https://www.facebook.com/102051382022510/

בית מלאכה לשקט - אימון מיינדפולנס, דן 6, Herzliya (2025)

18/11/2024

💜 מוזמנים 💜

20/08/2023

ספורט זה לא מדיטציה.

אני יודעת שהרבה אנשים נוהגים להחשיב פעילות גופנית כמדיטציה, והאמת שיש קשר מסויים אבל זה לא בדיוק ולמה?
בספורט יש הרמוניה בין הגוף לתודעה.
התודעה שלנו לא אחוזה במשהו ספציפי חיצוני (מחשבות, רגשות או סיטואציה שמחייבת תגובה) ומתקיימת התרווחות של התודעה ופחות תקיעות וכיווץ. אנחנו לגמרי מעורבבים עם החוויה ויש לזה תחושת רווחה אדירה , רגיעה ותחושת שלמות (כך גם כשאנחנו עושים אמנות או מנגנים למשל גם שם יש מקום ואויר לתודעה לעוף ולא להתכווץ מול משהו)
אבל..במדיטציה מעבר למצב הזה של להיות לא אחוזים ותגובתיים לגורמים חיצוניים או פנימיים והראש שלנו בזרימה ולא נתקע על דברים, מתקיים גם מצב של היכרות וטיפוח של מצבי התודעה שלנו.
אנחנו רוצים להגיע למצבי תודעה מיטיבים שיחזיקו ולא רק להרגיש טוב לשעה שעתיים
ללמוד לחזור למקום היציב בנו בלי שום תלות בפעולות חיצוניות.

אז ספורט זה נהדר ותורם רבות לטיפוח התודעה אבל הוא לא מחליף את המדיטציה.

21/07/2023

מכירים פחד? אין אף אדם שלא חווה את התחושה הלא נעימה הזאת.
פחד יכול להיות במחשבה - בד"כ מחשבות על העתיד (אפילו כמה דק קדימה).
התחושה הופכת ללא נעימה גם בגוף הפיזי.
בעיקר של כיווץ או אנרגיה כלואה.
אבל מה שלדעתי הכי לא נעים בתחושת הפחד הוא הכיווץ המנטלי,
כשאנחנו פוחדים כל ההוויה שלנו מתכווצת והפחד הופך לשחקן המרכזי.
והתחושה של תודעה רחבה וחופשיה מצטמקת - תחושה מאוד מגבילה וקלסטרופובית.

אז למיינדפולנס יש כמה דרכים להתמודד (חייבת להודות שלא תמיד הוא מספיק עוצמתי להתמודד לבד עם פחדים קשים)
לפני הכל יש לנו נטיה למהר לגרש פחד או לא לשים לב שהוא שם בכלל, מרוב שאנחנו ממהרים למסך אותו מאיתנו, ההתנגדות מביאה יותר כוח לפחד ותשומת הלב אל הפחד חשובה כדי ללמוד להתמודד איתו.

דרך אחת היא לגלות איפה הפחד נמצא, ממש בגוף שלנו, בד"כ נרגיש אותו בציר המרכזי של הגוף(ראש,גרון,חזה,בטן) מין אנרגיה כלואה שמחפשת לזרום ולא מצליחה .
אז לעשות לו מקום/מרווח. לתת לו להיות שם ולהיות אפילו בקירבה עם התחושות האלה בגוף מתוך סקרנות.

דרך נוספת היא לחפש בתוך התחושות הלא נעימות מקומות בהם אין פחד (ממש בגוף) או לחפש "חורים" בתחושת הפחד. זה מרווח קצת את החניקה של הפחד עלינו ומתחיל שיחרור.

דבר שלישי שניתן לעשות הוא לתרגל פחד בצורה יזומה. ממש להביא כמה דק של מחשבה על מקום שפוחד אצלנו. ככל שאנחנו מקרבים אלינו משהו ומתרגלים אותו מתחילה הסתגלות מסויימת. הוא הופך פחות מאיים.

ואחרון חביב והוא השנוא עלי במיוחד..הפחד מהפחד
אבל עליו נדבר בפעם הבאה

שתהיה לכולנו שבת שלום

09/05/2023

איך המדיטציה היא העוגן שלי בזמנים סוערים? בשבועות האחרונים אני בלופים של חרדות. חרדות מפחידות שאוכלות כל חלקה טובה בגוף נפש שלי.

זאת לא הפעם הראשונה שתופסת אותי חרדה כזאת עוצמתית,

אבל זאת הפעם הראשונה
שאני עוברת את זה כשיש לי את המדיטציה לצידי.

אז המדיטציה היא העוגן שלי בזמנים הסוערים האלה!

כשהנפש טובעת בים של שדים
המדיטציה מגיעה
ומוציאה לקחת אויר...

היא נותנת לנוח,
לנשום רגע..

ומתוך ההפוגה,
מתחיל הריפוי.

התרגול הכי אפקטיבי לי במצב הזה היה
תרגול של let go
תרגול שמלמד ששומדבר לא אמור להיות אחרת ממה שקורה.

התמסרות טוטלית למציאות,
להווה,
עם המון חמלה וקבלה.

תרגול שמרכך את ההתנגדות מרפא את הלב.

לפעמים מתוך ההרפיה מגיעות תובנות
לפעמים מגיע קצת שקט ואיזון.

אני כ"כ שמחה שיש לי את הכלי הזה,
שבלעדיו התקופה הנוכחית היתה נראית הרבה יותר כאוטית ומפחידה.

--,

בכל יום רביעי בשעה 19:30 נפגשת קבוצה קטנה בהרצליה לתרגל יחד,
לרפא את הלב, לנשום...

מעניין?

יש כאן למטה כפתור ווטסאפ ידידותי(:

שלחו לי הודעה עכשיו
ואשמח לספר עוד...

מירב גרינברג ♡ בית מלאכה לשקט

28/04/2023

*סטיבן פולדר/ערות בחי היום יום*

22/04/2023

✨️מה עדיף אמריקאי או צרפתי?✨️

אתחיל עם וידוי מביך עלי, יש לי קצת אובססיה לסרטי קריסמס🙈
ראיתי בנטפליקס כבר את כל הקומדיות הרומנטיות שמתרחשות בעיירה קטנה וגם תמיד זה על זוג שנפגש ואחד מהם לא אוהב את חג המולד השני מלמד אותו כמה זה קסום...וכולם מאושרים שם וכולם מסתדר להם הכל בקיצור...הבנתם.
אז מעבר לזה שזה קצת שיטחי מצידי לראות כאלה (באובססיביות )הבעיה האמיתית בסיפור הזה היא שזאת באמת הציפיה שלי מהחיים שלי - שיראו כמו סרט כזה רק במקום עיירה זה בהרצליה..4ני תמיד רוצה שהכל יהיה די צפוי מראש ולטובה ולא לכל התרחשות בסרט שלי אני מוכנה להסכים ומנסה לחתוך אותה בעריכה.
אבל,, לפעמים אני רואה סרט צרפתי, ושם זה סיפור אחר לגמרי, שם לא בטוח שכלום מסתדר...וגם כשלא מסתדר הם לא כזה מתרגשים כי הם די ישרו קו עם המציאות הצרפתים.. שם יש את כל מנעד הרגשות החויות מאושר וצחוק ועד גועל וחרדה וטירוף וחמלה ועצב ומתים ובוגדים וחולים.. והכל שם מעורבב. לא מציגים מציאות מתקתקה אמריקאית...שם הכל ב-פנים.
אז אחרי הצרפתי אני מרגישה הכל..ויש בד"כ גם אסימונים שנופלים ..יצאתי עם דברים .
ואולי לחוות את המציאות על כל גווניה זה עדיף?

11/04/2023

אושו נותן טכניקה להתמודדות עם הקושי הקיומי:

"אנחנו מנסים להימנע מהמצוקות שלנו. אם אתה מרגיש אומלל, אתה מדליק את הרדיו או הטלוויזיה ואתה מעסיק את עצמך בכדי לשכוח את האומללות.

אתה מתחיל לקרוא את העיתון כדי שתוכל לשכוח את הסבל שלך, או שאתה הולך לקולנוע, או שאתה הולך לאישה שלך או שאת הולכת לאיש שלך.

אתה הולך למועדון, אתה הולך לקניות בשוק, רק איכשהו לשמור על עצמך מפני עצמך, כך שלא תיאלץ לראות את הפצע, כך שלא תיאלץ להרגיש כמה זה כואב בפנים.

אנשים ממשיכים להתחמק. מה הם יודעים על סבל? איך הם יכולים להכיל את האומללות של הקיום כולו? ראשית, אתה צריך להתחיל עם עצמך. אם אתה מרגיש אומלל, תן לזה להיות המדיטציה שלך.

שב בשקט, סגור את הדלתות. תחילה חוש את האומללות בעוצמה רבה ככל האפשר. תן לעצמך להרגיש את הפגיעה.

למשל מישהו העליב אותך. עכשיו, הדרך הנפוצה ביותר בשביל למנוע את הפגיעה היא ללכת ולהעליב אותו בחזרה, כך שאתה עסוק באדם השני. זה לא מדיטציה.

אם מישהו העליב אותך, הכר תודה לו שהוא נתן לך הזדמנות להרגיש פצע עמוק. הוא פתח בך פצע. הפצע עשוי היה להיווצר על ידי רבים לפניו, עלבונות רבים וסבל רב שצברת במשך כל החיים שלך; הוא לא יכול להיות הגורם לכל הסבל, אבל הוא הפעיל תהליך.

רק לסגור את החדר שלך, לשבת בשקט, ללא כעס על האדם, אבל עם מודעות מוחלטת לתחושה הנובעת ממך - ההרגשה של הפגיעה, כי נדחית, כי נעלבת. ואז תופתע לגלות, שלא רק האיש הזה שם: כל הגברים וכל הנשים וכל האנשים שעליבו אותך אי פעם יתחילו להופיע בזיכרון.

תתחיל לא רק לזכור אותם, תתחיל לחיות מחדש אותם ואת עלבונם. תן לעצמך להרגיש את הכאב, ועוד להרגיש את הכאב, לא להימנע ממנו.

הדבר הראשון שיש לעשות הוא לסגור את הדלתות ולהפסיק כל סוג של עיסוק - לא להסתכל בטלוויזיה, לא להאזין לרדיו, לא לקרוא ספר. עצור את כל העיסוקים, כי גם אלו הם סמים עדינים.

רק שתוק, תהיה לגמרי לבד. אפילו לא להתפלל, כי זה שוב סם, אתה הופך להיות עסוק בתפילה, אתה מתחיל לדבר עם אלוהים, אתה מתחיל להתפלל, אתה בורח מעצמך.

פשוט להיות עם עצמך. וכל הכאב וכל הסבל תן להם שיעלו, תן להם להיות. ראשית עליך לחוות אותם בעוצמתם הכוללת. זה יהיה קשה, זה יהיה קורע לב.

אתה יכול להתחיל לבכות כמו ילד, אתה יכול להתחיל להתגלגל על הקרקע בכאב עמוק, הגוף שלך יכול לרעוד. אתה עשוי פתאום להיות מודע לכך שהכאב הוא לא רק בלב, זה בכל הגוף - זה כואב כל כך, זה כואב בכל הגוף, כל הגוף שלך הפך לכאב.

אם אתה יכול לחוות את זה - זה יהיה תהליך בעל חשיבות עצומה - ואז תתחיל לספוג את הכאב. אל תזרוק אותו החוצה. זוהי אנרגיה כה יקרת ערך, אל תזרוק אותה.

ספוג אותה, שתה אותה, קבל אותה, קבל בברכה, תרגיש אסיר תודה על כך. ואמור לעצמך, "הפעם אני לא הולך למנוע את זה, הפעם אני לא הולך לדחות את זה, הפעם אני לא הולך לזרוק את זה. הפעם אני שותה את הכאב ומקבל אותו כמו אורח רצוי, הפעם אני אעכל את זה ".

זה עלול לקחת כמה ימים עד שתוכל לעכל את זה לחלוטין, אבל ביום שזה קורה, מסע חדש החל בחייך, אתה נע לעבר סוג חדש של חיים - כי מיד, ברגע שאתה מקבל את הכאב בלי שום דחייה בשום מקום, האנרגיה והתחושה שלו משתנים.

זה כבר לא כאב. למעשה אתה תהיה פשוט מופתע, אתה לא יכול להאמין, זה כל כך מדהים. יהיה לך קשה להאמין שהסבל יכול להפוך לאקסטזה, שהכאב יכול להפוך לשמחה."

אושו
תרגום:rasila deva

09/04/2023

מכירים את הציורים האלה של נקודה וקו עד שנוצר ציור נכון?
אז איך זה מתקשר למיינדפולנס?
כשאנחנו חווים תחושה מסויימת נניח "עצב" אנחנו נוטים לחבר "נקודות" מתוך החוויה שלנו עד שנוצרת לנו חוויה מוצקה וברורה. ממש כמו בציורי הילדים האלה שמתוך המון נקודות נוצר ציור ברור.
אם אני אתחיל לשים לב לרגעים עדינים ומדויקים בתוך חווית העצב שלי כנראה שאתחיל לראות גם רגעים פחות עצובים או סתם רגעים...ושוב רגעים עצב ואז אולי שלווה תכנס,
בחויה שלנו אנחנו מחפשים למצק את החויה שלנו למשהו ברור ואחיד ובכך מפספסים את החויה במלואה.
תשומת לב מדוייקת ועדינה לשינוי שבחויה שלנו ולחוסר המוצקות שלה מאפשרת חופש ורגיעה. (להסתכל על הנקודות בלבד בלי ההכרח לחבר לתמונה ברורה)

נסו לתרגל:
קחו חויה לא משנה אם נעימה או לא נעימה ותתבוננו בה רגע אחרי רגע
תפרקו את החוויה לרגעים קטנים
האם כל הזמן התחושות זהות בחוויה?
האם צורת ההסתכלות הזאת מכניסה אויר ושחרור?
שתפו אותי🩷

04/04/2023

על הקשר בין הטיה שלילית (Negativity bias) למדיטציה

מיינדפולנס הוא מצב בו התודעה שלנו נמצאת ביציבות ובתשומת לב לרגע הנוכחי ולמה שהוא מביא איתו. במדיטציית מיינדפולנס תשומת הלב מתרחשת באופן שאינו "מפלה" או לחילופין "מעדיף" אף חוויה על פני חוויה אחרת, כלומר ישנה התבוננות סקרנית בחוויות שעולות, ללא ניסיון להימנע או להשתקע בהן.

כאן אולי ננסה להתמקד דווקא במצב הזה בו התודעה כן "מעדיפה" מחשבות/ רגשות/ זיכרונות מסוימים. מהי לרוב הנטייה של התודעה בחיי היום-יום שלנו? והאם ניתן לשנות זאת?
המחקר שלפניכם בחן נטייה ייחודית של התודעה, שנקראת הטיה שלילית, כדי להבין האם מדיטציית מיינדפולנס יכולה לסייע ולהקל עלינו במידה מסוימת גם מול נטייה זו.

אם תנסו להיזכר, בוודאי הייתה סיטואציה כלשהי בה שמתם את מלוא לבכם ומאמציכם במשימה כלשהי ואכן, קיבלתם בעקבות כך פידבקים מדהימים מהמשפחה/חברים/ קולגות/ זרים.
ואולי, בין המוני הפידבקים המדהימים, היה איזה פידבק אחד, קטן, שלילי. רק אחד. אולי אפילו מאדם שאינכם מכירים. תוכלו להגיד איזה מהפידבקים קיבל משקל רב יותר- החיוביים או השלילי?

זאת בדיוק ההטיה השלילית, שמתייחסת לנטייה שלנו לשים לב, ללמוד ולזכור יותר את המידע השלילי שמגיע אלינו מאשר החיובי. כך, לפעמים אפילו מבלי לשים לב, אנחנו נוטים להתייחס יותר לחדשות שליליות, לזכור יותר אירועים שליליים ולפני שאנחנו הולכים לישון, להתמקד בדבר האחד שלא היה נעים היום ולא בדברים הטובים. להטיה השלילית יש מרכיב מסוים בעל מקור אבולוציוני (כך אנחנו יכולים להיות מוכנים לכל התרחשות ולשמור על עצמנו מפני איומים)

במחקר שבחן את הקשר בין הטיה שלילית למדיטציית מיינדפולנס, גייסו משתתפים שעברו לצורך המחקר קורס מיינדפולנס ותרגלו מדיטציה ומשתתפים נוספים לקבוצת ביקורת. קבוצת תרגול מדיטציית המיינדפולנס קיבלה הנחייה לעגן את תשומת ליבה בנשימה, ובמידה ועולים רגשות או מחשבות שונים, להתבונן בהם ולתת להם לחלוף, מבלי לשקוע לתוכם.

לעומתה, קבוצת הביקורת קיבלה הנחייה לתת לתודעה לשוטט במחשבות ללא עוגן וללא ניסיון להתמקד בדבר מסוים. פשוט לחשוב על כל דבר שהתודעה מכוונת אותם לחשוב...

המחקר (ומחקרים רבים נוספים שעסקו בנושא) מצא שבקבוצת מדיטציית המיינדפולנס המשתתפים הציגו פחות הטיות שליליות ואף דיווחו על תחושת אופטימיות רבה יותר והתמקדות רבה יותר במידע חיובי מאשר משתתפי קבוצת הביקורת.

אז אולי אפשר לנסות בתור התחלה להתבונן ולגלות לאילו חוויות אנחנו מייחסים יותר חשיבות בחיינו כרגע, אילו חוויות מקבלות יותר משקל... לאחר מכן נוכל בעזרת התרגול ליצור איזון ויציבות בתוכינו אל מול מה שעולה .

בכל יום רביעי ב-19:30
נפגשים יחד לתרגול משותף⚘️🩷

02/04/2023

אז האם תמיד מומלץ לחשוב חיובי?

כל ילד כבר מהגן מכיר ססמאות כמו : "הכל לטובה...חצי הכוס המלאה...תחשוב טוב יהיה טוב...להיות מאושר זאת בחירה..."

העינין הוא שססמאות לחוד והחיים לחוד והם ממש לא תמיד מאושרים וחיוביים והכל ישתנה אם רק נחשוב בחיוביות.
אז יש מציאות והיא לא תמיד משהו (לפעמים כן).
החיים מלאים כאב תסכול פחד אשמה צער ומה לא..וכשאנחנו מכריחים את עצמנו לראות רק חלק מהמציאות ורק את החלק שהכל בו טוב - פיס אנד לאב✌️🩷 ומסתירים את החלקים האחרים, אנחנו מונעים מעצמנו להישיר מבט אל מה שבאמת קורה בתוכנו. אנחנו לא נותנים לעצמנו להרגיש עד הסוף, לעכל, לעבד את מגוון הדברים שהחיים מעבירים אותנו.
הרעיון שבעזרת חשיבה חיובית הכל יסתדר ונסתכל רק על החלק המלא של הכוס הוא רעיון נחמד אבל לא באמת עובד.
אז מה במקום? הדרך הבודהיסטית מציעה מבט מפוכח יותר על המציאות וזה להסתכל ממש בעין הסערה על כל מה שמגיע אלינו גם אל מקור הכאב והצער גם אל האשמה הכעס והסבל, היא מאפשרת לנו להרגיש הכל מהכל ועד הסוף ואז מציעה לנו הקבלה הראדיקלית לעבור באומץ דרך כל מה שקורה ואם אין ביכולתנו לשנות אז להרפות-לשמוט אחיזה.
חשוב להבין שזאת לא תנועה של ויתור מתוך כניעה! זאת החלטה מודעת של הפסקת ההתנגדות למצבים שאנחנו לא רוצים בחיינו.

בכל יום רביעי 19:30 נפגשים יחד בהרצליה
לומדים מתרגלים ומשתפים
מוזמנים💗🌸

בית מלאכה לשקט - אימון מיינדפולנס

18/11/2024

20/08/2023

21/07/2023

09/05/2023

28/04/2023

22/04/2023

11/04/2023

09/04/2023

04/04/2023

02/04/2023

Address

Website

Alerts

Contact The Practice

Shortcuts

Share

Category