טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם ד"ר עינת ברגר: CBT, Biofeedback, ADHD Coach

29/11/2025

תרגלו צורה פשוטה של מיינדפולנס

מתח כרוני, חרדה, דיכאון ובדידות – כולם משוייכים לסיכון גבוה יותר ללקות במחלות הקשורות לגיל ולתמותה מוקדמת יותר. לדברי ארקולי, אפילו אם מתרגלים רק כמה דקות יומיות של מיינדפולנס, מדיטציה בעקביות, או תרגול של הכרת תודה, הדבר עשוי לאמן את מערכת העצבים להישאר רגועה, אפילו תחת לחץ. "להתנהגויות אלו יש השפעה מצטברת על מתח פיזי, והן יכולות לעזור להוריד גם את לחץ הדם ואת הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם בטווח הארוך", היא מוסיפה.

"אפשר לשפר במהירות את הרווחה הנפשית והפיזית באמצעות תרגול 'התבוננות פעילה' בכל יום", אומרת אלן לנגר, פרופ' לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד, שכתבה כמה ספרים על מיינדפולנס. "'הישארות ברגע' היא דרך להישאר במודעות: קחו כמה דקות כדי לשים לב לשלושה דברים חדשים אצל חברה או עמית לעבודה; צאו החוצה והתבוננו במשהו חדש בסביבתכם. כאשר אנו קשובים יותר, אפשר לחפש ולמצוא פתרונות מרובים לבעיות, והתסכול פוחת. במקום לנסות להוסיף עוד שנים לחיים שלנו, עדיף להוסיף עוד חיים לשנים שלנו", היא מסכמת.

לכתבה המלאה בניו יורק טיימס

26/10/2025

it is clear that the vagus nerve has considerable influence on multiple areas of the body, and on overall health and wellbeing as a whole. Indeed, perhaps no other structure influences mental and physical health to such a high degree.

The question thus begged is: how

Science confirms that the vagus nerve is a key factor to ongoing wellness. Learn why this nerve is important and how to keep it working for you.

25/10/2025

https://www.facebook.com/share/17EQjogj74/

בינה מלאכותית (AI) כבר יודעת לזהות רגשות ...

אבל האם אנחנו יודעים לווסת אותם?

בינה מלאכותית כבר יודעת לזהות אם אנחנו שמחים, לחוצים או עצובים.

היא קוראת הבעות פנים, תנועות עיניים, שינויים בקול, ואפילו תנודות זעירות בקצב הלב.

המחשב לומד איך אנחנו מרגישים ולפעמים אפילו לפני שאנחנו שמים לב בעצמנו.

אבל רגע לפני שאנחנו מתפעלים מהבינה של המכונה, כדאי לשאול:
אם היא יודעת לזהות רגשות?
האם אנחנו עדיין יודעים לנהל אותם?

אנחנו חיים בעידן של עוררות מתמדת.
חדשות, רשתות, הודעות, רעש...
מערכת העצבים שלנו כמעט לא נחה, הנשימה רדודה, הווגוס דרוך.
הגוף והנפש נשארים במצב של “דריכות על אש נמוכה”.

כאן נכנסת הבינה הרגשית האנושית —
היכולת לזהות את השינוי רגע לפני שהוא משתלט,
וללמד את הגוף לחזור אל השקט.

זו בדיוק מהות העבודה עם המשוב הביולוגי הביופידבק Biofeedback:
טכנולוגיה שמחזירה את השליטה לידיים שלנו.
בין היתר דרך נשימה מדויקת, ויסות מתח שרירים ותרגול של ויסות קשבי ועצבי,
אנחנו משחזרים את הקשר בין קצב הלב, זרימת הדם הנשימה והרגש.

הגוף נרגע - והמוח מרגיש בטוח.

🫁 כי בעולם שבו טכנולוגיה יודעת לזהות רגשות,
האתגר הבא הוא ללמוד לחוש ולווסת אותם באמת.

בכל יום אנחנו מחוברים לעשרות טכנולוגיות הגיע הזמן להתחבר גם לעצמנו.

24/10/2025

https://www.facebook.com/share/r/19GHkydxUD/

17/10/2025

What is the Butterfly Hug?
The Butterfly Hug is an easy relaxation technique that can be used anywhere, at any time. It was originally created to be used with EMDR Therapy, but can be very relaxing on its own. So it is a great self-soothing tool.

How does the Butterfly Hug connect to the brain?

As many people know, the brain is divided into two hemispheres, the left brain and right brain. The left brain controls emotions and creativity. The right brain dominates areas of logic, patterns and control. The butterfly hug is a type of bilateral stimulation because it crosses the mid line of the body. The mid line is the center line of the Central Nervous System. Research has found that when your extremities cross the center line of the body, it activates that other side of the body. This causes both hemispheres to work together simultaneously.*

Why does this technique help PTSD symptoms?

If you struggle with PTSD, you have probably experienced “being triggered”. This involves having an unexpected negative reaction to some type of familiar stimuli that brings back an emotion, agitation, memory or flashback of a past traumatic event. An example of a being triggered would be experiencing fear when you see a blue jacket, if you were mugged by someone in a blue jacket. Logically you may realize that you aren’t in danger, but your body is reacting automatically because of that traumatic event.

One way to manage these triggers is to practice self-soothing skills to relax the body and calm the mind. Our mind and body are connected. We have signals that travel back and forth all the time. Our mind affects our physical responses and the state of our body affects what we think and how we feel. If we become overwhelmed, our body tenses up and our mind responds with panic and negative thinking. On the other hand, if we can relax our body, these signals travel up to the brain which leads to more relaxing thoughts and calmer emotions.

https://www.counselingconnectionsnm.com/blog/try-the-butterfly-hug-to-help-with-ptsd-symptoms

07/10/2025

במציאות החיים שלנו (המעגל החיצוני, כל מה שאין לי השפעה/אין לי שליטה), אנחנו מרגישים חוסר אונים, חרדה ודאגה.

כשמשחררים את הצורך בשליטה מוחלטת ובוחרים להתמקד במה שיש לי השפעה (המעגל הפנימי), נוצר שקט פנימי, עולה תחושת יציבות, ויסות וחוסן נפשי.

03/10/2025

החידוש במחקר הנוכחי הוא בזיהוי המדויק של דפוסי הפעילות המוחיים מהחוויה המקורית, שנשמרים ומופעלים מחדש בזמן ההיזכרות. לא מדובר רק בקשר כללי בין רגש לזיכרון, אלא בהפעלה חוזרת של אותן "חתימות עצביות" שנמדדו בעת האירוע עצמו

מחקר חדש מגלה כיצד המוח שולף חוויות רגשיות מהעבר ומציף אותנו בתחושות, ממש כאילו הן מתרחשות ברגע זה. ממצאים אלה עשויים לסלול דרך לטיפולים יעילים בפוסט טראומה

02/10/2025

למה אנחנו חוזרים למי שפגע בנו? למה דווקא אלה שנשבעו שלעולם לא יהיו כמו ההורים שלהם, הופכים להיות בדיוק כמותם? איך ייתכן שמי שזוכר כל מילה, כל סטירה, כל לילה של שתיקה, מוצא את עצמו משחזר את אותו הדפוס עם הילדים שלו, עם בני הזוג שלו, עם עצמו? המאמר הזה חופר עמוק במקום שאף אחד לא רוצה לגעת בו. הוא לא עוסק בסליחה, לא מדבר על שחרור, ולא מציע פתרונות קסם. הוא מדבר על האמת הקשה: לפעמים, הנפש לא חוזרת אל הפצע במקרה. היא חוזרת כי זה המקום היחיד שמוכר לה. כשהלב לא יודע איך נראית אהבה שאינה כרוכה בכאב, כשהמוח מתבלבל בין קרבה לביקורת, וכשהזיכרון היחיד שלנו לאינטימיות כרוך בהישרדות, אנחנו עלולים לבחור שוב ושוב בדיוק במה שמכאיב לנו. וזה לא כי אנחנו חלשים. זה כי אנחנו אנושיים. השאלה היא, האם אפשר לעצור את זה.

חזרה כפייתית היא מנגנון נפשי שבו אנחנו שבים שוב ושוב אל הפצע המוכר, גם כשהוא מכאיב. מאמר זה בוחן מדוע הנפש חוזרת דווקא למה שהרס אותה, והאם אפשר להשתחרר.

24/09/2025

תרגילי גראונדינג: חזרה ל"כאן ועכשיו"
התרגילים הבאים נועדו לעזור לך להתחבר חזרה לרגע הנוכחי כאשר את מרגישה מוצפת, חרדה או מנותקת. המטרה היא להסיט את תשומת הלב מהמחשבות אל העולם סביבך ואל הגוף שלך.
1. תרגיל 5-4-3-2-1
זהו תרגיל פשוט ויעיל שמעסיק את כל החושים שלך:
* 5 דברים שאת רואה: התבונני סביבך ושימי לב לחמישה דברים שונים שאת יכולה לראות. תארי אותם לעצמך בפרטי פרטים.
* 4 דברים שאת מרגישה: שימי לב לארבע תחושות פיזיות שונות שאת מרגישה כרגע. למשל, תחושת הבגדים על העור, הרצפה מתחת לרגליים, החום של כוס ביד או המגע של כיסא.
* 3 דברים שאת שומעת: הקשיבי היטב וזהי שלושה צלילים שונים. זה יכול להיות ציוץ של ציפור בחוץ, קול של מזגן או אפילו קצב הנשימה שלך.
* 2 דברים שאת מריחה: נסי להריח שני ריחות שונים. זה יכול להיות הריח של קפה, הריח של נייר, או כל ריח אחר שקיים בסביבתך. אם קשה, את יכולה להרים משהו כמו סבון או תבלין מיוחד כדי להריח אותו.
* 1 דבר שאת טועמת: שימי לב לטעם שיש לך בפה. אם יש לך מסטיק, סוכרייה או משקה, תוכלי להתמקד בטעם הזה.
2. תרגיל הקרקוע הגופני
* שבי בנוחות: שבי על כיסא כשהרגליים מונחות היטב על הרצפה. אם את יכולה, חלצי נעליים.
* התמקדי ברגליים: הרגישי את המשקל של הרגליים שלך על הרצפה. הרגישי את כף הרגל מתחברת לרצפה - האצבעות, העקב, כרית כף הרגל. נסי ללחוץ את כפות הרגליים למטה, כאילו את מנסה לנעוץ שורשים באדמה.
* שימי לב לגוף: שימי לב למגע של הבגדים על גופך, לטמפרטורת החדר ולמשקל הגוף שלך על הכיסא.
3. תרגיל חפץ ממוקד
* בחרי חפץ: בחרי חפץ קטן שקל לאחוז בו, כמו אבן חלקה, מפתח, או כדור לחץ.
* חקרי אותו: סובבי את החפץ בידייך והתמקדי רק בו. שימי לב לכל פרט: הטקסטורה שלו, המשקל, הטמפרטורה, הצבע, הצורה והקווים שלו. אם המחשבות נודדות, החזירי אותן בעדינות להתמקד בחפץ.
תרגול שבועי:
השתדלי לתרגל את הטכניקות האלה באופן קבוע, גם כאשר את מרגישה טוב. ככל שתתרגלי יותר, כך יהיה לך קל יותר להשתמש בהן ברגעים מאתגרים. זכרי שאין דרך "נכונה" או "לא נכונה" לתרגל.

בהצלחה♡

19/09/2025

הסטרס הוא לא רק “בראש שלנו”.
הוא נמצא בגוף, בתאים, ובמסלול הבריאות העתידי.
הזמן לטפל בו – הוא עכשיו!.
ניסויים קליניים מבוקרים הוכיחו כי טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT), ביו־פידבק של שונות קצב הלב (HRV), תרגילי נשימה, קשרים חברתיים, פעילות גופנית וזמן בטבע – כולם יעילים. האתגר הוא להנגיש את הכלים הללו, להתאים אותם אישית, ולשלבם בטיפול שוטף.

17/09/2025

טיפול קצר מועד, או טיפול ממוקד, הוא גישה טיפולית שמטרתה להביא לשינוי משמעותי בזמן קצר יחסית, בדרך כלל בין 12 ל-20 מפגשים. בניגוד לטיפול ארוך טווח, המטרה העיקרית כאן היא להתמקד בבעיה ספציפית וממוקדת שהאדם רוצה לפתור.
המאפיינים המרכזיים של טיפול קצר מועד:
* מיקוד בבעיה: המטפל והמטופל מגדירים יחד מטרה ברורה ומוגדרת כבר בתחילת הטיפול, למשל, התמודדות עם חרדה ספציפית, שיפור יחסים במקום העבודה או ניהול לחץ.
* הווה ועתיד: בעוד שטיפול ארוך טווח עשוי לחקור לעומק אירועי עבר, טיפול קצר מועד מתמקד בעיקר במצב הנוכחי ובמציאת פתרונות פרקטיים לעתיד.
* אקטיביות: הטיפול הוא לרוב אקטיבי ומכוון לפעולה. המטפל יכול לתת "שיעורי בית" או משימות ליישום בין המפגשים כדי לקדם את התהליך.
* מגוון גישות: ישנן גישות שונות של טיפול קצר מועד, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול ממוקד פתרון וגישות אחרות.
למי זה מתאים?
טיפול קצר מועד יכול להתאים לאנשים המתמודדים עם בעיות ספציפיות ומוגדרות היטב, ויש להם מוטיבציה גבוהה לעבודה ממוקדת. הוא פחות מתאים להתמודדות עם בעיות מורכבות, רב-מערכתיות או משברים אישיותיים עמוקים.