12/11/2019
ההסלמה בדרום ובעקבותיה הירי המאסיבי מעזה לעבר הדרום והמרכז מחייבים תשומת לב מיוחדת של ההורים לתגובה הרגשית אצל הילדים. משתפת כמה תובנות שלי שכבר נכתבו כאן בעבר:
✅ ראשית כמובן שחרדות עלולות להתפתח במיוחד אצל הילדים שנאלצו להישאר להישאר בביתם ולרוץ לממ"דים לקול האזעקות - אבל יש לשים לב גם לילדי האזורים האחרים שכרגע מצויים מחוץ לטווח האזעקות: ככל שמתרבים הדיווחים החדשותיים על הנעשה בדרום, והילדים הללו ייחשפו לכך, הרי שפחדים וחרדות עלולים לצוץ גם אצלם.
✅ החרדה יכולה להיות מודעת או לא מודעת. היא יכולה להתבטא בבכי, רעד, נשימה מהירה הזעה ועוד.
✅ בין אם אתם שוהים בממ"ד ובין אם לא, אפשר לארגן מבעוד מועד דפים, טושים, צבעים ומדבקות. שבו עם הילד/ה ובקשו ממנו לצייר את מה שהוא מרגיש. כשהילד סיים לצייר בקשו ממנו לספר מה הוא צייר, ודברו איתו על הרגשות שעולים אצלו.
✅ אל תילחצו מהבעת חרדה. להיפך. אפשרו ועודדו את הילד או הילדה להביע את החרדה, תנו לה מקום ואפשרו לילד לדבר על הרגשות שלו. הסבירו לו שטבעי לפחד וספרו שגם אתם לפעמים מפחדים, אבל אתם יודעים שיש מי ששומר עלינו (צבא, משטרה, כוחות הביטחון).
✅ השתדלו לחזור לשגרה ברגע שאפשר. השגרה עוזרת לילדים לחזור לסדר הקיים ולהחזיר את תחושת הביטחון שהתערערה. במידה שהילד מתקשה בחזרה לשגרה וביטחונו לא חוזר אליו, פנו לעזרה לאיש מקצוע.
מאחלת לכולנו ימים שקטים - ושהשגרה המבורכת תחזור בהקדם.
