https://www.facebook.com/143622892872718/

Ivf - הקסם מאחורי המיקרוסקופ, ענת פורת-כץ, Jerusalem (2025)

19/11/2025

בעקבות שאלות שקיבלתי מכם לאחר הפוסט של סוף השבוע, מוסיפה מידע לגבי מצבים בהם מקובל או עדיף להזריק את הביציות בתאי זרע בודדים גם כאשר נראה שנתוני הזרע תקינים...

הפריית ביציות ע"י הזרקתן בתאי זרע בודדים בוצעה לראשונה בהצלחה בשנת 1992. שיטת ה-ICSI פותחה במקור כדי להתגבר על מקרים שבהם נתוני הזרע נמוכים ואינם מאפשרים הפריה ע"י פיזור הזרע סביב הביציות (אינסמינציה, "IVF רגיל"). במהלך השנים חלה בכל העולם (וגם בישראל) עלייה עצומה בשיעור הטיפולים בהם נעשה שימוש ב-ICSI, גם כאשר נתוני הזרע תקינים. העלייה בשימוש בשיטה לא היתה מלווה בעלייה בשיעור הלידות. במאמר שהתפרסם לפני כחמש שנים, נבחנה ע"י ועדת מומחים של האיגודים האמריקאים לטיפולי פוריות מדיניות השימוש ב-ICSI במצבים שונים בהם נתוני הזרע תקינים. חברי הועדה ניתחו תוצאות של מחקרים שהתפרסמו בספרות המקצועית ובדקו את התועלת בשימוש בשיטה בהתוויות שונות. בהמשך, סיכום הנקודות העיקריות במאמר.

🟥 אי פוריות לא מוסברת: הזרקת ביציות כאשר הסיבה לקושי להרות אינה ידועה יכולה לעיתים "להציל" מחזורי טיפול בהם מסתבר שקיימת בעייה בשלב ההפריה. בשני מחקרים בהם חולקו הביציות בין שתי שיטות ההפריה, שיעורי ההפריות שהתקבלו בעקבות הזרקת הביציות היו גבוהים יותר. בנוסף, הזרקת חלק מהביציות אפשרה התפתחות עוברים גם כאשר לא התקבלו כלל הפריות של ביציות שהופרו ע"י אינסמינציה. כיוון שבחלק גדול מהמקרים הוחדרו לרחם עוברים שמקורם בשתי שיטות ההפריה, לא ברור האם שימוש קבוע ב-ICSI עבור זוגות שאי הפוריות שלהם אינה מוסברת יוכל לסייע בהעלאת שיעור הלידות, ויש צורך במחקרים נוספים.

🟧 ביציות באיכות נמוכה: נכון להיום, אין מחקרים שבדקו את התועלת בהזרקת ביציות שהמורפולוגיה שלהן אינה תקינה.

🟨 מספר מועט של ביציות: באופן תאורטי, שימוש ב-ICSI יכול להגדיל את מספר העוברים שיתפתחו לעומת המספר הצפוי במידה וההפריה תבוצע ע"י פיזור זרע. בפועל, מחקרים שהשוו את תוצאות השימוש בשתי השיטות לא הראו יתרון בשימוש ב-ICSI מבחינת שיעורי ההפריות, מספר העוברים ודרוגם, או שיעורי הלידות.

🟩 גיל מתקדם: הזרקת ביציות של מטופלות שגילן מתקדם נעשית לפעמים מתוך מחשבה שפגמים בביציות כאלה עלולים להקטין את שיעורי ההפריה. המידע הקיים אינו תומך בשימוש ב-ICSI מסיבה זו.

🟦 דגימת עוברים לאבחון או סקירה גנטית: השימוש ב-ICSI מונע אפשרות של "זיהום" הדגימה על ידי חומר גנטי של תאי זרע הנצמדים למעטפת הביצית מבחוץ ואינם מהווים חלק מהעובר. כאשר נתוני הזרע תקינים, מומלץ להגביל ביצוע של ICSI רק למקרים בהם נוכחות תאי זרע על המעטפת עלולה לפגוע בדיוק האבחון.

🟪 הבשלת ביציות במעבדה (טיפול IVM): עקב החשש מהתקשות של מעטפת הביצית במהלך הבשלתה במעבדה, ICSI היא כיום שיטת ההפריה המועדפת עבור הביציות שהבשילו. בהשוואה לשימוש ב"IVF רגיל", הזרקת הביציות אכן מאפשרת השגת שיעורי הפריות גבוהים יותר משמעותית. עם זאת, שיעורי ההשרשה וההריונות הקליניים גבוהים יותר דווקא לאחר החדרה לרחם של עוברים שנוצרו לאחר אינסמינציה. יש צורך במחקרים נוספים כדי להגיע למסקנות חד משמעיות.

🟫 ביציות לאחר הקפאה: לצורך ההקפאה יש צורך לקלף את תאי הקומולוס המקיפים את הביצית. מאחר וחסרונם של התאים עלול להקטין את שיעורי ההפריה לאחר אינסמינציה, יש עדיפות להזרקה של כל הביציות.

במקרים בהם מתוכננת הפריית הביציות ע"י הזרקתן למרות שנתוני הזרע תקינים, ניתן לבקש מהרופא או הצוות הסבר שיסייע להבין טוב יותר את הסיבה להעדפת ההפריה בשיטה זו.

קישור למאמר המלא:https://www.fertstert.org/article/S0015-0282(20)30523-9/fulltext

ממשיכה להיות זמינה לפניות או שאלות שלכם על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). עקב עומס פניות גבוה, חלק מהתשובות שלי מתעכבות מספר ימים...

15/11/2025

"מה השיקולים בבחירת השיטה בה יופרו הביציות? מי מחליט?"

לבחירת שיטת ההפריה (פיזור זרע - אינסמינציה , או ICSI) מוקדשת מחשבה רבה הן בזמן בניית תכנית הטיפול והן לאחר בחינה ראשונית של נתוני הביציות והזרע המתקבלים ביום השאיבה. במידה וקיימים נתונים חד משמעיים, או שתוצאות מחזורים קודמים מעידות בברור על יתרון של שיטת הפריה מסויימת, יכולה ההחלטה להתקבל ע"י הרופא מראש. במצבים בהם אין מידע קודם והנתונים מאפשרים שימוש בכל אחת מהשיטות, מתבצעת לרוב הבחירה הסופית בשיטת ההפריה בדיון משותף בין הרופא לצוות המעבדה לאחר שידועים נתוני הזרע ביום השאיבה ומספר הביציות שנשאבו.

למשל...

1. זוג מטופלים מגיע למחזור טיפול ראשון כאשר ידוע שבבדיקות זרע חוזרות נצפו ריכוז או תנועתיות החורגים מאד מהערכים התקינים, או כאשר הזרע מופק בניתוח: במצב כזה הסיכוי להפריה מוצלחת בשיטת האינסמינציה נמוך, ולכן מתוכננת מראש הזרקה של כל הביציות.

2. מטופלת המגיעה למחזור טיפול חוזר, כאשר ידוע ששיעור ההפריות באינסמינציה ("IVF רגיל") במחזור הקודם היה נמוך (או שלא התקבלו הפריות כלל) למרות שנתוני הזרע תקינים: לאור תוצאות המחזור הקודם תינתן מראש עדיפות להזרקת הביציות במחזור הנוכחי, כדי להבטיח שיעורי הפריה גבוהים יותר. במידה ונשאבות ביציות רבות, ייתכן ונחליט בדיון עם הרופא לנסות להפרות ביציות בודדות באינסמינציה.

3. מטופלת שילדה בעבר לאחר הריון ספונטני, או שאובחנה אצלה אי-פוריות מכאנית (למשל חסימת חצוצרות): כאשר ידוע שנתוני הזרע תקינים, מתוכננת בדרך כלל הפריה ע"י אינסמינציה לרוב הביציות או לכולן. במידה ודגימת הזרע המתקבלת ביום השאיבה אינה תקינה, או שנשאבות ביציות בודדות בלבד, נשקלת ההחלטה מחדש בהתייעצות בין הרופא לאמבריולוגים.

4. זוג מטופלים המגיע למחזור ראשון כאשר כל הבדיקות תקינות והסיבה לבעיית הפוריות אינה מוסברת: כיוון שלא ידוע מדוע לא התקבל הריון טבעי, מתוכנן לעיתים קרובות שימוש בשתי שיטות ההפריה. השילוב מאפשר לבחון את פוטנציאל הזרע להפריה טבעית תוך מניעת הסיכון שלא יתפתחו עוברים במידה והזרע לא יצליח לחדור לביצית לבד. ההחלטה על החלוקה המדוייקת של הביציות לשתי השיטות מתקבלת לאחר סיום השאיבה כאשר מספר הביציות ונתוני הזרע ידועים.

5. מטופלת המגיעה למחזור טיפול חוזר כאשר במחזורים קודמים נצפה יתרון לאחת השיטות מבחינת שיעור הפריות, דרוג העוברים או התפתחותם: במצב כזה נעדיף לבצע את ההפריה במחזור הנוכחי תוך חזרה על השיטה שאיפשרה התפתחות עוברים טובים יותר בעבר.

6. מטופלת המגיעה להפשרת ביציות לאחר שימור פוריות: לקראת ההקפאה קולפו תאי הקומולוס המקיפים את הביצית. מאחר וחסרונם של התאים עלול להקטין את שיעורי ההפריה לאחר אינסמינציה, נעדיף להזריק את כל הביציות.

ההחלטה על שיטת ההפריה מתקבלת תוך התחשבות בשיקולים רפואיים ואמבריולוגיים, בשאיפה להגיע למספר המירבי של עוברים בדרוג גבוה. חשוב לזכור שלא תמיד ניתן לצפות מהי השיטה העדיפה מאחר ומדובר בתהליכים ביולוגיים המשתנים בין מטופלות שונות, או אפילו אצל אותה מטופלת בין מחזור למחזור, גם כאשר הנתונים נראים זהים מראש. לצערנו, לעיתים אנחנו מגלים בדיעבד שאסטרטגיה שעבדה היטב במחזורים קודמים אינה פועלת הפעם, ובחירה שונה היתה יכולה להיות טובה יותר. במקרים כאלה חשוב לקבל מהרופא או הצוות הסבר שיבהיר את מה שקרה.

מזמינה אתכם להמשיך לשלוח לי שאלות, תגובות והערות כאן על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). אני מוצפת בפניות שלכם, ולכן חלק מהתשובות מתעכבות מספר ימים...

12/11/2025

"האם הפריית ביציות ע"י מיקרומניפולציה (ICSI) בטוחה? האם הילדים הנולדים בעקבות השימוש בשיטה בריאים?"

מאז שנת 1992 נולדו בזכות פיתוח שיטת המיקרומניפולציה להזרקת ביציות בתאי זרע בודדים מיליוני ילדים שלא היו יכולים להגיע לעולם אחרת. הפרייה בשיטה זו מקובלת היום בכל המקרים בהם נתוני הזרע נמוכים ואינם מאפשרים פיזור שלו סביב הביציות והפרייתן בדרך טבעית יותר, וכן במקרים בהם מופשרות ביציות מוקפאות ולעיתים עבור אינדיקציות נוספות.

השאלה האם יש לעקיפת המנגנון הטבעי של בחירת הזרע השפעה על בריאותם של הילדים שנוצרו כתוצאה מביצוע ICSI הובילה לביצוע מחקרים שהשוו בין תינוקות שנולדו לאחר הזרקת ביציות לבין כאלה שנולדו לאחר הריון ספונטני או טיפולי פוריות שלא כללו מיקרומניפולציה של הביציות. בנוסף, בחלק מהמחקרים בוצע מעקב ארוך טווח אחרי רבים מהילדים.

במאמר שפורסם לפני מספר שנים עקבו החוקרים מקבוצת המחקר של Keyhan אחרי מטופלות אמריקאיות שעברו את מחזור הטיפול הראשון שלהן בהפריה חוץ גופית וילדו תינוק אחד. בסה"כ סוכמו יותר מ-90,000 מחזורי טיפול, כאשר בכשני שליש מהם בוצע ICSI וביתר "IVF רגיל". לאחר איזון משתני הרקע של המטופלות לא נצפו הבדלים בין שתי שיטות ההפריה בשיעור הלידות המוקדמות או בשיעור היילודים שנולדו במשקל נמוך.

בעבודה אחרת שהתפרסמה ע"י קבוצתו של Lacamara, סוכמו מאמרים שהתפרסמו בשנים 2000-2016 , הכילו תוצאות של קבוצת מחקר וביקורת מתאימה, התייחסו לשיעור מומים מולדים וכללו הריונות של עובר בודד בלבד שהתקבלו לאחר הזרקת הביציות או לאחר הריון ספונטני. בסיכום כל התוצאות, שיעור המומים המולדים אחרי ICSI עומד על 7%, בהשוואה ל4% בהריונות ספונטניים. למרות ששיעור המומים גבוה כמעט פי 2, חשוב לשים לב שההשוואה היא בין ICSI להריונות ספונטניים, כאשר ידוע שעלייה בשיעור מומים מולדים נצפית גם לאחר ביצוע הפרייה ע"י פיזור זרע סביב הביציות. במחקרים רבים אחרים לא נמצאו הבדלים בין ילדים שנולדו בעקבות הפריית הביציות בשתי השיטות. נכון להיום אין תשובה ברורה האם העלייה שנצפתה בשיעור המומים קשורה בגורמים הקשורים בטכנולוגיה עצמה, או נובעת מבעיית הפוריות המקורית שהובילה לצורך להשתמש בה (גברים שנתוני הזרע שלהם מחייבים הזרקה לא מגיעים למצב של הריון ספונטני ברוב המקרים, כך שלמעשה לא קיימת קבוצה דומה שניתן להשוות אליה). בנוסף, מציינים כותבי המאמר כי המעקב אחרי ילדים שנולדו לאחר טיפולי פוריות בכלל, ו-ICSI בפרט, יסודי הרבה יותר מאשר אחרי ילדים שנולדו בעקבות הריון ספונטני. מאחר וחלק מהמומים קלים מאד, ייתכן והם אינם מתגלים בשלב הלידה בהריונות ספונטניים במידה ולא נעשה מאמץ מכוון לזהות אותם.

מעקב ארוך טווח אחרי ילדי ICSI עד גיל ההתבגרות הראה התפתחות פיזיולוגית ופסיכולוגית תקינה. מחקרים ראשונים בהם נבדק הפרופיל ההורמונלי של בנים ובנות שנולדו בעקבות טיפולי ICSI והגיעו לבגרות הראו כי רמות ההורמונים שוות לאלו שנמדדו אצל גברים ונשים באותו גיל שנולדו לאחר הפריה טבעית. נתוני הזרע של גברים צעירים שנולדו בעזרת מיקרומניפולציה מצויים בטווח הנורמה ומעוררים תקווה שיוכלו להביא ילדים לעולם באופן טבעי.

קישור למאמר של Lacamara:

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5574649/?fbclid=IwAR2cf1NTfTLKLtYicdaKlgD4LqMIEfB26w1s-d4uy8Znnql-7522bLRTzVc

מוזמנים להמשיך לשאול ולהגיב על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). בשל עומס פניות, חלק מהתשובות שלי מתעכבות מספר ימים...

08/11/2025

"מה אפשר לעשות כאשר נתוני הזרע אינם תקינים ואנו מזהים ריכוז זרע נמוך, תנועתיות ירודה או צורניות פגומה? האם בחירת זרע בשיטות מתקדמות יכולה לסייע?"

אצל כ-40% מהזוגות הפונים לטיפולי פוריות, מאובחנת סטייה מנתוני הזרע התקינים מבחינת הריכוז, התנועתיות ו/או הצורניות של התאים. לאחר זיהוי הבעיה, עומדות בפנינו מספר שיטות המאפשרות לנו להתמודד בהצלחה עם חלק גדול מהמקרים בהם הנתונים אינם בטווח הנורמה.

הזרקת תא זרע בודד לכל ביצית (ICSI) יעילה מאד כאשר מספר התאים במנת הזרע נמוך. כאשר ריכוזם נמוך במיוחד (פחות מ-100,000 תאים למיליליטר) ייתכן ולא נבחין בתאים כלל בהסתכלות ראשונית. במצב כזה ניתן לרכז את כל החומר לנפח קטן מאד. בהמשך מתבצעת סריקה מדוקדקת של כל הנוזל ואיסוף של תאים בתנועה עד להגעה למספר שיספיק להזרקת כל הביציות. לעיתים קרובות, דווקא אצל גברים שנתוני הזרע שלהם נמוכים במיוחד מושג שיפור כאשר מתקבלת מנת זרע שנייה תוך זמן קצר ממתן המנה הראשונה. מסיבה זו אנו מבקשים לפעמים מבן הזוג לנסות לתת מנה נוספת.

בחלק מהמקרים מתקבלת ביום השאיבה דגימה המכילה רק תאי זרע שאינם בתנועה. תנועתיות התאים היא סימן לכך שהם חיים, ולכן אנו מעדיפים תמיד לבחור להזרקה תאים בתנועה. כדי להתגבר על בעיה של חוסר תנועה ולהבדיל בין תאים חיוניים לכאלה שאינם חיים ניתן להיעזר בחומרים המשפיעים ומעודדים את תנועתיות תאי זרע. הוספת החומר בריכוז נמוך לדגימה בה אנו מחפשים תאי זרע בתנועה גורמת לתאים החיים להתחיל לזוז. המראה של תא זרע שמתחיל להניע את זנבו, ולפעמים אפילו להתקדם, לאחר סריקה של מספר שעות במהלכה נצפו רק תאים ללא תנועה גורם לשמחה אדירה במעבדה. כל תא זרע שאנו מצליחים לאתר מוזרק לביצית בתקווה גדולה שיצליח ליצור עובר שימשיך להתפתח עד ללידה. השימוש בחומרים מעודדי תנועה מאפשר לזהות את תאי הזרע החיוניים, לקצר את הזמן עד להזרקת הביציות ולהגדיל את שיעור ההפריות ומספר העוברים המתקבלים.

בחיפוש אחרי תאי זרע אנו משתדלים לבחור בתאים שהצורניות (מורפולוגיה) שלהם נראית תקינה. הערכת הצורניות מתבצעת על ידי התבוננות בזנב, בצוואר ובראש של הזרעון בהגדלה של פי 400 מגודלו האמיתי של התא. כיוון שתא הזרע קטן כל כך (מספר אלפיות המילימטר), ההגדלה בה אנו משתמשים מאפשרת לזהות רק פגמים מורפולוגיים גדולים יחסית. מיון זרע (IMSI) מתבסס על שיטה שפותחה על ידי פרופ' ברטוב. המיון מתבצע תוך כדי הסתכלות בתאי זרע נעים בהגדלת מיקרוסקופ גדולה מהרגיל, בשילוב עם הדמיה דיגיטלית. בדרך זו אפשר להתבונן בצורה מעמיקה באברונים המרכיבים את הזרעון, ולזהות מאפיינים שאינם נצפים בהגדלה בה אנו משתמשים בדרך כלל. תאים הנראים תקינים נאספים לתוך צלחת מיוחדת ומדורגים לפי איכותם המורפולוגית. בהמשך הם מועברים למעבדת ה-IVF ומוזרקים לביציות. המיון מבוצע במעבדות פרטיות חיצוניות שהתמחו בשיטה וכרוך בתשלום נוסף. המידע שנאסף עד כה לגבי השפעת מיון זרע על הסיכוי ללידה אינו חד משמעי. נכון להיום, אין אין מחקרים אובייקטיביים גדולים מספיק התומכים ביעילות השיטה או מגדירים את קבוצות המטופלים שהיא יכולה להתאים להם, ולכן רוב הרופאים ממליצים לא להשתמש בה במחזורי טיפול ראשונים או כאשר נתוני הזרע תקינים.

שיטה נוספת המשמשת לבחירת זרע להזרקה מבוססת על שימוש בחומצה היאלורונית, מולקולה הנמצאת סביב הביציות בזמן הפריה טבעית. בשימוש בשיטה מועבר הזרע לצלחות מיוחדות המכילות את החומר, ותאים הנצמדים אליו נבחרים ומוזרקים לביציות. השיטה, הנקראת PICSI, מוצעת לאחרונה למטופלים בחלק מיחידות ההפריה וכרוכה בתשלום נוסף. עד כה לא בוצעו מחקרים שאיכותם המדעית גבוהה לבחינת יעילות השיטה, ולכן לא ניתן להמליץ על השימוש בה באופן שגרתי.

באיור, מצד ימין: טיפה מתוך דגימת הזרע מונחת לתוך תא הספירה (תמונה עליונה). בהסתכלות בתכולת התא במיקרוסקופ, נראות משבצות ובהן זרעונים רבים. מספר התאים בתנועה וללא תנועה בכל המשבצות מוכפל ב-100,000 לחישוב מספר התאים במיליליטר דגימה (תמונה תחתונה). משמאל: בסריקת טיפות קטנות של דגימה בה לא נצפו תאי זרע בהסתכלות ראשונית, מזוהה זרעון אחד ומבודד כדי להזריקו לביצית. התמונות מתוך אתר מרפאת Santati במומבאי, ומאתר מרפאת Ars Medica במונטנגרו.

מוזמנים להמשיך להגיב, להעיר, להציע ולשאול כל מה שעולה בדעתכם, כאן על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). עומס הפניות אליי גבוה ולכן חלק מהתשובות שלי עלולות להתעכב מספר ימים.

05/11/2025

פוסט לא אמבריולוגי אבל לא פחות חשוב...

טיפולי פוריות כרוכים במספר גדול של בדיקות אינטימיות ופעולות חודרניות. למרות שהפעולות חיוניות ומהוות חלק מהטיפול, הצורך בחשיפה כה אישית בפני הצוות (רופאים, מרדימים, אחיות, טכנאיות אולטרסאונד ואמבריולוגים) יכול להיות קשה ולא נעים...

לפני מספר שנים יזמה "קרן בריאה", עמותה שהוקמה כדי להשמיע את קולן של נשים במערכת הבריאות ולקדם את זכויותיהן, סקר בהשתתפות כ-6500 נשים שבחן מה מפריע לנשים המגיעות לבדיקה גניקולוגית. בין היתר הצביע הסקר על הצורך בדאגה לפרטיות המטופלות לפני ובזמן הבדיקה, הבהרת מהות הבדיקה, יידוע לפני פעולות העלולות לגרום לכאב והסבר ממצאי הבדיקה כאשר המטופלות לבושות ויושבות.

בעקבות הסקר גובשו המלצות במטרה להביא לשינוי שיהפוך את חווית הטיפול לקלה יותר. בשנים האחרונות אימצה ההסתדרות הרפואית את ההמלצות, והן הפכו לכללי אתיקה מחייבים עבור כל הבדיקות הרפואיות האינטימיות (כולל מטופלים גברים הנזקקים גם הם לעיתים לפעולות הדורשות חשיפה). האמנה שנוסחה אומצה גם ע"י מרפאות הנשים בצה"ל, קופת חולים מכבי וחלק מבתי החולים, והיא תלויה היום במרפאות רבות ברחבי הארץ.

העבודה בחלק מיחידות ההפריה מתבצעת בתנאי עומס ולחץ זמן. במצב כזה, גם כאשר הטיפול עצמו מקצועי ויכול להסתיים בהצלחה, קורה שהדאגה לכך שהמטופלת תרגיש בנוח והחוויה תהיה נעימה ככל האפשר מתפספסת. גם בסיטואציות מוגבלות בזמן (למשל מעמד החדרת העוברים לרחם) חשוב שהדיבור יהיה בגובה העיניים, ויאפשר קבלת החלטות ממקום של הבנה. במידה ואתן חשות לא בנוח, יש מקום להאיר את תשומת לב הרופא והצוות. אני מודעת לכך שלא תמיד קל לעשות זאת, אך זה חשוב כדי שנשים לב ונעניק לכן טיפול שיהיה נעים יותר.

ממשיכה להגיב בשמחה לשאלות והערות שלכם על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). אני מוצפת בפניות רבות, וייתכן עיכוב של מספר ימים בתגובה שלי...

@קרן בריאה

01/11/2025

"האם שאיבה של מספר ביציות גבוה במיוחד היא סימן להצלחה ותחסוך מחזורי טיפול בהמשך? האם יש בה סיכון?" על מספרי ביציות חריגים, גירוי יתר שחלתי וסיכויי הצלחה...

אחת השאלות הראשונות של מטופלות המתעוררות בחדר ניתוח לאחר השאיבה היא כמה ביציות נשאבו. מספר הביציות שזוהו הוא מדד חשוב, ויכול לרמז על סיכויי התפתחות העוברים בימים הבאים. כמות הביציות תלויה במספר הזקיקים שהצליחו "להתגייס" בתגובה לטיפול ההורמונלי, לגדול ולהגיע לקוטר המתאים לשאיבה. בגיל צעיר, כאשר תגובת השחלות למתן הורמונים חיצוניים עדיין טובה, אין לרוב צורך במינוני תרופות גבוהים כדי שמספר הביציות שיישאב יספיק להתפתחות מספר עוברים בדרוג המתאים להחדרת עובר טרי לרחם ולהקפאת עוברים נוספים. עם העלייה בגיל נחלשת יכולת השחלות להגיב, ולכן לעיתים קרובות נדרש מינון גבוה יותר של תרופות כדי לאפשר מספר ביציות סביר. השליטה על התגובה למתן ההורמונים אצל נשים אצלן אובחנו שחלות פוליציסטיות (PCO) קשה יותר, מאחר והשחלות שלהן מגיבות לעיתים גם למינוני תרופות נמוכים יחסית בהתפתחות של זקיקים רבים בבת אחת. בדיקות הדם והאולטרסאונד שהמטופלות מתבקשות לבצע בימים שלפני השאיבה חשובות, ומאפשרות לרופא לנטר באופן צמוד את התהליך המורכב, לאזן את מינוני התרופות לפי ההתקדמות בגדילת הזקיקים ולהביא את המטופלת לשאיבה במועד האופטימלי, ללא סיכון בתגובת יתר. כאשר נראה שהתגובה חזקה מדי ויש קושי לשלוט בה, ניתנת לעיתים הנחייה לעצירת הטיפול והתחלה מחדש במינונים נמוכים יותר בחודש הבא.

מספר הביציות המתקבלות במעבדה נע לרוב בין ביצית בודדת לכעשרים ביציות. מצב בו נשאבות ביציות רבות יותר יכול להיווצר כתוצאה מתגובה חזקה של הגוף לגירוי ההורמונלי, ומתאפיין ברמות גבוהות של ההורמון אסטרוגן והתפתחות של זקיקים רבים. שאיבה של יותר מ25-30 ביציות נחשבת יוצאת דופן. במקרים כאלה עולה הסיכון לגירוי יתר שחלתי, המתבטא בסכנה לתסביב של השחלות עקב הגדלתן, צבירת נוזלים מוגברת, עלייה בצמיגות הדם וסיבוכים נוספים העלולים להיות מסכני חיים, במיוחד אם מתפתח הריון. כדי להימנע מכך, מתקבלת לעיתים קרובות הנחייה מהרופא מייד לאחר השאיבה לביטול החדרת העוברים לרחם במחזור הנוכחי, והקפאת כל העוברים הראויים כדי להחדירם לרחם במועד מאוחר יותר, לאחר שהשחלות יתאוששו.

שאיבה של עשרות רבות של ביציות (50, 60 ואפילו מעל ל-70!!) היא נדירה ביותר, נחשבת לתקלה חמורה, ולא אמורה לקרות!! לצערנו, כמעט תמיד מסתבר ששיעור הביציות הבשלות מתוך קבוצת הביציות העצומה שנשאבה נמוך בהרבה מהרגיל עקב חשיפה של רוב הביציות (או כולן) למינוני הורמונים שאינם אופטימליים בזמן התפתחותן בשחלה. מאחר וביציות לא בשלות כמעט ואינן מופרות, מספר ההפריות והעוברים המתפתחים גם הוא קטן משמעותית, איכות העוברים נפגעת, והמחזור מסתיים לעיתים קרובות מדי בהקפאה של עוברים בודדים בלבד.

מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות מתייחסים למספר הביציות הנשאבות כאחד ממנבאי ההצלחה של הטיפול. בעבודה שפורסמה לפני כשנתיים, סוכמו ע"י הקבוצה של Bahadur מאנגליה תוצאות של מעל 170 אלף מחזורי טיפול מביציות עצמיות, ונבדק הקשר בין מספר הביציות שנשאבו לסיכויים להרות וללדת. עפ"י המחקר, סיכויי הלידה גדלים עם כל ביצית שנוספה עד להגעה למספר של 6-15 ביציות. עלייה נוספת במספר הביציות שנשאבות עד ל-25 הגדילה את הסיכויים באחוזים בודדים בלבד. כל עלייה נוספת (בטווח שבין 26-49 ביציות) הקטינה את הסיכוי לסיים את הטיפול בהצלחה לחצי. חשוב לציין ששאיבת 49 ביציות זוהתה במחקר כתגובה קיצונית, ואין בו כל התייחסות לשאיבה של 50 ביציות או יותר!!

באיור, מתוך המחקר – הסיכויים ללידת חי (בכחול) ולהריון מרובה עוברים (כתום) ביחס למספר הביציות שנשאבו. קישור למאמר השלם באיור.

אשמח לענות לשאלות נוספות שלכם על הדף או בפרטי (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). בשל עומס פניות גבוה, חלק מהתשובות שלי מתעכבות מספר ימים...

29/10/2025

"מדוע קורה שלא נשאבות ביציות למרות שנצפו זקיקים המתאימים לשאיבה באולטרסאונד? האם יש מה לעשות במצב כזה?"

במהלך שאיבת הביציות דוקר הרופא כל זקיק ושואב את תוכנו באמצעות מחט. הנוזל הנשאב מהזקיק מועבר במבחנה למעבדה לחיפוש אחרי ביציות. בשניות הראשונות לחיפוש, ממתין הצוות בחדר הניתוח במתח לדיווח שלנו, האמבריולוגים, על זיהוי הביצית הראשונה. מראה הביצית הראשונה במיקרוסקופ תמיד מרגש ומשמח, ומהווה סימן לכך שהטיפול ההורמונלי היה יעיל.

כל זקיק מכיל לרוב ביצית אחת. הזרקת חומר מבייץ כ-36 שעות לפני השאיבה, מפעילה חלבונים מיוחדים (אנזימים) שתפקידם להחליש את הקשר בין התאים המקיפים את הביצית לקיר הזקיק. בצורה כזו, ניתן יהיה לנתק את הביציות מקיר הזקיק ולשאוב אותן לתוך המבחנה. עפ"י הערכים שהוגדרו כתקינים ע"י איגודי הפוריות בעולם, אנו מצפים למצוא ביציות בכ-80% מהזקיקים שקוטרם 15 מ"מ ומעלה, ולכן מצב בו מספר הביציות המאותרות קטן מעט ממספר הזקיקים נפוץ ואינו מעורר דאגה. כאשר ההפרש בין מספר הזקיקים שנשאבו למספר הביציות שנצפו במיקרוסקופ גדול, מתבצעת סריקה של תכולת המבחנות ע"י אמבריולוג נוסף בתקווה לזהות ביציות קטנות במיוחד שלא התגלו בסריקה הראשונית. בחלק מהמקרים מנסה הרופא לדקור שוב זקיקים שכבר נשאבו ולשטוף את תכולתם, בתקווה שביציות הכלואות בתוכם ישתחררו לתוך נוזל השטיפה. כאשר לא מאותרת ביצית בתוך הנוזל גם לאחר חיפוש יסודי במיקרוסקופ ושטיפה חוזרת של תכולת הזקיק ושל המבחנה, מוגדר הזקיק כ"ריק" (empty follicle). מצב בו לא נשאבת אפילו ביצית אחת מחייב להתחיל את הטיפול כולו מחדש, והקושי הנחווה בעקבות מחזור כזה עצום.

במקרים בהם לא התקבלו ביציות כלל לאחר שנצפה באולטרסאונד זקיק אחד בלבד (או זקיקים מעטים), נעשה לעיתים נסיון להזריק לרחם את מנת הזרע שהתקבלה וטופלה לקראת ההפריה. ההזרקה מתבצעת מתוך תקווה שהביצית שלא נשאבה יצאה מהזקיק עוד לפני השאיבה, ועושה את דרכה לחצוצרה. במידה ויחול מפגש בין הביצית לאחד מתאי הזרע, ייתכן ותתרחש הפריה טבעית והעובר שיווצר ימשיך להתפתח ברחם.

בזמן קבלת המטופלת לשאיבה נבדק עימה מועד הזרקת החומר המבייץ כדי לוודא שהשאיבה מתקיימת בתזמון הנכון. לעיתים רחוקות מסתבר שהזרקת החומר התבצעה באיחור גדול, ולכן הביציות לא יצליחו להשתחרר מהזקיק בזמן השאיבה. במצב כזה, ניתן לדחות את השאיבה למועד המתאים, בתקווה שהביציות עדיין יתאימו להפריה.

כאשר התגובה ההורמונלית לטיפול תקינה והזקיקים גדלים בקצב הצפוי, מצבים של כשלון מוחלט בהפקת ביציות הם נדירים, ומתרחשים בחלק קטן מאד ממחזורי הטיפול. לרוב התופעה אינה חוזרת על עצמה, ובחלק מהמקרים יכול שינוי הפרוטוקול בטיפול הבא לאפשר שאיבת ביציות ראויות להפריה שיוכלו להתפתח עד ללידה.

אשמח להתייחס לכל שאלה שמעניינת או מעסיקה אתכם (מתעכבת בחלק מהתשובות עקב עומס בפניות אך חוזרת לכולם...). מוזמנים להמשיך לפנות על הדף או בפרטי (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה).

25/10/2025

"איך מגדירים את איכות הביציות? האם יש טעם לנסות להפרות ביציות שאינן בשלות או נראות לא תקינות?"

מספר הביציות המתקבלות בזמן השאיבה ואיכותן תלויים בגיל המטופלת, בנתוניה האישיים ובתגובת השחלות שלה לטיפול ההורמונלי שקיבלה. בזמן השאיבה מתקבלות הביציות מחדר ניתוח כשהן עטופות בשכבת תאים המקיפה אותן (תאי קומולוס). כיוון שהתאים מסתירים חלק גדול מהביצית, יש צורך להסיר אותם כדי שנוכל לזהות את רמת הבשלות שלה. תהליך זה נקרא "קילוף" (שתי התמונות הימניות בחלק העליון של האיור), ואנו מבצעים אותו בביציות המיועדות להזרקה או להקפאה זמן קצר לאחר השאיבה, בתקווה לגלות שיעור גבוה של ביציות בשלות הנראות תקינות. ביציות המיועדות להפריה ע"י פיזור תאי זרע סביבן ("IVF רגיל") יקולפו רק למחרת, בזמן בדיקת ההפריות. חשוב להדגיש כי קביעת איכות של ביציות מתייחסת לשני מדדים עיקריים – המורפולוגיה (צורניות) של הביצית, אותה ניתן לזהות במיקרוסקופ ואליה אתייחס בפוסט, ותכולת החומר הגנטי (DNA) שלה, הניתנת לבחינה רק באמצעות בדיקה גנטית ואינה ידועה לנו בזמן הטיפול במעבדה.

בסיום הקילוף אנו מסתכלים בכל ביצית ומציינים את רמת הבשלות שלה. בנוסף אנו מתייחסים למאפיינים מיוחדים של הביציות ו/או המעטפת השקופה שמסביבן, במידה וזיהינו משהו חריג. באיור המצורף, הדגמה של חלק מהמאפיינים שאנו נתקלים בהם במיקרוסקופ. ביצית המוגדרת MII/PB (תמונה מס' 1) הינה ביצית בשלה המכילה גופיף קוטבי, ומתאימה להפריה. לעומת זאת, ביציות המוגדרות MI/GVBD (ביצית ללא גופיף קוטבי בשלבים סופיים לקראת הבשלה – תמונה 2) או GV (ביצית המכילה גרעין ועדיין לא התחילה להבשיל) אינן בשלות ולכן לא מתאימות להפריה. לעיתים מתקבלות ביציות שאינן תקינות כלל (אטרטיות או דגנרטיביות - תמונה מס' 4), או שאנו מזהים רק את המעטפת השקופה של הביצית, ללא נוכחות הביצית עצמה (תמונה מס' 5). מדי פעם אנו נתקלים ב"ביציות ענק" החורגות בצורה משמעותית מהגודל הממוצע (6), בביציות בעלות מעטפת עבה במיוחד (7) או בביציות שחלקן הפנימי (ציטופלזמה) מגורגר (תמונה מס' 8 ) או מכיל בועיות חלולות (9). איכותן של ביציות אלה נמוכה יותר, ובחלק מהמקרים הן לא ראויות להפריה. לעיתים רחוקות אנו נתקלים בביציות הנראות בשלות ותקינות במיקרוסקופ, אך מגיבות להזרקה באופן שאינו רגיל, למשל ביציות רכות במיוחד, דביקות או כאלה שחדירת המחט לתוכן קלה או קשה מהרגיל. ביציות כאלה עלולות להיות פגיעות יותר לתהליך ההזרקה.

שיעור בשלות של 75% מהביציות נחשב תקין, ואכן, ברוב מחזורי הטיפול שיעור הביציות הבשלות גבוה ונצפות רק ביציות בודדות שאינן בשלות או תקינות. כאשר מתקבלות בשאיבה רק ביציות בשלות מעטות, קורה שלא נצפות למחרת הפריות כלל או שמספר ההפריות נמוך מאד.

הזרקה של ביציות שהבשילו בתרבית באיחור של יום, אחרי שנחשפו להורמונים בזמן שהותן בשחלה אפשרית אך אינה כדאית, מפני שהסיכוי שיתקבלו עוברים בעלי פוטנציאל להתפתח עד ללידה מביציות כאלו קלושים ביותר. בשל כך, פעולה זו מתבצעת בחלק המעבדות רק לעיתים נדירות. חשוב לציין כי במחזור טיפול המיועד מראש לשאיבת ביציות שאינן בשלות מזקיקים קטנים והבשלתן במעבדה (טיפול IVM), סיכויי העוברים המתפתחים לאחר הבשלת הביציות במעבדה גבוהים הרבה יותר כיוון שהביציות כמעט ולא נחשפות להורמונים לפני שאיבתן.

מצב בו חלק קטן מהביציות שהתקבלו אינן בשלות או תקינות הוא צפוי ותקין. במידה ושיעור הביציות שאינן בשלות גבוה יחסית, או שצוות המעבדה מתייחס בדו"ח לאפיונים לא תקינים של רוב הביציות או לתגובה לא צפויה להזרקתן, ניתן להתייעץ עם הרופא לגבי שינוי פרוטוקול הטיפול במחזור הבא בנסיון להגדיל את שיעור הביציות התקינות.

מוזמנים להמשיך להגיב, להעיר, להציע ולשאול כל מה שעולה בדעתכם, כאן על הדף או בפרטי (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). בשל עומס פניות גבוה, חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע...

22/10/2025

לפי הנתונים שאני מקבלת מדי פעם מפייסבוק, הדף שלי נקרא בעיקר ע"י נשים. הפוסט הנוכחי מוקדש לגברים... מתן הזרע ע"י בני הזוג הוא שלב הנחשב לרוב פשוט וקצר בטיפול המורכב. עם זאת, אנחנו נתקלים במעבדה לעיתים קרובות בקשיים ומצוקות של בני הזוג דווקא ברגעים אלו. מתייחסת למספר שאלות העוסקות במתן דגימת הזרע להפריה...

🔴 "האם אפשר לתת את דגימת הזרע בבית ביום השאיבה ולהעבירה למעבדה?"

למרות שברוב יחידות ההפריה קיים חדר מיוחד המשמש למתן זרע בפרטיות, גברים רבים חשים אי נוחות מהצורך לספק את הזרע בבית החולים ומעדיפים להביא את הדגימה מהבית. בהרבה מיחידות ההפריה מתן הדגימה בבית אפשרי ואף רצוי במידה וניתן להגיע למעבדה תוך כשעה. כאשר זמן ההגעה צפוי להיות ארוך יותר, חשוב להתייעץ עם הרופא או צוות המעבדה כדי לוודא שהעיכוב לא יפגע ביכולת ההפריה של הזרע.

🟠 "מה אפשר לעשות במקרה של חשש מלחץ ביום השאיבה שלא יאפשר מתן דגימה?"

גברים רבים דואגים שההתרגשות והלחץ ביום השאיבה יקשו עליהם לתת את הדגימה. הקפאה של מנת זרע מראש מרגיעה את החששות, ומאפשרת גיבוי למקרים בהם לא מתקבלת דגימה ביום השאיבה, וכן כאשר ידוע מראש שבן הזוג ייאלץ להעדר באותו יום. כדי להימנע ממצב שבו המנה שתתקבל ביום השאיבה לא תכיל תאים בכמות מספקת, מתואמת לעיתים קרובות הקפאת מנת גיבוי מראש גם עבור גברים שנתוני הזרע שלהם נמוכים באופן קיצוני. חשוב מאד לתאם את מועד ההקפאה עם הצוות.

🟡 "מה קורה במידה ובן הזוג לא מצליח לתת דגימה, ואין במעבדה מנת זרע שהוקפאה מראש?"

הביציות שנשאבו מתאימות להפריה רק במשך מספר שעות לאחר השאיבה. במידה וההמתנה לזרע מתארכת, ניתן להקפיא את הביציות כדי להימנע מפגיעה בסיכויי ההפריה. הביציות נשמרות בהקפאה וניתן להפשיר ולהפרות אותן בזרע טרי או קפוא במחזור הטיפול הבא.

🟢 "מתי מבקשים מבן הזוג לתת מנת זרע נוספת?"

עם קבלת דגימת הזרע למעבדה אנו מבצעים ספירה ראשונית של ריכוז הזרע והתנועתיות, ובודקים האם הנתונים יתאימו לביצוע הפריית הביציות בשיטה המתוכננת. לעיתים אנו מעריכים שניתן להגיע לתוצאות טובות יותר במידה וכמות הזרע שתעמוד לרשותנו תהיה גדולה יותר. כאשר נתוני המנה הראשונה גבוליים, איחוד בין שתי מנות זרע יכול לאפשר ביצוע של הפריה על ידי פיזור תאי הזרע סביב הביציות (אינסמינציה). מתן שתי מנות טריות בהפרש זמן קצר יכול בחלק מהמקרים לשפר באופן משמעותי את הריכוז ו/או התנועתיות דווקא אצל גברים שנתוני הזרע שלהם נמוכים במיוחד. אנו מודעים לכך שבקשה למנה שנייה עלולה לעורר תחושת קושי ולחץ, ולכן חשוב לזכור שאנו זקוקים רק לתא אחד להפריית כל ביצית, כך שגם אם בסופו של דבר תתקבל רק מנת זרע אחת, נצליח כמעט בכל המקרים למצוא מספיק תאי זרע להפריית כל הביציות.

למרות שלא מרבים לדבר על כך, קושי במתן דגימת הזרע הוא מצב נפוץ. בכל מצב שבו אתם חוששים, שיחה עם הרופא או הצוות יכולה להרגיע ולאפשר פתרון.

אשמח לענות על שאלות נוספות בכל נושא שמעניין אתכם. מוזמנים לפנות על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). בשל עומס פניות גבוה, חלק מהתשובות שלי מתעכבות מספר ימים...

18/10/2025

מרחיבה קצת בתגובה לשאלות לגבי הפוסט שעלה באמצע השבוע...

"מה הסיבות לפערים הנוצרים במהלך ההתפתחות מביציות לעוברים? האם ניתן להקטין את הפער במידה והוא חורג מהערכים המוגדרים תקינים?"

ברובם הגדול של מחזורי הטיפול נוצר פער בין מספר הביציות המתקבלות בשאיבה לבין מספר העוברים הראויים להחדרה לרחם או להקפאה. ניסיון להבין האם הפער סביר ומקובל ולהעריך את הסיבות שיצרו אותו הוא חלק חשוב מסיכום מחזור הטיפול. ניתוח התוצאות יכול לאפשר תכנון אופטימלי יותר של מחזור הטיפול הבא במידה ולא הושג הריון.

פערים בין מספר הזקיקים שנצפו באולטרסאונד לבין מספר הביציות שנשאבו נוצרים כיוון שלא תמיד בכל זקיק ישנה ביצית. כאשר הפער חורג מהתקין (פחות מ-80% מהזקיקים מכילים ביציות) ומספר הביציות שזיהינו נמוך משמעותית ממספר הזקיקים, אנו מבצעים סריקה יסודית נוספת של כל הנוזלים שנשאבו כדי לוודא שאין ביציות קטנות במיוחד שלא ראינו. מצב בו נשאבו זקיקים גדולים רבים אך לא התקבלה אפילו ביצית אחת נקרא "תסמונת הזקיקים הריקים", ולשמחתנו אנו נתקלים בו במחזורי טיפול מעטים בלבד. בחלק מהמקרים מסתבר שהייתה בעיה טכנית בהזרקת ההורמון המבייץ, שאחד מתפקידיו לאפשר את שחרור הביצית מהזקיק. כאשר תופעת הזקיקים הריקים חוזרת גם בשאיבות הבאות מדובר כנראה בסיבה פיזיולוגית. למרות שההסבר לתופעה אינו ברור, לעיתים ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר במחזורי הטיפול הבאים על ידי שינוי הגירוי ההורמונלי.

הבדל משמעותי בין מספר הביציות שנשאבו לבין מספר הביציות הבשלות (כאשר פחות מ-75% בשלות וראויות להפריה) עלול להיווצר עקב תגובה שאינה אופטימלית לגירוי ההורמונלי, תזמון השאיבה למועד מוקדם מדי או בעיה בהתפתחות הביציות בשחלה. במחזור טיפול ראשון הפער עלול להיות גבוה מהצפוי כיוון שתגובת הגוף לטיפול ההורמונלי עדיין לא מוכרת. במחזור הבא ניתן לנסות לשנות את הטיפול התרופתי או את תזמון השאיבה בתקווה ששיעור הביציות הבשלות יגדל.

שיעור הפריות תקינות נמוך (פחות מ60-65%) יכול לנבוע מבעיה ביכולת של הזרע להפרות באופן טבעי למרות שנתוניו נראים תקינים, מאיכות ביציות ירודה או מבעיה הנוצרת בזמן המפגש בין הזרע לביצית. שינוי שיטת ההפריה או מתן עדיפות לשיטה שהובילה לתוצאות הטובות יותר (במידה ונעשה ניסיון לחלק את הביציות ולהפרותן בשתי השיטות) במחזור הטיפול העוקב יכול לסייע בהגדלת שיעור ההפריות. בנוסף, במידה ונצפתה ירידה באיכות הזרע ניתן לטפל בגורמים למצב הירוד, או להקפיא מנות שאיכותן גבוהה יותר לקראת המחזור הבא.

ביום השלישי להפריה צפויות כ-45% מהביציות שהופרו להתפתח לעוברים בני 7-8 תאים שדרוגם טוב. יכולתם של העוברים להתפתח באופן תקין תלויה באיכות הביציות והזרע וכן בתנאי המעבדה. עצירה בהתפתחות העוברים בשלבים הראשונים, וכן חלוקות ראשונות שאינן סימטריות או שבמהלכן מתפרקים חלק מתאי העובר, יכולים לעיתים להעיד על בעיה בהפעלת הגנים של הביצית, מאחר והגנים של הזרע נכנסים לפעולה בשלב מאוחר יותר. עצירה של התפתחות עוברים בדרוג גבוה הנשארים לגידול במעבדה לשלב הבלסטוציסט יכולה להיות קשורה יותר (אך לא בהכרח) לבעיה בזרע. שינוי מדיניות גידול העוברים, החלפת נוזל הגידול (מדיום) או מעקב אחרי העוברים באמבריוסקופ יכולים לסייע בהבנת הבעיה או לפתור אותה.

לשמחתנו, לעיתים קרובות משתרש הריון גם כאשר מתפתחים רק עוברים בודדים בדרוג טוב, והמחזור מסתיים בידיים מלאות. התייעצות עם הרופא או הצוות מומלצת בכל מצב בו נוצרת תחושה שקיימות נקודות שאינן ברורות, ומסייעת לסיכום המחזור בתחושה טובה יותר.

ממשיכה לענות לכם בשמחה על הדף או בהודעות פרטיות (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). עקב עומס פניות גבוה, חלק מהתשובות שלי מתעכבות מספר ימים...

15/10/2025

"מדוע חשוב לסכם את מחזור הטיפול? לאיזה נקודות כדאי לשים לב?"

בעקבות פניות רבות שלכם, מצרפת הפעם רשימת שאלות שיכולה לסייע לקראת פגישה עם הרופא לסיכום טיפול שלא הסתיים בהצלחה. המפגש הוא המקום להעלות שאלות לגבי הטיפול, לנסות לזהות את הסיבות האפשריות לפערים ולתכנן את מחזור הטיפול הבא בתקווה שיסתיים בצורה טובה יותר. מאחר וכל שלב בטיפול יכול להשפיע על השלבים הבאים, מומלץ להתייחס לכל הנקודות העוסקות באיכות הביציות והזרע, בשלב ההפריה וביכולתן של הביציות המופרות להמשיך להתפתח לעוברים.

השאלות בהמשך מסייעות להתמקד בזיהוי תופעות חשובות היכולות להשפיע על התוצאה. הערכים המקובלים כתקינים ומופיעים בסוגריים גובשו על ידי שני ארגונים בינלאומיים מובילים, הארגון האירופאי לפוריות (ESHRE) וארגון האמבריולוגים העולמי (ALPHA) , והם מסייעים לנטר את תקינות התהליכים המתרחשים במהלך גידול העוברים במעבדה ולזהות במהירות מקרים בעייתיים.

✅ ביציות:

- האם מספר הביציות תאם למספר הזקיקים הגדולים (קוטר 15 מ"מ ומעלה) שנצפו לקראת הטיפול (ערך תקין: זיהוי ביציות עבור 80% מהזקיקים)?

- האם רוב הביציות שנשאבו היו בשלות (ערך תקין: 75% מהביציות בשלות)? במידה ולא, מה מומלץ לעשות כדי להגדיל את שיעור הביציות הבשלות?

- האם הביציות נראו תקינות מבחינת הצורניות (מורפולוגיה) שלהן?

✅ זרע:

- האם הריכוז והתנועתיות של הזרע תקינים ומספיקים לצורך השיטה שנבחרה להפריית הביציות?

- האם נצפו תופעות חריגות במנת הזרע שהתקבלה (נפח גדול או קטן מהתקין, צמיגות מוגברת, נוכחות של תאים שאינם תאי זרע, חשד לזיהום)?

- האם נתוני הזרע שונים מהותית מאלו שצויינו בבדיקות זרע או מחזורי טיפול קודמים?

- במידה והיה קושי לבצע את ההפריה עקב נתוני זרע נמוכים במיוחד, האם מומלץ להקפיא מנת זרע לטיפול הבא?

✅ הפריית הביציות:

- איזה שיטה נבחרה להפריית הביציות?

- האם נעשה נסיון לחלק את הביציות ולהפרותן בשתי שיטות (פיזור זרע סביב חלק מהביציות – אינסמינציה, "IVF רגיל", והזרקת היתר בתאי זרע בודדים – ICSI)? אם כן, האם נצפה הבדל בתוצאות (ערך תקין לשיעורי הפריה: 60-65%)?

- האם נצפה שיעור גבוה של ביציות שהופרו בצורה לא תקינה?

✅התפתחות מביציות לעוברים:

- האם חלוקת התאים ברוב העוברים תואמת למצופה מבחינת קצב החלוקה ודרוג העוברים שהתקבלו (שיעור עוברים בדרוג גבוה צפוי ביום 3: 45% מהביציות המופרות)?

- האם נצפו בעוברים שברי תאים שהשפיעו על דרוגם וסיכוייהם להתפתח?

- האם ניסו לגדל את העוברים לשלב הבלסטוציסט (התפתחות צפויה לבלסטוציסטים: 40% מכל הביציות המופרות)? האם העוברים שנבחרו לגידול היו בדרוג גבוה ביום 3, או שלא היו ראויים להקפאה ולכן נשארו באינקובטור?

בירור הנקודות הרלוונטיות לתוצאות הטיפול מתוך רצון למעורבות ובשיתוף עם הצוות המטפל יכול לתרום לסיום המחזור בתחושה טובה יותר. לשמחתנו, לעיתים קרובות מסתיימים גם מחזורים בהם התפתחו רק עוברים מעטים בידיים מלאות. במידה וזה לא קורה, יכול זיהוי הנקודות הבעייתיות להוות בסיס לשינויים שניתן יהיה ליישמם, ויובילו להצלחה במחזור הטיפול הבא.

מוזמנים להמשיך להגיב ולהעביר אליי הערות ושאלות על הדף או בהודעה פרטית בכל נושא שמעניין אתכם (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). בשל עומס פניות גבוה מאד, חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע.

Ivf - הקסם מאחורי המיקרוסקופ, ענת פורת-כץ

19/11/2025

15/11/2025

12/11/2025

08/11/2025

05/11/2025

01/11/2025

29/10/2025

25/10/2025

22/10/2025

18/10/2025

15/10/2025

Address

Website

Alerts

Shortcuts

Share

Category