קרן קרן - מדריכת הורים ויועצת שינה וגמילה

  • Home
  • Israel
  • HaSolelim
  • קרן קרן - מדריכת הורים ויועצת שינה וגמילה

קרן קרן  - מדריכת הורים ויועצת שינה וגמילה מומחית בהענקת כלים בהתמודדות מיטיבה להורים לילדים צעירים.
לפרטים והתייעצות השאירו פרטים או התקשרו

מרצה ומנחה קבוצות להורים, משפחה והגיל השלישי, ציוותי חינוך ויועצת שינה

מה כבר לא נאמר על יועצות שינה, שהן מאלפות, מתעללות, מרעיבות…אבל רגע, לפני ששופטים, לא כולן כאלה, כמו בכל תחום יש גישות ו...
13/11/2025

מה כבר לא נאמר על יועצות שינה, שהן מאלפות, מתעללות, מרעיבות…
אבל רגע, לפני ששופטים, לא כולן כאלה, כמו בכל תחום יש גישות ויש שיטות, ואשמח לספר לכם על שלי על מה באמת עומד מאחורי הליווי שינה שאני עושה.

אבל קודם - למה כל כך חשוב לישון?
כי שינה היא הרבה מעבר למנוחה.
בזמן שהילד ישן המוח שלו מעבד חוויות, מארגן ידע ובונה יכולות חדשות.
זו השעה שבה הגוף גדל, והנפש מקבלת הזדמנות להירגע ולהיטען מחדש.
ילד שישן טוב - הוא ילד רגוע יותר, סקרן יותר, בעל יכולת ויסות רגשי טובה יותר.
הוא לומד טוב יותר, מתפתח טוב יותר, ומרגיש ביטחון בעולם שסביבו.
ובנוסף, הצ'ופר הילד זוכה בהורים רעננים יותר ועייפים פחות.

התהליך שאני מובילה לא עוסק רק בשינה, אלא בקשר שבדרך אליה.
הליווי שאני מעניקה הוא תהליך רגשי שמבוסס על אמון, הכלה ואמפתיה.
זהו תהליך שמחזק את הקשר בין הילד להוריו, ומאפשר לו ללמוד שהוא יכול להירדם לבד , לא כי עזבו אותו, אלא כי הוא סומך עליהם.
הוא יודע שתמיד יש שם מבוגר ששומר עליו, שיש מי שמקשיב, שמבין, שיגיע אם יהיה צורך.
וכך, לאט ובביטחון, הוא לומד לסמוך על עצמו - כמו שהוא סומך עליכם.
וזה הרגע שבו השינה הופכת ליותר ממנוחה.
היא הופכת לביטוי של קשר, של ביטחון, של אהבה שקטה שנמצאת שם תמיד.

אז אל תגידו “זה יעבור לבד.”
אל תחכו ליום שבו זה פשוט יסתדר.
אפשר ללמד ילדים לישון מתוך ביטחון, רוגע ואמון הדדי.

אתם במרחק שיחת טלפון משינה טובה.
טוב… שיחת טלפון ועוד קצת
קרן קרן 💜
מנחת הורים
יועצת שינה וגמילה

השבוע פגשתי הורה שסיפר לי על הבת שלו, בת ה- 6.“היא כל כך מתוסכלת כשהיא לא מצליחה לבנות את הלגו כמו בתמונה,” הוא אמר.“כמע...
06/11/2025

השבוע פגשתי הורה שסיפר לי על הבת שלו, בת ה- 6.
“היא כל כך מתוסכלת כשהיא לא מצליחה לבנות את הלגו כמו בתמונה,” הוא אמר.
“כמעט הרכבתי לה את החלק המאתגר. ואז נזכרתי בך, התיישבתי לידה, עודדתי, כיוונתי בשאלות ואז... היא הצליחה – והיה לה חיוך של ניצחון, אם הייתי מרכיב לה היא לא היתה מאושרת כל כך" .

מה קרה באותו רגע שהאבא עצר?
הילדה ניסתה. התעצבנה, פירקה, בנתה שוב, לקחה הפסקה, חזרה להרכיב,
וכשהיא הצליחה - החיוך לא היה רק שמח, זה היה חיוך של גאווה.

ופה בדיוק נמצא הקסם.

אנחנו גדלים הרבה יותר מתוך התמודדות עם אתגרים מאשר מתוך הצלחות קלות ומהירות.
המאמץ, הנפילות, הבלבול, החיפוש, התשוקה להצלחה, הם אלו שבונים בפנים את השריר הכי חשוב: הידיעה שאני יכול.
כשאנחנו ממהרים לפתור לילדה את הקושי, גם מתוך אהבה, אנחנו שולחים מסר סמוי:
“אני לא מאמינה שתצליחי לבד.”
אבל כשההצלחה מגיעה אחרי התמודדות, המסר הוא:
“את מסוגלת, ראיתי אותך מתאמצת והצלחת.”

אומץ זה לא “לא לפחד” - אומץ זה לפחד, להתגבר ולהמשיך בכל זאת.

אז בפעם הבאה שהילד שלכם יתקשה:
קחו נשימה,
שבו לידו,
עודדו,
אל תמהרו להציל,
כי הרגע הקטן הזה של תסכול,
עלול להראות כמו כאב עכשיו - אבל הוא יתגלה, בעתיד, כהשקעה ביכולת שלו להאמין בעצמו.

ספרו לי מה האתגר הקטן שאתם לוקחים על עצמכם להציב בפני הילד.ה שלכם?
או
מה האתגר שאתם לוקחים על עצמכם, כדי להוכיח לעצמכם כמה כוחות יש בכם?

התחלנו עם למעלה מ 250 חטופים, נשארו 6 אחרונים, כבר ממש קשה לחכות לחזרתם הביתה
שיבואו ימים טובים יותר

שלכם
קרן קרן
מדריכת הורים
יועצת שינה וגמילה מחיתולים

30/10/2025

היא שמעה את הילדה שלה צועקת, התקרבה אליה, התבוננה וירדה לה דמעה,
היא ראתה את עצמה...

האמת הפשוטה (והאנושית), ברוב המקרים, צעקות ועונשים הם סימן שאיבדנו שליטה.

כשילד מתעלם, מתנגד, מתווכח או “לוחץ לנו על הכפתורים”, משהו בתוכנו מתכווץ.
המערכת הרגשית שלנו נכנסת למצב חירום, והמוח מחפש תגובה מהירה שתייצר שקט וסדר:
צעקה עוצרת את הילד; ועונש נותן תחושת “אני קובע”.

לרגע… זה עובד.

תנו לי לנסות לשכנע אתכם למה לא לצעוק:
1. אנחנו מלמדים את הילד לציית מתוך פחד, לא מתוך הבנה.
2. הבית נהיה זירת כוח, לא מרחב למידה.
3. העונש נהיה כלי שמחליף שיח.
4. בנוסף, ילד שנענש שוב ושוב לומד להסתתר, לשקר, “לא להיתפס”.
5. וגם... איבוד שליטה של ההורה מערער גם את הילד - 'מי ישמור עלי?'
6. והכי חשוב, הילד לומד מודל של תקשורת.
ברגעים האלה, כשהוא רואה אותנו צועקים כדי להשיג שיתוף פעולה, הוא מסיק:
“ככה פותרים בעיות. ככה עובדים על קשר. מי שצועק - מנצח”.

אז מה כן?
לזהות את הרגע שבו השליטה מתחילה לברוח - ולנשום.
לזכור שילדים לא “נגדי” - הם “למען עצמם”.
להציב גבולות מראש, בלי הפתעות, בלי דרמה.
להשתמש בתוצאות טבעיות והגיוניות, שמאפשרות למידה, ולא בעונשים שמטרתם להכאיב.
לדבר בשקט - זו סמכות שקטה ממש לא חלשה.

הורות היא לא קרב, היא דוגמה יומיומית לאיך אדם פותר קונפליקטים.
כשאנחנו מצליחים להישאר רגועים, גם כשקשה,
אנחנו מעבירים לילד מסר חינוכי שכל מילה בה היא מתנה:
כוח אמיתי לא צועק.
כבוד לא דורשים - זוכים בו.
שיתוף פעולה לא קונים בעונשים - בונים ביחסים וקשר.

מי אמר שלהיות הורים זה קל?
כל מה שאנחנו רוצים, זה להיות היום יותר הורים טובים ממה שהיינו אתמול?

אמן ויהיו בשורות טובות, שהחטופים האחרונים יחזרו אלינו לשלווה אחרונה
ואיתם יחצו את הגבול כל החיילים ויתיישבו לארוחת ערב עם משפחותיהם.

שבת שלום
מלאה באהבה

קרן קרן
מדריכת הורים
יועצת שינה וגמילה מחיתולים

22/10/2025

מחר, יום חמישי - זה קורה,
אתם לא רוצים להפסיד

יש הורים שחולמים על חופשה בתאילנד.יש כאלה שחולמים על לילה של שינה רצופה.ויש הורים שחולמים על יום שבו לא יצטרכו להגיע לגן...
16/10/2025

יש הורים שחולמים על חופשה בתאילנד.
יש כאלה שחולמים על לילה של שינה רצופה.
ויש הורים שחולמים על יום שבו לא יצטרכו להגיע לגן להחליף קקי.

זה מה שאמר לי אתמול אבא אחד, בתסכול גדול.
בקשה שרוב האנשים יראו כהגיונית וברורה — אבל עבור לא מעט הורים, זו משאלת לב אמיתית.

הם מגיעים מיואשים, הילד כל כך חכם, מדבר יפה, מבין הכול, אז למה הוא עדיין עושה קקי בתחתונים?
הפרידה מהחיתול היא רק השלב הראשון. השלב המשמעותי באמת מגיע אחר כך, כשהילד צריך להתחיל לעשות את הצרכים בשירותים או בסיר.
ושם... מתחיל הבלאגן.

"למה הוא עושה את זה?" זו שאלת השאלות. כשההורים יבינו את ה'למה?', הם יוכלו לעלות על מסלול ההצלחה.
האתגר של "קקי בשירותים" הוא מהמורכבים והמעניינים ביותר.
יש דבר אחד גלוי וברור: מי שמחליט - זה הילד.
כל השאר סמוי, וצריך לגלות, להבין ולפענח.
ומה שבטוח - זה אתגר פתיר.
גם אם זה התחיל לפני חודשים, ואפילו יותר משנה.

ביום חמישי, 23.10.25 בשעה 20:30,
אגלה לכם את הסודות שמאחורי הקלעים, מה באמת עומד מאחורי ההתנהגות, ואיך אפשר סוף סוף להגשים את החלום של צרכים בשירותים.

"גמילה בהילוך שני" - הרצאה ללא עלות.
הדרך הרגישה, הסבלנית והמדויקת – לעשות את זה נכון.

מצפה לכם
קרן קרן
מדריכת הורים
יועצת שינה וגמילה מחיתולים

הורים יקרים, אני לא מאמינה שסוף סוף אני כותבת את זה מחר מחזירים אותם אלינו.🎗היום אציע לכם - איך לדבר עם הילדים על החזרת ...
12/10/2025

הורים יקרים,
אני לא מאמינה שסוף סוף אני כותבת את זה מחר מחזירים אותם אלינו.🎗
היום אציע לכם - איך לדבר עם הילדים על החזרת החטופים החיים והחללים.

הימים הקרובים יביאו איתם רגעים מורכבים, וגם הילדים שלנו חווים אותם בין אם ישמעו בעצמם ובין אם ירגישו את סערת הרגשות שלנו. ההתרגשות תהיה אמביוולנטית ומלאת דמעות מצד אחד תמונות החטופים החיים שהמראה שלהם עלול להיות קשוח, ומצד שני ארונות של חטופים חללים.

ילדים בכל גיל נחשפים למה שקורה בין אם ברשתות או שהם חשים את הרגשות שלנו. תבררו מה הם יודעים עוד לפני שתספרו אתם, תהיו אתם הראשונים לשאול - "אתם יודעים שמחזירים את החטופים?" ולהמשיך משם, עם מינימום פרטים נוספים, בעיקר רק להסביר את מה שהם כבר יודעים. כשאין לילדים מידע ברור, הם משלימים אותו לבד, מתוך העולם הדימיוני שלהם – וזה יכול להיות מפחיד עבורם יותר מהמציאות, ולהפוך אותם לחלק הרבה יותר דומיננטי בסיפור ממה שהם בפועל.
תזכרו אפשר להיות שמחים, עצובים וכועסים שקרה האסון - הכול בו זמנית, אלה החיים וכל הרגשות לגיטימיים.
דברו בשפה שלהם, בגובה העיניים שלהם ובהתאם לגילם.

אנחנו אמנם ניצמד לטלוויזיה ונצפה בתמונות דרך הדמעות בלופ, עבור הילדים חשוב שהיום ימשיך כרגיל - ארוחות ערב, שינה וכו'.

ולשאלות הקשות באמת על המתים שכל כך מעסיקים את הילדים - "לאן הולך מי שמת?"
אם לא הזכירו את החללים ונשארו עם מידע על חטופים החיים, אין צורך לפרט מעבר (בעיקר לקטנים יותר מתחת לגיל 5). ואם כן שאלו, תגידו שמי שמת לא חוזר יותר. אל תספרו שהוא עלה לשמיים או שנמצא מתחת לאדמה, וחלילה לא לומר שהלך לישון. אם הילד מתעקש להבין לאן הם הלכו תגידו לארץ המתים ואתם לא יודעים איפה זה או איך זה שם.

לסיים את השיחה בשאלות: מה אתה חושב? איך אתה מרגיש? כדי להשאיר מקום לשיח רגשי ומחשבות נוספות או שאלות שיעלו להם. כדי שידעו שאין נושא שאי אפשר לשאול אותנו עליו.

אצלי כל שיח בנושא פותח את ברזי העיניים והדמעות זולגות מעצמן. זה בסדר, זה מראה שאני מספיק סומכת עליהם שהם יכולים להתמודד עם אמא שמחה ועצובה, ולא כל כך מושלמת, וזה יאפשר גם להם גם לבכות ולהיות עצובים. להסביר שאני שמחה בשביל מי שיחזור חי ועצובה בשביל מי שלא יחזור בחיים ובשביל המשפחות שלהם.

ובסוף חיבוק חזק וטוב – חיבוק מלא בביטחון ועוצמה שידעו שאתם איתם, לשמור עליהם פיזית ורגשית.

ואני פה בשבילכם ❤️💔,
אם יש עוד שאלות או חששות
אפשר לרשום אותן בתגובות או לשלוח לי לפרטי ואענה בשמחה.

אמן יהיו אלה הימים האחרונים שנייחל להחזרת כל החטופים שלנו לביתם
החיילים למשפחותיהם
ונוכל להתחיל בשיקום של העם העוצמתי והנהדר הזה

קרן קרן
מדריכת הורים
יועצת שינה וגמילה

מצורפים חוזרים של מרכזי החוסן לפי גילאים: מותאמים לילדי הגן, ילדי היסודי ונערי התיכון

הם הורידו את החיתול לפני כמה חודשים והילד לא זרם אז החזירו.לפני כמה שבועות הילד ביקש לעשות בשירותים, ראה את החבר שלו, הצ...
09/10/2025

הם הורידו את החיתול לפני כמה חודשים והילד לא זרם אז החזירו.
לפני כמה שבועות הילד ביקש לעשות בשירותים, ראה את החבר שלו, הצליח והתלהב מעצמו.
הבקשה חזרה על עצמה עוד כמה פעמים, אז החליטו להוריד את החיתול.
ואז הוא לא הסכים, הוא התנגד ודרש את החיתול בחזרה.
אבל הם הסתכלו על הילדון החמוד, חיבקו אותו, עודדו אותו, סיפרו כמה שהוא גדול ויכול, כמה שהם סומכים עליו שיצליח – ולא החזירו את החיתול.
היו יומיים קשוחים, והם המשיכו לסמוך ולעודד ולעודד עידוד ועוד עידוד
והילד נגמל, הוא יוזם בעצמו הליכה לשירותים ומשאיר שם את הצרכים שלו.
לפעמים עלינו, כהורים, להסתכל על התמונה הרחבה יותר, לא רק על מה שהילד רוצה, אלא על מה שהוא צריך. והילד החמוד הזה היה צריך הכוונה נכונה, עידוד וחיזוק בהתמודדות שלו.

אם גם אתם הלכתם לאיבוד בתוך הגמילה,
אם התחלתם ולא זורם כמו שצריך – דברו איתי

💛בין הדמעות התחלתי לספור את הדקות עד שכולם יוחזרו הביתה
סופ"ש מלא בדמעות טובות סוף-סוף

שלכם
קרן קרן
מדריכת הורים
יועצת שינה וגמילה

הורים שליוויתי שמעו אותי אומרת שסליחה היא מילה קדושה בעיני."תבקש יפה סליחה"נשמע נכון, חינוכי, אבל מה קורה בפועל?הילד בדר...
25/09/2025

הורים שליוויתי שמעו אותי אומרת שסליחה היא מילה קדושה בעיני.

"תבקש יפה סליחה"
נשמע נכון, חינוכי, אבל מה קורה בפועל?
הילד בדרך כלל מבקש סליחה כדי לסגור עניין: לחזור למשחק, להפסיק את הכעס שלנו, או פשוט לרצות.
האם זו סליחה אמיתית? כזאת עם כוונה? לא תמיד.
סליחה אמיתית היא לא מילה – היא תהליך.
לעצור, לחשוב על מה שעשיתי, להבין מה הצד השני הרגיש, ולבחור לא לחזור על הטעות.
זה שיעור באמפטיה ואחריות, לא רק מילה יפה.

אז במקום לדרוש מהילד לבקש סליחה, נסו לשאול:
מה גרם לך לעשות את זה?
איך החבר הרגיש?
מה אפשר לעשות אחרת בפעם הבאה?
כשאנחנו מגדלים ילד שמבין את האחריות שלו כלפי אחרים, כשהוא מבין אמפטיה מהי - תסמכו עליו שהוא יבקש סליחה כשירגיש שזה מה שנכון לו, ואם לא עדיף שלא (בעיני לפחות...)

ופה נכנסת הדוגמה האישית שלנו.
כהורים, כשאנחנו אומרים סליחה, אנחנו מראים לילד שסליחה איננה חולשה, להיפך, היא גדולה.
זו לקיחת אחריות, כבוד הדדי, ובנייה של קשר אמיתי.
הסליחה שלנו פותחת פתח לשיח רגשי: על מה שגרם לנו לכעוס, על מה שגרם לנו להתחרט, ועל המקום שבו כולנו, גם הורים, אנשים עם רגשות ויכולים לטעות.

זה הרגע לזכור שלסליחה יש שני צדדים: זה שמבקש וזה שמחליט אם לסלוח.
קרה לכם שביקשתם סליחה אמיתית מכל הלב, ולא סלחו לכם? זה מעליב מאוד.
אבל גם בסדר, כי לצד השני יש זכות שלא לסלוח או לא מיד.
אם אני יודעת שהסליחה שלי כנה, ממקום נקי, זה כבר מספיק. עכשיו זה בידי הצד השני, אני את שלי עשיתי הכי טוב שאני יכולה.
וכשאנחנו בצד שמתבקש לסלוח, כדאי שנזכור כמה אומץ וכוונה היתה למבקש הסליחה, אולי נכון שנושיט יד, נחבק, נסלח – זה תמיד עושה נעים יותר מסביב.

ולבסוף , הסליחה הכי חשובה: הסליחה לעצמנו.
על הימים שפחות הצלחנו, על חוסר הסבלנות בלילה בלי שינה, על הסיפור לפני השינה כשדילגנו על עמודים, על ארוחת הפיצה במקום לבשל ועל היום שלא שמנו לב שבן/בת הזוג שלנו חזרו מבואסים מהעבודה ולא עצרנו לשאול לשלומם.
כולנו טועים, כולנו אנושיים.
מחר יום חדש – דף לבן להתחיל בו מחדש.

שתהיה לכולנו שנה טובה
שנה של חוויות והתרגשויות ודמעות של אושר
שנה שישיבו לביתם את כל החטופים
והחיילים יהיו משועממים

שלכם קרן קרן
מדריכת הורים
יועצת שינה וגמילה מחיתולים

כולם מחלקים מתנות בראש השנה, תנו גם לעצמכם מתנות, תאמינו לי - אני יודעת שמגיע לכם!אז בלי חשבונות נפש, רגשות אשמה אלה לא ...
18/09/2025

כולם מחלקים מתנות בראש השנה, תנו גם לעצמכם מתנות, תאמינו לי - אני יודעת שמגיע לכם!
אז בלי חשבונות נפש, רגשות אשמה אלה לא מתנות...
חישבו איזו מתנה תעניקו לעצמכם, שתעלה חיוך?
אל תחשבו על מתנות גדולות, אלא דווקא על הקטנות, אלה של היומיום.

מתנה ראשונה: תבחרו מתנה אחת לעצמכם, כזאת שתטעין אתכם באנרגיה חדשה וטובה.
דוגמאות קטנות: להחליט שמהיום כל בוקר מתחיל בכוס קפה רגוע, לבחור לעצמי תחביב חדש או לחדש אחד ישן, להגיד לעצמי מילה טובה בסוף כל יום.

מתנה שניה: לזוגיות שלכם. זוגיות היא כמו נר, אם משאירים אותו לבד הוא נכבה או שורף את סביבתו. תבחרו מתנה שתתן מקום לכל אחד ואחת בזוגיות, שתביע את ההדדיות ואת האנרגיה שהיא מטעינה אתכם.
ושוב מספיקות פעולות קטנות שמזכירות: בוקר מתחיל בנשיקה, פעם בשבוע/ חודש יוצאים לקפה ביחד או סיבוב הליכה ביחד.

המתנה לעצמי ולזוגיות היא המתנה שמעניקה לי את הכוחות להורות.
ההורות היא צרכן אנרגיה חסר גבולות, כשאני מטעינה את עצמי, אני בהפוך-על-הפוך מפנה יותר מקום להורות, ועל הדרך מראה לילדים שלי שאפשר גם וגם, גם להיות אמא טובה, גם להיות בת זוג אוהבת, וגם לתת מקום לעצמי. ערכים שיזכרו אותם כשיגדלו.

אז כמו שהבנתם, המתנה שלישית להורה שאתם. להחליט שמהיום אני לא לא הורה מושלם, אני הורה שלם. מהיום אני מקשיבה יותר, נוכחת יותר, מאירה יותר את החוזקות, מחפשת את הכוחות והלמידות שההורות מעניקה לי.
דוגמאות קטנות: לשבת 10 דקות ביום למשחק משותף בלי מסכים, להגיד לילד בסוף היום "נהנתי/ אהבתי בך ש…", "למדתי ממך היום ש..." או לתת לו אחריות קטנה בבית שתגרום לו להרגיש שייך ומשמעותי.

אז השנה, במקום להציב רשימה ארוכה של מטרות, אולי פשוט נבחר צעד אחד קטן בכל מעגל – לעצמנו, לזוגיות, ולהורות – ונצעד בו בעקביות.
כי שינוי גדול מתחיל מהדברים הקטנים, ושייכות נבנית רגע אחר רגע.

אז מה המתנה הקטנה שאתם מעניקים לעצמכם?
שתפו אותנו ונעניק רעיונות אחד לשני

אמן ונקבל את המתנה הגדולה מכולן
שיחזירו אלינו את החטופים שלנו ואת החיילים שלנו
וההותר לפירסום היחיד יהיה – נגמרה המלחמה!

חג שמח, מלא אור, חום ומשמעות
שלכם
קרן קרן
מדריכת הורים
יועצת שינה וגמילה מחיתולים

בילוי בשניים!אחת המתנות שאתם יכולים לתת לעצמכם ולילדים שלכם הוא בילוי בשניים - 1 על 1.ככה נולדה אחת המסורות שלנו בבית לפ...
11/09/2025

בילוי בשניים!

אחת המתנות שאתם יכולים לתת לעצמכם ולילדים שלכם הוא בילוי בשניים - 1 על 1.

ככה נולדה אחת המסורות שלנו בבית לפני שהבנים מתגייסים, אני נוסעת עם הבן שלי לטיול ובעלי נוסע איתו לטיול. כך קרה עם השניים הגדולים, וממש אתמול חזרתי מהטיול עם גיא, הבן הצעיר שלי.

למה?
כי רוב חיי המשפחה מתנהלים בקבוצה: ארוחות, חופשות, שיגרות. כשמטיילים עם ילד אחד נפתח חלון חדש.

למה?
כי בלי חלוקת קשב לאחים ואחרים, יכולה להתפתח שיחה אמיתית על נושאים שביומיום נדחקים כמו מחשבות, פחדים, חלומות, תוכניות לעתיד.

למה?
כי ככה הילד זוכה לראות את ההורה לא רק בתפקיד "מנהל המשפחה", אלא כאדם שמקשיב, מתעניין, נוכח (או במקרה שלי עם חוש כיוון נוראי, שצריך לנווט אותו).

למה?
כי הילד מרגיש שהוא מספיק חשוב כדי לקבל זמן רק שלו, בוסט נהדר לדימוי העצמי ולתחושת השייכות שלו.

למה?
כי הטיולים האלה הופכים לזיכרונות שנטמעים עמוק.

מה חשוב?
לא צריך לעשות משהו גדול, עצם הבחירה לעצור את השגרה ולבלות יחד היא מה שחשוב, לא כל רגע צריך להיות עוצמתי ומיוחד, הסה"כ הוא המשמעותי האמירה: כמה שאני אוהבת אותך ונהנית לבלות איתך.

מה עושים?
עם ילדים צעירים, מספיק יום אחד או אפילו אחה"צ מיוחד ואחר ממה שעושים תמיד.

ואני עם בקשה נוספת, גיא רק תחזור הביתה כל שישי מהצבא ותשמור על עצמך, בלי להיות גיבור, תשאר רק גיבור של אמא.

הלוואי ויבוא השלום, וכל החטופים והחיילים יחזרו לביתם.

שלכם
קרן קרן
מדריכת הורים,
יועצת שינה וגמילה מחיתולים.
ואמא של גיא

התחילה שנה חדשה, והלב מתמלא בהתרגשות.גן חדש או מתחדש אחרי החופש, חברים חדשים או מרוגשים אחרי שלא נפגשנו - כל זה חדש, מסק...
04/09/2025

התחילה שנה חדשה, והלב מתמלא בהתרגשות.

גן חדש או מתחדש אחרי החופש, חברים חדשים או מרוגשים אחרי שלא נפגשנו - כל זה חדש, מסקרן… וגם קצת מציף.
וכמו בכל שינוי גדול - לפעמים יחד עם ההתרגשות מגיעות גם רגרסיות. רגרסיה שמחזירה לאזור הבטוח, עצירה, התבוננות וחישוב מסלול מחדש.
פתאום שוב קשה להירדם, מתעוררים באמצע הלילה, חוזרים לבקש לישון עם אמא ואבא, מחפשים יותר תשומת לב או מגיבים בבכי והתפרצויות.

תזכרו זה ממש לא "כישלון" ולא "נסיגה". זה ילד קטן שמחפש ביטחון. כשעולמו מתרחב, הוא צריך לדעת שיש לו עוגן יציב בבית.

אז מה אנחנו יכולים לעשות כהורים?
מנרמלים – להגיד שזה טבעי להתרגש וגם להתבלבל, גם אנחנו לפני עבודה חדשה מתרגשים.
מעודדים – לשים לב למאמץ, לא רק לתוצאה: "ראיתי שניסית להירדם לבד, זה היה אמיץ מצידך."
מבלים ביחד – סיפור לפני השינה, חיבוק ארוך של בוקר, שיחה קצרה לפני כיבוי אורות.
ובעיקר – להיות סבלניים ואמפטיים ועוד קצת סבלניים ואפטיים ועוד ועוד ועוד...

ולא שוכחים לזכור שגם אנחנו, ההורים, פה...
גם לנו מותר להיות עייפים, מתוסכלים או לחפש עוד רגע נשימה.
עידוד זה לא רק לילדים, זה גם לנו. להיזכר במאמצים שאנחנו עושים, לראות את מה שכן הצליח היום, לתת לעצמנו מילה טובה, חיבוק, או אפילו רגע שקט עם קפה.
כי כשאנחנו מעודדים את עצמנו, יש לנו יותר כוחות לעודד את הילדים - ודרך אגב זה נכון תמיד לא רק ברגעים מאתגרים.

הלוואי ותבוא עלינו שנה טובה יותר עם החיילים והחטופים בבית 🎗

שלכם 💜
קרן קרן
מדריכת הורים
יועצת שינה וגמילה מחיתולים

ראשון בספטמבר כבר מעבר לפינה, עם לא מעט התרגשות וחששות: איך תהיה הפרידה? איך תהיה הקליטה בגן? איך יהיה הצוות? והחברים? ו...
28/08/2025

ראשון בספטמבר כבר מעבר לפינה, עם לא מעט התרגשות וחששות: איך תהיה הפרידה? איך תהיה הקליטה בגן? איך יהיה הצוות? והחברים? ובכלל...
זה לא יהיה אותו הדבר בכל מקרה, גם הילד חוזר לאותו הגן ולאותו הצוות, הוא לא חוזר אותו הילד, הוא חוזר ילד גדול ומבין – ילד שצמח בחופש.

מה עושים?
🙂רגע לפני, שימו לב כמה אתם מדברים עם הילד על מה שהולך לקרות, האם אתם לא מבהילים אותו בגלל שאתם מכינים יותר מדי? האם אתם מעבירים לילד את ההתרגשות והחשש שלכם? תשתפו שביום שני ילך לגן, תספרו עליו קצת ותשאלו: "אתה רוצה לשאול משהו? על מה אתה חושב?" תנו לילד להוביל את השיח ותהיו שם במקום מרגיע וסומך.

🙂אם הילד אומר שהוא פוחד או לא רוצה – אל תגידו שאין לו סיבה לחשוש, "אתה מתרגש, זה טבעי. גם כשאני התחלתי עבודה חדשה התרגשתי." המסר שעובר: הרגש שלך מובן, ואני סומכת עליך שתדע להסתדר. זה נותן לילד כוח ולא מבטל אותו. תשאלו: "מה יכול לעזור לך לפחד פחות?"

🙂אחד הדברים המאתגרים הן הפרידות בבוקר. מצד אחד היא חשובה ומאפשרת את המעבר בין הבית לגן. ומצד שני אם הן נמשכות כמו מסטיק הן עלולות להגבר את החשש, אם אמא לא הולכת כנראה שיש סיבה... עדיף לקבוע טקס ברור: חיבוק, נשיקה, משפט של ביטחון ("תהנה, אני מחכה לך בצהריים"), ולהיפרד. טקס חוזר נותן ביטחון גם לכם וגם לילד. הרבה הורים נשארים למשחק אחד בגן, זה נהדר – ובהחלט עושה מעבר חלק יותר, אבל שימו לב לילד הספציפי שלכם, האם זה מחזק אותו או דווקא מחליש אותו ופרידה קצרה יותר היתה עוזרת לו יותר.

🙂חיבוקים חיבוקים חיבוקים – נכנסתם לגן חבקו את הצוות, חייכו את הגננת! מומלץ אפילו כשהילד בידיים שלכם, שיראה את החיבוק. החיבוק הזה כל כך משמעותי לכולם:
הצוות ירגיש בטוח, שסומכים עליו, גננת שמקבלת יחס מעודד מההורים תעביר את התחושה הזאת לילד וגם הוא יזכה באקסטרה חיבוקים. והילד ירגיש שההורים סומכים על הגננת, אז גם הוא יכול לסמוך עליה. שיתוף פעולה עם הצוות הוא מתנה גדולה לכולכם הוא חלק מהביטחון שאתם משאירים את האוצר שלכם במקום שאפשר לסמוך עליו.

🙂בסופו של דבר – הילדים לומדים מאיתנו. כשאנחנו רגועים, סומכים, משדרים אמון – הם מרגישים את זה בגוף.

מאחלת שתהיה התחלה קלה, רגועה ומלאת סקרנות
שנה נהדרת שתביא איתה בשורות טובות
ואמן אמן אמן שיוחזרו כל החטופים לביתם ויבואו ימים רגועים ושלווים יותר

קרן קרן
מדריכת הורים
יועצת שינה וגמילה מחיתולים

😉בתמונה היום הראשון בכיתה א' של גיא הצעיר שלי (שחגג לאחרונה 19!), תיק שנבחר לפי גודל הכדור שנכנס אליו.

Address

Hasolelim
17906

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when קרן קרן - מדריכת הורים ויועצת שינה וגמילה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram

קרן קרן - מדריכת הורים ויועצת שינה

הצטרפו אלי לחולל שינוי שיביא ליצירת עולם טוב יותר, עולם של אנשים אמפטיים, מכילים, קשובים, תומכים ומעודדים.

נעים להכיר, שמי קרן קרן (כן זה גם שם המשפחה שלי...) ואני מדריכת הורים מוסמכת בוגרת מכון אדלר ויועצת שינה לתינוקות וילדים צעירים. אבל לפני הכל אני בת זוג לאלדד ואמא לטל, דורון וגיא, שלושה מתבגרים שבזכותם למדתי את תחום הנחיית ההורים.

אנחנו לומדים הרבה שנים לפיתוח הקריירה שלנו, אבל הקריירה החשובה שלנו - ההורות, אותה לא מלמדים... גם אני חשבתי פעם שהאינטואיציה מספיקה, אבל אז התחילו שאלות והשאלות הביאו אותי להבין שאני לא יודעת מספיק. וגם הבנתי שאת האינטואיציה אפשר להפוך למודעת.

בסדנאות ובשיחות עם ההורים אני מבקשת לעורר בהם שאלות על הדרך בה בחרו, לעורר בהם מודעות, כי אני מאמינה שלכל הורה הדרך המתאימה לו ועליו לבחור בה. הורים הם מנהיגים, ובתוקף אחריותם יש להם את האחריות לחינוך הילדים, להעברת מסרים והצבת גבולות ברורים כקרקע טובה להתפתחותו הייחודית של כל ילד.