Dance this life ~ all of it
יותר מעצמך.. כי כל מה שיש בך .. זו את
במפגשים איתך אני באה בדיוק כמו שאני לפגוש בך בדיוק כפי שאת
שעוד ועוד חלקים מתוכך יקבלו מקום, ייראו.
שתוכלי לגדול, לצמוח
ולהשיל את הסיפורים המקטינים.
משלבת בטיפול הקלאסי דרך שיטת אילן לב , כלים מעולם הנשימה וההתמקדות, להיפגש בכל הרבדים.
למה סיפורי גוף..
הגוף יודע לספר יותר מה שאי פעם נוכל לאמר במילים.
המילים צפויות. הן מפוסלות על ידי המוח. נדיר שהו יביעו רעיון שאנחנו לא כבר יודעים.. יודעות
הגוף לעומתן..
המממ
פחות מתובנת
"זה טיפול מאד מפתיע" - דרך המגע, אופי התנועה, הקצב, האיכות, ההשתנות..
הכל מאד שונה ולא צפוי. וכל זה תומך במערכת הבקרה (השכל המודע) לצאת לחופשה. מנוחה.
כך מתאפשרת תנועה אל עבר מרחביו העצומים של תת המודע. של המוח שנמצא בגוף.. "התנועות כביכול אמורות להיות מאיימות (כיוון שמעולם לא עשיתי אותן?) אבל הן לא.. יש תחושה שהגוף מעצמו עושה אותן. שמה שמניע אותי כאילו מכיר את המכונה שאני מבפנים."
יש תחושה שהגוף מעצמו עושה.. כן
דרך משענים קלים ממקומות וזוויות משתנות, ובעוצמות משתנות, ומתוכם הקשבה, השארת מקום למערכת להגיב, לתת פידבק, משוב חוזר - מתעורר הידע של הגוף - איך הוא יודע, מסוגל, רוצה לנוע.
אילו מסלולים אפשריים הוא מכיל בתוכו
ואיזה נתיב בא לו לפתוח ברגע הזה, עם הפרובוקציה המסוימת שניתנה.
המסר מהגוף שלי תמיד "מתנסח" כשאלה, הצעה, פרובוקציה או מסר מבלבל. בכוונה. כדי לעורר את המערכת לנסח תשובות משל עצמה.
אף פעם המגע לא יגיע כ"קביעה" עם מסלול ויעד קבועים מראש. פתרונות מוכתבים וברורים. כיוון שבדרך שכזו אין טעם. היא רק שוללת מהמטופל את מתנת הגילוי.
ההשתאות וההפתעה אל מול נתיבים, ארצות ויבשות חדשות שמתגלות במערכת האישית.
מטופלים קמים ממיטת הטיפולים כשהגוף כולו מרגיש להם חדש. רענן. החדר לעיתים נראה שונה לפתע.. קטן או גדול יותר. הצבעים משתנים. משהו בפנימיות ללא ספק מחווט מחדש.
אז למה זה טוב?
להכול. בפשוט.
הכיצד?
כל "בעייה" שהגוף מייצר, היא בעצמה פיתרון, לא מוצלח במיוחד, שמהונדס מהידע שזמין עבורינו באותו רגע.
מכאן שאין עיניין לחפש "פיתרון" ל"בעיה". הבעיה היא עצמה פיתרון. רק ש.. ישנם פיתרונות טובים בהרבה בנמצא.
מערכת ההפעלה שלנו תמיד בעדינו, ומסך האפשרויות העומדות בפניה היא תמיד תבחר את האפשרות הטובה ביותר.
כל שנרצה לפתוח בפני המערכת את הגישה לידע העצום שיש בתוכה וממנו היא תדע להרכיב אינספור פיתרונות אפשריים.
ומכאן מגיע ריפוי אמיתי. מתוך בחירה מחודשת. מתוך פתיחת האפשרויות. שיכלול אמיתי. היכרות עם יותר חלקים בעצמי.
הגוף הוא זה שמייצר את ה"בעיות" ובתוכו היכולת לרפא אותן. במרחב הנכון.
ומה קורה בסדנאות?
מהותית, אותו הדבר בדיוק.
כאן הכלי הוא תנועה ומודעות.
שואלות שאלה, ונעות לתוכה
צוללות למימדים שהשכל לא מגיע.
עומקים שם אין כניסה לתבניות.. וכשאנחנו עולות חזרה אל פני המיים אנחנו נושאות עימנו שלל אוצרות, תובנות.
במפגשי התנועה אנחנו קודם כל נחשפות לשפה תנועתית שמעצם היותה ",מפילה" הבנות.
שפה תנועתית שמערערת על הרגליות תנועתית, שמפלסת דרך דרך מקומות תקועים ומקובעים ומחלחלת אל נקיקיים צרים שלא ידעו תנועה קודם.
וכך יוצרת התנועה שיח רב משתתפים בתוך הגוף-נפש, המערכת המולטי מימדית שאנחנו.
בשיח הזה לא צריך מילים כדי לוותר על תפישות מיותרות, להפיל את המוחזק ולחוות גשם של גילויים.
