פרופ' אחמד עסליה Prof. Ahmad Assalia

31/12/2023

פתרון ממגנט לסובלים מריפלוקס כרוני: ניתוחים ראשונים בארץ
עשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מריפלוקס, כך עולה מנתוני ה-CDC בארה"ב. המחלה, שנחשבת לנפוצה במיוחד ומעיבה על איכות חייהם של רבים, מטופלת לרוב בשינוי אורחות חיים או נטילת תרופות, אולם בחלק מהמקרים אלו לא יסייעו וההערכה היא כי 2% מאלו החיים עם מחלת ההחזר הקיבתי-ושטי, יאלצו לעבור ניתוח לטיפול בבעיה.
לראשונה בישראל, ביצענו ברמב"ם ניתוחים לטיפול בריפלוקס, באמצעות טכנולוגיה חדשנית, המערבת שימוש בשרשרת מגנטית ומאפשרת למטופלים פתרון מכני שדומה למנגנון הטבעי שקיים בגופנו. הניתוחים, שלושה במספר עד כה, בוצעו במטופלים בשנות ה-30, ה-50 וה-70 לחייהם, אשר סבלו במשך תקופה ארוכה מריפלוקס שהשפיע משמעותית על איכות חייהם, ללא תגובה לטיפול התרופתי.
הניתוח החדש מיועד לאנשים הסובלים ממחלת הריפלוקס הקיבתי-ושטי שאינם מגיבים לטיפול תרופתי ושתנועתיות הוושט שלהם תקינה.

מניסיוני, הפתרון התרופתי הוא לא תמיד המיטבי, ובמקרים מסוימים האפשרות הניתוחית היא הטובה ביותר. ישנם רבים שנותרים תלויים בתרופות, במשך שנים רבות, למרות שהן לא משפרות את מצבם. לנטילת תרופות לאורך שנים יש השלכות רחבות, במיוחד במטופלים צעירים. בנוסף, טיפול לא מתאים לריפלוקס יכול להוביל לא רק לפגיעה באיכות החיים, אלא גם להתפתח לסרטן הוושט לאורך זמן.
כאמור, חלק ממטופלים הסובלים מריפלוקס, מופנים לפתרון ניתוחי. בניתוח שהוצע עד כה לקבוצה הזו, התמקד ההליך הכירורגי בחיזוק הסוגר בוושט התחתון ע"י ניוד חלקה העליון של הקיבה ויצירת קפל של הקיבה (פונדופליקציה) סביב הוושט. הניתוח החדש קצר יותר, כרוך בפחות סיבוכים תוך ובתר-ניתוחיים ועם יעילות גבוהה מאד בשליטה על הריפלוקס מיד אחרי הניתוח ולאורך זמן.
בשיטה החדשה מניחים צמיד המורכב מחרוזים מגנטיים ונועלים אותו סביב הושט התחתון במפגש עם הקיבה, כך אנו מגבירים את הלחץ הבסיסי בסוגר הוושטי התחתון, דבר אשר מונע את הריפלוקס מבלי להפריע לבליעה. בעת הבליעה, תנועתיות הושט פותחת את הצמיד וברגע שהאוכל או השתייה עוברים לקיבה הוא נסגר בחזרה. הצמיד משמש מעין שסתום ומדמה את התנועה הטבעית שהייתה ונפגעה.
הניתוחים מבוצעים על ידי צוות רב-תחומי, ובשיתוף פעולה בין מומחי כירורגיה כללית וגסטרו. שיתוף פעולה זה הינו קריטי לשם בחירה נכונה של המטפלים העשויים ליהנות מניתוח זה. אי לכך, הדבר יכול להתבצע אך ורק במרכזים עם צוותים רב-מקצועיים הכוללים גסטרואנטרולוגים המתמחים בתחום הפיזילוגיה והתנועתיות של מערכת עיכול עליונה ( ואשר התברכנו בהם כאן ברמב"ם- בראשותה של ד"ר ריטה ברון) וכירורגים המתמחים בניתוחי מערכת עיכול עליונה. המנותחים הראשונים שעברו את ההליך החדשני בארץ בשבועות האחרונים, כבר מדווחים על שיפור במצבם. מעבודות שאנחנו מכירים במרכזים הרבים שמבצעים את ההליך בעולם, מדברים על אחוזי הצלחה של כ-90% בניתוחים הללו, גם המטופלים שלנו מרגישים מצוין ומראים כבר תוצאות טובות. אנחנו שמחים לאמץ טכנולוגיות שמטיבות עם המטופלים ומציעות להם פתרונות שמתאימים להם ויכולים לשפר את חייהם.
טלפון לקביעת תור להתייעצויות: 04-7771832 או 5324*

https://www.mako.co.il/health-news/local/Article-470aa8b61ab8c81026.htm?utm_source=Whatsapp&utm_medium=Share&Partner=Whatsapp_Share

07/03/2023

חברים יקרים,
נהגתי עד כה לשתף את החברים שלי בדברים מקצועיים ולא ניצלתי את הבימה הזאת לשתף אתכם בדברים אישיים. הגיעה העת לשתף אתכם בדבר חשוב בחיי. השבוע התחלתי בתפקידי החדש בתור מנהל המערך לכירורגיה כללית במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, 32 שנים לאחר שהתחלתי את דרכי במקצוע הכירורגיה. זוהי נקודת ציון מיוחדת בחייו המקצועיים של כל כירורג, הרגע בו הוא מגיע לעמדה שבה הוא יכול וצריך להשפיע על עיצוב דמותה של מחלקה גדולה בבי"ח גדול והכשרתו של דור ההמשך בכירורגיה, הרגע שבו הוא עובר מעמדה של כירורג "בעל מקצוע טוב" לסוג של "אדמיניסטרטור" בעל הסתכלות רוחבית על כלל המקצוע ולא רק על תת-המומחיות שלו. הרגע שבנוסף להיותו רופא ומנתח המטפל בחולים על בסיס יומי, יש לו אחריות כבדה על תפעול שוטף, בריאותם וחייהם של מטופלים רבים שהוא אישית לא מטפל בהם, לימוד סטודנטים והכשרת סטאז'רים ומתמחים, מחקר ואקדמיה, גיבוש ודאגה לרווחתם של כלל הצוותים כולל הצוות הסיעודי וכוחות העזר, גיבוי סביב השעון לאנשי הצוות, אימוץ טכנולוגיות חדשות במציאות כלכלית די קשה של מערכת הבריאות הציבורית ועוד ועוד. בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, במציאות של מדינת ישראל, זוהי עבודה שאין כל שכר בצידה!, אך זוהי זכות גדולה שיש עמה תחושת שליחות וסיפוק רב. זוהי עבודה הדורשת הקרבה בהרבה מובנים. כל אדם בעל חזון ירצה בשלב מסוים בחייו לעשות משהו בעל משמעות גדולה ולא להמשיך ולעשות את מה שהוא עשה מרבית חייו המקצועיים ( more of the same). נפלה בחלקי הזכות לעשות זאת ואני מתכוון למלא את התפקיד התובעני הזה בעשיה מלאה במשמעות, מתוך אהבה גדולה למקצוע שאני מקדיש לו את חיי ומחויבות לדור ההמשך. הרי כירורגיה היא דרך חיים ולא עוד מקצוע! והיא שילוב נדיר של אומנות ומדע. בחזון שלי לבדל ולמצב את הכירורגיה ברמב"ם כמרכז מצוינות ארצי למטופלים ולא רק באזור חיפה והצפון, להשקיע בהון האנושי תוך בניית וגיוס כוח אדם איכותי, ולהצעיד את הכירורגיה ברמב"ם לעידן הטכנולוגי והדיגיטלי. כל זאת ביחד עם שדרוג חווית המטופל תוך זמינות מקסימלית, שירותיות ומתן יחס אישי ומקצועי. בתור ותיק במערכת, אני לא נאחז באשליות ומכיר היטב את המציאות, מודע לגודל השעה והאחריות ולעובדה שאחווה בדרך לא מעט אכזבות וכישלונות, מלחמות על תקציבים ותקנים במערכת בריאות דלה ורזה והתעסקות בלתי פוסקת בזוטות, אך אני עושה זאת ברצון רב ובתחושת שליחות.
במעמד מרגש זה, אני מחויב להזכיר את שמותיהם של שלושה אנשים אשר להם היתה השפעה מכרעת על חיי המקצועיים ובלעדיהם לא הייתי מגיע לאן שהגעתי: בראש הרשימה הצרה נמצא פרופ' משה חשמונאי, אחד הכירורגים הגדולים שראיתי בחיי ( וראיתי הרבה), אבי המקצועי והמנטור הגדול ששאבתי ממנו את הכמיהה לשלמות, ההקפדה על הפרטים, ושילוב של אנושיות, גיבוי בלתי מתפשר לאנשיו, מקצוענות ואקדמיה. פרופ' משה שיין השוהה מזה שנים בארה"ב, היחיד והמיוחד אשר על אף התקופה הקצרה יחסית שבה נחשפתי אליו, הצלחתי ללמוד ממנו המון ובמיוחד יושרה מקצועית, פרקטיות ויעילות, שילוב הכירורגיה עם מחקר ואקדמיה והחלטות מבוססות על ראיות. סוגר את הרשימה פרופ' מישל גנייה (MICHEL GAGNER) שתחתיו עברתי את ההכשרה שלי בניו יורק, ארה"ב בתחום הכירורגיה זעיר פולשנית ( לפרוסקופית) וכירורגיה בריאטרית ומטבולית. פרופ' גנייה, סמכות בינלאומית מוכרת ומוערכת בתחומו, הכניס אותי לעולם הרחב והמדהים של הכירורגיה זעיר פולשנית אשר משלבת טכנולוגיות חדשות ושינתה את פני הכירורגיה המסורתית שגדלתי על ברכיה, תוך שילוב של טכניקה כירורגית מושלמת, מחקר ואקדמיה, כמיהה מתמדת לחידושים, העזה ומתן התחושה שהשמיים הם הגבול. תודתי המיוחדת נתונה להם וזכות גדולה היתה לי לעבוד במחיצתם!

02/10/2021

משבר ההתמחות במקצועות הרפואה במדינת ישראל.

חברים שלום רב,
נולדתי בארץ, גדלתי בארץ, למדתי והוכשרתי בארץ ואני כרופא מהווה חלק מהמערכת הרפואית הציבורית והאקדמית מזה יותר מ-30 שנים. חוויתי משברים כאלה ואחרים במערכת הרפואית אך המשבר הנוכחי הוא שונה והוא חושף במערומיה את מערכת הבריאות בארץ ואת התרבות הניהולית. לאחרונה ישנה רתיחה במדינה בעקבות מחאת המתמחים הדורשים קיצור שעות התורנות ל16-18 שעות במקום 26 שעות כנהוג היום. ארגון המתמחים לרפואה בישראל הנקרא "מרשם" חרט על דגלו "תמות נפשי עם פלשתים" או ליתר דיוק "אחריי המבול" היה ולא תאושר לאלתר דרישתם לקיצור התורנויות. משמעות האיום: התפטרות המונית וקריסת מערכת הרפואה בישראל אפילו בעת המגיפה! ממש בוגר ואחראי מצידכם! רופאינו הצעירים אשר להזכירם, נשבעתם בשבועת היפוקרטס. משרד הבריאות הודיע בתורו, ובאופן חד-צדדי, שישנה תוכנית שכזו לקיצור התורנויות שתתחיל בקרוב במחלקות פנימיות ובמיונים (מחלקות לרפואה דחופה- מלר"ד) ולאחר מכן תכלול את כל שטחי ההתמחות ברפואה. התוכנית תתחיל דווקא בפריפריה!! מאוחר יותר הודיע משרד הבריאות שבכוונתו להחיל את התוכנית בהדרגה ולהחריג את המקצועות הכירורגים, שכן אלה התנגדו לרפורמה עקב אופי העבודה וההכשרה השונים מהמחלקות הלא כירורגיות. הכוונה היא שמשרד הבריאות הזדרז ליישם את רפורמת קיצור התורנויות וזאת מבלי להיוועץ עם המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית בישראל (להלן הר"י) ועם האיגודים המקצועיים האמונים על הכשרת המתמחים. הרי לקיצור התורנויות עלולות להיות השלכות משמעותיות הן על איכות הטיפול בחולים והן על איכות ההכשרה של המתמחים. בחישוב מהיר קיצור התורנויות יביא להפחתה של כ-20% בזמן ההכשרה. מי ימלא את מקומם של המתמחים שילכו לביתם אחרי 16 שעות? האם יש מספיק תקנים של מתמחים על מנת להחיל רפורמה כזו מבלי השלכות? התשובה היא שאין תקנים ומערכת הבריאות לא יכולה לעמוד בשינוי שכזה ללא היערכות מראש וללא הזרמת תקנים בהתאם. בנוסף, הפחתת זמן ההכשרה בעקבות הרפורמה משמעותו פגיעה באיכות ההתמחות ויצירת מומחים פחות טובים. אז מי צודק? המתמחים בתורם צודקים כי הם חפצים בתנאים יותר אנושיים לעבודה וגם לטיפול בחולים, וזאת על אף שתורנויות של 24 שעות נהוגות בהרבה מדינות בעולם. מאידך, המתמחים טועים לטעמי בכמה מישורים: ראשית כל, הם כעת משליכים את כל יהבם על קיצור התורנויות בעוד שיש הרבה נושאים חשובים אחרים הדורשים מענה במערכת הבריאות וביודעם שמשך ההתמתחות הוא פרק קצר בחיים המקצועיים שלהם (5-6 שנים מסך של כ-35-40 שנות עבודה כרופא במדינת ישראל!!). האם לרופאים הבכירים יש תנאי עבודה טובים? האם הם משתכרים כראוי מבלי לעבוד בחלטורות ובעבודה פרטית? שנית, הם כעת רואים בהר"י ובאיגודים המקצועיים שמכשירים אותם כאויב! אנחנו כרופאים בכירים משקיעים שנים ארוכות בהכשרת המתמחים שלנו ולא מצפים לתמורה (גם לא מקבלים אותה). עושים זאת באהבה גדולה ובחדווה על בסיס יומי. ושלישית, הדרך הלוחמנית והמתלהמת בה בחרו והביטויים בהם משתמשים אינם ראויים לאנשי תרבות ולרופאים. עם כל הסימפטיה והאמפתיה שלי כלפיהם (ויש לי הרבה), קראתי חלק מהפוסטים והתגובות בדף הפייסבוק שלהם והרגשתי תדהמה! מתמחים יקרים, קיצור תורנויות הוא חשוב אך הוא לא בגדר שחרור מעבדות לחירות. זהו נדבך קטן מהחיים המקצועיים הארוכים שלכם. מעריך את רוח הלוחמנות שלכם ואת דאגתכם לתנאי העבודה שלכם, אבל אתם לא אמורים להתנהג כמו עובדי חברת החשמל או הרכבת או רשות הנמלים! לא לשם כך למדתם רפואה. רפואה הוא מקצוע עם שליחות והוא דרך חיים!! "המערכת" האחראית של ההתמחות וההכשרה שלכם איננה האויב שלכם ולא אותה צריך להתקיף.
הר"י, האיגודים המקצועיים והמועצה המדעית היו בהלם מהודעת משרד הבריאות על התחלת הרפורמה ללא תיאום איתם. אכן הגיבו בכעס והתריעו שלדבר יש משמעות גדולה כולל הארכת משך ההתמחות ועוד צעדים. מבחינתי, הם צודקים כי הם ברמת העיקרון לא נגד קיצור שעות התורנות אלא נגד עצם החלת שינוי זה מבלי להיערך בהתאם: דהיינו, שינוי מבנה ההתמחות (לאו דווקא הארכתה) והוספת תקנים. יתכן ורצוי מאד אפילו, שבעתיד יצטרכו במדינה להתחיל בתוכניות להכשרת עוזרי רופא אשר ימלאו חלק נכבד מהעבודה "השחורה" של המתמחים ויפנו אותם יותר לעבודה הקלינית ולהכשרה. אכן ישנו זרם באיגודים שלא רואה בחיוב את הרפורמה משיקולים מקצועיים ומתוך אמונה שלמה שזה יפגע ברצף הטיפולי של החולים ויפגע באיכות ההתמחות. אני אישית לא שייך לזרם הזה וחושב שניתן וצריך לקצר את התורנויות אבל במקביל לשנות את מבנה ההתמחות (לקצר רוטציות מיותרות ומדעי יסוד ולהשקיע בסימולטורים, לימוד מקוון, והכשרה מבוססת הישגים ועוד), להחיל שינויים אחרים במערכת הבריאות הנוגעים להכשרת רופאי ישראל כולל יותר השקעה בתוכניות ההתמחות, השקעה במחקר רפואי, תמיכה ממשלתית נדיבה בהשתלמויות בחו"ל במיוחד אלה הנחוצות למערכת הבריאות, הזרמת תקני מתמחים ובכירים, ואולי סוף סוף החלת תוכנית להכשרה של עוזרי רופא בדומה למה שקורה במדינות אחרות ובמיוחד בארה"ב ולהכשרה של אחיות מומחיות קליניות (אשר עושות עבודה רפואית מעבר לסיעודית ויכולות בהחלט לחסוך חלק מעבודותיו הלא קליניות של מתמחה). בנוסף, על משרד הבריאות לפועל להחלת תוכנית של FULL TIMERS שהם רופאי בכירים העובדים אך ורק במערכת הציבורית, נמצאים כל זמנם שם וזמינים לטפל בחולים ולהכשיר את המתמחים. בשביל זה צריך חזון ורצון וראיה עתידית של הרפואה במדינת ישראל. מי ייתן וזה יתממש בימינו!
אז השאלה הנשאלת מה עושים? בעיניי, הפתרון הוא בידיים של הממשלה. תפקידם וחובתם של משרדי הממשלה ובראשם הבריאות, הכלכלה והאוצר הוא להושיב את כולם ביחד: איגודים מקצועיים והר"י כאחראים על הכשרת הרופאים במדינת ישראל, ארגון המתמחים (מרשם) וקובעי המדיניות (פוליטיקאים ודרג מקצועי), ולדון בסוגיה בצורה עניינית ולמצוא פתרונות הולמים וכוללים אשר ייקחו בחשבון את תנאי עבודתם של המתמחים אך גם את איכות התמחותם ומניעת הפגיעה בטיפול בחולים. מיותר להגיד שהפתרון אינו צריך לבוא על חשבון הבכירים שגם כך נאבקים למחייתם ולתנאי עבודתם (אולי זאת המלחמה הבאה?) להזכירכם, ישראל היא אולי המדינה היחידה בעולם שמשכורתו של הרופא לא זו בלבד שהיא לא עולה בסיום הכשרתו כמומחה כמתחייב וכנהוג במדינות אחרות, אלא יורדת ביום שהוא מסיים את ההתמחות!! מרבית הבכירים מתחילים בתום התמחותם לחפש אפיקי השתכרות אחרים בתוך אך בעיקר מחוץ למערכת הציבורית: מלבד עבודה נוספת בצורת תורנויות וכוננויות במערכת הציבורית, עבודה בקופות החולים וברפואה פרטית. עם זאת, רק מיעוטם מצליח לחיות ברווחה כלכלית אך במחיר של עבודה נוספת קשה ושוחקת. האם זה משפיע על יכולתם, רצונם או המוטיבציה שלהם להשקיע בהכשרת המתמחים?
מישהו מדבר על זה?

27/09/2021

ניתוח מיני מעקף קיבה: מיתוסים ועובדות.

הניתוח הבריאטרי הנפוץ ביותר במדינת ישראל הפך להיות המיני מעקף קיבה או מעקף הקיבה בהשקה אחת. בשנת 2019 ניתוח זה התקרב לכמעט 60% מכלל הניתוחים והדבר נמצא בעליה. זוהי תופעה מיוחדת במינה שכן מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם עם שיעור כזה של ניתוח המיני מעקף. קצרה היריעה מלדון בסיבות לכך וזהו נושא לכתבה שצריכה להיות מוקדשת לעניין זה. האם הדבר מוצדק? למה זה קורה דווקא במדינת ישראל? מהם התנאים המיוחדים אצלנו אשר מכשירים את הקרקע מצד אחד לעליה מטאורית של ניתוח מסוים (מיני מעקף) ומאידך לנפילה חדה של ניתוח אחר ( שרוול קיבה)? מדינה קטנה המתנהלת בהרבה מובנים כשכונה? מדיה חברתית מפותחת במיוחד? אוכלוסייה חסרת מנוח ומשמעת המחפשת פתרונות בזק וזבנגים ואיננה מוכנה לעשות את השינוי המהותי בהרגלי האכילה ואורח החיים לאחר ניתוח בריאטרי? היעדר רגולציה? האם גם המנתחים אשמים? אולי בעצם המיני מעקף הוא הניתוח הטוב ביותר כיום המבטיח ירידה מספקת במשקל, שיפור בתחלואה הנלווית, איכות חיים טובה, ושיעור עליה חוזרת במשקל נמוך במיוחד? הרבה שאלות מרחפות באוויר ולא לכולם יש תשובות חד משמעיות. הרבה מיתוסים מלווים את ניתוח המיני מעקף קיבה/מעקף קיבה בהשקה אחת. הפעם נתמקד בשני מיתוסים: הראשון זה עצם השם " מיני מעקף" והשני זה אורך המעי הנעקף.
1. מיני מעקף: שם ראוי? הפדרציה העולמית לכירורגיה בריאטרית ומטבולית ( IFSO) החליטה להשאיר את השם :מיני מעקף קיבה" כניתוח המתאר מעקף קיבה בהשקה אחת כפי שנקרא בזמנו ע"י מי שתיאר אותו לראשונה בשנת 1997 ( ד"ר רוברט רטליג' מארה"ב). למען הדיוק ואחידות ההגדרות היא הוסיפה את השם: מעקף קיבה בהשקה אחת (עפ"י הקבוצה מספרד שקראה לו בשם זה לראשונה), כך שהעגה המקצועית המקובלת היא מיני מעקף/מעקף קיבה בהשקה אחת- MGB/OAGB. השימוש במילה "מיני" סימן ניתוח שהוא קל יותר לביצוע בהיבט הטכני: השקה אחת במקום שתי השקות, כנהוג במעקף הקלסי. לעניות דעתי, השם מיני מעקף טועה ומטעה, כיוון שהרבה אנשים חושבים שזהו מעקף קיבה קטן או פחות "אגרסיבי". האמת היא הפוכה: יש הרבה יותר תת ספיגה במיני מעקף מאשר במעקף הקיבה הקלסי כיוון שאורך המעי הנעקף (המעי שלא עובר דרכו אוכל אלא משמש להובלת מיצי העיכול) הוא ארוך יותר משמעותית. אי לכך, משמעות הניתוח מבחינת חסרים פוטנציאליים בוויטמינים, מינרלים וחלבונים ( על כל המשתמע מכך) היא יותר בולטת. ניתוח זה דומה ברמת העיקרון יותר למעקף תריסריון מאשר למעקף קיבה! לכן בעיניי ראוי יותר לכנותו "מעקף קיבה בהשקה אחת" ולא להשתמש במילה "מיני". מקומם עוד יותר השימוש במושג: "מיני-קסם". כיוון שבאמת הרבה אנשים חושבים שמדובר בקסם: אוכלים הכול מהכול ויורדים! אולי העניין נכון חלקית לשנה הראשונה אחרי הניתוח, אך בוודאי הדבר לא תופס לטווח הרחוק וזהו מתכון בטוח לכישלון, כי הוא מעודד אכילה בלתי מרוסנת ולא בריאה ומונע שינוי נכון בהרגלי האכילה כתנאי להצלחה לטווח הרחוק.

2. אורך המעי הנעקף: הרשתות החברתיות עוסקות באופן תדיר בסוגיה זאת וכמובן הרבה אי דיוקים ודברי מוטעים נכתבים שם. הרבה מטופלים מוטרדים מעניין זה ושואלים או מבקשים לעקוף "כמה שיותר" על מנת להבטיח ירידה טובה במשקל ולאפשר חופש אכילה, כי הרי "מרבית" מה שאוכלים לא נספג. האומנם? הסברה היא שככל שעוקפים יותר מעי דק, יש יותר ירידה במשקל. ההיגיון הפשוט אכן מכוון לכך, אך העובדות מהפרסומים המדעיים ומהניסיון האישי שלי הם לא בדיוק כאלה!! בעצם מרבית העובדות המבוססות מראות שאין צורך בעקיפה של יותר מ-150 ס"מ על מנת להשיג ירידה מספקת במשקל עם מינימום של תת ספיגה וחסרים תזונתיים. יש כמה וכמה פרסומים השוואתיים בנושא זה אשר הראו שעקיפה של 150 ס"מ משיגה ירידה במשקל כמו 200 ס"מ, שיפור דומה בתחלואה הנלווית אך עם פחות תופעות של תת-ספיגה וחסרים תזונתיים. מסתבר שהאיזון הטוב בין ירידה טובה במשקל למידת התת-ספיגה הוא בטווח של 150 ס"מ. ישנה אומנם סברה שצריך למדוד את כל המעי הדק ולעקוף כשליש מכלל האורך שלו או להשאיר 2.5-3 מטר לספיגה. יתכן שיש היגיון בדבר אך מדידת כלל המעי הדק גוזלת זמן ונזקים פוטנציאליים, מה גם שהוכח שאצל המרבית המכריעה של המטופלים עקיפה של 150 ס"מ היא מספקת, וזאת ללא קשר לאורך המעי הכללי. אורך המעי הדק הכללי נע בין 3-6 מטר. אולם מרבית האנשים הם בטווח של 4-5 מטר. אי לכך, עקיפת 1.5 מטר משאירה כמעט תמיד את המינימום הדרוש על מנת לא לפתח תת-ספיגה קשה (לפחות 2.5 מטר של מעי סופג). זהו גם הניסיון האישי שלי ביותר מ-1000 ניתוחי מיני מעקף. לא נתקלתי מעולם במטופל עם תת-ספיגה קשה או בחסרים תזונתיים קשים או שהיה צורך בביטול הניתוח על רקע תת הספיגה. מאידך, הירידה במשקל היא מספקת בהחלט. כן נתקלתי בבעיות תזונתיות חמורות בעקיפה של 2 מטר או יותר. יוצאים מן הכלל מנותחים לאחר כישלון של ניתוח בריאטרי קודם (טבעת ושרוול קיבה) או מטופלים עם BMI מאד גבוה (מעל 50). ככל הנראה, ההמלצה כאן היא לעקוף יותר ( 150-200 ס"מ). זהו לא מדע מדויק ועדיין לא ניתן לקבוע בוודאות מהו אורך המעי האידאלי שעוקפים, אך בוודאי לא צריך ללכת שבי אחרי האמירות הלא מבוססות ברשתות החברתיות או של מנתחים מסוימים! בל נשכח מהי מטרתו העיקרית של ניתוח בריאטרי: לא לספור כמה שיותר קילוגרמים שיורדים ולא להשיג תוצאות אסתטיות (הרי זהו לא ניתוח קוסמטי ובבריאות עסקינן), אלא להשיג ירידה מספקת במשקל על מנת לשפר משמעותית את מצב הבריאות ואיכות החיים. את זה ניתן להשיג גם אם יורדים אפילו מחצית מעודף המשקל המחושב או אפילו פחות, עם מינימום תופעות לוואי וחסרים תזונתיים פוטנציאליים לכל החיים ובטיחות מרבית. תתרכזו בעיקר ולא בתפל: ניתוח בטוח ויעיל ולא קיצוני אשר ישמש אותנו ככלי ואמצעי לשנות את הרגלי האכילה ואורח חיינו. ללא שינוי נלווה, ההצלחות מוגבלות וזמניות, גם בניתוח המיני מעקף.

קסמים יש רק באגדות ולא בחיים האמיתיים!

15/08/2021

כירורגיה בריאטרית והקורונה......
לא מעט נאמר ונכתב בעניין ניתוחים מתוכננים שאינם דחופים (כולל ניתוחים בריאטריים) והקורונה. בתחילת המגיפה, בצל העליה התלולה במספר הנדבקים, החולים והמונשמים, אוירה כבדה של פחד ואי וודאות מהלא נודע גרמה לתגובה אוטומטית של הפסקת כל מה שלא נחשב לדחוף ומציל חיים ובצדק רב. לאט לאט התחלנו להבין ובהדרגה את מהות המגיפה, התנהגותה ומשמעותה (אם כי עדיין דברים רבים אינם מובנים לנו). בארץ הבנו שהשד לא כל כך נורא, מערכת הבריאות לא קורסת, אין מראות של ארונות קבורה הנערמים ומורדים לקברי אחים ומרבית הרופאים (ובניגוד לתדמית הציבורית שהפכה את כולנו לגיבורי קורונה!) נותרו ללא תעסוקה ראויה ( מעין אבטלה סמויה/גלויה). הפגיעה בבריאות היתה נסבלת ואף מזערית בקנה מידה לאומי ובינלאומי אך הפגיעה בכלכלה וברבבות של אנשים היתה הרבה יותר משמעותית!! בתי חולים לא ניצלו את המשאבים כולל האנושיים לטיפול במחלות הכרוניות הדורשות טיפול, אנשים חששו להגיע לבתי החולים ובתי החולים ספגו אף הם מהלומה כלכלית קשה. לא לדבר על העובדה שלא ראיתי מחקר ראוי עד כה שנותן אומדן לנזק הבריאותי שנגרם מעיכוב במתן טיפול רפואי להרבה אנשים. התגובה הראשונית של המערכת של דחיית ניתוחים היתה מוצדקת כיוון שלא ידענו לאן פנינו מועדות. חששנו מהדבקה של אנשי צוות (משאב יקר לכל הדעות) ומניצול משאבים יקרים אחרים של בתי החולים לרבות מכונות הנשמה. הכול בצדק רב...
אולם לאחר שהערפל התפוגג ורכשנו כמה וכמה תובנות חדשות, התגובה היתה צריכה להיות מהירה להחזרת מערכת הבריאות לתפקוד במהירות האפשרית. מחלות רבות אינן סובלות דיחוי רב כולל סרטן, מחלות לב וכלי דם ובוודאי השמנה חולנית ומחלות נוספות אחרות. השמנה היא גורם סיכון מוכח להדבקה בקורונה גם בגיל הצעיר!! והיא גורם סיכון ידוע להתפתחות תסמונת הכשל הנשימתי החד לאחר הדבקה. בנוסף, הסגר והאבטלה בעקבות הקורונה הביאו לעליה במשקל אצל יותר ממחצית מהאוכלוסיה במדינת ישראל! יתרה מזו, היעדר טיפול בהשמנה החולנית יביא לסיבוכים בריאותיים רבים וזאת בנוסף לסיבוכים הנפשיים והחברתיים. כיום, שיעור הסיבוכים בניתוחים בריאטריים ( אם מבוצעים בידיים מנוסות) הינו נמוך במיוחד ואפילו פחות מניתוחים נפוצים כגון כריתת כיס המרה!! מדיווחים ראשוניים מכמה מקומות בעולם, אין עליה בתחלואה או בהדבקה לאחר ניתוחים בריאטריים בתקופת הקורונה. הנושא נמצא כעת בבדיקה נרחבת ע"י סקרים בינלאומיים ואני מניח שהתוצאות ידווחו בקרוב. אי לכך, אינני רואה מניעה מלבצע ניתוחים אלקטיביים כולל ניתוחים בריאטריים בתקופה זו והכול בתנאי שניצמד לכללי הזהירות המקובלים לרבות ביצוע בטוח של כירורגיה לפרוסקופית וחשוב מאד לדעתי להכניס לשגרה בדיקת קורונה כחלק אינטגרלי של הבדיקות הטרום ניתוחיות של המטופלים!! הגיע הזמן שמשרד הבריאות יוציא הנחיה וידאג למימון בדיקת קורונה לפני כל התערבות אלקטיבית וגם דחופה!! ברור שאין 100% של ביטחון ומטופלים יכולים להידבק גם לאחר בדיקה שלילית, אך הסיכוי לכך הוא נמוך במיוחד אם היא מבוצעת סמוך לניתוח. הדבר עשוי למנוע הדבקה של אנשי צוות רפואי, סיבוכים לא צפויים של הניתוח ולצמצם את מימדי הפגיעה ברפואה האלקטיבית. הכול כמובן מותנה בהיעדר התדרדרות קיצונית במימדי ההדבקה וקצב העליה בחולים קשים ומונשמים בארץ. דבר שלא נראה באופק בשלב זה.
המסקנה: השקעה במחלקות קורונה יעודיות, השתלטות על מוקדי הדבקה נקודתיים, תחקור אפידימיותוגי נרחב של נדבקים, הקצאת משאבים יעודיים לקורונה ולמערכת הבריאות כולל ביצוע בדיקות לקורונה לפני כל התערבות ניתוחית ולהמשיך לטפל באלה הזקוקים לנו!!
שבוע טוב .

02/07/2021

חברים יקרים,
מצרף לכם קישור להרצאה שניתנה על ידי לצוות בי"ח רמב"ם לפני כשבועיים בנושא הטיפול הניתוחי להשמנה חולנית.
אומנם מיועדת לצוות הרפואי אך מקיפה, עדכנית ומלמדת לכולם,
תהנו.

פרופ' אחמד עסליה, הינו סגן מנהל המערך לכירורגיה כללית, מנהל המדור לכירורגיה לפרוסקופית מתקדמת ובריאטרית בקריה הרפואית רמב"ם. פרופ' עסליה העניק הרצאה עבור צופ...

27/05/2021

מפגש ״שוקלים ביחד״ - הטיפול הכירורגי בהשמנת יתר חולנית.

היום בערב - נערך בחיפה מפגש של מתמודדים עם מחלת ההשמנה ובו העברתי הרצאה בנושא הטיפול הבריאטרי בהשמנת יתר חולנית.
השמנה ממשיכה להיות מגיפה עולמית ולאנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית הסיכונים למחלות נלוות גבוהים לכן אף חשוב יותר לטפל ולהוריד במשקל. הניתוח הבריאטרי יחד עם מעקב נכון ואורח חיים נכון מאפשר ירידה במשקל ובריאות טובה יותר לאורך זמן.

02/09/2020

בוקר טוב,
מצרף כתבה מעניינת בנושא- "כל מה שצריך לדעת על ניתוחים בריאטריים"
יום טוב לכולם!

הניתוחים הבריאטריים, הידועים גם כ"ניתוחים לקיצור קיבה" עברו בשנים האחרונות מהפך והפכו להיות בטוחים יותר ובעלי אחוזי הצלחה גבוהים מתמיד. אלו ניתוחים מובילים היום בשו...

11/08/2020

הי חברים,
מה חדש בניתוחים בריאטריים? ראיון חדש שלי עם פרופ' רפי קרסו על נושא חשוב זה.