Avi Bahat Therapy | אבי בחט טיפול

Avi Bahat Therapy | אבי בחט טיפול טל: 0544306930 האתר שלי http://www.avibahat.com/

טיפול ברולפינג - אינטגרציה מבנית של ד"ר רולף.
טיפול בשיטת LTT לוהאר טיקה תרפי.
טיפול לפי גישת טרייגר.
טיפול דרך מגע ותנועה - שיטת בחט.
מומחה ליציבה נכונה ולטיפול בעקמת, פריצת דיסק ובלט.
מומחה לעבודה עם מי שרוצה ללמוד לשחרר - to let go
עיסוי אינטגרטיבי - עיסוי ייחודי המהווה אינטגרציה בין רולפינג (אינטגרציה מבנית) וגישת טרייגר על מצע של עיסוי בגישה הוליסטית (פותח ע"י אברהם בחט). שילוב של כיף (תנועה פאסיבית ייחודית) עם טיפול! (ארגון המבנה סביב ציר האמצע ולימוד השימוש הנכון במבנה כדי לא לקלקל שוב!).
מלמד באופן עצמאי את האינטגרציה המבנית של רולף לפי גישת בחט, את גישת טרייגר ואת העיסוי האינטגרטיבי.

אחד הדברים המדהימים שפגשתי היום אצל שני מטופלים שונים זה עד כמה החיבור למרכז המהות שלנו הוא מפתח לאפשרות בכלל לשנות דפוס...
09/11/2025

אחד הדברים המדהימים שפגשתי היום אצל שני מטופלים שונים זה עד כמה החיבור למרכז המהות שלנו הוא מפתח לאפשרות בכלל לשנות דפוסים של החזקה דפוסים של הצמדות עד כדי להיאחז מהלסת ומהשיניים כאילו ללא האחיזה הזו ניפול או ניטבע. אצל כל אחד מהם זה התבטא בצורה שונה אבל שניהם מייצגים את ההיבט הכללי הזה – כאשר אני מחובר למרכז המהות שלי – הפחד לאבד, הפחד ליפול לתהום, הפחד לעשות טעות, הפחד לפשל וכמעט כל הפחדים כולם, מקבלים איזשהו ריווח, איזשהו אוורור שמסיר את הדבק בין הפחד לבין ההיאחזות התבניתית שכבר אי אפשר להשתחרר ממנה ללא קשר לפחד המקורי.
אני מכיר את זה אולי הכי טוב אצלי. אני שלמדתי כל כך כל כך איך לשחרר, לפני כארבעה חודשים פגשתי החזקה כזו שלא רצתה להרפות וממש יצרה מה שניקרא צביטת עצב Pinched nerve . בעבודת עומק עם החונך שלי (גיא המדהים), יכולתי לראות בבירור את הפחד המקורי שהגיע בעקבות אירוע שחל לפני כ 18 שנים, ראיתי איך הוא גורם להחזקה הזו, לא הייתה לי שום יכולת לשחרר אותה. היא לא התרחשה בשרירים החיצוניים אלא עמוק בצמוד לשדרה וסביבתה, והשחרור שלה הגיע רק בעקבות עבודה אנרגטית משמעותית שהתחילה ליצור בתוכי "ביטחון קיומי".
בשיעור האחרון שלנו בכיתת הלימוד של האינטגרציה המבנית (שלב א'), למדנו לפגוש את מרכז הגוף והשריר הדומיננטי שם – שריר האיליופסואס. כל כך הרבה דברים נאמרו ואף ספרים שלמים נכתבו על השריר הזה. וכן, יש שקוראים לו השריר של הנשמה וכבר הזכרתי באחד הפוסטים הקודמים את הנפלאות של ההקבלה בין תנועה נכונה לפי רולף לבין תנועה נכונה בתוך החיים – תנועה שמתחילה מהמרכז שלנו ממרכז המהות. תנועה שלא נוצרת כתגובה למה שקורה בחוץ, אלא תנועה שנובעת מתוך הפנימיות כביטוי של מימוש עצמי.
רולף מגדירה תנועה נכונה ככזו שמתחילה מהתארכות של שריר הפסואס בחיבורים שלו לחוליות המותניות ומשם היא ממשיכה החוצה בעזרת שרירים חיצוניים לכל כיוון שנבחר. (קצת מזכיר את אלכסנדר שהתייחס באופן דומה דווקא לחוליות הצוואר והגדיר תנועה נכונה ככזו ששומרת על האורך בחוליות הצוואריות).
היכן נימצא המרכז האנרגטי שאנחנו קוראים לו מרכז המהות? – כמובן בדיוק באותו אזור – בבטן!
לפעמים הטיפול באינטגרציה המבנית כשהוא מנווט את הפעולה הנכונה של הפסואס – הוא אכן מביא לפתרונות מדהימים בעיקר בנושא של כאבי גב תחתון. כך היה אצלי ואני מוכרח לומר שמרגע שעברתי את הטיפול הזה אצל המורה הראשון שלי ד"ר אד מופין, חיי השתנו בהיבט של כאבים והתפסויות של הגב שהיו מנת חלקי מגיל צעיר מאוד.
היום עם המטופלים שלי, עבדתי בצורה שונה עם כל אחד מהם על ביסוס הקשר למרכז הזה, על מנת להתחיל ליצור את אותו ריווח ואת אותו שחרור של החזקה "לא הגיונית".
עם האחד יותר דרך המגע ועם השני יותר דרך הכוונת תשומת הלב לזיהוי שיש לנו בכלל פן כזה של קיום שהוא בתדר אחר, בתדר מעודן יותר מהגוף עצמו ואפילו מהמחשבות עצמן, תדר שהוא באיזשהו אופן ה בראשית של עצמנו – המקור ממנו אנחנו בכלל באים. עצם האפשרות לכוון את תשומת הלב לאפשרות של קיום כזה שהוא לא חומרי אבל הוא כן אנחנו! הוא כבר מתחיל את הריווח הזה שהוא תנאי שמאפשר לנו לראות אופציה אחרת מעשית – שהיא לא הכיווץ ולא ההחזקה ולא שום תבנית אחרת – אופציה שנולדת מתוך ההיווכחות במרווח, בריווח, בחופש שיש שם, בקלות שישנה שם לעומת הדחיסות אותה אנחנו חווים ברגיל.
פעמים רבות אני משלב את העבודה במגע עם עבודה אנרגטית שמייצרת את הריווח הזה ומאפשרת חוויה שהיא כמו "לא מהעולם הזה" – אבל היא חוויה של אפשרות שנמצאת כאן ואפשר ללמוד איך להביא אותה לידי מימוש. לתוך המרחב החדש שנוצר בנו, בתשומת הלב שלנו, בזיהוי של הקיום שלנו כמשהו מרווח יותר, אפשר לצקת גם את האפשרויות האחרות של תנועה שמבטאות יותר את הפנימיות ופחות מושפעות מהעולם החיצון, אפשרויות שד"ר רולף ידעה כל כך טוב להנכיח!

07/11/2025

קורס רוק אנד רולף /טרייגר רמה ראשונה – יוצא לדרך ב 2.12.25 ימי שלישי בבוקר במכללת ארזים בהדסה נעורים בית ינאי. הקורס מהווה חלק מהכשרת מטפלים באינטגרציה מבנית אבל כרגע אפשר להצטרף לקורס הזה גם ללא שאר ההכשרה. הקורס בנוי מ 8 שיעורים בהם נלמד לעשות טיפול שלם לפי גישת טרייגר עם מרכיבים של הרוק אנד רולף בתוכו. הפרטים המלאים על הקורס בקישור
https://did.li/jsEx5

"הקשבה":  יש להקשיב לגוף, יש להקשיב לבטן, להקשיב ללב, להקשיב לאינטואיציה. למה אנחנו מקשיבים ביומיום שלנו? יש כל כך הרבה ...
31/10/2025

"הקשבה": יש להקשיב לגוף, יש להקשיב לבטן, להקשיב ללב, להקשיב לאינטואיציה. למה אנחנו מקשיבים ביומיום שלנו?
יש כל כך הרבה היבטים בהקשבה כלומר למה אנחנו מקשיבים: למשל במוזיקה – יש את המנגינה – המלודיה, ויש את הליווי – המסגרת של הסולם, ואם אתם מקשיבים לבאך אז לפעמים יש בכלל עוד מלודיה ואף יותר מאחת נוספת ולפעמים המלודיות עצמן מייצרות את המסגרת. וכמובן איך לא, יש את הקצב. מי מקשיב לקצב? ויש את הבסים ויש מלא צלילים נוספים במלודיות משנה וביצירת מסגרת הן בבסים והן בהרמוניה כאשר אנחנו מדברים על תזמורת ובאמת נגעתי רק בקצה המזלג.
והחיים הם לא שונים: יש את המנגינה המרכזית – המלודיה – אפשר גם לקרוא לזה הסיפור: מהיכן ולאן זה הולך ומה פוגשים בדרך. ויש את המסגרת שמחזיקה את החיים של כל אדם מרמת משפחה, חברה מדינה, תרבות דת – כל כך הרבה מסגרות, אולי יותר מדי מסגרות. ויש את הקצב שלעיתים פתאום משתנה ללא הכנה מוקדמת אולי הכל פתאום נעצר עם איזו מחלה או פציעה, או להיפך הכל מואץ וכולי וכולי, ולמה אנחנו קשובים בתוך החיים? או מה לוקח את הקשב שלנו? ולמה כדאי לי להקשיב? כן ברור שהתשובה הראשונה היא להקשיב פנימה.
אז מה זה להקשיב פנימה? שהרי גם כאן יש אלף אופציות נכון? מוזמנים להעלות רגע בדעתכם איזה אופציות שונות אתם מכירים של להקשיב פנימה?
מעניין לראות כיצד "שיטות" שונות מלמדות הקשבה שונה:
בשיטת פאולה למדתי להקשיב לרצון תנועתי שנובע מהגוף עצמו, נושא שפגשתי אח"כ גם ב Authentic Movement וגם במרכיב התנועה של גישת טרייגר. כמובן שלכול שיטה בכל זאת יש אפיון אחר סביב הנושא הזה כך בפאולה זה תמיד קשור לספינקטרים ולאופן בו הם מהווים סוג של מרכז לכל תנועה, בריקוד כמובן שהריקוד הוא המסגרת וגם המפגשים עם רוקדים שלידנו ואילו בגישת טרייגר יש את האפיון של לשאול את תת המודע איך זה מרגיש כאשר זה יותר קל? או איך זה מרגיש כאשר זה יותר פתוח. יש מלא שאלות שאפשר לשאול וכל אחד משתמש בשאלה שמתאימה לו. בעיני זו גאונות מדהימה שמאוד הקדימה את זמנה עם האפשור שהיא הביאה לכאן – לממש כאן ועכשיו את האיכות שאתה מעוניין להרגיש!
בשנים האחרונות יש מודלים רבים של בניית מציאות שמלומדים בתוך גישות שונות של תהליכי התפתחות עם תוצאות מדהימות. מבחינתי, ד"ר מילטון טרייגר עשה את הצעד הראשון בתחום הזה (האמת שהיו עוד צעדים ראשונים מכיוונים שונים) כבר לפני 60 שנה.
אז טרייגר מלמד להקשיב ל איך מרגיש –מה שאתה רוצה להרגיש. וזה מדהים, כי אז אתה מידית מרגיש את זה! וכשכואב לנו, או כשאנחנו חולים – המובן מאליו הוא שאנחנו רוצים להבריא ולהרגיש טוב, (בעיקר שלא יכאב). אלא שהכאב לא נימצא שם בטעות ולא במקרה – יש לו תפקיד מאוד משמעותי. בפוסט הקודם דיברתי על הצלחת הטיפול בהתאם לעד כמה המטופל מצליח להיעזר בשיטה ובכלים הספציפיים שהמטפל מביא.
יש מטופלים שיצא לי לראות שהסיבה היחידה שהכאב עוד לא עבר אצלם היא כדי שימשיכו להגיע לטיפול – כי יש להם עוד משהו לקחת כאן שהם טרם לקחו או טרם הפנימו אותו. הכאב מרמז לנו על הכיוון של הנושא אליו אני מתבקש להקשיב. וכשהנושא ברור, ויש מוכנות גם להקשיב וגם לפעול בהתאם – אז מתרחש שינוי – מתרחש ריפוי על רקע של גדילה והתפתחות.
ההקשבה פנימה לאו דווקא צריכה לבוא בעקבות כאב או מחלה אלא להיפך, ביומיום: מה אני רוצה? מה ממש רוצה לנבוע מתוכי? זה נשמע פשוט אבל בעולם שבו ברגיל אנחנו מוכוונים על ידי אנשים אחרים: ע"י משפחה (וקודם כל הורים), ע"י חברים, מורים , סביבה תרבותית וחברתית ,מדינתית ודתית, כל הסובב אותנו שלא לדבר על ההשפעות המכוונות של גורמים שרוצים לשלוט בנרטיב, או לשלוט בצרכנות שלנו, גורמים אינטרסנטיים – בקיצור עולם מלא ורווי השפעות חיצוניות , לא כל כך פשוט לזהות בתוכו את מה שרוצה לנבוע מתוכי. איך מקשיבים לזה? איפה זה נמצא?
אז התחלתי בזה את הפוסט שיש את ידיעת הלב ויש את תחושת הבטן ויש את האינטואיציה שהם סוג של מגברי תהודה לרצון הכי אותנטי שלי, ואצל כל אחד יש איזשהו היבט כזה שיודע להשמיע את קולו ושרק צריך ללמוד לזהות אותו. אצל טרייגר וגם בגישה שאני לומד עכשיו במרכז לוהאריה אחת הצורות להתחבר לרצון הזה מתחילה בשאלה – מה בא לי? מה בא לי להיות? מה בא לי ליצור? או כמו שאני מנסח את זה לעצמי בכתיבה שלי – "אז מה באמת אני רוצה?
מוזמנים לכתוב כאן רצונות כאלה פנימיים באמת שלא נובעים מהשפעות חיצוניות אלא מה באמת אתם רוצים?

אחת הדילמות בהכשרת מטפלים בכל שיטה קשורה להבנה העמוקה שהשיטה עצמה היא רק טכניקה/כלי עזר. השיטה לא חשובה בפני עצמה אלא רק...
27/10/2025

אחת הדילמות בהכשרת מטפלים בכל שיטה קשורה להבנה העמוקה שהשיטה עצמה היא רק טכניקה/כלי עזר. השיטה לא חשובה בפני עצמה אלא רק ככל שהיא מאפשר למטופל לעשות בעזרתה תהליך של התפתחות.
השיטה של ד"ר רולף: "אינטגרציה מבנית" מספרת את הקשר בין המבנה והארגון שלו לבין יכולת הביצוע, התנועה וההרגשה בגוף. וזה כמעט אומר שאם ארגון המבנה הוא תקין וטוב על פי המודל של רולף אז האדם ירגיש טוב, הביצועים שלו יהיו טובים התנועה שלו תהיה קלה וזורמת. אבל זה לא מדויק. צריך להבין שהאינטגרציה המבנית עשויה לעזור לאדם להרגיש טוב, להיות בתנועה קלה וזורמת עם ביצועים טובים וכולי אבל לא תמיד זה המקרה.
יצא לי לפחות מספר פעמים לעשות את הסדרה במלואה למטופל שלא זכה לקבל כתוצאה מכך את כל היתרונות שציינתי. ואיך זה בכלל ייתכן? שהרי על פניו זה נשמע הכרחי שהוא ירגיש יותר טוב בכל ההיבטים האלה שקשורים ישירות בגוף. אבל עובדה, לא תמיד זה אכן קורה ויותר מכך אזכיר כאן מבדק שנערך עם רופאים ומטפלים משיטות משלימות רבות אך מאוד "קונבנציונאליות" כמו כירופרקטיקה, רולפינג ועוד, והמבדק הוכיח שממצאים פתולוגיים אותם ניתן להציג בצילומים – לא מעידים על ההרגשה של המטופל. הרופאים והמומחים השונים לא יכלו לנבא בצורה סבירה למי מהאנשים שאת הצילומים שלהם הציגו – כואב ולמי לא כואב.
אז בשביל מה בכלל יש את כל השיטות האלה אם אין קשר ישיר למבנה שנראה "טוב" או "לא טוב" לבין כאב?
כאן נכנס בהבנה שלי, המקום של המטופל עצמו. זה לא המטפל שמצליח או לא מצליח לרפא את המטופל, אלא זו השאלה של האם המטופל מצליח להשתמש בגישה זו או אחרת לשם ריפוי ובעקר לשם התפתחות.
מצליח להשתמש לשם ריפוי – מה הגורם המשנה כאן? מתי המטופל יצליח ומתי לא?
אז יש על זה כמדומני לא מעט התייחסויות וגם לא מעט היבטים. אני רוצה קודם כל לומר לגבי הניסוי הזה שעשו עם סוגים רבים של מרפאים והוכח שהפתולוגיה לא מגדירה אם יש כאב או נינוחות. אז מה כן קובע? אני קורה לזה הזרימה. כלומר כשיש זרימה יש נינוחות וככול שהזרימה נקטעת מתפתחות בעיות. ומה הכוונה זרימה? זרימה של מה? אז בגישה של ד"ר רולף התשובה היא ברורה – זרימת המשקל בשני הכיוונים למטה ולמעלה. הזרימה למטה היא התוצאה הישירה של הכבידה, והזרימה למעלה אני קורה לה זרימת התמיכה של האדמה ובפיזיקה, קוראים לזה ground reaction force, כלומר התגובה האוטומטית של האדמה ללחץ: כל עוד שלא נפער חור באדמה הרי היא כמו קיר שמחזיר אלייך את הכדור שזרקת אל הקיר. המשקל שלנו זורם לאדמה ועף חזרה למעלה כפונקציה של תגובת ההחזר של האדמה. חלק חשוב ממה שהשיטה של רולף עושה הוא לארגן את המבנה כך שתעופת המשקל בחזרה למעלה תתרחש ממש דרך הגוף ובכך תיצור את הקלות והנעימות בחוויה הפיזית. אפשר לקרוא על זה יותר במאמר : הפונקציונאליות הנכונה לפי האינטגרציה המבנית של רולף https://did.li/bqhDN
אבל בזה זה לא נגמר, כי גם כשהמבנה לכאורה מאורגן נכון, ייתכן שזרימה של המשקל לא תהיה חופשית אלא מוחזקת בהחזקות שריריות מיותרות.
ולעומת זאת ייתכן מצב שבו דווקא כאשר אנחנו מניחים למבנה להיות מאורגן "פחות לפי המודל" אבל יותר לפי התחושה, שדווקא אז יש יותר חופש יותר זרימה ולכן גם יותר קלות ונעימות.
כשאנחנו עובדים עם מטופלים צריך לקחת בחשבון את כל ההיבטים. ה"נכון" או "לא נכון" הם לא מוחלטים, אלא קשורים לתהליך וללמידה המשמעותית שהמטופל עובר דרכה. לפעמים לשחרר את הניסיון להתיישר בכל מחיר הוא הדבר הנכון עבור המטופל, ובו בזמן להכיר את המודל כלומר איפה נמצא ציר האמצע ומהם המישורים החוצים לאורכם רצוי שתתנהל תנועת הקרסוליים ברכיים וירכיים, חשוב גם כן כדי שלא ליפול לקצה הרחוק עוד יותר מהארגון הנכון שאז ההשלכות של חוסר האיזון כבר יהיו קשות יותר.
לסיכום, אני מביא כאן את הנושא של הזרימה – כהבנה כוללת יותר מאשר הנכון והלא נכון לפי מודל מסוים. יש היבט נוסף אותו אפתח בפוסט נוסף והוא הרצון העמוק של הנשמה להתפתחות וכיצד הוא למעשה מה שמבדיל בין תהליך ריפוי מוצלח לתהליך שלא מגיע לתוצאה המבוקשת.

בשיעור האחרון עלה המושג "אנחנו חוצבים במוח דרכים ומסלולים חדשים!" זו עבודה שלוקחת הרבה אנרגיה. כל שינוי מהותי, מתחיל ברמ...
25/10/2025

בשיעור האחרון עלה המושג "אנחנו חוצבים במוח דרכים ומסלולים חדשים!" זו עבודה שלוקחת הרבה אנרגיה. כל שינוי מהותי, מתחיל ברמת התודעה ומשם מתוך ההבנה של הנושא, אמורה להיבנות המשמעות היישומית, ומתוך המשמעות היישומית אנחנו אמורים לעבור לתרגול שמתחיל להגשים את המשמעות הזו ממש בתנועה שלנו ומתוך התרגול אנחנו בונים הרגל חדש – השתנינו!
אחת המטופלות שלי באותו שבוע בדיוק קיבלה את הטיפול הראשון בסדרת עשרת הטיפולים של רולף והיא מודיעה לי כמה היא התעייפה. ברור שהעייפות נובעת קודם כל מ ה"חציבה" של מסלולים חדשים במוח, ובו בזמן גם מהתנועה החדשה שהיא למדה לעשות. בכיתה הכשרת המטפלים בשיטה, התנועה החדשה באה לידי ביטוי בהליכה שלנו: מה הגורם המניע או מאיפה אני הולך? איך אני דורך עם כף הרגל: האם יש צד דומיננטי בתוך כף הרגל עצמה? פנימי? חיצוני?, האם כף הרגל עושה תנועה מלאה? או רק חלקית? כמובן תרגלנו את השימוש בכל חלקי הדריכה ואז הרחבנו את ההקשבה אל הקשר בין כף הרגל לשדרה ולגוף כולו. לדוגמא כשכף הרגל לא עושה תנועה מלאה ואני מרים אותה לפני שהאצבעות מילאו את חלקן – אני מפעיל הרבה מעבר לנדרש את הארבע ראשי כדי להרים את הרגל והתנועה הזו הרבה פעמים משלבת מאמץ של שרירי גב. כלומר בצורה הקלאסית של תנועה כזו שאיננה נכונה – הגב יקבל הקשתה מוגברת. לעומת זאת בהליכה שבה כף הרגל מתגלגלת עד הסוף נוצרת "דחיפה" עדינה אך משמעותית שכף הרגל (בחלק של הכריות וממש האצבעות) דוחפת את הרצפה לאחור, מה שדוחף את הגוף שלנו בעצמה קדימה ומייתר כל מאמץ של הגב או של הארבע ראשי. וכמובן שהקשת המותנית לא מתגברת אלא להיפך מעט מתמתנת כך שנוצר יותר אורך בגוף – יותר גובה. בתוך מה שתיארתי עכשיו, מתקיים קשר הדוק בין פעולת כפות הרגליים לכל הגו ובמיוחד לחוליות המותניות. את הקשר הזה בין פעולת כף הרגל לחוליות המותניות אנחנו מתחילים ללמוד בתרגיל הבסיס שנקרא גם "רגל כפופה ורגל ישרה" מצרף לכם כאן קישור לתרגיל.
https://www.youtube.com/watch?v=fS2m3ZsxOb4
זה התרגיל שהמטופלת שלי קבלה, אבל הוספתי עליו קשר גם לחוליות הצוואר מכיוון ששם הייתה הבעיה שלה.
זה מה שתמך מאוד את הצוואר שלה ואפשר לה פחות לסבול ממנו במהלך השבוע תוך כדי שהיא עוברת שינוי של ממש בהתנהלות שלה. כלומר התרגיל תורגל, וגם הקשר לצוואר תורגל – המודעות הפכה לישימה ותורגלה וכך מתחילים לבנות שינוי.
בכיתה למדנו באותו שיעור גם כיצד פותחים את הידבקויות הפאשיה בכף הרגל ואיך מחברים את פעולת כפות הרגליים לחוליות בעבודה מיוחדת שנעשית על כיסא. העבודה במגע מייצרת אפשור גבוהה עבור המטופל, כך שהיכולת שלו לממש את הלימוד התאורטי גדלה מאוד.

אחד מהאתגרים היותר גדולים בעבודה העמוקה הוא העבודה על הצוואר. עצם העובדה שהצוואר והראש הם המבנה הכי רחוק מהאדמה כשאנחנו ...
17/10/2025

אחד מהאתגרים היותר גדולים בעבודה העמוקה הוא העבודה על הצוואר. עצם העובדה שהצוואר והראש הם המבנה הכי רחוק מהאדמה כשאנחנו אנכיים, ברור שהסיכוי שהתמיכה של האדמה בדרכה עד לשם, היכן שהוא תחסם או תעבור רק באופן חלקי. התוצאה הישירה היא החזקה שרירית שבאה להחליף את התמיכה שלא מגיעה.
המבנה של הצוואר בעצמו יוצר אתגר, מעצם כך שזהו אזור דרכו עוברים כל כך הרבה אלמנטים המחברים את הראש לגוף – מערכת עצבים שלמה, כלי דם, שרירים וכל זה בתוך מעבר צר כל כך שנראה רגיש כל כך. לכן לא נתפלא שגם השמירה הטבעית של המטופל על האזור הזה תהיה מוגברת.
האופן שאנחנו מייצרים מצב של שחרור ורגיעה באזור מתחיל מהלימוד כיצד לייצר שם תמיכה שהמטופל יכול לזהות אותה. אם אנחנו רוצים את שיתוף הפעולה של המטופל ולא לעבוד דרך התנגדות והישרדות של המטופל אנחנו חייבים קודם כל ללמוד להעניק תמיכה לצוואר במצבים וזוויות שונות של הראש וזה ה "א" של העבודה על הצוואר. אני מניח שאתם כבר מנחשים שה"א" הזה מגיע בצורה היעילה ביותר דווקא מגישת טרייגר.
העבודה העמוקה עצמה כמובן מתחילה מלחץ. אחד השרירים הראשונים שאנחנו עובדים עליהם בצוואר הוא השריר מפנה הראש (S.C.(M, בחלק העליון שלו בחיבור לראש. אפשר לראות בתמונה את הלחץ על השריר עם משיכה איטית מאוד שלו אחורה, לכיוון אמצע הצד האחורי של הראש . כאן, אנחנו מזמינים את המטופל להניח את הראש או כמו שאני נוהג לומר: לתת לו להישפך הצידה אל היד התומכת ואל השולחן, ולזהות את הלחץ כמרכיב שבא לעזור לנו לפתוח הידבקויות. קודם כל ע"י יצירת חום ולחץ, ובהמשך על ידי תנועה איטית ועדינה של הראש. התנועה יכולה להיות תנועה אקטיבית של המטופל, ולעיתים לפני התנועה האקטיבית, נייצר תנועה פאסיבית – מאין תנודה עדינה ביותר אשר אל מול הלחץ מייצרת מתיחה עדינה שכבר מתחילה לפתוח.
לשילוב הלחץ עם התנודה העדינה, אני קורא "רוק אנד רולף" בגלל שילוב האלמנטים הלקוחים מד"ר טרייגר (rocking movement ) ומד"ר רולף (הלחץ). נושא זה של הרוק אנד רולף מקבל עומק נוסף כאשר בו זמנית יש חיבור מציר האמצע של המטפל לציר האמצע של המטופל.
את סוג העבודה הזאת – אפשר לומר הטכניקה הזו, אני שוזר הרבה מאוד לאורך הטיפולים בסדרה, הרוק אנד רולף מייצרת עוד רובד במשמעות של העבודה, עוד אפשור לקבל אותה ולהיפתח אל הריווח שאנחנו רוצים ליצור.

אחד הדברים שהכי עוזרים ליצור מגע שיש בו נינוחות, קבלה, אהבה ועוד איכויות שמאפשרות באמת לעבור טרנספורמציה, זה מגע לפי גיש...
14/10/2025

אחד הדברים שהכי עוזרים ליצור מגע שיש בו נינוחות, קבלה, אהבה ועוד איכויות שמאפשרות באמת לעבור טרנספורמציה, זה מגע לפי גישת טרייגר. מאחר ואני עוסק בגישת טרייגר ומלמד אותה שנים רבות, הגישה הזו נמצאת איתי תמיד, לפעמים רק ברקע ולפעמים בצורה יותר פעילה.
ההיבט הראשון מתוך גישת טרייגר אותו אני מעביר בתוך הכשרת המטפלים באינטגרציה מבנית של רולף, הוא המשמעות של תמיכה, זיהוי התמיכה, ותחושת המשקל.
לקורא שלא מכיר לעומק את ההיבט הזה, המילים לכשעצמן לא מספיקות. לכן גם התלמידים בשביל שיוכלו להתחיל להשתמש בהיבט הזה צריכים לעבור דרך החוויה עצמה. אז מי שלא מכיר את הנושא ממש מוזמן לשני סרטונים קצרים שמלמדים את הא"ב של הנושא הזה: זיהוי התמיכה של האדמה כגורם שמייצר שחרור אוטומטי לכיוון הגורם התומך – לכיוון האדמה. והקשר בין תחושת המשקל של איבר בגוף כמו יד, רגל או כל חלק אחר של הגוף לזיהוי התמיכה ולתנועה מתוך מינימום מאמץ.
הקישור הראשון הוא ל"העברת משקל מרגל לרגל" https://www.youtube.com/watch?v=8sIDQTO86to
והקישור השני ל שקילת היד. https://www.youtube.com/watch?v=sS9w2BiTR04
עם התרגילים האלו ותרגילים נוספים, התחלנו להתרועע עוד מהיום הראשון של ההכשרה. במקביל התחלנו לבחון במובן של לתת תשומת לב, את ההליכה שלנו. בגישה של רולף ישנם עקרונות מאוד ברורים להליכה "נכונה" אבל אחד העקרונות נקרא "הליין". אני זוכר את המורה הראשון שלנו ד"ר אד מופין, מדגים לנו את ההליכה שלו ומסביר שאחת הסיבות שמכירים בו ברמה הבינלאומית כמורה בשיטה, היא שיש לו את "הליין". המשמעות של זה היא שבתוך ההליכה שלו, יש זרימה המשכית של תמיכת האדמה לאורך כל המבנה מהאדמה דרך כף הרגל דרך האגן והגו עד הקודקוד. בהליכה כזו מתקיימת החוויה של תמיכת האדמה, תחושת המשקל של הגוף כעצם הקיום הפיזי, ובתחושה הזו יש תחושה של קלות, זרימה, תמיכה ואפילו אפשר לומר חוויה של שימחה והנאה. ההיבטים האלו של החוויה הקיומית, הם היבטים שגישת טרייגר מאוד מעצימה. היא מעצימה אותם ע"י הפניית תשומת הלב אליהם, והיא מעצימה אותם על ידי הלימוד שאנחנו יכולים לחוות את ההרגשות האלו מתוך הבחירה לחוות אותם. אבל לא ניכנס לזה כרגע ביתר פירוט, כי השלב הראשון הוא קודם כל לחוות את החוויה עצמה – חווית הקיום הפיזי הנעימה, חוויה שיש בה התפעמות מהקיום הפיזי, יש בה שימחה והנאה. את החוויה הזו התחלנו ללמוד כיצד לייצר, בעזרת מגע שפוגש וממחיש למטופל את התנועה הקלילה והנעימה האפשרית בגוף שלו, בהתאמה לאזור בו אנחנו נוגעים.
בשיעור השלישי, התחלנו לפגוש מקומות אינטימיים וכאלו שגם פחות נעים לקבל בהם מגע, בטח מגע שיש בו סוג של לחץ ופתיחת הידבקויות.
ביום הרביעי, חזרנו לאזור בית החזה כדי לחוות שם את התנועה הגמישה הרכה והנעימה, כך שלמטפלים שלנו יהיה ברקע את כל הכיף הרכות והנעימות שאפשר לחוות באזורים האלו. בהמשך נלמד לחבר בין הגישות הללו ולהפוך כך את החוויה של פתיחת הידבקויות הפאשיה לחוויה של התפעמות ושמחה, שמחת הגילוי של אפשרות כזו לפתוח ולהשתנות כמעט בין רגע, ושמחת החוויה של להרגיש פתוח ארוך ומרווח.

השיעור השלישי היה מופלא! הרצינות והדיוק של העבודה הנכיחה את העקרונות ויצרה שינוי ממשי שאפשר היה לראות אותו. אפשר הי לראו...
13/10/2025

השיעור השלישי היה מופלא!
הרצינות והדיוק של העבודה הנכיחה את העקרונות ויצרה שינוי ממשי שאפשר היה לראות אותו. אפשר הי לראות ידיים מתארכות, בית חזה נפתח כתוצאה מהעבודה המשותפת המדויקת של המטפלים עם המטופלים שלהם. אתם צריכים לחוות את זה כדי להבין את האווירה שנוצרה בכיתה, העבודה המשותפת יוצרת חיבור אנושי אינטימי ממש אפשר היה להרגיש את האהבה בחדר.
אחד האתגרים שהאינטגרציה המבנית מציבה בפני המטפלים והמטופלים כאחד זה המגע באזורים שבד"כ לא נוגעים בהם, אזורים בהם מתחברים שרירים לעצם, ושם בחיבור לעצם הרבה פעמים יש גם הידבקויות הנובעות מכיווץ ממושך.
כך למשל כבר בטיפול הראשון בסדרה אנחנו פוגשים ברמה ראשונית (superficial) את החיבורים של שריר החזה הקטן (Pectoralis Minor) לצלעות. המטרה – נעלה! להתחיל לפתוח את אפשרויות הנשימה החופשית יותר של הצלעות, ולשחרר מעט את ההתקרבות הלא נחוצה של הכתף אל הצלעות כתוצאה מהקיצור שלו על ידי ההידבקויות. אבל האזור עלול להיות רגיש למגע הן ברמה הפיזית, והן ברמה הרגשית/מנטלית, לכן האופן בו מייצרים מגע הדרגתי, האופן בו מעבירים שליטה למטופל כך שהוא בעצמו מניע את הזרוע או את הראש על מנת להתחיל ליצור שם מתיחה עדינה, (וכמובן הוא תמיד מוזמן לכוון את עוצמת הלחץ כדי שתתאים בדיוק לאפשרות שלו להשתמש בלחץ ולא להילחם בו או לשרוד אותו.) – הדרך בה נוגעים, עושה את כל ההבדל.
אכן כדי לעבוד במקום אינטימי כזה בצורה שבאמת פותחת, צריך לעבוד מתוך חיבור, מתוך אהבה, מתוך הקשבה, מתוך קבלה ומתוך אפשור, - כל כך הרבה איכויות משמעותיות שמאפשרות שינוי, שמאפשרות טרנספורמציה. וכאשר זה קורה, והשינוי הפיזי קורה מיד במקום, השמחה גדלה והרצון להמשיך ולעבור דרך התהליך כולו, גדל משני הצדדים גם מהצד של המטפל וגם כמובן מצד המטופל.

הלימוד של אינטגרציה מבנית של רולף לפי גישת בחטאת קורס הכשרת המטפלים באינטגרציה מבנית של רולף אנחנו מתחילים בקורס קצר בן ...
11/10/2025

הלימוד של אינטגרציה מבנית של רולף לפי גישת בחט

את קורס הכשרת המטפלים באינטגרציה מבנית של רולף אנחנו מתחילים בקורס קצר בן 8 שיעורים בו אנחנו לומדים את עקרונות השיטה תוך כדי לימוד מעשי של טכניקות העבודה בהן נשתמש במהלך סידרת הטיפולים המובנית של האינטגרציה המבנית.
האתגר הראשון בלימוד הטכניקות הוא להבין להפנים וליישם את הגישה שאומרת שאת פתיחת ההידבקויות של הפאשיה עושה למעשה המטופל בעצמו, ואילו המטפל הוא כפי שד"ר אד מופין (המורה הראשון שלנו לאינטגרציה מבנית שהגיע ללמד בארץ ב1989) נהג לומר: הוא רק יד שכורה.
מה הכוונה?
והכוונה כאן מאוד עמוקה ומשמעותית מכיוון שיש כאן היפוך לעומת מה שרווח בתחום הטיפולים במגע.
פתיחת ההידבקויות כפי שכולם מבינים יש בהן משום שינוי ממשי במבנה הגוף ובאפשרויות התנועה שלו. (מי שלא מכיר עדיין את המשמעויות המכאניות של פתיחת הידבקויות מוזמן לקרוא על כך כאן באתר https://did.li/5smmC).
אבל שינוי זה לא דבר סתמי. שינוי זה משהו שקודם כול צריך לרצות אותו.
לכאורה כאילו מובן מאליו שמטופל רוצה שינוי שהרי לשם כך הגיע לטיפול.
אבל איזה שינוי הוא רוצה? לפעמים השינוי היחידי שהוא רוצה זה שיפסיק לכאוב לו – הלא כך?
אבל כשנפתחות הידבקויות של הפאשיה, – נפתחות מערכות התגוננות בהן השתמש המטופל זמן רב. האם הוא מוכן לוותר עליהן? מערכות ההתגוננות התבטאו בהפעלת שריר או שרירים מסוימים – כיווץ מתמשך שלהם, ללא מתיחה משמעותית שלהם, מה שיצר את ההידבקויות. למעשה המטופל יצר לעצמו תבנית התנהגותית שהתבטאה כך בשרירים האלו והיא הייתה הפתרון שלו למצוקה מסוימת.
אז לבוא מבחוץ ולהחליט בשבילו שיותר טוב לו ללא ההגנות הללו האם זה הגיוני? והמשמעות של הפתיחה כחשיפה לחוויה של חוסר הגנה, של אולי סכנה או חולשה או פשוט חשיפות – האם אנחנו מבינים את זה כשאנחנו באים לפתוח הידבקויות?
לכן קודם כל המושכות צריכות להיות בידי המטופל – הוא צריך לבחור בפתיחה מתוך רצון לשנות תבנית. יחד עם זאת מה שיעזור לו מאוד בתהליך זה שנדע להבהיר לו את החלופה – מה יעמוד לרשותו במקום התבנית ובמקום ההידבקויות והכיווצים.
בגישה של ד"ר רולף התחליף הוא השימוש בציר האמצע כנתיב לקבלת תמיכה מהאדמה ובכך כאמצעי ליצור תנועה במינימום מאמץ.

עוד ארחיב על נושא התחליף כי כמו שנראה בהמשך, התחליף הפיזיקאלי בו השיטה של רולף מתמקדת, פעמים רבות הוא לא מספיק!
אבל בטרם נרחיב על התחליף, נסתכל עוד על האתגר של המטפל.
המטפל צריך ליצור את התנאים שיאפשרו למטופל לפתוח את ההידבקויות וזה אומר שהוא צריך ליצור לחץ מדויק במקום הנכון ולהנחות את המטופל לתנועה שתאפשר לו לפתוח את ההידבקויות.
ומה כל כך מאתגר בזה?
ראשית מה זה לחץ מדויק? זה לחץ שלא גורם למטופל מצוקה, לא גורם לא להתכווץ או לברוח בגלל אי נוחות גבוהה או כאב חד. מצד שני מטרת הלחץ ליצור חום על מנת להמיס את ההידבקויות. והחום הזה צריך להיות פנימי בדיוק במקום בו נוזל הפך לדבק וכעת אנחנו רוצים להפוך אותו חזרה לנוזל. זו הסיבה שחום חיצוני כמו סאונה – לא עושה את העבודה. החום והלחץ ביחד, הם מרכיב שמייצר מרחב מומס בתוכו אפשר ליצור תנועה רכה ואיטית שפותחת מחדש את כפלי הפאשיה שנידבקו אחד לשני, או את הכפלים שבין פאשיה של שריר אחד לפאשיה של שריר שכן, או בין כפלי הפאשיה לעצם אליה הם נידבקו.
אז הבנו שהלחץ המדויק הוא קריטי, כי בלעדיו אין המסה של הדבק.
ואז מגיע האלמנט שמותח את כפלי הפאשיה שנדבקו – שזוהי הפתיחה! מה מייצר את זה?
זו התנועה שהמטופל עושה. אבל התנועה הזו גם היא צריכה להיות מדויקת. גם המטופל צריך ללמוד כאן לייצר קשב פנימה לתוך האזור המומס ולעשות את התנועה בקצב שתואם את הינמסות הדבק, שכן תנועה מהירה מדי, מושכת איתה את כפלי הפאשיה הדבוקים ולא פותחת אותם. למטופלים רבים רק הלימוד הזה, הוא אתגר לא קטן.
מצד שני, כאשר המהלך נעשה בצורה הנכונה – התוצאה היא שהמטופל הוא זה שפתח לעצמו את כפלי הפאשיה, בעוד שהמטפל "רק" יצר עבורו את התנאים המאפשרים, והנחה אותו, כיצד לעשות זאת. כאשר מטופל שותף בצורה כזו ליצירת השינוי! הוא מתמלא בשמחה פנימית ופחות צפויות תגובות של התנגדות פנימית למהלך.
על האתגר הזה עבדנו בשיעור הראשון תוך כדי לימוד פתיחת הידבקויות בגב ובצומת צוואר כתף.

מכירים את זה שאתם מחפשים משהו ובדרך מוצאים משהו אחר? אז רק רציתי להיזכר מהיכן אני מכיר את אחת המתעניינות בלימודי האיניטג...
30/08/2025

מכירים את זה שאתם מחפשים משהו ובדרך מוצאים משהו אחר? אז רק רציתי להיזכר מהיכן אני מכיר את אחת המתעניינות בלימודי האיניטגרציה המבנית, בדרך אל התחלת ההתכתבות בינינו בווטסאפ מצאתי את הסרטון הזה מלפני אארבע וחצי שנים בתקופת הקורונה, Somatic Movement Summit, אירוע שנעשה בזום בו ראיינו מומחים לשיטות טיפול שונות ומשום מה הגיעו דווקא אלי לגבי גישת טרייגר. שמחתי על ההיזדמנות לספר על השיטה, ומן הסתם הרבה נאמר שם גם על האינטגרציה המבנית.

How can whee choose what we feel via the Trager Approach. An interview with Avi bahat in the Somatic movement Summit. This interview is part of the Somatic M...

28/08/2025

שאלה אותי מטופלת שהגיעה לטיפול בפעם הראשונה – "אז מה ההבדל בין עיסוי רקמות עמוקות לרולפינג (אינטגרציה מבנית של רולף)?"
די בתחילת הטיפול אחרי מפגש ראשוני עם הגב שלה אני מתמקד באזור שיש בו גם טונוס גבוהה יותר וגם נוקשות שמעידה על הידבקויות בפאשיה. את עבודת העומק הזו או דומה לה, היא כבר פגשה בעיסוי רקמות עמוקות ומכאן השאלה, ואני עונה שאכן עיסוי רקמות עמוקות ועוד הרבה שיטות נוספות של מיופאשיאל ריליס, כולן נגזרו מתוך האינטגרציה המבנית של רולף לכן בקטע הראשוני הזה של לחץ שעוזר לפתוח הידבקויות זה דומה. מה שרוב השיטות הנ"ל לא לקחו זה את הלב של העניין! אותה מתודה שבצורה מובנית עוברת על כל המבנה מלמטה למעלה ומבחוץ פנימה כדי ליצור איפשור לתנועה נכונה אבל תוך כדי כך – הסבר והכשרה מהי התנועה הנכונה: היכן נימצא ציר האמצע, מהם המישורים החוצים ברגליים ומהי תנועה נכונה על המישורים האלו והחשוב מכולם, הלימוד והאיפשור של הפונקציונאליות הנכונה של האיליופסואס! שכן המתודה של רולף היא זו שמייצרת את התנאים לשריר הזה שהוא לא שריר רצוני, לעבוד בצורה האופטימאלית.
בשלב הזה עוד לא העמקתי אל המשמעויות הרחבות יותר של זה – מה המשמעות של תנועה שמתחילה מהאמצע – מהתארכות של החוליות המותניות אליהן מחובר הפסואס ורק משם החוצה אל הרגליים והידיים. על המשמעות של להתחיל תנועה מהאמצע ארחיב בפוסט הבא.

Address

הבנים 58
Herzliya
4637962

Opening Hours

Monday 07:30 - 20:30
Tuesday 08:30 - 20:00
Wednesday 08:30 - 20:00
Thursday 07:30 - 20:30
Friday 09:30 - 15:00
Sunday 08:30 - 20:30

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Avi Bahat Therapy | אבי בחט טיפול posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to Avi Bahat Therapy | אבי בחט טיפול:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram

אבי בחט - מטפל במגע ותנועה למעלה מ33 שנים

0544306930 קליניקות בת“א - שכונת מעוז אביב. ירושלים - ארנונה. שריגים - ליאון. האתר שלי : https://avibahat.com/he טיפול דרך מגע ותנועה - מומחה ליציבה נכונה ולטיפול בעקמת, פריצת דיסק ובלט. מומחה לעבודה עם מי שרוצה ללמוד לשחרר - to let go מלמד באופן עצמאי בארץ ובהולנד. המורה המוסמך היחיד בארץ להוראת שיטת טרייגר מטעם ארגון טרייגר העולמי. מלמד את האינטגרציה המבנית של רולף לפי גישת בחט בארץ ובהולנד אמסטרדם. מורה לשיטת פאולה. מעביר סדנאות העשרה למטפלים ותיקים.