19/10/2025
דממה היא תשובה
מאת: סטיב ד׳לאנו גרסיה
תרגום ועריכה: סמדר ברגמן ©
היו בוגרים מספיק כדי לתקן דברים חשובים בעודם נושמים, לשמור את האנשים שמוזגים מים אל ימיכם, להסיר את הגאווה שלכם כאבן, כאשר היא חוסמת את דלת הכניסה. היו בוגרים מספיק כדי לשאת את הכלים שבאמת מתקנים - להקשיב מבלי לטעון את תגובתכם, לדבר מבלי לחדד את לשונכם, להתנצל מבלי להבריח פנימה תירוצים. בחרו תיקון על פני ניצחון. בחרו באמת על פני הצגות. שמרו על הקשרים ששומרים אתכם אנושיים.
תקנו את מה ששברתם, אם האהבה היא נקייה והפצע כן. התקשרו בחזרה. תגיעו. אמרו ״טעיתי״ לפני שהמרחק יבנה חומה שאינכם יכולים לחצות. אם ניתן להציל גשר, נשאו לבנים, לא אשמה. הניחו את ידיכם על העבודה, לא על לוח התוצאות. שום דבר יפהפה לא שורד את האגו, הוא שורד בזכות מאמץ שחוזר על עצמו, בשל חביבות שמוגשת על אף הכעס, בשל יכולת להיות הוגנים כאשר החזה שלכם מלא באש.
הגנו על מערכות היחסים שמוסיפות ערך באותו הלהט שאתם מבזבזים על ויכוחים עם זרים בראשכם. אם אנשים הוכיחו שהם מקום נחיתה רך, היו המחסה כאשר מזג האוויר שלהם מתהפך. זכרו את הפרטים הקטנים. דברו אליהם בקול שבו הייתם רוצים לשמוע לצד החורבן שלכם. הפסיקו להתייחס לאנשים שאוהבים אתכם כאילו יחיו לנצח. הם לא יחיו לנצח, וגם לא הסיכוי שלכם לאהוב אותם כהלכה.
שימו בצד את הגאווה שלכם. היא לא כוח, היא מסכה שגוזלת מכם את האוויר. היא הופכת אתכם רועמים ומותירה אתכם בודדים. אם אתם חייבים להיות צודקים כדי להיות שלמים, אתם תחתכו כל דבר טוב עד אשר תהיו מוקפים בנצחונות ולא בעדים. אמרו אני מצטער כאילו היה זה עניין דחוף. סלחו כאילו הייתם רוצים להיות חופשיים. אל תניחו לעקשנות לגרום לכם להתאבל על משהו שהייתם גאים מדי מכדי להציל.
התנתקו ממה שמזלזל בכם. אל תנהלו משא ומתן עם יד שסטרה לכם. אל תשאירו מושב חם למישהו שמעביר בכם קור. אם פה ממשיך לומר שאתם ״פחות״, האמינו לו. אם דפוס ממשיך לכאוב, בטחו בו. אתם לא אכזריים כיוון שסגרתם את הדלת, הגעתם מאוחר אל המקום הבטוח שלכם. שלווה אינה מותרות, היא ציוד הכרחי. אם הם לא מסוגלים לנהוג בכם כאדם, הם לא יזכו בנוכחות שלכם.
למדו את ההבדל שבין קשה לפוגעני. קשה מפתח אתכם. פוגעני מרוקן את האור וכותב את שמכם באפר. עמדו בסערה שמשקה שורשים, עזבו את השיטפון שגונב את הקרקע שמתחת לרגליכם. אל תבלבלו סבילות עם מסירות. חבורה שמעולם לא קיבלה הזדמנות להירפא אינה סיפור אהבה, היא מחיקה איטית. בחרו בהישרדות על פני רגש. בחרו בעתיד על פני תחושת היכרות.
הפסיקו להתחנן לפירורים לצד שולחנות שאתם בניתם. אם הם לא מסוגלים לפגוש בכם במקום שבו חי הכבוד, פגשו את עצמכם ליד הדלת ועזבו. דממה היא תשובה. מרחק הוא הגנה. אל תמשיכו להסביר את הערך שלכם לאוזניים שמעמידות פנים שהן אינן שומעות ומפיקות מכך תועלת. הגבולות שלכם הם לא נושא לדיון, הם גבולות. שמרו עליהם כאילו היו נשימה.
היו ישירים לגבי מה שאתם רוצים וחסרי רחמים לגבי מה שלא תהיו מוכנים לשאת. אם זה חשוב, טפחו זאת בכל יום. אם זה רעל, השליכו אותו. אם זה מבלבל אתכם, בקשו הבהרה רק פעם אחת. אם ההבהרה לא מגיעה, קחו זאת כהבהרה. אל תעשו רומנטיזציה לכאוס. אל תתייגו כאב כתשוקה רק משום שהוא מותיר אתכם ערים בלילה. רוגע אינו משעמם, הוא המקום שבו האהבה עושה את עבודתה.
וכאשר מגיעה העת לסיים את הפרק, סיימו אותו. סוף פסוק. ללא דימום איטי. אמרו תודה לשיעור, שלום למורה וקחו את עצמכם הביתה. הצילו את האהבה שראויה לחיות. הצילו את האדם שחייב לחיות למען האהבה. הניחו לאור להמשיך לדלוק בתוככם, כדי שמה שנועד לכם יוכל למצוא אתכם, ומה שלא נועד לכם יאבד סוף סוף את דרכו.