04/12/2025
היום פגשה בי סיטואציה שבאה לבחון את מידת הענווה שבי...
יצאתי להליכה עם הכלב והוא עצר לעשות את צרכיו. הגיעה אישה וצרחה :
"נו, אני לא יכולה לעבור!"
אמרתי לה ברוך: "תעברי יקרה הוא לא חוסם את דרכך"
היא השיבה לי בכעס: "את לא היחידה פה, תני לעבור ובו זמנית עברה עם מבט כועס ומלמלה דיבור קלוקל "
💡חייכתי עם עצמי ואמרתי תודה על ההתנסות שנתנה לי להפעיל מתוכי את ליבי הזך שהוציא חמלה כלפיה. כי אם זה היה פוגש בי לפני שידעתי מה אנחנו באמת הייתי מגיבה לה כמוה בכעס והתוצאה היתה יכולה להגיע למקומות לא מטיבים בגלל הגאווה.
כל יום אנחנו פוגשים “דרמות קטנות”.
אך תפקידנו הוא לא להגיב כמו מי שעומד מולנו.
תפקידנו הוא לבחור בזכות הבחירה.
להפעיל את הזכות האלוקית שבנו: להיות אנחנו באמת לב זך וטהור ולא להצטמצם בתוך כעס שיוצא מלב גס.
כי התוצאה מה יפגוש בנו לא חשובה,הדרך איך להגיב לתוצאה כן חשובה .
בדרכי אני יודעת:
כל מפגש הוא שיעור. כל תוצאה שפוגשת בנו היא לא במקרה כי היא באה לתת לנו לבחור להיות עוד יותר טובים כי לטוב אינסוף וזו ההזדמנות לגלות את זה בנו כל פעם מחדש🙌
המסר שלי אליכם כדי לזכור תמיד.
יש בנו ייחודיות . לב זך שמשתוקק להתגלות מול כל אדם ומול כל מצב שפוגש בנו.
