22/10/2021
מה בין גן ה-BRCA וכלכלה רפואית – חלק 2
המשך לפוסט הקודם ()...
עבודת מחקר נוספת שלי פורסמה בכתב העת Reproductive biology and endocrinology"". גם מחקר זה עוסק בממשק שבין רפואה מונעת וכלכלה רפואית. כפי שציינתי בפוסט הקודם, נשים הנשאיות של מוטציה בגן ה-BRCA נמצאות בסיכון גבוה לפתח הן סרטן שד והן סרטן שחלות. גן זה מועבר בצורה דומיננטית, כלומר 50% מהילדים שיוולדו לזוג שאחד מהם נשא של מוטציה בגן ה-BRCA יהיו גם הם נשאים של המוטציה על כל המשתמע מכך, גם מבחינת הסיכון לחלות בסרטן וגם מבחינת הידע שהגן קיים בגופך והפחד האינסופי מהתפתחות של גידול סרטני לאורך החיים. בטכנולוגיה של הפרייה חוץ גופית (IVF) ואבחון טרום השרשתי (PGD) אנו יודעים היום לבחור עובר בריא שאיננו נשא של מוטציה ספציפית, למשל מוטציה בגן ה-BRCA, ואותו להחזיר לרחם האישה. בטכנולוגיה זו אנו יכולים בעצם למנוע העברת המוטציה לדור הבא וכמובן גם לדורות הבאים אחריו.
טכנולוגיה של IVF עם PGD והחזרת עובר שאיננו נשא של המוטציה בגן ה-BRCA יכולה לשרת כל משפחה בה ידוע על נשאות למוטציה, אך היא בפרט חשובה למשפחות בהן גן ה-BRCA "היכה" מספר אנשים לאורך מספר דורות שאצלן שכיחות הסרטן גבוהה במיוחד. במשפחות אלה, נוכל להציע את הטכנולוגיה הזו ולקטוע את שרשרת התחלואה והתמותה הפוטנציאלית. עלויות הליך של IVF עם PGD גבוהות ונכון להיום הליך זה איננו ממומן על ידי קופות החולים. אולם לצד העלויות הגבוהות של הליך זה, בחירת עובר שאיננו נשא של המוטציה תחסוך לקופות החולים כסף רב על ידי מניעה של מקרי סרטן רבים עם העלויות העצומות שנלוות לטיפול בסרטן. במחקר השני שפרסמנו אם כן, בחננו עלויות של שתי אסטרטגיות. הראשונה אסטרטגיה בה נציע למשפחות של נשאים לעבור הליך של IVF עם PGD, למנוע העברת הגן לדור הבא ולחסוך עלויות גבוהות של סרטן שיימנע. זאת אל מול אסטרטגיה שניה, בה ניתן למשפחות להרות באופן ספונטני ולשאת סיכון של 50% להעביר את הגן לדור הבא, לחסוך את עלויות בחירת העובר שאיננו נשא, אך לשאת בכל העלויות הנלוות למעקב וטיפול במקרי סרטן שלא יימנע. גם כאן המודל המתמטי היה מורכב מאד ודרש שניקח בחשבון עשרות אופציות, הסתברויות ועלויות פוטנציאליות. ממצאי המחקר הראו שאכן ישתלם לקופות החולים לממן הליך של IVF עם PGD ובחירת עובר שאיננו נשא לצורך החזרתו לרחם, ושהחיסכון שיווצר ממניעת סרטן משמעותי יותר מעלויות ההפריה החוץ גופית. ממצאים אלה אולי יהיו קשים לקבלה על ידי מקבלי החלטות שכן את עלויות טיפולי ההפריה הם יצטרכו לשלם עכשיו, בעוד את החיסכון ממניעת סרטן הם יראו רק בעוד 30-40 שנה, אך המחקר שלנו מוכיח את הכדאיות הכלכלית של אסטרטגיה זו.
אנו מקווים שגם כאן, המחקר שלנו ייתן גושפנקא מדעית להכנסת טיפול זה לסל הבריאות ולסייע למשפחות של נשאיות שצריכות לא רק להתמודד עם הסרטן, אלא גם להלחם בבירוקרטיה שמונעת מהן את מימון ההליך או לחילופין לממנו מכיסן.
גם כאן אודה לכל התורמים למחקר, לפרופסור משה לשנו, רופא בבי"ח איכילוב ומרצה מוכר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, הקולגות שלי מהמחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית באיכילוב, פרופ' דן גריסרו ודר' עידו לסקוב, דר' יוני כהן מהיחידה להפריה חוץ גופית, וצוות הרופאים מהמחלקה האונקולוגית באיכילוב, פרופ' תמר ספרא ודר' שירה פלג חסון, לכולם תודה.
קישור למאמר:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33355193/
רפואה שלמה לכולם