סנדרה יהודית פלקסר פרנקל Sandra Judith Flexer Frankel

02/02/2025

02/02/2025

גאווה של אמא, תואר שני במינכן, היידה סקי!!

13/09/2024

Ateneo Científico de APdeBA
📅 El 17 de septiembre, de 10:30 a 12:30, se llevará a cabo el ateneo titulado “Menage a trois”. Un espacio de reflexión y debate.
🔍 Actividad GRATUITA
🎟️ Inscripción previa necesaria en el siguiente enlace: https://www.apdeba.org/ateneos-cientificos/ -inscripcion

¡Te esperamos para compartir conocimientos y crecer juntos en este encuentro enriquecedor!

01/09/2024

מה שאולי לא ידעתם על משבר גיל ההתבגרות
הילד/ה בגיל ההתבגרות ואתם חווים סדרת קונפליקטים דרמטיים? יש לכך סיבה טובה...
גיל ההתבגרות הוא שלב מרכזי בהתפתחות האנושית, השזור עמוק בגיבוש הזהות. תקופה זו, המסומנת בדרך כלל על ידי שינויים פיזיים, פסיכולוגיים ורגשיים דרמטיים, ממלאת תפקיד קריטי בעיצוב תחושת העצמי של הפרט.

"השלב השני של אינדיבידואציה"
פיטר בלוס (Peter Blos), פסיכואנליטיקאי אמריקאי, נחשב ל"אב המייסד של ההבנה המודרנית של ההתפתחות והפסיכופתולוגיה בגיל ההתבגרות". על פי בלוס, "תהליך ההתבגרות" כרוך בארגון מחדש של האישיות, כאשר הצעיר שואף לבסס זהות נפרדת מהוריו ולהשתחרר מהתלות בילדותו.
בלוס מדגיש שתהליך זה הוא קונפליקטואלי מטבעו, כלומר מחייב התנגשות בין-דורית, מכיוון שהוא כרוך באתגר הפסיכולוגי של ניהול משא ומתן מחדש על יחסים עם דמויות סמכות ועם עמיתים. לטענתו, פתרון מוצלח של קונפליקטים אלו הוא חיוני לגיבוש זהות בוגרת יציבה וקוהרנטית. כישלון בניהול משימות התפתחותיות אלו עלול להוביל לקשיים פסיכולוגיים ממושכים, כגון פיזור זהות או התבגרות רגשית מאוחרת.

חקירה עצמית וגיבוש הזהות
גיל ההתבגרות מייצג זמן של חקירה עצמית אינטנסיבית וגיבוש זהות, כאשר מתבגרים מנווטים את המורכבויות המתפתחות של גופם ושל נפשם. על פי אריק אריקסון (Erik Erikson), פסיכואנליטיקאי יהודי-אמריקאי ידוע (יליד גרמניה), גיל ההתבגרות מוגדר על ידי שלב "גיבוש זהות מול בלבול תפקידים", שבו אנשים מבקשים לבסס זהות יציבה וקוהרנטית. כמו בלוס, גם אריקסון הדגיש שקושי בניווט במשבר זה עלול לגרום לבלבול ול"תחושת עצמי" מוחלשת, ומן הצד השני צליחת המשבר בהצלחה יוצר אצל הפרט תחושה של שלמות ורווחה פסיכולוגית.

שינויים הורמונליים, זהות מינית
מנקודת מבט ביולוגית, ההתבגרות כוללת נחשול של שינויים הורמונליים והתפתחות של מאפיינים מיניים. היא נשלטת על ידי ציר המורכב מההיפותלמוס-יותרת המוח-הורמוני המין (HPG), המשחרר הורמונים כמו טסטוסטרון ואסטרוגן. הורמונים אלו משפיעים הן על הצמיחה הפיזית והן על התפתחות המוח. החוקרים הפסיכולוגים הבריטיים בלקמור, בורנט ודאהל (Blakemore, Burnett, and Dahl) מצאו כי במהלך ההתבגרות המוח עובר שינוי משמעותי, במיוחד בתחומים הקשורים לקוגניציה חברתית וויסות עצמי. תהליך נוירו-התפתחותי זה חיוני עבור המתבגר/ת לפיתוח הכלים הקוגניטיביים והרגשיים הדרושים לחיים הבוגרים.

מרכיב אבולוציוני חיוני בהישרדות הקבוצה
מבחינה אבולוציונית, גיל ההתבגרות מסמן את המעבר מילדות לבגרות כדי להבטיח את המשכיות השבט. העיתוי של המעבר הזה עוצב על ידי הברירה הטבעית כדי למקסם את הצלחת הרבייה.
בהקשר זה, "משבר" ההתבגרות הוא מנגנון אבולוציוני שמכין אנשים לאתגרים החברתיים ולפוריות של הבגרות. מחקר של ברוס ג'יי אליס (Bruce J. Ellis) מאוניברסיטת אריזונה מציג כיצד התחלה מוקדמת או מאוחרת של ההתבגרות יכולה להשפיע על תוצאות חברתיות ועל רבייה והגדלת השבט, תוך הדגשה שתזמון ההתבגרות, השונה בין תרבויות, הוא תכונה אבולוציונית קריטית המשפיעה על אסטרטגיות היסטוריות החיים.

לסיכום, משבר ההתבגרות אינו "טעות" או "תאונה" אלא שלב מובנה ואפילו קריטי בהתפתחות האנושית. שלב זה כולל ממדים פסיכולוגיים וביולוגיים ומניח את היסודות לזהות המבוגרים ולתפקוד החברתי.
ניווט מוצלח של המשבר הזה חיוני ליצירת תחושת-עצמי יציבה, לבריאות פסיכולוגית ולשילוב חברתי. הבנת המורכבות של ההתבגרות מנקודות מבט מרובות אלו מדגישה את חשיבותה בהקשר הרחב יותר של התפתחות אנושית.

למאמרים נוספים ומידע על ארגון טנא: היכנסו לקישור בתגובה הראשונה 🙂

31/08/2024

חרדת בריאות (היפוכונדריה): הדאגה המוגזמת שפוגעת באיכות החיים
הווארד יוז, הטייס ובמאי הקולנוע המפורסם סבל מהיפוכונדריה. בסרט "הטייס" (בכיכובו של לאונרדו דיקפריו) מוצג כיצד הדבר השפיע על חייו ועל עבודתו.
גם כוכבת הקולנוע ג'ניפר לורנס העידה כי "יש לי פחד עצום מגידול במוח. עברתי מספר בדיקות MRI... בכל פעם שאני מרגישה כאב אני בטוחה שזה משהו קטלני."

קייטי פרי, בריאן מאיי ומפורסמים רבים אחרים העידו שהם סובלים מהתופעה, והם לא לבד: קרוב לחמישה אחוזים מתושבי העולם המערבי מתמודדים ברמה כזו או אחרת עם חרדת בריאות (IAD: Illness anxiety disorder). מדובר בחשש מופרז מפני מחלה חמורה, למרות שהבדיקות הרפואיות מראות שהכל תקין.

פגיעה באיכות החיים
אנשים עם היפוכונדריה חווים רמות גבוהות של חרדה ומתח. לעתים קרובות הם יימנעו מאינטראקציות חברתיות ויתרחקו ממקומות ציבוריים מחשש מחשיפה לחיידקים. בידוד זה עלול לפגוע ביחסים עם המשפחה והחברים ובכך אף להפחית הזדמנויות לתמיכה חברתית, החשובה מאד לאדם המתמודד עם חרדה.

ההטיה לגשת לבדיקות רפואיות היא מזיקה משום שבדיקות רפואיות נושאות פוטנציאל לנזק או לסבל. למשל, חלק מהבדיקות כרוכות בקרינה רדיואקטיבית שבכמויות גדולות מזיקה לגוף. באחרות מדובר בהזרקה של חומרים שונים או בבדיקות פולשניות שחודרות לגוף, ולעתים נעשות תחת הרדמה מלאה או חלקית – כל אלה הם בעלי סיכון, אמנם קטן, אבל הולך וגדל ככל שאדם עושה יותר בדיקות. העלויות הגבוהות של הבדיקות הרפואיות עשויות להיות מכבידות אף הן, במיוחד אם האדם אינו מסוגל לעבוד בגלל מצבו.

נטיה לחרדה הבריאותית עשויה לתסכל הן את האדם הסובל והן את סביבתו, ולהפריע לתפקודו היומיומי בעבודה, בבית ספר וביחסיו הבינאישיים עם אנשים אהובים. בני המשפחה והחברים עשויים לחוש תסכול וחוסר אונים מול פחדיו המתמשכים.

רגישות מוגברת לתחושות הגוף
אנשים הסובלים מחרדה כללית יותר מועדים להיפוכונדריה, בעיקר אם יש להם רגישות מוגברת לתחושות הגוף. זה עלול להוביל לחשיבה קטסטרופלית שבה תסמינים קלים נתפסים כסימן למחלה קשה. מחקר בראשות ד"ר רונה מוס-מוריס (Dr. Rona Moss-Morris) בקינגס קולג' בלונדון (פורסם ב- Behaviour Research and Therapy) מצא שהטיות קוגניטיביות, כמו הנטייה להתמקד בתרחישים הגרועים ביותר, ממלאות תפקיד משמעותי בהתפתחות חרדת בריאות.

פעילות-יתר במעגלי הפחד במוח
חוקרים גילו שאצל אנשים הסובלים מחרדות קיימת פעילות-יתר באמיגדלה. מדובר בחלק המוח שאחראי על תגובות רגשיות ובכללן פחד. פעילות יתר זו מגבירה את תפיסת האיום מתחושות גופניות. הסבר נוירולוגי זה מצביע על כך שהיפוכונדריה אינה תוצאה של גורמים פסיכולוגיים בלבד.

טראומה מן העבר בשילוב חשיפה מוגזמת למידע
אנשים שחוו מחלה קשה והחלימו, או שחזו באדם קרוב הסובל ממצב בריאותי קשה, עלולים להיות רגישים מדי לגבי בריאותם. בנוסף, הזמינות הגוברת של מידע באינטרנט עלולה להחמיר את החרדות הבריאותיות. מחקר של ד"ר בריאן פאלון (Brian A. Fallon, MD, MPH) מאוניברסיטת קולומביה חקר כיצד חשיפה מוגזמת למידע בריאותי מקוון, המכונה לעיתים "סייברכונדריה" (Cyberchondria), יכולה להגביר את הפחדים ממחלות ואפילו להוביל להיפוכונדריה או להחמיר אותה.

לסיכום, היפוכונדריה ("חרדת בריאות" / IAD) היא נושא מורכב שקצרה "יריעת הפוסט" מלהכיל, ונובעת מסיבות פסיכולוגיות ונוירולוגיות, כמו גם מחוויות העבר ומגורמים סביבתיים.
אם אתם או יקיריכם סובלים מחרדת בריאות, מומלץ בחום להיעזר באיש מקצוע. עולם הפסיכולוגיה והרפואה מציע כיום מגוון דרכי טיפול יעילות להתמודדות עם חרדת בריאות.

למאמרים נוספים ומידע על ארגון טנא: היכנסו לקישור בתגובה הראשונה 🙂

31/08/2024

האם ניסיתם להוכיח למישהו שהוא טועה אך זה גרם לו להתחפר בדעתו עוד יותר?
מדובר באפקט "האש הנגדית" (The Backfire Effect), על פיו ניסיון לתקן מידע מוטעה דווקא מחזק את האמונה השגויה.
אפקט האש הנגדית (נקרא גם "אפקט הבומרנג" Boomerang Effect) יכול להתבטא בהקשרים שונים, לרוב עם השלכות חברתיות ופוליטיות משמעותיות.
דוגמאות לתופעה ניתן למצוא כמעט בכל נושא שמעורר ויכוח ציבורי, כמו למשל חיסונים – בעד או נגד; הכחשה או הכרה בהשפעתנו על שינויי האקלים, תפיסות פוליטיות (בשנים האחרונות מככב המושג "Fake News"); ועוד.

על פי פרדוקס זה, ככל שננסה לבער אמונות שווא ולשכנע אנשים המחזיקים בהן – כך נחזק דווקא את האמונות הללו. תגובה נוגדת-אינטואיציה זו מתרחשת עקב מנגנונים פסיכולוגיים שונים:

דיסוננס קוגניטיבי
המושג הוצג לראשונה על ידי הפסיכולוג היהודי-אמריקאי ליאון פסטינגר (Leon Festinger) כבר בשנות החמישים. על פיו, כאשר אנשים חווים אי נוחות עקב התמודדות עם ראיות הסותרות את האמונות הקיימות שלהם, הם מגיבים על ידי ביטול או רציונליזציה של המידע החדש כדי לשמר ולחזק את האמונות המקוריות.
מחקרים רבים תומכים בכך, כמו זה של ברנדן נייהאן וג'ייסון רייפלר (Brendan Nyhan, Jason Reifler) שמצאו שהצגת מידע מתקן על מיתוסים פוליטיים הובילה לעיתים קרובות לדבקות חזקה יותר באמונות הכוזבות בקרב חלק ממשתתפי המחקר.

הגנת תפיסת הזהות העצמית
אמונות - במיוחד אלו הקשורות לשיוכו של הפרט לקבוצה כמו פוליטיקה, דת או תרבות - קשורות לעתים קרובות מאוד בהגדרת זהותו. לדברי דן קאהן (Dan Kahan), פרופסור למשפטים ופסיכולוגיה באוניברסיטת ייל, ארה"ב, אנשים נוטים יותר לדחות עובדות המאיימות על זהותם, תהליך שהוא מכנה "קוגניציה מגנה על זהות".
מחקרו, שפורסם ב-"The Annals of the American Academy of Political and Social Science", הוכיח שאנשים נוטים יותר להתנגד למידע שמאתגר את זהותם הקבוצתית, גם אם המידע הוא עוּבדָתִי.

"הטיית האישור" בעידודה של המדיה החברתית
הטייה זו (נקראת גם הטיית האישוש Confirmation bias), שניסח הפסיכולוג פיטר ווסון (Peter Wason), מתייחסת לאופן הסלקטיבי של עיבוד המידע, כך שאנשים נותנים משקל רב יותר למידע התומך באמונותיהם הקיימות תוך התעלמות ממידע שסותר אותן. הטיה זו חזקה במיוחד בעידן המדיה החברתית, שבה האלגוריתם של הרשת מציג בפנינו בעיקר דעות דומות לדעותינו-שלנו.

לסיכום, אפקט "האש הנגדית" מהווה אתגר משמעותי בטיפול במידע מוטעה. כדי לנטרל את האפקט ולגרום לאנשים להפרד מתפיסות שגויות, חיוני לפתח אסטרטגיות המתחשבות בגורמים הפסיכולוגיים הללו.
למשל, הצגת הוכחות וטיעונים לוגיים באופן פחות מאיים על זהותו של הפרט, כן קידום מיומנויות חשיבה ביקורתיות המאפשרות לאנשים להעריך מידע באובייקטיביות ולבדוק את אמונותיהם-שלהם.

מעוניינים לקרוא מאמרים נוספים? היכנסו לקישור בתגובה הראשונה 🙂

24/08/2024

XLVI Simposio Internacional de APdeBA 2024: Psicoanálisis en el siglo XXI: Transformaciones y Proceso de Cambio .

🧠 Panel: Prejuicios, discriminación y racismo en práctica clínica.
📅 Fecha: Sábado 26 de octubre
🕒 Horario: 13:30 a 15:00
🏛 Modalidad: Presencial.

¡Te esperamos para reflexionar y compartir juntos!

21/09/2023

מביך אותי וקשה לי מאוד לבקש עזרה, אבל אין לי ברירה, אני חייב עזרה!

שמי מישל חמו ואשתי נמצאת בסכנת חיים!

אשתי היקרה טל יהודית חמו סובלת מאי ספיקת כליות וצריכה בדחיפות השתלת כליה.

ככל שלא ימצא תורם בקרוב, היא תצטרך להתחיל טיפול דיאליזה.

מדובר בתהליך מסכן חיים של מספר ימים בשבוע למשך שעות רבות שבו לוקחים את הדם, מסננים ומחזירים אותו לגוף.

אני רק מתפלל שאישתי תישאר לצידי ולצד 3 ילדינו ו- 5 נכדינו.

אני והילדים ניסינו להיבדק אך נמסר לנו שאיננו מתאימים.

אני פונה אליכם עם ישראל היקר, יש בי אמונה גדולה בבורא עולם ובשנה החדשה, עיזרו לי להציל את אשתי ואת עתיד משפחתי!

בבקשה ממכם! אם אתם חושבים שאתם יכולים ורוצים לתרום, אני וילדיי נשמח לענות לכל שאלה ולמסור את כל המידע הדרוש.

למילוי שאלון לבדיקת התאמה ראשונית> https://bit.ly/444r067

בבקשה הפיצו ושתפו את הפוסט וביחד נגדיל את הסיכויים למצוא תורם.

אנחנו כאן לפרטים נוספים:
ליאור: 0526878804

ניתן גם לפנות אל עמותת מתנת חיים ולבקש להיבדק עבור טל יהודית חמו🙏

"כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו..."

שנה טוב ובריאות לכולם!🙏

07/05/2023

Hoy, 6 de mayo recordamos la fecha del nacimiento de Sigmund Freud