21/12/2020
שימו לב - חשוב ביותר!
במיוחד בתקופת הקורונה!
*"למה כדאי לכם להפחית את רמות הסטרס וכיצד ניתן לעשות זאת?"*
נראה כאילו העולם משתנה, משהו באווירה, בתחושה הכללית, או בתדר מרגיש לחוץ, דחוס, דחוק, תובעני, משגע, ואפילו מטריף!
אנשים חסרי סבלנות. ממהרים להספיק את הרמזור, מתקשים להמתין למעלית, אוכלים אוכל מהיר, צורכים המון תוכן בעלי מסר חד ומהיר, שברובו שוטף את מוחנו. אנו נוטלים כדור במטרה להעלים את כאבינו כמטה קסם, ונראה שהכל הפך להיות אינסטנט.
גם המצב במשק, יוקר המחייה והמצב הכלכלי שדוחק במרבית תושבי המדינה בצורה כזו או אחרת אינם מיטיבים, עלויות המחייה עולות והמשכורות נותרות זהות, ובדרך לעבודה תקועים בפקק ומקבלים טלפון מהבנק.
*האם אנו חיים בסיר לחץ, או שאפשר לשחרר קיטור?*
מימד הזמן אינו מועיל גם הוא. אנחנו במירוץ החיים, כל הזמן רצים, ממהרים, וכולם סביבנו באותה הסירה, בדרך לסידורים, לחוגים, לרופא, לקניות, לאסיפות הורים ועוד, מה שהופך את האנשים סביבנו ליותר כועסים ומרוכזים בעצמם ופחות סלחנים, סבלנים, אמפתים וחומלים.
התחושה היא שהחיים מנהלים אותנו, ולא להיפך, ותוצר הלוואי של המיקס המטורף הזה, שמורכב מ-האווירה הקשה, המצב הכלכלי, הזמן שאוזל והתחרותיות - הוא בעיקר סטרס, שמוביל לכעס (במצבי קיצון עלול להוביל להתקפי זעם). שניהם באופנים רבים עלולים לעורר חרדות, ואף לפגוע בתפקודים קוגניטיבים, מנטאלים, רגשיים ופיזיים.
*אנחנו בסדר, זה העולם משוגע*
לפעמים זה מרגיש, שזה לא בנו, זה הכעס של הזולת, זה הקושי של האחר, שמעביר אותו אלינו, ואנחנו בתורנו מעבירים לאחר את שלנו. אבל אנחנו כבר מספיק בוגרים להבין, שאם אנו רוצים שינוי, הוא צריך לבוא מאיתנו. כי כשאני משתנה, נקודת המבט שלי משתנה, ושם מתחולל השינוי.
אמירתו של סוקרטס "דע את עצמך" נוגעת בנקודה חשובה לאין שיעור בתחום האינטיליגנציה הרגשית, ובאה לצוות עלינו להכיר ברגשותינו, בגן העדן ובגיהנום שלנו עלי- אדמות, ולדעת לשלוט בהם.
*איך המוח שלנו עובד?*
במוחנו זוהו 5 תדרים של פעילות מוחית: אלפא, בתא, גמא, דלתא ותטא.
*נתמקד בשניים העיקריים:*
- גלי אלפא- מופיעים בעת רגיעה, שמחה, שלווה, הרמוניה ויצירתיות. כמו כן, מופיעים ברגעים שלפני הירדמות, ובסמוך להם מופרשים סרוטונין, הורמון משפר מצב רוח, מפחית תוקפנות והתנהגות אימפולסיבית, ובתא- אנדרופינים, שהם משככי כאבים, מסייעים לשליטה בחרדה ומביאים לתחושת אופוריה. גלים אלו פוחתים בעת כניסה לפעילות, הדורשת ריכוז והתמקדות.
- גלי בתא- מופיעים בעת חרדה, חשיבה או פעילות מאומצת, רמות גבוהות של מתח או ריכוז. בסמוך להם מופרש קורטיזול, המעודד עליית גלוקוז בדם ומדכא את מערכת החיסון. הורמון זה חיוני בעת טראומה, חסר בגוף (במינרלים, ויטמינים, נוירוטרנזמיטורים ותזונה לקויה) או מצבי דחק.
- גלי גמא, דלתא ותטא מאפיינים שלבי שינה שונים, התעוררות ומודעות גבוהה.
*מה קורה לגוף שלנו כשאנו בלחץ או כשאנו חשים כעס?*
הכעס הוא מידה שמעוורת אותנו. פעמים רבות בשעת כעס אנו מגיבים באופן לא פרופורציונאלי, יכולת השיפוט וקבלת ההחלטות שלנו נפגמת, אנו עלולים לומר או לעשות דברים שאנו מתחרטים עליהם, וכתוצאה מכך לחוש רגשות אשם, מצפון, חרטה, הלקאה עצמית ועוד.
גם כעס מופנם (פאסיב אגרסיב), המתבטא בציניות, עוקצנות, "פיזור רעל" סביבנו באמצעות מחוות גוף והבעות פנים חוסם את ראייתנו באותה מידה.
בשעת כעס, הדם זורם אל הידיים, ומקל על תפיסת נשק או הכאת האויב, קצב הלמות הלב מתגבר, וזרם הורמונים כגון אדרנלין מייצר דחף של אנרגיה, שדי בו לצורך פעולה נמרצת.
סטרס לעומת זאת הוא תגובה קדמונית אינסטיקטיבית של הגוף, המסייעת להישרדות. הסטרס היה בן לווייה קבוע של האדם הקדמון, אשר נתקל בסכנות יומיומיות לחייו בדמות חיות טרף ואסונות טבע.
אומנם כיום רוב מצבי הלחץ אינם מהווים סכנה ממשית לחיים, אך עדיין התגובה הפיזיולוגית זהה- עלייה משמעותית ברמת הורמוני הדחק. התופעה הזו מתרחשת גם אם הסטרס נגרם בגלל פקק תנועה, הגורם לנו לאחר לפגישה.
*ומה קורה לגוף שלנו במצבי שמחה ואושר?*
בין השינויים הביולוגיים העיקריים במצב של אושר מצויה פעילות מוגברת של מרכז מוחי, הבולם רגשות שליליים, תומך בהגברה של האנרגיה הזמינה, ומשקיט את הרגשות היוצרים מחשבות מדאיגות.
אולם אין שום תנודה מיוחדת בפיסיולוגיה למעט רגיעה, הגורמת לגוף לחזור לאיזון ביתר מהירות מן ההתעוררות הביולוגית, שמייצרים רגשות "שליליים". תצורה זו מציעה לגוף מנוחה כללית, יחד עם מוכנות והתלהבות לכל משימה שיש לבצע ולחתירה לקראת מגוון רחב של יעדים.
אהבה ורגשות עדנה ורוך כרוכים בהתעוררות פראסימפטטית (של מערכת העצבים האוטונומית)- ההיפך מהמצב הפיסיולוגי, המכונה "היאבק או ברח", שהוא המכנה המשותף לפחד ולכעס. התבנית הפראסימפטטית, המכונה "תגובת הרגיעה", היא סידרה של ריאקציות בגוף כולו, המייצרת מצב כללי של רוגע וסיפוק, לצורך שיתוף פעולה של מערכות הגוף.
---
*כיצד נוכל להשתמש בידע הזה לטובתנו?*
ברגע שאנו מבינים שסטרס וכעס חוסמים את הראייה שלנו, ומונעים מאיתנו לראות את המציאות נכוחה, נפעל במטרה להרגיעם. איך?
מרבית השיטות פשוטות, הזכירו לעצמכם אותן והתנסו בהן-פעם אחר פעם, עד שתצליחו לעשות זאת באופן אוטומטי והן יהפכו להרגל:)
*7 דרכים מומלצות ופשוטות:*
1. לשתות כוס מים קרים, הקור מכווץ ומרגיע את הגוף.
2. לנשום עמוק- נשימה סרעפתית עמוקה לבטן התחתונה (ולא נשימה שטוחה אל החזה, שמחמירה את תחושת הכעס והדחק).
3. לשנות פרספקטיבה ולראות, שבדרך כלל כל מה שקורה לנו בחיים נועד לשרת אותנו וללמד אותנו שיעור, ולא להיות לרעתנו (מוזמנים לבקש כלי שעוזר - בפרטי).
4. להעיר את החמלה שבנו כלפי עצמנו או כלפי הזולת ולשפוט לזכות.
5. לשנות אווירה- לצאת לטייל או לשמוע מוזיקה שאתם אוהבים.
6. לעסוק בפעילות גופנית שמסייעת בהפרשת סרוטונין ובתא- אנדרופינים.
7. וכמובן הדרך הטובה ביותר לסטרס - לעשות את תרגיל ה"סלואו דאון" שפרסמתי בפוסט הקודם!
---
מוזמנים לבקש ממני כלים\תרגילים שיעזרו לכם להגשים את 7 הדרכים שהזכרתי כאן :)
גאה בכם שקראתם עד לכאן! מדהימים שאתם!
מוזמנים לשתף - מה דעתכם על המאמר?
הייתם רוצים לראות עוד מאמרים שכאלה בדף?
אוהב אתכם 🙏
נשימה ✨❤️
