13/12/2025
"איזו גישה נכונה יותר כאשר בוחרים את יום ההחדרה של העוברים לרחם? האם עדיף להחדיר את העוברים בשלב חלוקת התאים (יום 2 או 3), בשלב הבלסטוציסט (יום 5) או לבצע החדרה כפולה של עוברים בשני שלבי ההתפתחות?" פוסט מורחב בעקבות הפוסט שהעליתי באמצע השבוע...
שאלות העוסקות בהתלבטות לגבי המועד המתאים ביותר להחדרת העוברים לרחם מופנות אליי דרך הדף כמעט בכל יום. ההחלטה תלויה בתוצאות טיפולים קודמים, בגיל המטופלת, במספר העוברים ודירוגם, ובגורמים רבים נוספים. קיימות מספר גישות שלכל אחת מהן יתרונות וחסרונות.
גידול עוברים לשלב מתקדם מתבצע היום כחלק שגרתי מטיפולי IVF, ומאפשר לנו במקרים רבים לבחור ולהחדיר לרחם עוברים שהפוטנציאל שלהם להמשיך להתפתח גבוה יותר מתוך קבוצת עוברים שנראו לנו דומים בשלבי החלוקה הראשונים. כאשר עובר מגיע לשלב הבלסטוציסט במעבדה, אנו יודעים בוודאות שהצליח לעבור בהצלחה שלב נוסף בהתפתחות שלו. סטטיסטית, שיעור העוברים התקינים גנטית עולה ככל ששלב ההתפתחות מתקדם יותר, ולכן סיכוייהם של בלסטוציסטים להשתרש ברחם ולהמשיך להתפתח עד ללידה טובים יותר מאלו של עוברים שהוחדרו לרחם בשלבי התפתחות מוקדמים יותר. בנוסף, לאור סיכויי ההשרשה הגבוהים ניתן להחדיר לרחם מספר קטן יותר של עוברים ולהקטין את הסיכון להריון מרובה עוברים. החדרת עוברים בשלב הבלסטוציסט תואמת יותר לתהליך הטבעי גם מבחינת התזמון.
מצד שני, חשוב להביא בחשבון שלא כל העוברים שאנו מנסים לגדל יצליחו להגיע לשלב הבלסטוציסט. עפ"י הערכים שגובשו על ידי הארגון האירופאי לפוריות (ESHRE) וארגון האמבריולוגים העולמי (ALPHA), מוגדר שיעור התפתחות בלסטוציסטים כתקין כאשר 40% מהעוברים שהתחילו להתחלק מגיעים לשלב זה. בשל כך, מתאים גידול של כל העוברים לשלב מתקדם בעיקר למטופלות שעומדים לרשותן עוברים רבים יחסית בדרוג טוב ביום 3, ומודעות לאפשרות שייתכן שמספר הבלסטוציסטים שיתפתחו יהיה קטן. כאשר דרוג העוברים בשלבים הראשונים אינו גבוה, או שמספר העוברים המיועדים לגידול קטן (ולעיתים גם ללא כל סיבה שניתן להצביע עליה), קיים סיכון שלא יתפתחו בלסטוציסטים כלל. מצב בו לא מתפתח אף בלסטוציסט הוא מתסכל, מחייב ביטול של ההחדרה לרחם וגורם לעוגמת נפש אדירה. גידול עוברים לבלסטוציסטים פחות מתאים כאשר בחינת העוברים ביום 2 או 3 מעוררת חשש סביר שהם לא יתפתחו לשלב זה. במצב כזה, יש עדיפות להחדירם לרחם בשלב מוקדם. במידה ודרוג העוברים נמוך מאד, ניתן לשקול המשך גידול שלהם במעבדה ולהחדיר אותם לרחם רק אם ימשיכו להתפתח, כדי להימנע ממתן תמיכה הורמונלית כאשר ההערכה היא שסיכויי ההשתרשות קלושים.
בחלק מהמקרים ניתן לבצע החדרה כפולה. עובר אחד (או לעיתים שניים) מוחדר בשלב חלוקת התאים. יתר העוברים נשארים במעבדה לגידול לשלב מתקדם, ובמידה ומתקבל בלסטוציסט הוא מוחדר לרחם ביום 5. הפיצול לשני שלבים מאפשר להנות מהיתרונות של שתי הגישות ולהמנע מהסיכון של ביטול הפעולה במידה ולא מתפתח בלסטוציסט. עם זאת, מאחר וגישה זו מגדילה את הסיכון להריון מרובה עוברים, היא יכולה להתאים רק למטופלות אצלן מתוכננת מראש החדרה של יותר מעובר אחד.
לצערנו, אין אפשרות לגדל את אותם העוברים באותו הזמן גם במעבדה וגם ברחם. לאור זה, אין שום דרך לענות על השאלה איזו סביבה יכולה לתמוך טוב יותר בעוברים בשלבים הראשונים, והאם עוברים שהתפתחותם במעבדה נעצרה היו מגיעים לשלב הבלסטוציסט אילו גדלו ברחם (או להיפך).
ההחלטה על גידול של העוברים (כולם או חלקם) לשלב מתקדם מתקבלת בדרך כלל בשיתוף המטופלים, הרופא וצוות המעבדה לאחר הערכת סיכויים וסיכונים. היא ניתנת לשינוי והתאמה תוך כדי שהות העוברים במעבדה בהתאם למידע המצטבר על התפתחותם.
בטבלה המצורפת, יתרונות וחסרונות של החדרת עוברים לרחם עפ"י כל אחת מהגישות.
מוזמנים להמשיך להגיב, להעיר, להציע ולשאול כל מה שעולה בדעתכם, כאן על הדף או בפרטי (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). בשל עומס פניות גבוה, חלק מהתשובות שלי מתעכבות מספר ימים...
