ד"ר רפאל אריאס - נטורופתיה

16/06/2020

אל תשכחו שמחר מתחיל כלל הפייסבוק החדש שבו הם יכולים להשתמש בתמונות שלכם. אל תשכחו שהמועד האחרון הוא היום!!! ניתן להשתמש בו בתיקי בית משפט בתביעה נגדך. כל מה שאי פעם פרסמת הופך לציבור מהיום - אפילו הודעות שנמחקו. לא עולה כלום לעותק והדבק פשוט, עדיף להיות בטוח מאשר להצטער.

אני לא נותן לפייסבוק או ישויות המשויכות לפייסבוק הרשאה להשתמש בתמונות, במידע, הודעות או הפוסטים שלי, גם בעבר וגם בעתיד. בהצהרה זו, אני נותן הודעה לפייסבוק אסור בהחלט לחשוף, להעתיק, להפיץ או לנקוט בכל פעולה אחרת נגדי בהתבסס על פרופיל זה ו / או התוכן שלו. ה. מידע. הפרת הפרטיות יכולה להיענש על פי חוק הערה: פייסבוק היא עכשיו ישות ציבורית. כל החברים חייבים לפרסם פתק כזה.

אם אתם מעדיפים, אתם יכולים להעתיק ולהדביק את הגרסה הזו. אם לא תפרסמו הצהרה לפחות פעם אחת היא תאפשר שימוש בתמונות שלכם, כמו גם את המידע הכולל בעדכוני סטטוס הפרופיל. אל תשתפו. העתק והדבק.

האלגוריתם החדש שלהם בוחר את אותם מעט אנשים - כ-25-מי יקרא את הפוסטים שלך.

לכן:
תחזיקו את האצבע שלכם בכל מקום בפוסט הזה ו "העתק" יעלה. לחצו על "העתק". ואז כנסו לדף שלכם, התחילו פוסט חדש ותשימו את האצבע שלכם בכל מקום בשדה הריק. "הדבק" יעלה וילחץ על הדבק
זה יעקוף את המערכת.

07/10/2018

דיאטה מעוטת פחמימות או קטוגנית עלולה לקצר חיים

רבים נשבים כיום בקסמיה הבריאותיים לכאורה של הדיאטה נטולת הפחמימות, המבוססת על ריבוי צריכת שומן וחלבון מן החי. בטווח הקצר אכן הוכח כי אפשר להגיע לתוצאות חיוביות ונעימות, ולהפחית משמעותית במשקל. אך מה באשר לטווח הארוך?
במחקר עדכני שפורסם בחודש ספטמבר האחרון בכתב העת הרפואי המוביל THE LANCET מובאות תוצאות מחקר שבדק את תזונתם של כ-450,000 בני אדם https://www.thelancet.com/journals/lanpub/article/PIIS2468-2667(18)30135-X/fulltext. נמצא שהגבלת פחמימות בתזונה וצריכה מוגברת של חלבון ושומן מן החי (בקר, כבש, חזיר ועופות) עלולים לגרום לסיכון גבוה יותר למוות בטרם עת. מנגד, נמצאה התאמה בין צריכת פחמימות, חלבונים ושומן מן הצומח כמו ירקות, אגוזים ודגנים מלאים לתוחלת חיים ארוכה יותר.

מחקר חדש נוסף שהוצג על ידי האגודה האירופית לקרדיולוגיה https://www.eurekalert.org/pub_releases/2018-08/esoc-lcd082318.php מגיב על המחקר שלעיל בכותרת: "דיאטות מעוטות פחמימות אינן בטוחות ויש להימנע מהן". כותב המחקר, פרופ בנך, אומר: "מצאנו כי אנשים שצרכו מזון דל פחמימות היו בסיכון גבוה יותר למוות בטרם עת. הסיכון למוות מוקדם עלה גם בשל גורמים כמו מחלת לב כלילית, שבץ וסרטן. יש להימנע מדיאטות אלו!"
בטווח הקצר נרשמה ירידה במשקל ושיפור במדדי לחץ הדם והסוכר בקרב אלו שצרכו מזון מעוט פחמימות, אך בטווח הארוך דיאטות עלולות אלו לגרום לסיכון מוגבר למוות. מי שאכלו את כמות הפחמימות הנמוכה ביותר היו בסיכון גבוה ב -32% למוות מכל הסיבות במשך 6 שנים לעומת מי שאכלו את כמות הפחמימות הגבוהה ביותר. הסיכון למוות ממחלות לב בקרב הנמנעים מפחמימות היה גבוה ב -51%.

מחקרים רבים מראים כי המפתח התזונתי לחיים ארוכים ובריאים הוא דיאטה שעיקרה מזון מן הצומח, הכוללת חלבונים, שומנים ופחמימות. הכוונה היא למזונות בצורתם הטבעית השלמה, שאינם מעובדים.

יחד עם זאת יש לציין כי קיימים מחקרים המעודדים תזונה עתירת שומן וחלבון מן החי, שכן דיאטה קטוגנית עשויה להיות לעזר במצבים רפואיים מסויימים,

29/08/2018

דלקת – משחק באש

דלקת היא תגובה טבעית, חיונית ורצויה של הגוף. זו דרכה של מערכת החיסון להילחם בפני פולשים לא רצויים ולרפא איברים שניזוקו. מערכת החיסון מפעילה את מנגנוני ההגנה, שולחת תאי דם לבנים לאזור הפגוע ופותחת במלחמה במטרה להביא לריפוי ולהבראה.
יש להבחין בין מצבי דלקת שונים; דלקת חריפה (אקוטית) היא קצרת מועד, מתבטאת באדמומיות, חום, נפיחות וכאב, וחולפת בדרך כלל עם נצחון מערכת החיסון על הפולשים ובהחלמת האזור הפגוע. להבדיל ממנה, דלקת מתמשכת (כרונית) היא מצב המאפיין כשל חיסוני, בו יוצאת הדלקת מכלל שליטה וממשיכה להתקיים לאורך זמן, גם אם "על אש קטנה". במצב זה היא אף עלולה לתקוף את רקמות הגוף הבריאות, לפגוע בהן ולגרום לדלקות מפרקים, למחלות לב, לפגיעה מוחית ולהתפתחות סרטן.
על פי מאמר שפורסם מטעם ביה"ס לרפואה של אוניברסיטת הרווארד(1) במצבי עודף משקל, בעיקר כאשר השומן מצטבר באזור הבטן וסביב האיברים הפנימיים, מזהה מערכת החיסון את התאים עמוסי השומן כפולשים ומפעילה את מנגנוני ההגנה שלה. כל עוד קיים עודף השומן בגוף הרי הוא מזין את התהליך הדלקתי, אשר עלול להתפשט לדלקתיות כרונית באיברים שונים כמו המפרקים, הלב והמוח.
ניתן לדעת אם אנו סובלים מרמת דלקתיות עודפת בבדיקת דם פשוטה, המודדת את רמת החלבון המגיב CRP.
אורח חיים נכון ותזונה מתאימה הם מפתח להפחתת רמת הדלקתיות בגוף. מאחר שסוכרים הם גורם עיקרי להצטברות עודפי שומן מומלץ להימנע מתזונה המכילה פחמימות מזוקקות כמו לחם, מאפים ופסטה מקמח לבן, סירופ תירס, משקאות ממותקים וכל כיוצא באלה. לעומת זאת רצוי להוסיף לתזונה מזונות עשירים בנוגדי חמצון אשר הוכח כי הם פועלים גם כנוגדי דלקת, ובהם: בצל, כורכום, ענבים אדומים/שחורים, תה ירוק, פירות יער, שזיפים, דובדבנים, עלים ירוקים כהים (תרד, קייל), ועוד.
מחקרים חדשים מראים כי חומצות שומן מסוג אומגה 3 עשויות להגיע למוח ולהפחית בו את רמת הדלקתיות, וכך להוריד את הסיכון להתפתחות אלצהיימר. חומצות שומן אלו מצויות בדגים מסוג סלמון, פורל, בורי ומקרלים וכן ניתן לקבלן מזרעי פשתן וצ'יה.

(1) https://www.health.harvard.edu/staying-healthy/playing-with-the-fire-of-inflammation?utm_source=delivra&utm_medium=email&utm_campaign=GB20160914-DOH&utm_id=251440&dlv-ga-memberid=21444774&mid=21444774&ml=251440

15/08/2018

פחד וחרדה

פחד הוא תגובה רגשית לאיום ידוע ומוגדר, לסכנה אמיתית, ברורה ומוחשית כמו הופעת נחש, אקדח מאיים, מלחמה, תאונת דרכים קרבה וכדומה. הפחד כשלעצמו הוא רגש חיובי וחיוני, שנועד לגרום לאדם להגיב לאיום ולהתגונן בפניו. המוח קולט אותות סכנה ושולח סדרה של איתותים לגוף, שתוצאתם הפעלת מנגנונים שונים, יחד עם החלטה אם לברוח מן הסכנה או להיאבק בה.
חרדה נובעת מאיום שאינו ברור וגלוי, וכוללת בדרך כלל מרכיבים רגשיים, פיזיולוגיים, קוגניטיביים והתנהגותיים.
המרכיב הרגשי הוא בעיקר הצפה של חששות, תחושת פחד, חוסר אונים, עצבנות וחוסר שקט.
המרכיב הגופני מתבטא בתחושות של מתחים, כאבים ולחצים.
המרכיב הקוגניטיבי עיקרו דאגה, פסימיות, מחשבות טורדניות על אשר עומד לקרות, במנעד החל מדוגמת "לא אצליח לעשות את זה" או "אני הולך להביך את עצמי" ועד מחשבות על טרגדיות שממשמשות ובאות, מחלות ומוות.
המרכיב ההתנהגותי הוא התרחקות והימנעות מגורם החרדה. הימנעות בדרך כלל תורמת להרגעה, אך לטווח ארוך מזינה את החרדה ומחמירה אותה.
חרדה כשלעצמה גם היא אינה שלילית בהכרח ואף מועילה. חרדה בריאה עשויה לסייע במיקוד תשומת הלב ובשיפור יכולתו של האדם לפתור בעיות, ולהניע אותו לפעולה כמו למשל להתכונן טוב יותר לבחינה, או לבנות מחסה עמיד יותר מפני סערה צפויה.
פחד וחרדה יכולים להיות קשורים זה בזה ולגרום זה לזה. גם תסמיניהם דומים, ועשויים לכלול כאבים בראש, בבטן ובגב, מתח ונוקשות בשרירים, לחץ וכאב בחזה, קוצר נשימה ותחושת חנק, קצב לב מואץ, צלצולים באוזניים, הזעה מוגברת, צמרמורת עד רעד, חוסר תחושה, זרמים ונימול בגפיים, הפרעות שינה, בחילות, שלשול והשתנה, סחרחורת, ערפול חושים ואף התעלפות ובמקרים קיצוניים גם תחושת שיגעון.
בשני המקרים הגוף מתכונן לסכנה ומפעיל מנגנוני לחץ ומתח, ובהתאם תגובת לחימה בסכנה או בריחה ממנה. יש להבחין בין פחד וחרדה כתחושות בריאות המתאפיינות בהיותן ברמה מתונה, מוגבלות בזמן ואינן מפריעות לתפקוד היומיומי, לבין הפרעת חרדה שהיא מצב של חשש קבוע או חוזר ונשנה, אשר מלווה את האדם במשך היום ולעתים גם בלילה. הפרעת חרדה מאופיינת בדאגה חמורה, מתמשכת, מוגזמת למצב או לאיום, ובהימנעות קיצונית מן המצב המעורר אותה. האדם במצוקה, תפקודו היומיומי ואין מרגוע לנפשו.
פחד וחרדה עשויים להיות יעילים ומועילים כל עוד הם מביאים את האדם לפעולה שתגן עליו מפני האיום. פחד של מטייל בטבע מפני היתקלות עם נחש יתרום להישרדותו אם יביא את המטייל לנקוט אמצעי זהירות מתאימים. אותו פחד יקבל גוון חרדתי וחולני אם יגרום לכך שהאדם יישאר מסוגר בביתו ולא יצא לטיול.
ביכולתנו לסייע לאדם הסובל מפחדים וחרדות באמצעים שונים, כמו צמחי מרפא, פרחי באך, תהליכי הרפיה, דמיון מודרך ועוד.

08/08/2018

ויטמין D - ויטמין או הורמון?

בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות הציבורית והרפואית בויטמין D. מחקרים קובעים כי הוא חיוני לתפקוד התקין של כמעט כל מערכות הגוף, ויש הטוענים שכלל אינו ויטמין אלא הורמון.

המושג "ויטמינים" נקבע לפני כמאה שנים מתוך כוונה לציין כי מדובר בחומרים חיוניים לחיים, אשר הגוף אינו מסוגל לייצרם ועליו לקבל אותם מן במזונו. השימוש במושג זה לגבי ויטמין D אינו מדוייק מפן נוסף, שכן הגוף מייצרו בהשפעת קרני השמש. תחושת העקצוץ המופיעה כמה דקות לאחר חשיפה לשמש יחד עם נקודות אדומות על פני העור מלמדת על ייצורו בפועל של הויטמין.

השפעתו של ויטמין D רחבה ומשמעותית ביותר, וכוללת הגברת ספיגת הסידן מן המזון ושמירה על רמתו בדם, חיזוק העצמות והשיניים, בניית שלד העובר ומניעת שברים בקשישים. ויטמין D חיוני גם לבריאות מערכת הלב וכלי הדם, לחיזוק מערכות החיסון והנשימה והגנה עליהן מפני זיהומים, לתמיכה במוח ובמערכת העצבים, למניעת התפתחות גידולים סרטניים בערמונית, בשד, במעי הגס ובריאות, לשיפור ביצועים קוגניטיביים וספורטיביים, ניצול אנרגיה, שיפור סף הסיבולת, הפחתת רגישות לכאבים ועוד.

נמצא שיש קשר ישיר בין חוסר בויטמין D להשמנה ולהתפתחות סוכרת, לפגיעה במערכת ההורמונלית, להגברת הסיכון להתפתחות רעלת הריון, אוטיזם, אלצהיימר, חרדות ודיכאון ואלרגיות. הויטמין עשוי לשמש לטיפול במחלות מעיים דלקתיות כמו קרוהן ובמחלות אוטואימוניות כטרשת נפוצה.

ככל הנראה מצוי ויטמין D בחסר אצל חלק גדול מן האוכלוסייה המערבית. ייתכן כי החוסר בו נובע מהימנעות מחשיפה לקרני השמש בגין המודעות לסרטן העור. רצוי לבדוק את רמתו בדם יחד עם בדיקות הדם השגרתיות.

ויטמין D מסיס בשומן ויציב בחום. הוא נאגר בגוף ועודף בו עלול להזיק. הויטמין מצוי בשומן מן החי, בעיקר בשומן דגים, בחלמון הביצה ובשומן החלב. כן מצוי הוא בכמות קטנה בפטריות, אך רק באלו שנחשפו לשמש בעת גידולן. הוא אינו מצוי במזון מן הצומח.

03/08/2018

צמחונים נהנים משמחת חיים

בספרה The Mindful Vegan מביאה Lani Muelrat סקירת מחקרים עדכניים העוסקים בקשר שבין תזונה צמחונית לבריאות הנפשית. מחקרים שבוצעו בהשתתפות אלפי בני אדם בארצות שונות הראו קשר חיובי בין דיאטה המבוססת על הצומח למצב רוח טוב, הפחתה בדיכאון ובמצוקות נפשיות והגברת שמחת החיים, שביעות הרצון והאופטימיות. זאת הודות לויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון וחומרים תזונתיים נוספים המצויים בצמחים.
נוגדי החמצון הם רכיבים פעילים ביולוגית המיוצרים בצמחים ומצויים בשפע בירקות ובפירות. הם מגינים על הצומח ובהתאם גם על אוכלי הצומח מהתפתחות מחלות, ומועילים בין השאר גם לבריאות הנפשית והנמטלית.
דיכאון ומצב נפשי ירוד קשורים לדלקתיות בגוף. חומצה ארכידונית המצויה במוצרים מן החי היא חומר מוצא לגורמי דלקת, המקדמים שינויים אשר עלולים לפגוע במערכת העצבים ולשבש את מצב הרוח. לפיכך, הימנעות מאכילת מוצרים מן החי כשלעצמה מפחיתה תופעות של מתח וחרדה ותורמת אף היא לבריאות המוח ומערכת העצבים.

29/07/2018

יעילות תוסף גלוקוזאמין לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית

דלקת מפרקים ניוונית (אוסטיאוארטריטיס) היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות בעולם. הארכת תוחלת החיים עתידה להביא עליה משמעותית בתחלואה, ועד שנת 2020 היא צפויה להיות המחלה הרביעית בחומרתה בין המחלות המובילות ל"חיי נכות ארוכים" של העידן החדש.

מהות המחלה היא שחיקת הרקמה הסחוסית המצויה במפרק ומגינה על העצם, וכתוצאה מכך יצירת מגע בין עצמות חשופות, מצב הגורם לדלקת, לכאב ולמוגבלות בתנועה, ופוגע באיכות החיים ובתפקוד היום-יומי. דלקת המפרקים הניוונית נודעת בכינוי "תסמונת הכאב של גיל הזהב", אך למרות היותה מזוהה עם הגיל המבוגר פוגעת היא גם בצעירים, בעיקר באלה העוסקים בספורט אינטנסיבי או בעבודות הגורמות לעומס יתר על המפרקים.

באין פיתרון מספק לשחיקת הסחוס במפרק הפגוע ובאין מרפא ידוע מן המחלה נועד הטיפול התרופתי השמרני רק להפחתת הכאב והדלקתיות ולשיפור התפקוד.

גלוקוזאמין הוא אחד התוספים הנפוצים והמקובלים לטיפול במחלה. כתוסף או כתרופת מרשם נחשב גלוקוזאמין למגן ומשקם סחוס בעל תכונות נוגדות דלקת, ורופאים ומטפלים רבים נוהגים להמליץ על נטילתו. המכירות העולמיות של התוסף הוערכו כבר לפני עשור בכ-2 ביליון דולר, ופרסומות בדבר יעילות המוצר מציפות את אמצעי התקשורת. בהיותו חומר הנוצר ומצוי באופן טבעי בגוף האדם מתאים גלוקוזאמין רעיונית להיות חלק מן הטיפול ברפואה המערבית וברפואה הנטורופתית.

אלא שמחקרים רבים שבוצעו במטרה לבחון את יעילותו של התוסף הנמכר באיצטלה של מגן ובונה סחוס ונוגד דלקת העשוי להקל על תסמיני המחלה מעלים נתונים סותרים בדבר יעילותו, ומותירים אותה שנויה במחלוקת ולוטה בערפל. אחד המחקרים המקיפים שבוצעו מציף את העובדה שברוב המחקרים אשר מומנו על ידי תעשיית התרופות נמצא התוסף יעיל, בעוד שברוב אלה אשר מומנו בידי גופים ממשלתיים ו/או מוסדות רפואיים או אקדמיים נמצא שהתוסף אינו יעיל. היות שמסקנות המחקרים אינן חד משמעיות וייתכן שחלקם לפחות לוקים בפיענוח התוצאות בהתאם לצרכי מממניהם ראוי לשקול היטב אם לנטול את התוסף.

הקולג' האמריקאי לריאומטולוגיה פרסם בשנת 2012 המלצות לטיפולים בדלקת המפרקים הניוונית. ההמלצות נקבעו בהתכנסות מומחים ריאומטולוגים, רופאי משפחה ורופאים גריאטרים, אורתופדים ופיזיותרפיסטים. בין השאר נקבע שלא מומלץ להשתמש בגלוקוזאמין. סיכום ברוח זו מופיע גם במאמר רקע נרחב מטעם ארגון הבריאות העולמי משנת 2013 העוסק בנושא, וקובע כי התקווה שהייתה שגלוקוזאמין יסייע בטיפול באוסטיאוארטריטיס נגוזה. יתכן כי האמונה הרווחת בקרב חלק מציבור הרופאים והמטפלים בדלקת המפרקים הניוונית שנטילת גלוקוזאמין תחפה על המחסור בסחוס שנשחק במפרק נטולה ביסוס מדעי, והחסר המקומי במרכיב מפתח טבעי זה של הסחוס לא בהכרח ניתן להשלמה בתוסף תזונה.

באין סימוכין מדעיים עדכניים וברורים בדבר יעילות התוסף נטילתו אולי מיותרת, וכדאי לבדוק פתרונות אחרים המוצעים לטיפול בשחיקת הסחוס.

22/07/2018

מערכת עיכול בריאה למען בריאות הלב

פלורת המעייים ניצבת כיום ברבות מכותרות המחקר הרפואי. הפלורה מורכבת מטריליוני יצורים מיקרוסקופיים החיים במערכת העיכול שלנו - חיידקים, ווירוסים ופטריות. הם מסייעים בעיכול המזון, מייצרים חומרי הזנה ומשחררים לדם חומרים בעלי השפעה בריאותית רחבת טווח.

קיימת הדדיות מורכבת בין פלורת המעיים לרוב מערכות הגוף, ביניהן מערכות הלב וכלי הדם, העצבים, המערכת ההורמונלית והמערכת החיסונית ועוד. יחסים אלה קשורים ומשמעותיים למערכת הלב וכלי הדם, לדברי פרופ' ג' מנסון מביה"ס לרפואה של אוניברסיטת הארוורד; https://www.health.harvard.edu/heart-health/healthy-gut-healthy-heart?utm_source=delivra&utm_medium=email&utm_campaign=GB20180627-Probiotics&utm_id=958104&dlv-ga-memberid=21444774&mid=21444774&ml=958104.

הרכב תזונת האדם מהווה, כצפוי, גורם משמעותי בהרכב הפלורה, שהרי מזוננו מהווה גם את מזונה. תוצרי חילוף החומרים של יצורים אלה השוכנים במעינו משפיעים על הסיכון למחלות כרוניות כמו מחלות לב, סוכרת וסרטן. אחד מתוצרי חילוף החומרים של פלורת המעי, הקרוי TMA מיוצר על ידה כאשר היא מוזנת בבשר אדום, בעוף, בדגים ובביצים. תוצר זה משתחלף בכבד לצורה ביוכימית אחרת, TMAO, אשר מצויה בקשר הדוק לתהליך יצירת פלאק טרשתי, הגורם להתקפי לב ושבץ מוחי. נמצא יחס ישיר בין רמה גבוהה של TMAO בדם לפגיעות אלה בלב ובמוח, גם ללא קשר לגורמי סיכון נוספים כמו עודף משקל, יתר לחץ דם ומחלות מערכתיות אחרות.

הולכות ומצטברות עדויות לכך שהרגלי תזונה נכונים מסייעים ללמניעת מחלות לב וכלי דם. פן אחד של תזונה ראויה לפי מחקריו של פרופ' מנסון הוא הימנעות מבשר אדום בפרט ומחלבונים מן החי בכלל. פנים נוספות שלא נדונו כאן הם תזונה דלת נתרן ועשירה בסיבים תזונתיים המצויים בירקות, בפירות ובדגנים מלאים, אשר גם להם השפעה חיובית על הפלורה.

The gut microbiome refers to the genes that govern the trillions of microbes in the human intestinal tract. These bacteria and other microbes make an array of substances that influence the body’s vascular, nervous, endocrine, and immune systems...

16/07/2018

מהם טריגליצרידים?

טריגליצרידים וכולסטרול הם סוגים שונים של שומן; חלקם מתקבל מן המזון, אך רובם מיוצרים בגוף האנושי, במסלול ביוכימי ייחודי לכל אחד מהם. שני סוגי השומן אינם מסיסים בדם, ונעים בו בסיוע חלבוני קישור. הם משמשים סמן חשוב לבריאות מערכת הלב וכלי הדם.

הטריגליצרידים הם בין השאר תוצר של משק הפחמימות. הכבד ממיר לשומן קלוריות עודפות, במיוחד מפחמימות פשוטות כמו מאפים ולחמים מקמח לבן, ממתקים, סוכר ואלכוהול, ומאחסן אותם בתאי שומן.

בכמות נכונה הטריגליצרידים מועילים ורצויים; הגוף משתמש בהם לאחסון אנרגיה, ובעת הצורך משחררים אותם הורמונים מתאי השומן כדי שהגוף יוכל להשתמש בהם כמטבעות אנרגיה.
אך בכמות מוגזמת, בעיקר יחד עם רמות גבוהות של כולסטרול "רע" הם מעלים את הסיכון לטרשת עורקים, למחלות לב בפרט ולתסמונת מטבולית בכלל, וכן לפגיעה בלבלב ולכבד שומני.

בבדיקה שגרתית של שומני הדם הנקראת "פרופיל שומנים" נמדדים בדרך כלל ערכי הטריגליצרידים והכולסטרול. רמה גבוהה של טריגליצרידים לרוב אינה מלווה בתופעות סימפטומטיות. במקרים רבים היא נלווית לעודף משקל, כבד שומני, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, סוכרת ופגיעה בבלוטת התירואיד.

מכאן ברורה החשיבות של הימנעות ממצב של עודפי טריגליצרידים. פעילות גופנית, תזונה מתאימה ותוספי תזונה הם כלים יעילים לאיזון רמת שומנים אלה בדם.

10/07/2018

השאיפה לשלמות - יעד רצוי ומכובד או מעכב משמעותי הגובל בהפרעה נפשית?

שאיפה לשלמות, פרפקציוניזם, הבאה יחד עם שאיפה למצויינות יש בה פן חיובי ומועיל, בהוותה אתגר למיצוי מלוא יכולותיו של האדם. אולם שאיפה כזו יכולה לעטות פן חולני, חונק, פוגע והרסני, ולהגיע לכדי הפרעה נפשית כפייתית (OCD) ואף דכאונית. מצב כזה עלול להביא את האדם דווקא לרמות הישגים נמוכות יותר או לחוסר ביצוע כלל, מפחד פן יצירתו לא תהיה המושלמת והטובה ביותר.

חשוב אם כך להבחין בין חתירה למצויינות שהיא רצויה ובריאה כל עוד האדם מרוצה וגא בהשיגיו הטובים גם אם אינם "מושלמים" לבין פרפקציוניזם חולני בו אדם המחפש את השלמות חווה אי יכולת ביצוע "מושלם" כתבוסה משפילה.

לרפואה הנטורופתית כמה כלים העשויים להועיל לאדם החווה קשיים מסוג זה למתן את חרדתו מביצוע שאינו מושלם.

הרחבה בנושא - במאמר שפורסם מטעם מכון ויצמן למדע: https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA

09/04/2018

טיפול נטורופתי לכאב

הפיתרון המקובל ברפואה מערבית לכאב כרוני הוא בדרך כלל תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית. תרופות אלה יעילות בדרך כלל, אך לעתים הנזק שהן גורמות רב מתועלתן.

שימוש יתר בתרופות הוא הסיבה המובילה בארה"ב מתוך כלל מקרי המוות התאונתי. מתוך כ-50,000 מקרי מוות בשנה תועדו כ-40% מקרים שנגרמו כתוצאה משימוש במינון יתר של תרופות אופיואידיות.
אופיואידים אינם התרופות הרעילות היחידות. מחקרים רבים מלמדים על היות האספירין הנפוץ כל כך תורם לתופעות לוואי רבות כמו כיבים במערכת העיכול, דימום מוחי ועוד.

עוד ועוד מחקרים מתפרסמים על טיפול באיבופרופן (נורופן, אדקס, אדוויל) כגורם סיכון להתקפי לב, שבץ מוחי, סיבוכים במערכת העיכול, כשל כלייתי, אנמיה, נזק ל-DNA, לחץ דם גבוה והפלות. ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, הודיע כבר בשנת 2015 כי משככי כאבים מסוג זה מזיקים לבריאות.

כענף רפואי הדוגל בגישה הוליסטית ובטיפול טבעי מציעה הנטורופתיה תחליף בטוח ויעיל להתמודדות עם כאב כרוני ואקוטי. התכנית הטיפולית מותאמת אישית לכל מטופל/ת, ומתחשבת באורח החיים, בתזונה, בעבודה בעיסוקי הפנאי ובמכלול נתונים נוספים. הטיפול הנטורופתי עשוי לשלב בין השאר המלצות תזונתיות, תוספים, מיצויי צמחים, מגע נפשי וגופני.

https://www.naturalmedicinejournal.com/blog/how-do-naturopathic-doctors-help-people-manage-chronic-pain-without-highly-addictive-opioids

20/03/2018

כוח המוח

הקפדה על דפוסי תזונה בריאה ומגוונת לאורך זמן, צמחונית בעיקרה, עשויה לשמור על חיוניותו ובריאותו של המוח ולהאט את תהליכי הזדקנותו. כך פורסם במאמר של בית הספר לרפואה באוניברסיטת הארוורד.

במפתיע או שלא במפתיע, מדובר על אותם מזונות רוויים בנוגדי חמצון, המגנים גם על בריאות הלב וכלי הדם; ירקות עליים ירוקים, דגים המכילים אומגה 3, פירות יער ובכללם תותי שדה ודובדבנים, אגוזי מלך וגם תה (ירוק) וקפה.

https://www.health.harvard.edu/mind-and-mood/foods-linked-to-better-brainpower