22/05/2024
בשנה וקצת האחרונות הייתה לי הזכות לעזור ל-3 מטופלות שונות שלי (גילאי 88-97) לטוס לחו״ל לאחר שנים שלא עשו זאת כי חשבו ״שזה כבר לא בשבילן״.
העבודה הזאת נעשת בשני מישורים בדרך כלל:
הראשון הוא הפיזי- עובדים קשה, לפחות הן 😂, כדי לשפר יכולות גופניות שונות ולבסס ביטחון מחודש בגוף ותחשות מסוגלות
השני- בהרבה שיחות על הגורמים לאמירה הזאת כאמור ״זה כבר לא בשבילי״… לפעמים שמנסים לפרק אותה לגורמים, מגלים שהיא מורכבת מהרבה דעות קדומות, תפיסת ״עצמי״ מוטעת, אולי אפילו גילנות רחמנא לצלן
ובעוד שיש לעיתים סיבות רפואיות מוצדקות לא לטוס, הרי שבהרבה מקרים זה בהחלט אפשרי.
אגב, הטיסות הללו היו כולן לצורכי מפגשים משפחתיים, חשובים מאד לאותן מטופלות בכל רמה אישית ונפשית שתוכלו לחשןב עליה.
כמובן שטיסה היא מטרה שלא צריכים להציב לכל אחד ואחת. אבל ישנן כל כך הרבה מטרות שאנחנו יכולים לעזור לבני הגיל השלישי שלנו להגשים ובד בבד לנפץ תקרות זכוכית שלמעשה, לפעמים היו אולי רק פטה מורגנה תוצר אמונות וגורמים סביבתיים.
