04/11/2025
הגרסה הטובה ביותר שלנו, שיא הפוטנציאל אליו נוכל להגיע, הגרסה שטומנת בחובה אומץ, יצירתיות, זיהוי של הזדמנויות, מהירות בקבלת החלטות, מינימום של ספקות פחדים וחרדות
היא כשאנחנו מצליחים לחיות כאן ועכשיו.
כשהכאן והעכשיו זה הדבר היחיד שרלוונטי.
לא במובן של נהנתנות, ויאללה החיים קצרים, ודחפים וחשקים. אז מה כן?
לחיות כאן ועכשיו מתוך 2 הבנות מרכזיות
הראשונה – שזה הדבר היחיד במציאות שיש לי עליו איזו שהיא שליטה.
השנייה – שברגע המסוים הזה, אין שום דבר רנדומלי, מקרי או הסתברותי. הוא יצירה מופלאה שהקב"ה הפיק, עד לפרט הקטן ביותר, עבורי.
רק עבורי.
אין זמני המתנה, אין עד ש... אין בינתיים, אין אני מחכה ש...
הרגע הזה, טומן בחובו את כל מה שאני צריכה כרגע, ואיתו אני צריכה לפעול.
מחר? מחר יום חדש.
בעל התניא מתאר את האדם הזה כ'בינוני'. האמת? ברגע הראשון? זה לא עושה חשק. מי רוצה להיות בינוני?
אלא שבינוני, הוא גם צורת זמן בדקדוק העברי. צורת הפועל בלשון הווה נקראת בינוני.
לחיות כאן ועכשיו לא אומר שאני לא מתכננת, זה לא שאני לא מציבה מטרות, צריכה להיות אסטרטגיה, תוכנית, יעדים, חלומות, אבל כשאני ניגשת לקבל החלטות, כשאני צריכה לבחור איך לפעול, הדבר המרכזי והמשמעותי עבורי זה הרגע המסוים הזה.
למה?
כי העתיד לא יכול להיות פקטור לקבלת ההחלטות שלי מהסיבה הפשוטה שאין לי גרם של יכולת השפעה או שליטה עליו.
הדבר שיחיד שיכול להיות לי לגביו זה אופטימיות שנובעת מתוך הביטחון שהקב"ה מוביל אותי ורוצה את הטוב ביותר עבורי.
אני עושה את הפעולות לפי היכולות שלי (כשידיעת העתיד לדוגמא, היא לגמרי לא יכולת שלי) ונמצאת בביטחון מוחלט שבאמצעות הפעולות האלה הקב"ה יביא לי את התוצאה הטובה ביותר עבורי.
לא בהכרח התוצאה שאני חושבת שהיא הטובה ביותר עבורי, אלא התוצאה שמגיעה ממי שבאמת יש לו מושג לגבי מה הולך לקרות, באופן כללי ובאופן פרטי.
הדבר הנוסף שהשהות בזמן הווה מביאה אתה, אלה הם רגשות חיוביים ושמחה.
האדמו"ר הזקן בפרק כ"ו בתניא אומר שהיכולת הגבוהה ביותר של המנצח היא, הזריזות שמגיעה מתחושה של חיוביות ושמחה "זריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה והעצב בעולם"
מה יאפשר לי ניצחון? לשחרר את העצב ממה שהיה ונדנוד הדאגה ממה שיהיה.
לחיות כאן ועכשיו.
