דר' נדב משען גינקולוגיה אונקולוגית

10/11/2024

פרויקט 10K הוא פרויקט מחקר חדשני ופורץ דרך במכון ויצמן, שנועד לעזור בחיזוי של מחלות ומצבים רפואיים שונים, לפני שהם מתרחשים.
היה לי הכבוד הגדול להתארח בפורום הרצאות של הפרויקט ולתת הרצאה מפורטת על סרטן שחלות והקשר שלו לגן ה-BRCA. מוזמנים להקשיב בלינק

בהרצאתו, ידבר ד"ר נדב משען על סרטן השחלות, התפתחות, אבחון, טיפול והקשר של סרטן השחלות לגן ה – BRCA.

18/07/2024

שקט, מקליטים...
כיצד וירוס הפפילומה עלול לגרום לסרטן? באיזה מנגנון בדיוק זה קורה?
האם ניתן למנוע סרטן על ידי חיסון?
איך מאבחנים? איך מטפלים? איך מנתחים?

מוזמנים להקשיב לפודקאסט שהקלטנו על סרטן צוואר הרחם ברשת עושים היסטוריה (שלפעמים עושים רפואה)

https://open.spotify.com/episode/6YCtwIhMVXAVMQNFZ5egPW?si=8KkgLffbQZGuuw6eNkIgaA

30/03/2023

את הימים הדרמטיים האחרונים העברתי בכינוס השנתי של האיגוד האמריקאי לגינקולוגיה אונקולוגית בטמפה, פלורידה.
הרבה שינויים עוברים על הטיפול האונקולוגי בחולות שלנו, בעיקר שימוש הולך וגובר בטיפולים ביולוגים ממוקדים יותר לגידול. הוצגו בכינוס עבודות מחקר רבות שנעשות על שימוש בתרופות המשפעלות את מערכת החיסון להילחם בסרטן ועבודות מעניינות ופורצות דרך על טיפול ראשוני בתרופות ביולוגיות לסרטן השחלה.
היה לי הכבוד להציג עבודת מחקר שלי שערכנו במחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית באיכילוב. העבודה בחנה פרמטרים שונים של הצלחת הטיפול בקרינה בחולות עם סרטן צוואר הרחם. במחקר מצאנו שגם אם התגובה הראשונית לטיפול איננה אופטימלית, הפרוגנוזה של החולות יכולה להיות מצוינת.

מאחל בריאות שלמה לכל המטופלות שלנו וחג פסח שמח, בתקווה לימים שקטים ושפויים יותר.

01/12/2022

כריתה מניעתית של שחלות וחצוצרות לנשאיות של גן ה-BRCA

# מדוע מומלץ לנשאיות של BRCA לבצע כריתה מניעתית של שחלות וחצוצרות?
נשאיות של BRCA נמצאות בסיכון שנע בין 25-40% לפתח סרטן שחלות לאורך חייהן. סרטן זה קשה לאבחון מוקדם, ולכן נחשב לסרטן קטלני. הדרך העיקרית להוריד למינימום את הסיכון לפתח סרטן שחלות היא על ידי הליך כירורגי לכריתת השחלות והחצוצרות.

# מתי מומלץ לעבור כריתה של השחלות והחצוצרות?
הגיל המומלץ לעבור כריתה מניעתית של השחלות תלוי בסוג גן ה-BRCA הפגום וכמובן בתוכנית הקמת המשפחה של האישה.
נשאיות של BRCA1: ההמלצה לעבור ניתוח מניעתי בין גיל 35-40.
נשאיות של BRCA2: ההמלצה לעבור ניתוח מניעתי בין גיל 40-45.

# כיצד מבוצע הניתוח להסרת השחלות החצוצרות?
הניתוח מבוצע בגישה לפרוסקופית, כלומר ללא צורך בפתיחת הבטן. אם על ידי נקבים קטנים בבטן או דרך הוגינה בשיטת ה-V-NOTES. הצלקות בבטן מינימליות, כמעט ולא נראות וההחלמה בדר"כ מהירה.

# מה קורה לאחר הניתוח?
לאחר הניתוח המטופלת חייבת להמשיך מעקב גינקולוגי מסודר
מכיוון שהסרת השחלות גורמת לכניסה מוקדמת לגיל מעבר, יש חשיבות עליונה לקבל ייעוץ מסודר לגבי טיפול הורמונאלי חליפי לאחר הניתוח!

# האם ניתן לכרות רק את החצוצרות מבלי לכרות את השחלות?
גישה זו, נכון להיום, איננה הסטנדרט הטיפולי ושמורה לנשים שאינן מעוניינות בשום אופן להסיר את השחלות.

לפרטים נוספים ניתן להתעדכן באתר www.dr-mishan.co.il
רפואה שלמה לכולם

01/12/2022

גן ה-BRCA

# מהו גן ה-BRCA?
גן ה-BRCA אחראי ליצור של חלבון אשר קשור בתיקון נזקים בDNA-, החומר הגנטי בתא. פגם בגן ה-BRCA מוביל לפגיעה ביכולת התא לתקן נזקים בחומר הגנטי, וכשנזקים אלה מצטברים, עולה הסיכון להתמרה סרטנית והפתחות של גידולים סרטניים.

# אלו סוגי סרטן קשורים לגן ה-BRCA?
נשאיות של BRCA נמצאות בסיכון מוגבר לפתח שני סוגי סרטן עיקריים, סרטן שד וסרטן שחלה. בנוסף, קיים סיכון מעט מוגבר לפתח סרטן לבלב, סרטן ערמונית בגברים, ובשכיחות נמוכה גם סרטן רירית הרחם.

# כיצד ניתן לדעת אם אני נושאית של פגם בגן ה-BRCA?
אבחון נשאות של BRCA נעשה בבדיקת דם פשוטה.
שכיחות הפגם באוכלוסייה ממוצא אשכנזי גבוהה יחסית ומגיעה ל-2.5%. השכיחות באוכלוסיות ממוצאים אחר נמוכה יותר. לכן לפני מספר שנים הוכנסה לסל הבריאות בדיקת הגן לכל אישה ממוצא אשכנזי, גם אם הוא חלקי. ניתן, וחשוב לבקש את הבדיקה מרופא המשפחה או הגינקולוג המטפל בקופת חולים, ללא כל עלות. אם קיימת היסטוריה משפחתית מתאימה, למשל שכיחות גבוהה של סרטן, סרטן שהתפתח בגיל צעיר, וכדומה, יש לעבור ייעוץ גנטי מסודר ולעבור בדיקה גנטית מקיפה יותר גם אם המוצא איננו אשכנזי.

# מדוע חשוב לדעת אם אני נשאית של BRCA?
הידע לגבי נשאות של פגם בגן ה-BRCA חשוב ביותר שכן הוא מאפשר מעקב רפואי מסודר וצעדים מניעתיים חשובים שיכולים להוריד למינימום את הסיכון לחלות בסרטן ואו לאבחן את הסרטן בשלבים מוקדמים בהם ניתן לטפל ולרפא.

# מה עושים אם אובחנתי כנשאית של BRCA?
נשאיות של פגם בגן ה-BRCA חייבות להכנס למעקב רפואי מסודר שכולל:
מעקב לסרטן שד: בדיקה עצמית תקופתית, בדיקה על ידי כירורג שד, כולל אולטרסאונד שד ואו MRI של השד, מדי חצי שנה.
מעקב לסרטן שחלה: בדיקה פיסיקלית, כולל בדיקת אולטרסאונד של האגן ובדיקת דם של סמן הנקרא CA-125 מדי חצי שנה.
חשוב שהמעקב יבוצע על ידי מומחה בתחום, שידע לענות על השאלות המורכבות שעולות במהלך המעקב והטיפול אחר נשאיות של BRCA.

# האם ניתן למנוע התפתחות של סרטן שחלה אצל נשאיות של BRCA?
התשובה היא כן. הסרה מניעתית של השחלות והחצוצרות מורידה למינימום את הסיכון לפתח סרטן שחלה. לצערנו, גם כאשר נשאיות של BRCA מבצעות מעקב מסודר, קשה לאבחן סרטן שחלה בשלבים מוקדמים ולכן, ההמלצה החדה לבצע כריתה מניעתית של השחלות והחצוצרות בגיל מתאים.

לפרטים נוספים ניתן להתעדכן באתר www.dr-mishan.co.il

רפואה שלמה לכולם

18/06/2022

מה בין בדיקות PCR, וירוס הפפילומה וסרטן צוואר רחם?
בשנת 1976 פורסמו העבודות הראשונות שקושרות בין וירוס הפפילומה להתפתחות של סרטן צוואר רחם. מאז עבודות ראשונות אלה הגענו להבנה מלאה של המנגנון הקושר בין וירוס הפפילומה, החלבונים היחודיים שנוצרים בתאי הצוואר והקשר שלהם להתמרה סרטנית. על הקשר בין הוירוס לסרטן צוואר הרחם, המנגנון שגורם להתמרה סרטנית ואיך זה קשור לבדיקות PCR מוזמנים לקרוא באתר.
https://www.dr-mishan.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%aa-pcr-%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a1-%d7%94%d7%a4%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%9f-%d7%a6%d7%95/

10/06/2022

היה שבוע עמוס...

21/05/2022

בדיקת פאפ שגרתית
בדיקת פאפ שגרתית נועדה לאתר ממצאים טרום סרטניים בצוואר הרחם ולמנוע התפתחות של סרטן. ההמלצתינו היא לבצע בדיקת פאפ שגרתית מדי 3 שנים, מגיל 25 ועד גיל 65. בדיקת הפאפ כוללת כיום שני מרכיבים, הראשון, בדיקת PCR של וירוס הפפילומה (HPV) ובדיקה פתולוגית של תקינות התאים בצוואר הרחם. בקבוצות סיכון בהם בדיקות הפאפ הקודמות לא היו תקינות מומלץ לבצע פאפ בתדירות גבוהה יותר. במידה ובדיקת הפאפ לא תקינה יש להשלים בדיקה מעמיקה של צוואר הרחם הנקראת קולפוסקופיה.
אבחון מוקדם הוא מרכיב קריטי וחשוב במניעה של סרטן צוואר הרחם. ממליץ לכולן להבדק באופן שיגרתי.
פרטים נוספים על בדיקת הפאפ, הממצאים השונים האפשריים ובדיקת הקולפוסקופיה ניתן לקרוא בפירוט באתר שלי :
https://www.dr-mishan.co.il/%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%aa-%d7%a4%d7%90%d7%a4/

17/05/2022

בלוטות זקיף בכירורגיה גינקו-אונקולוגית
השימוש בטכניקה של דגימת בלוטות זקיף על פני הסרה מלאה של בלוטות לימפה אזוריות נכנסת לשימוש רוטיני בכירורגיה של גידולים סרטניים של מערכת הרביה הנשית

מה זה בעצם בלוטת זקיף?
כל איבר בגוף מנוקז על ידי מערכת של דרכי לימפה המתנקזות לתוך בלוטות לימפה. ניתן לחשוב על מערכת הלימפה כעל נתיב נסיעה עם תחנות בדרך. בלוטת הזקיף היא הבלוטה הראשונה (התחנה הראשונה) בנתיב הניקוז של מערכת הלימפה של האיבר הספציפי.

מדוע חשוב לדגום את בלוטות הלימפה בכירורגיה אונקולוגית?
מגוון גדול של גידולים סרטניים מתפשטים ושולחים גרורות בגוף דרך מערכת הלימפה. יש חשיבות גדולה בניתוחים אונקולוגים לוודא כי אין גרורות בבלוטות לימפה על מנת לדעת את שלב המחלה ולכוון את הטיפול האונקולוגי הנכון. ולכן, בחלק גדול מהניתוחים יש להסיר את בלוטות הלימפה האזוריות בכחלק מהניתוח.

מה לגבי בלוטת הזקיף?
לאורך השנים התפתחה הבנה שבמידה ואין גרורות בבלוטת הזקיף (התחנה הראשונה) של נתיב הניקוז של מערכת הלימפה, הסיכוי למצוא גרורות בבלוטות אחרות קטן מאד. ולכן, אם נזהה את בלוטת הזקיף נוכל להסיר אותה ולהמנע מהסרה מלאה ורדיקלית של בלוטות הלימפה באותו אזור, שכרוכה לעיתים בסיבוכים ניתוחים משמעותיים. חלק מהסיבוכים ארוכי טווח וקשים לטיפול. כלומר במידה וזיהינו בלוטת זקיף, והיא נקייה מגידול, נוכל לדעת ברמת וודאות גדולה שהגידול הסרטני לא התפשט לבלוטות לימפה

מה לגבי גידולים גינקולוגים?
נכון להיום, טכניקת זיהוי בלוטת הזקיף נכנס לשימוש רוטיני בסרטן רירית הרחם וסרטן הערייה (v***a), וכן במידה רבה בסרטן צוואר רחם. לאורך השנים פתחנו את היכולת הכירורגית לזהות את בלוטות הזקיף שמנקזת את אברי האגן, והצטבר מידע מחקרי רב שמאשר שבמידה ובלוטת הזקיף בגידולים גינקולוגים תקינה ונקייה מגידול סרטני ניתן להגיד בוודאות גדולה ששאר הבלוטות באגן ללא גידול. טכניקה זו מאפשרת להסתפק בהסרת בלוטת הזקיף ולהימנע מהסרה מלאה של בלוטות הלימפה באגן עם הסיבוכים הפוטנציאלים הרבים הכרוכים בכך.
בימים אלה השלמנו במחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית באיכילוב רכישה של מערכת ניתוח לפרוסקופית מתקדמת עם יכולות זיהוי פלורסנטיות אשר מאפשרת לנו לזהות ברמת דיוק גבוהה מאד את בלוטות הזקיף במהלך הניתוחים. מערכת זו מהווה חוד החנית של הכירורגיה הלפרוסקופית בימנו ומקלה מאד את מלאכת זיהוי בלוטות הזקיף.

בתמונה זיהוי בלוטות זקיף צבועות בחומר פלורוסנטי במהלך ניתוח לחולה עם סרטן רירית הרחם

בריאות שלמה לכולן

16/11/2021

היה לי הכבוד הגדול לזכות בפרס היוקרתי על שם Kurt Semm על עבודת המחקר המצטיינת, בכינוס של האיגוד הגינקולוגי האמריקאי לכירורגיה לפרוסקופית באוסטין, טקסס. נושא העבודה היה הבטיחות של ניתוחים לפרוסקופים לסרטן גינקולוגי.
בעבודה בדקנו האם השימוש בגז לניפוח הבטן במהלך ניתוחים לפרוסקופים לטפול בסרטן הרחם וסרטן כליה עלול לגרום לפיזור של תאי סרטן בחלל הבטן. ממצאי המחקר הראו כי אין פיזור של תאים ממאירים כתוצאה מהשימוש בגז בניתוחים אלה והוכיחו את בטיחותם.
העבודה בוצעה בשיתוף עם דר' יוסי צור ונבחרה מתוך מאות עבודות מחקר שמוגשות לכינוס מכל רחבי העולם. ברכות מגיעות כמובן גם לכל צוות המחלקה שהשתתף במחקר, פרופסור דן גריסרו, דר' עידו לסקוב, דר' לימור גורצ'ק, דר' אבי ברי מהמחלקה האורולוגית ולדר' אסף אייזיק והגברת זיוה אהרון מהמכון הפתולוגי בבית חולים איכילוב, תודה לכולם.

22/10/2021

מה בין גן ה-BRCA וכלכלה רפואית – חלק 2
המשך לפוסט הקודם ()...
עבודת מחקר נוספת שלי פורסמה בכתב העת Reproductive biology and endocrinology"". גם מחקר זה עוסק בממשק שבין רפואה מונעת וכלכלה רפואית. כפי שציינתי בפוסט הקודם, נשים הנשאיות של מוטציה בגן ה-BRCA נמצאות בסיכון גבוה לפתח הן סרטן שד והן סרטן שחלות. גן זה מועבר בצורה דומיננטית, כלומר 50% מהילדים שיוולדו לזוג שאחד מהם נשא של מוטציה בגן ה-BRCA יהיו גם הם נשאים של המוטציה על כל המשתמע מכך, גם מבחינת הסיכון לחלות בסרטן וגם מבחינת הידע שהגן קיים בגופך והפחד האינסופי מהתפתחות של גידול סרטני לאורך החיים. בטכנולוגיה של הפרייה חוץ גופית (IVF) ואבחון טרום השרשתי (PGD) אנו יודעים היום לבחור עובר בריא שאיננו נשא של מוטציה ספציפית, למשל מוטציה בגן ה-BRCA, ואותו להחזיר לרחם האישה. בטכנולוגיה זו אנו יכולים בעצם למנוע העברת המוטציה לדור הבא וכמובן גם לדורות הבאים אחריו.
טכנולוגיה של IVF עם PGD והחזרת עובר שאיננו נשא של המוטציה בגן ה-BRCA יכולה לשרת כל משפחה בה ידוע על נשאות למוטציה, אך היא בפרט חשובה למשפחות בהן גן ה-BRCA "היכה" מספר אנשים לאורך מספר דורות שאצלן שכיחות הסרטן גבוהה במיוחד. במשפחות אלה, נוכל להציע את הטכנולוגיה הזו ולקטוע את שרשרת התחלואה והתמותה הפוטנציאלית. עלויות הליך של IVF עם PGD גבוהות ונכון להיום הליך זה איננו ממומן על ידי קופות החולים. אולם לצד העלויות הגבוהות של הליך זה, בחירת עובר שאיננו נשא של המוטציה תחסוך לקופות החולים כסף רב על ידי מניעה של מקרי סרטן רבים עם העלויות העצומות שנלוות לטיפול בסרטן. במחקר השני שפרסמנו אם כן, בחננו עלויות של שתי אסטרטגיות. הראשונה אסטרטגיה בה נציע למשפחות של נשאים לעבור הליך של IVF עם PGD, למנוע העברת הגן לדור הבא ולחסוך עלויות גבוהות של סרטן שיימנע. זאת אל מול אסטרטגיה שניה, בה ניתן למשפחות להרות באופן ספונטני ולשאת סיכון של 50% להעביר את הגן לדור הבא, לחסוך את עלויות בחירת העובר שאיננו נשא, אך לשאת בכל העלויות הנלוות למעקב וטיפול במקרי סרטן שלא יימנע. גם כאן המודל המתמטי היה מורכב מאד ודרש שניקח בחשבון עשרות אופציות, הסתברויות ועלויות פוטנציאליות. ממצאי המחקר הראו שאכן ישתלם לקופות החולים לממן הליך של IVF עם PGD ובחירת עובר שאיננו נשא לצורך החזרתו לרחם, ושהחיסכון שיווצר ממניעת סרטן משמעותי יותר מעלויות ההפריה החוץ גופית. ממצאים אלה אולי יהיו קשים לקבלה על ידי מקבלי החלטות שכן את עלויות טיפולי ההפריה הם יצטרכו לשלם עכשיו, בעוד את החיסכון ממניעת סרטן הם יראו רק בעוד 30-40 שנה, אך המחקר שלנו מוכיח את הכדאיות הכלכלית של אסטרטגיה זו.
אנו מקווים שגם כאן, המחקר שלנו ייתן גושפנקא מדעית להכנסת טיפול זה לסל הבריאות ולסייע למשפחות של נשאיות שצריכות לא רק להתמודד עם הסרטן, אלא גם להלחם בבירוקרטיה שמונעת מהן את מימון ההליך או לחילופין לממנו מכיסן.
גם כאן אודה לכל התורמים למחקר, לפרופסור משה לשנו, רופא בבי"ח איכילוב ומרצה מוכר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, הקולגות שלי מהמחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית באיכילוב, פרופ' דן גריסרו ודר' עידו לסקוב, דר' יוני כהן מהיחידה להפריה חוץ גופית, וצוות הרופאים מהמחלקה האונקולוגית באיכילוב, פרופ' תמר ספרא ודר' שירה פלג חסון, לכולם תודה.
קישור למאמר:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33355193/
רפואה שלמה לכולם