://eliyahucenter.minisite.ms/59

30/09/2025

מה באמת בוער לך עכשיו?

אתמול מצאתי את עצמי עובד עד שלוש בלילה.
לא ממש שמתי לב איך השעה הגיעה לשם… הייתי כל כך מרוכז במשימה אחת שכבר חודשים, ואולי אפילו שנים, דחיתי אותה.
ופתאום החלטתי – הפעם אני לא עוזב אותה עד שאני מסיים.

באמצע, הייתה גם אזעקה. עצרתי הכל, רצתי עם הילדים לממ״ד, חזרתי, שוב התיישבתי.
וכשהסתכלתי שוב – השעה היתה כבר שלוש.
ועדיין חיכו לי הכלים, הבלאגן, משהו שאני חייב לעשות כדי שיום המחר יתחיל מסודר ולא בבלאגן.

וכאן קרה משהו מפתיע:
במקום לקרוס, במקום להיות מותש, הרגשתי סיפוק עצום ועם זה גם שקט פנימי וכוח.
כי סוף סוף נגעתי במשהו שכל הזמן דחיתי.
וזה היה עוצמתי.

בסופו של דבר הלכתי לישון בארבע בבוקר אחרי שסיימתי את כל הסידורים.
ועדיין – לא נרדמתי מותש, אלא עם אנרגיות.
כאילו עצם זה שנגעתי במה שהוזנח כל כך הרבה זמן, שחרר כוח עצום שהיה תקוע.

בבוקר, חשבתי לעצמי – איך אני מביא את זה ליום-יום?
איך אפשר להתחבר ולשמור על אותה אנרגיה גם מול עייפות, דאגות, חרדות, מחשבות אינסופיות?

והבנתי משהו פשוט:
השאלה היא לא “מה אני צריך”,
ולא “מה אני חייב”,
אפילו לא “מה אני רוצה”.

השאלה האמיתית היא – מה הכי בוער בי עכשיו?

רק עצם זה ששואלים אותה, כבר פותח זרם של אנרגיה.
וכשנוגעים בזה, כל החיים מתמלאים באש ובעוצמה.
ואז הכל אפשרי, הכל זז, הכל מקבל צבע.

זה יכול להתבטא במה בוער בי לעשות, אבל לפעמים זה גם יכול להיות רק ברצון עצמו – לגלות מה באמת בוער בי?

לדוגמא בוער בי לרצות:
להיות מחובר לנשמה שלי ולבורא
להתחבר לחוכמה אינסופית
להיות בשמחה
לחיות בשפע
לחיות באחדות

וזה מה שהבנתי באותו לילה – שגם עצם ההשתוקקות, גם אם עדיין לא מתממשת במעשה, היא כבר אש שמזיזה משהו בפנים.

אז כמו שהרגשתי בלילה הזה – מה שדחינו, מה שצבר אבק, מה שכבר הפך לנטל –
שם מסתתר הפתח לאנרגיה הכי חזקה שלנו.
ברגע שנוגעים בו, זה מתפרץ כמו סכר שנפתח.

ההתעסקות ברצון, במחשבה, ברגש ובעשייה שבוערת בי – היא זו שמנטרלת את כל רעשי הרקע: העייפות, החרדות, הדאגות. היא מחזירה אותי להיות מי שאני באמת.

ומה שאני מגלה שוב ושוב, זה ששיטת נשימת חיים– שיטה שפיתחנו במשך 17 שנה בתחום טיפולי גוף-נפש, שמחברת בין הנשימה לעבודה פנימית על המהות – היא זו שמאפשרת לי, ולכל כך הרבה אנשים, לגעת ברצון האמיתי שבוער בפנים, ולתת לו להתבטאות גם החוצה.

מאחל לכולנו שנה שבה אנחנו פחות חיים את ה”חייב” ויותר את ה”בוער”.
שנה עם אנרגיה, עם אש פנימית, עם גילוי אמיתי של המהות שלנו–
ומתוכה גם כוח להשפיע החוצה.

כאן בשבילכם
מיכל ואליהו שראיבמן- נחת רוח

25/09/2025

להסכים להרגיש כאב

כשהייתי בתחילת גיל ה20 עסקתי במחול מקצועי ואיך לא.. התפתחו לי עניינים עם הגוף שלי..
המראה החוזק והגמישות של הגוף היה משהו מהותי למקצוע והעיסוק בו כבר הפך להיות אובססיבי.

ככה התפתחה לה הפרעת אכילה
לא בולמיה, לא אנורקסיה, לא הרעבות
אלא אכילה רגשית- בולמוסים של אכילה עד שאין מקום לנשום! (וכמובן ספירת קלוריות והתחשבנות עם עצמי על זה בימים שאחרי זה).

אחרי כל בולמוס של אכילה הרגשתי נורא
אבל גם המשכתי לעשות את זה כי זה שירת איזשהוא צורך פנימי נסתר בתוכי
לא הגדרתי לעצמי את זה כהפרעת אכילה, לא הקאתי או הרעבתי את עצמי אחרי זה, כך שבסופו של דבר נתתי לזה מקום להמשיך- כי זה לא היה נראה משהו קיצוני ומזיק בעיני.

אבל כן סבלתי מזה, מהאיבוד שליטה מול האוכל
מההתעסקות האינסופית במשקל ובאכילה
מכל הכוחות חיים שזה לקח ממני

יום אחד צפיתי בסרטון של מישהי שמסבירה שאחרי בולמוס של אכילה, משתחררים הורמונים בגוף, והעומס של מערכת העיכול מביא לכהות חושים ככה שפחות חושבים, פחות מרגישים, פחות כואבים, פחות מתמודדים
היא הסבירה את המנגנון של הימנעות מכאב ושדרך האכילה מהסוג הזה מרגישים פחות רגשות כואבים, פחות מחשבות מטרידות
ופשוט.. לא מרגישים

האסימונים נפלו בבת אחת
הצלחתי להבין את עצמי, למה אני עושה את זה ושזה לא פשוט קורה לי, אלא יש פה צורך עמוק שמקבל מענה בההתנהגות הזאת

הצורך להימנע מכאב רגשי, לא להתמודד ולא להרגיש. פשוט לברוח
לברוח מעצמי, מהרגשות השלילים המתפרצים שבתוכי שלא רציתי גישה אליהם בשום אופן

מכאן התחלתי להחזיר את השליטה לידיים שלי
אני ממש זוכרת תרגע הזה שעמדתי להתחיל בולמוס, מול ארון של חטיפים
ובכל זאת מצליחה לעצור שניה לפני- לשאול את עצמי
מה את מרגישה עכשיו? מה כואב לך?
אל תפחדי להרגיש תכאב
אל תפחדי לפגוש אותו
מה מטריד אותך כרגע שאת לא מצליחה ולא רוצה להתמודד איתו?

זה לא משהו שהיה גלוי לי לפני.
הפעולה של האכילה קרתה עוד לפני שהבנתי ביני לבין עצמי שמשהו בכלל מטריד אותי
זה ממש להיות בהסתר והדחקה מהמחשבות והרגשות שלי שמניעים אותי

ואז.. לתת לעצמי מקום
להיות מודעת שמשהו יושב עליי
ולא לפחד ממנו
להקשיב לו, להיות איתו, להסכים להרגיש כאב
להרגיש תתסכול, תכעס, תעצבות מה שזה לא יהיה
זה סוד הריפוי

ההאכילה הייתה רק הסימפטום לבעיה
היא לא הייתה הבעיה עצמה
ברגע שיכלתי להיות מודעת יותר לרגשות שלי ולתת להם מקום, באמת מקום ולא לברוח מהם
אז זה היה הריפוי והאכילה הרגשית התחילה להיעלם כאילו מעצמה.

זה קורה לכל אחד מאיתנו
הבריחות האלה מכאב, מנוכחות
אם זה בריחה למסכים, לאוכל, לתרופות, לעישון ועוד ועוד..
נעשים קצת זומבים כהי חושים

אז הפוסט הזה הוא תזכורת לנו
לחזור להרגיש
להתמודד עם הכאב
כי זה ה-מתנה עבורנו.
לא לעבור ליד, לא לדפדף את זה
לעבור דרכו, לעבוד איתו.
הנטייה הטבעית שלנו היא לא לעשות זאת
אבל אם נתמיד בזה (ויש אינספור דרכים וכלים לכך בעידננו)
אז גילויים עצומים, צמיחה והתחדשות לא יאחרו מלהגיע🙏

באופן אישי מחוויה אישית ועבודה עם מטופלות, רוצה גם להניח פה שנשימה מעגלית-ריברסינג הוא ה-כלי לזה!!
ועוד על נשימה מעגלית-ריברסינג והתמודדות ושחרור מכאב זה כבר יהיה לפוסט אחר.

18/09/2025

לעצור את הכל✋

בעקבות האירוע הקיצוני שקרה בשבוע שעבר לצ׳ארלי קירק יצא לי להכיר את הבנאדם דרך כל מיני סרטונים ששמו עליו.
אחד הסרטונים שתפסו את התשומת לב שלי זה הסרטון שהוא מדבר על זה שהוא שומר שבת בדרך יהודית והוא בכלל נוצרי.

זה היה בהתחלה מוזר, אבל הוא הסביר שזה לא מסיבה דתית – אלא כי גילה שהשבת נותנת לו מתנה שאין לה תחליף:
את האפשרות לעצור הכל.

הוא מתאר את זה בפשטות:

“אתה פשוט מכבה את הטלפונים… וברגע הזה משהו משתנה. זה הזמן שבו אתה נושם, מתחבר, חוזר לעצמך.”

מה שהכי היה מענייין עבורי זה שזה הזכיר לי בדיוק מה שקרה לי עם השבת לפני כ-15 שנה.

זה קרה בניו יורק, במנהטן, שנה אחרי הצבא. טיול של 3 חודשים שהפך ל-7 שנים של מסע רוחני ושל התפתחות אישית.

איכשהו, ״במקרה״ נחשפתי לשבת בתוך העיר הכי חומרנית, הכי רועשת, שלא עוצרת לרגע. יש אזורים במנהטן שכל הזמן יש שם תנועה — היא פשוט אף פעם לא עוצרת.

ודווקא שם השבת התגלתה אליי.
בצורה שהייתי בלי מילים — הכל פשוט נעצר אצלי.
דממה פנימית. צמרמורות בגוף. חיבור כמו שלעולם לא היה לי.

זה היה רגע מרגש ומשנה חיים עבורי.
הייתי צריך כנראה לחוות את הקיצוניות מהצד השני כדי שיתגלה לי מה אני באמת רוצה.

ובאמת, מה שרציתי — זה להתחבר למשהו מהותי, משהו עמוק, משהו שהוא מתקיים ללא תלות בחומר ובדברים חיצוניים.
והשבת עזרה לי לחוות את זה ממש.

ועד היום, בכל שישי, יש בי השתוקקות והתרגשות כזאת ששבת מגיעה:
העצירה. השקט. הנחת. החיבור העמוק.

זה לא פוסט על חזרה בתשובה או על לשמור שבת.
זה פוסט על החשיבות של לעצור הכל.

לשים אמברקס לכל מרדף החיים:
מה מצופה מאיתנו, מה אנחנו “חייבים” לעשות.
ופשוט לעצור לרגע.

זה יכול להיות 25 שעות — וזה יכול להיות כמה דקות.
רק רגע שבו באמת אבל באמת עוצרים ומתחברים למשהו שמשחרר, משהו שמטעין, משהו שמחזיר אותך להיות אתה — אבל באמת אתה.

וזה לא שכלתני, זה חווייתי.
כשאתה שם — אתה יודע שאתה שם.

אני מזמין כל אחד ואחת לנסות פשוט לעצור הכל לכמה רגעים ולהתחבר למקום הזה שאני מדבר עליו.

זה כמו שריר שצריך לאמן אותו
היכולת לעצור
היכולת להתחבר פנימה
לשמוע ולחוות את התשובות מבפנים- דרך הגוף והנפש
ולצערנו אנחנו לא ממש מיומנים בשריר הזה בעידן של גירויים חיצוניים מהירים ובלתי פוסקים

דרך שיח, התבוננות ותרגול של נשימה מעגלית אצלנו בקליניקה, אנחנו מצליחים לעורר את היכולת המופלאה הזאת ולגלות מתוכנו מעיין נובע של חיבור פנימה, השקטה, עוצמה והשראה מבפנים

זה יכולת שמאפשרת לצאת מתקיעות, חרדות, כאבים ומחסומים, לעבר פריצות דרך, סיפוק וצמיחה בכל תחומי החיים!

מוזמנים לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלנו לקבלת כלים, טיפים והשראה שבועית:

https://chat.whatsapp.com/LL0gIJrkNA4E8kvgyyfjUQ?mode=ems_copy_t

הלינק לסרטון של צ׳ארלי קירק על לעצור הכל: בתגובה הראשונה👇

17/09/2025

לעצור את הכל✋

בעקבות האירוע הקיצוני שקרה בשבוע שעבר לצ׳ארלי קירק יצא לי להכיר את הבנאדם דרך כל מיני סרטונים ששמו עליו.
אחד הסרטונים שתפסו את התשומת לב שלי זה הסרטון שהוא מדבר על זה שהוא שומר שבת בדרך יהודית והוא בכלל נוצרי.

זה היה בהתחלה מוזר, אבל הוא הסביר שזה לא מסיבה דתית – אלא כי גילה שהשבת נותנת לו מתנה שאין לה תחליף:
את האפשרות לעצור הכל.

הוא מתאר את זה בפשטות:

“אתה פשוט מכבה את הטלפונים… וברגע הזה משהו משתנה. זה הזמן שבו אתה נושם, מתחבר, חוזר לעצמך.”

מה שהכי היה מענייין עבורי זה שזה הזכיר לי בדיוק מה שקרה לי עם השבת לפני כ-15 שנה.

זה קרה בניו יורק, במנהטן, שנה אחרי הצבא. טיול של 3 חודשים שהפך ל-7 שנים של מסע רוחני ושל התפתחות אישית.

איכשהו, ״במקרה״ נחשפתי לשבת בתוך העיר הכי חומרנית, הכי רועשת, שלא עוצרת לרגע. יש אזורים במנהטן שכל הזמן יש שם תנועה — היא פשוט אף פעם לא עוצרת.

ודווקא שם השבת התגלתה אליי.
בצורה שהייתי בלי מילים — הכל פשוט נעצר אצלי.
דממה פנימית. צמרמורות בגוף. חיבור כמו שלעולם לא היה לי.

זה היה רגע מרגש ומשנה חיים עבורי.
הייתי צריך כנראה לחוות את הקיצוניות מהצד השני כדי שיתגלה לי מה אני באמת רוצה.

ובאמת, מה שרציתי — זה להתחבר למשהו מהותי, משהו עמוק, משהו שהוא מתקיים ללא תלות בחומר ובדברים חיצוניים.
והשבת עזרה לי לחוות את זה ממש.

ועד היום, בכל שישי, יש בי השתוקקות והתרגשות כזאת ששבת מגיעה:
העצירה. השקט. הנחת. החיבור העמוק.

זה לא פוסט על חזרה בתשובה או על לשמור שבת.
זה פוסט על החשיבות של לעצור הכל.

לשים אמברקס לכל מרדף החיים:
מה מצופה מאיתנו, מה אנחנו “חייבים” לעשות.
ופשוט לעצור לרגע.

זה יכול להיות 25 שעות — וזה יכול להיות כמה דקות.
רק רגע שבו באמת אבל באמת עוצרים ומתחברים למשהו שמשחרר, משהו שמטעין, משהו שמחזיר אותך להיות אתה — אבל באמת אתה.

וזה לא שכלתני, זה חווייתי.
כשאתה שם — אתה יודע שאתה שם.

אני מזמין כל אחד ואחת לנסות פשוט לעצור הכל לכמה רגעים ולהתחבר למקום הזה שאני מדבר עליו.

זה כמו שריר שצריך לאמן אותו
היכולת לעצור
היכולת להתחבר פנימה
לשמוע ולחוות את התשובות מבפנים- דרך הגוף והנפש
ולצערנו אנחנו לא ממש מיומנים בשריר הזה בעידן של גירויים חיצוניים מהירים ובלתי פוסקים

דרך שיח, התבוננות ותרגול של נשימה מעגלית אצלנו בקליניקה, אנחנו מצליחים לעורר את היכולת המופלאה הזאת ולגלות מתוכנו מעיין נובע של חיבור פנימה, השקטה, עוצמה והשראה מבפנים

זה יכולת שמאפשרת לצאת מתקיעות, חרדות, כאבים ומחסומים, לעבר פריצות דרך, סיפוק וצמיחה בכל תחומי החיים!

מוזמנים לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלנו לקבלת כלים, טיפים והשראה שבועית:
https://chat.whatsapp.com/LL0gIJrkNA4E8kvgyyfjUQ?mode=ems_copy_t

הלינק לסרטון של צ׳ארלי קירק על לעצור הכל:👇

https://www.facebook.com/share/v/1AaDZH5aUo/?mibextid=wwXIfr

14/08/2025

מה הוא באמת מנסה להגיד לי?

הוא הגיע לטיפול האחרון לחוץ ונסער
״אני לא מבין למה זה קורה לי״ הוא אומר
״זה מרגיש כאילו משהו דוקר אותך מבפנים ופשוט לא מפסיק. הכאב בטן הזה בלתי מוסבר
ולא רק זה, כבר תקופה שאני קם בבוקר מרוקן מאנרגיה. גם כשישנתי טוב, בזמן ומספיק שעות- אני עדיין קם מותש, הגוף כבד וכאוב.״

והוא מוטרד מאוד
״מה אם יש קשר בין העייפות הלא מוסברת והכאב בטן הזה? מה אם יש בעיה חמורה יותר שאני לא יודע עליה ומה יהיה עם זה?״

הוא כבר הספיק ללכת לרופא, למגוון בדיקות
ועל הנייר הכל תקין
אבל בפנים? הכל רועש וגועש ומרגיש ההפך המוחלט..
מה עושים עם זה מכאן?!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

כשאין תשובות – המחשבות מתחילות לרוץ:
מה יש לי? מה לא בסדר בי? לאן אני הולך עם זה?
מי יכול לעזור לי?

ואז עולה החרדה…
תחושת חוסר אונים חזקה
אולי זו בעיה עמוקה, משהו רציני שמתפתח בשקט?
ומה אם זה ישפיע על המשפחה שלי? על העבודה?
מה יהיה עם הילדים? מי יפרנס? מי יגדל אותם אם…

הראש לא מפסיק לעבוד.
הגוף מוצף רגשית.
הכאבים והעייפות רק מתגברים.
זה לופ אינסופי.

ואז מתחיל מסע
מסע למציאת פתרון ועזרה למצב
רופאים שמציעים כדורים כאלה וכאלה
עוד בדיקות וכל מיני שיטות

מה באמת יפתור את המצב לעומק ולא רק יטאטא את התחושות מתחת לשטיח?

אצלנו בקליניקה אנחנו פוגשים המון אנשים שחווים חוויות כאלה.
הם רק רוצים להשתחרר מתחושת הכלא הזה וחוסר האונים.

בדרך כלל אני שואל את המטופלים שאלה אחת פשוטה—

את/ה עושה משהו כדי לשחרר את הלחצים והמתחים שאתה צובר כל יום?
והאם זה באמת מצליח לך?

בכנות — הרבה פעמים אני שומע תשובות כמו:
“לא יוצא לי”, “אין לי זמן”, “נכון… אני יודע שאני צריך”,
“פעם זה עזר לי”, “שכחתי מזה בכלל”.

הבעיה היא פשוטה — *כשיש יותר עומס ממה שאת/ה יודע לפרוק, הוא נשאר בפנים.*
הוא מצטבר, הוא לוחץ, ואז הוא יוצא — בכאבים, בעייפות, בחרדה, באנרגיה מרוקנת.

הגוף שלך בעצם צועק לך:
“לא טוב לי! עברת את הגבול! אני צריך איזון!”.

והאיזון הזה מתחיל בללמוד להקשיב לגוף.
להבין מה הוא אומר.
לא להסתפק בריצות לרופאים ובדיקות, אלא לעשות גם את העבודה הפנימית.
למצוא את הדרך לפרוק באמת את מה שיושב לך על הלב, על הנפש ועל הראש.

אז המסר שלי אליכם היום הוא:
הגוף שלנו מדבר אלינו והוא רוצה לטובתנו.
כל כאב הוא מסר עבורנו שבא לקדם אותנו למקום יותר טוב, ולא להכשיל ולהפיל אותנו.
העבודה שלנו זה להקשיב לגוף, להקשיב למחשבות והפחדים שעולים ולמצוא דרכים פרודוקטיביות לפרוק ולשחרר אותם.🙏