עמותת בנפשנו

03/11/2025

בימים האחרונים, עם כל סדרה חדשה שעולה לאוויר, עם כל סיפור של חטוף שחוזר הביתה ועם כל חלל שמובא למנוחת עולמים - משהו קורה לנו.
אישה אחת שיתפה אותנו השבוע שכשראתה את התיעודים של החטופים שחזרו, היא חוותה התקף חרדה מוחלט. אמרו לה שהיא חווה פוסט-טראומה, ושהיא רק הסנונית הראשונה מתוך רבים כל כך.
מה שרבים מאיתנו חווים כעת נקרא "טראומה משנית" - מצב בו אנשים שלא היו נוכחים באירוע הטראומטי עצמו מפתחים תסמינים דומים לאלו של הניצולים עצמם.
דפיקות לב כשעולה פרומו לסדרה חדשה, קושי לישון אחרי צפייה בחדשות, הימנעות מרשתות חברתיות, תחושת חוסר אונים וכעס, עייפות רגשית מתמשכת - כל אלה סימנים שרבים מאיתנו מכירים היטב בתקופה האחרונה.
חשוב להבין שאתם לא לבד, וזו תגובה נורמלית לחלוטין למציאות הלא נורמלית שלנו. אין צורך להיות "שם" כדי להיות מושפע עמוקות מהאירועים.
יש מקום לכל התחושות שלכם, ויש עזרה זמינה. כי לפעמים, הדבר הכי אמיץ שאפשר לעשות הוא להודות שאנחנו זקוקים לתמיכה.
אל תישארו לבד עם זה. 💙

28/10/2025

עמותת בנפשנו מרחיבה את שירותיה ומגייסת אנשי מקצוע המעוניינים לעבוד עם פונים ממגוון מעגלי פגיעה כתוצאה מחשיפה לטראומה.

אנו מגייסים פסיכולוגים קליניים, שיקומיים, התפתחותיים ורפואיים.
כמו כן, מגייסים עובדים סוציאליים, מטפלים בהבעה וביצירה בוגרי בתי"ס לפסיכותרפיה או תוכנית המשך מקבילה.

עברנו כחברה וכפרטים, ואנחנו עדיין עוברים, תקופה קשה יותר מאי פעם.
אנחנו זקוקים למטפלים לסייע לנפגעים.
לבנות ובני הזוג של הנפגעים, ובני משפחותיהם המלווים אותם. למי שנפצעו ומשתקמים, לבני המשפחה העוטפת את כאבם, לילדים, לנכדים, לסבים ולסבתות, לקבוצות פגועות ולכל מי שסובל בתקופה הנוכחית. בדגש על אלו שאינם מוכרים על ידי המוסדות הרשמיים של המדינה. (ויש רבים כאלו).

אנו רואים בכך חובה מוסרית וטיפולית.

העמותה שלנו מעוניינת לגייס אנשי טיפול הרואים במשימה זו שליחות חברתית-ערכית ומעוניינים לקחת חלק מתוך אחריות מקצועית גבוהה ומעטפת מקצועית עשירה שאנו נעניק לכם.

אנו נספק מערך להתפתחות מקצועית כגון: הכשרות והדרכות, פרטניות וקבוצתיות, השתתפות בסמינרים, הצגת מקרים מקצועיים, וסיוע בכתיבת ופרסום מאמרים. הרצאות שוטפות של אנשי מקצוע מובילים בתחומם (מסובסד באופן מלא/בעלות מופחתת משמעותית).
אנחנו מתחייבים לסייע למטפלים מתוך הבנה הדדית, שבה הארגון שומר על בריאותם של המטפלים בעת שהם מגישים עזרה למטופלים.

דרישות התפקיד:
• מומחים/ות ומדריכים/ות בפסיכולוגיה קלינית, שיקומית, התפתחותית או רפואית
• עובדים/ות סוציאליים/ות עם תואר שני במסלול קליני ובוגרי בית ספר תלת-שנתי לפסיכותרפיה, או בוגרי מסלול הכשרה לטיפול משפחתי/זוגי (או לקראת סיום)
• מטפלים/ות בהבעה ויצירה בעלי תואר שני ובוגרי בית ספר תלת-שנתי לפסיכותרפיה (או לקראת סיום), או בוגרי מסלול הכשרה לטיפול משפחתי/זוגי (או לקראת סיום)
• יתרון לבעלי ניסיון בטיפול בנפגעי טראומה
• עדיפות לבעלי קליניקה פרטית

ההעסקה הינה גמישה והמעטפת המקצועית תלויה בהיקף העבודה
יש לשלוח קורות חיים לשלומית כהן ספיר עד ליום 15.11.25
לכתובת המייל: shlomits.benafshenu@amcha.org

16/10/2025

פרופ' זהבה סולומון, כלת פרס ישראל וחברת הוועד המנהל של עמותת בנפשנו, משוחחת עם יורם מוקדי ברדיוס 100FM על השפעת המלחמה על נפשם של הלוחמים והלוחמות, ועל בנות ובני הזוג והילדים שמחכים להם בבית.

29/09/2025

גם אנחנו צובעים את ישראל בצהוב.

לקראת ציון שנתיים ל-7 באוקטובר, אנו מצטרפים ליוזמת מטה משפחות החטופים ״צובעים את ישראל בצהוב״ בקריאה להשבת כל 48 החטופים והחטופה שעדיין נמצאים בשבי החמאס בעזה.

21/09/2025

15/09/2025

אנחנו מחפשים מנהל.ת קליני להובלת מערך טיפולי לתמיכה בנפגעי טראומה ומעגליהם - משפחות, חברים וקהילות.
עמותת בנפשנו פועלת מתוך חזון לחזק את הבריאות הנפשית והחוסן הרגשי של החברה הישראלית, עם התמחות בטיפול בטראומה ומצבי משבר.

התפקיד כולל:
* פיקוח מקצועי וליווי צוות טיפולי רב-תחומי
* פיתוח תוכניות טיפוליות חדשניות מותאמות אוכלוסייה
* יצירת שיתופי פעולה עם גורמי טיפול ברמה הארצית
* הובלת תהליכי הערכה ומדידת אפקטיביות
* השתתפות בגיוס משאבים ופיתוח העמותה

דרישות התפקיד:
* תואר שלישי בפסיכולוגיה קלינית או מועמד/ת מצטיין/ת בשלבי סיום
* ניסיון בניהול צוות טיפולי והדרכה
* היכרות עמוקה עם טיפול בטראומה ומצבי משבר
* יכולת עבודה בשיתופי פעולה רב-מערכתיים
* חשיבה יצירתית ויזמית

תנאים:
מיקום: תל אביב
היקף: משרה חלקית עם אפשרות להרחבה
התחלה: מיידית

זוהי הזדמנות ייחודית להצטרף לעמותה בראשית דרכה ולהיות חלק מעיצוב המודל הטיפולי מהיסוד.

לשליחת קו"ח: shlomits.benafshenu@amcha.org

05/09/2025

700 יום עברו מאז ה-7 באוקטובר.
700 יום ש-48 חטופים וחטופה עדיין לא בבית.
אנו מוקירים את זכר החיילים שנפלו ומתפללים להחלמה מהירה לפצועים שעבורם המלחמה היא עדיין מאבק יומיומי.
מצפים ומייחלים לחזרת החטופים במהרה לביתם - החיים לשיקום והחללים לקבורה ראויה.

31/08/2025

החופש הגדול מסתיים, ומחר הילדים חוזרים לשגרה. המעבר מחופש ארוך לשגרת הלימודים יכול להיות מאתגר עבור ילדים רבים.
בימים האחרונים של החופש, חשוב לדבר עם הילדים על השנה החדשה שמתחילה. לשאול אותם מה מרגש אותם, מה מדאיג אותם, ואיזה ציפיות יש להם. השיחה עצמה מרגיעה ומכינה אותם נפשית למעבר.
כדאי להתחיל להחזיר את שגרת השינה כבר בימים הקרובים. ללכת לישון מוקדם יותר ולקום בשעה סבירה. הגוף והנפש זקוקים להסתגלות הדרגתית.
ילדים רבים חווים חרדה לקראת החזרה ללימודים. זה טבעי ונורמלי. חשוב לתת להם מרחב לבטא את הרגשות ולהרגיע שהתחושות האלה עוברות אחרי כמה ימים של שגרה.
הכנת הציוד יחד, בחירת הבגדים ליום הראשון וארגון התיק יכולים להפוך לטקס משפחתי נעים שיוצר ציפייה חיובית.
זכרו שכל ילד מתמודד בקצב שלו. יש כאלה שישתלבו מיד ויש שיצטרכו יותר זמן. סבלנות ותמיכה הם המפתח להתחלה טובה של השנה.
שנת לימודים מוצלחת לכל הילדים והמשפחות.

28/08/2025

בהמשך לכתבה הקשה על נער בן 16 שפנה ל-ChatGPT במקום לבקש עזרה אמיתית חייבת להדליק לנו נורה אדומה כהורים ומחנכים.

מה חשוב להבין על בוטים כמו ChatGPT:
זו תוכנה, לא חבר. היא לא מבינה באמת רגשות או מצוקה. היא יכולה לתת תשובות שנשמעות אמפתיות, אבל אין מאחוריהן הבנה אמיתית. בשיחות ארוכות, הבוט עלול לאבד את מנגנוני הבטיחות שלו.

איך לדבר עם הילדים שלנו:
הסבירו שבוט AI זה כמו מחשבון מתוחכם למילים - לא מישהו שבאמת אכפת לו. דברו על ההבדל בין "תשובות" לבין "הבנה" אמיתית. הדגישו שבמצוקה נפשית צריך לפנות לאנשים אמיתיים - הורים, יועצים, מטפלים.

סימני אזהרה שכדאי לשים לב אליהם:
בילוי זמן מוגזם עם בוטים של AI, העדפת שיחה עם בוט על פני אנשים, הסתרת תכני השיחות.

המסר החשוב: טכנולוגיה יכולה לסייע בהרבה דברים, אבל כשמדובר בכאב נפשי - אין תחליף לחיבוק אמיתי, למבט מודאג ולאוזן קשבת של אדם שבאמת אכפת לו.

אם אתם או מישהו שאתם מכירים במצוקה, חשוב לפנות לעזרה מקצועית.

לפי התביעה שהוגשה בקליפורניה, ChatGPT ייעץ לנער איך לשדרג את תוכנית ההתאבדות שלו, דחק בו להסתיר את מצבו הנפשי מהוריו והפך למשענת הנפשית העיקרית של הנער - עד לטרגדיה

27/08/2025

החופש הגדול בעיצומו, והמסכים הפכו לחבר הכי טוב של הילדים שלנו. בין טאבלט לסמארטפון, בין טלוויזיה למחשב - הם שם כל הזמן. אבל מתי בדיוק צריך להדליק נורה אדומה?

כמה סימני אזהרה שכדאי לשים לב אליהם:
* כשהילד מתקשה להפסיק - בכי, כעס או התפרצויות כשמבקשים לכבות
* כשהמסך פוגע בשינה - קושי להירדם או ערות עד שעות מאוחרות
* כשיש ויתור על פעילויות אהובות - "לא בא לי לשחק בחוץ, אני רוצה לראות עוד פרק"
* כששינויים במצב הרוח תלויים במסך - עצבנות, חוסר סבלנות, או דווקא אדישות כשלא מול מסך
* כשהקשרים החברתיים נפגעים - העדפה של המסך על פני מפגשים עם חברים

מה אפשר לעשות?
* לקבוע גבולות ברורים מראש - כמה זמן ביום, ובאילו שעות
* ליצור אלטרנטיבות מעניינות - פעילויות יצירה, ספורט, משחקי חברה
* להיות דוגמה אישית - גם אנחנו צריכים להניח את הטלפון לפעמים
* לדבר על התכנים - מה הם רואים? מה הם אוהבים? מה מטריד אותם?

המסכים הם חלק מהמציאות שלנו, העיקר הוא למצוא את האיזון הבריא. ואם אתם מרגישים שהמצב יצא משליטה, אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית.

19/08/2025

עשרת הימים האחרונים של החופש הגדול. הקייטנות הסתיימו, הילדים בבית כל היום, והורים מנסים לתמרן בין עבודה, משימות בית ובידור הילדים.
בשלב הזה של החופש, רבים מאיתנו מרגישים שהכוחות אוזלים. האנרגיה שהייתה בתחילת החופש התפוגגה, התקציב לפעילויות הצטמק והסבלנות כבר לא מה שהייתה.

חשוב לדעת שמה שאתם חווים הוא חלק טבעי מהחוויה ההורית בתקופה זו:
* תשישות מצטברת אחרי שבועות של נוכחות אינטנסיבית
* תחושת אשמה על כך שאתם מחכים לפתיחת שנת הלימודים
* תסכול מהקושי לאזן בין דרישות העבודה לצרכי הילדים
* עייפות רגשית מזמינות מתמדת

אתם לא לבד בתחושות האלה. מרבית ההורים חווים אותן בימים אלה, גם אם זה לא תמיד נאמר בקול רם.
חשוב לזכור: הורות טובה אינה הורות מושלמת. היא הורות אמיתית, שמכירה במגבלות ויודעת לבקש עזרה כשצריך.

14/08/2025

עם הטיית הראש לכרית, המוח שלנו נוטה להתחיל לפעול ביתר שאת. מחשבות על היום שחלף, חששות לגבי העתיד, שיחות שלא נאמרו כהלכה או משימות שנותרו בלתי גמורות - כולן עולות ומפריעות לתהליך ההירדמות.

תופעה זו קשורה לכך שבשעות הלילה, כאשר הסביבה שקטה ורמת הגירויים החיצוניים יורדת, המוח שלנו עובר לעבד את התכנים שנדחו במהלך היום. בו זמנית, הוא מפעיל את מערכת העוררות הגופנית, מה שמעכב את המעבר למצב שינה.

כדי לסייע בהתמודדות עם מחשבות טורדניות לפני השינה, ניתן לאמץ את הכלים הבאים:
* כתיבת מחשבות: הקדשת 5-10 דקות לכתיבה ביומן יכולה לסייע "לשחרר" את המחשבות מהראש ולהפחית את העומס הקוגניטיבי.
* טכניקת הקרקוע (5-4-3-2-1): מיקוד מודע בחמשת החושים מחזיר את הקשב להווה ועוצר את רצף המחשבות.
* נשימות מבוקרות: תרגול נשימה איטית ומכוונת (למשל, שאיפה במשך 4 שניות, החזקת אוויר במשך 7 שניות ונשיפה במשך 8 שניות) מווסת את מערכת העצבים האוטונומית ומרגיע את הגוף.
* הגדרת "זמן דאגה": הקדשת 15 דקות ביום (לא בסמוך לשעת השינה) לטיפול ממוקד במחשבות מטרידות. כאשר מחשבות אלו צפות בלילה, ניתן להזכיר לעצמנו שהן יקבלו את ההתייחסות הראויה בזמן שהוקצה לכך.

אם המחשבות הטורדניות ממשיכות לפגוע באיכות השינה באופן מתמשך, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. הוא יוכל לספק כלים נוספים ולטפל בשורש הבעיה. חשוב להבין כי זוהי תופעה שכיחה, וקיימות דרכים אפקטיביות להתמודד איתה.