חופית גל - טיפול Cbt לילדים נוער ומבוגרים

  • Home
  • Israel
  • Karkur
  • חופית גל - טיפול Cbt לילדים נוער ומבוגרים

חופית גל - טיפול Cbt לילדים נוער ומבוגרים Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from חופית גל - טיפול Cbt לילדים נוער ומבוגרים, Medical and health, אחוזה 56, Karkur.

טיפול cbt, טיפול קצר מועד וממוקד מטרה. מטפלת כ16 שנים, התמחויות: חרדות,ocd, ויסות רגשי, קושי חברתי, טראומה, אבל ואובדן. מטפלת act , ביופידבק ו emdr ,מנהלת קבוצת הורים בשם "הורים כעוגן", מוזמנים https://chat.whatsapp.com/LCbfVXLfRxjHX3wuiUYI3f חופית גל, מטפלת קוגניטיבית התנהגותית =
Cognitive Behavioral Therapy
בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת בן גוריון.
סיימה למודי תואר שני Msc בטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
סיימה התמחות של שנתיים בביה"ח שניידר- בטיפול CBT לילדים ומתבגרים.
חופית גל בעלת גן פרטי בחדרה כ-14 שנים, בעברה מרצה ברחבי הארץ להורים במגוון נושאים: טעויות חשיבה, העצמה הורית, פחדים וחרדות...
כרגע לומדת מינדפולנס וACT

טיפול הקוגניטיבי התנהגותי –

יעילותו של טיפול CBT מתבססת על ממצאי מחקר והוכחה במחקרים רבים. מטרות הטיפול הן לסייע למטופלים להשיג שינויים ברגשות, במחשבות, ובדפוסי התנהגות לא אדפטיביים ואף מזיקים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הפך בשנים האחרונות לטיפול פסיכולוגי המועדף בחרדות, פוסט טראומה, OCD, ודיכאון. נמצא יעיל במיוחד אצל ילדים עם חרדות ,התפרצויות כעס ובעיות אכילה , שינה וכדומה.

מטרות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הן לעזור לאנשים להשיג שינוי בהתנהגות כמו שינוי הרגלים לא רצויים, רגשות כמו בבעיות של דיכאון חרדה, ובמחשבות כגון לימוד שינוי מחשבות, פתרון בעיות. שיטה זו דוגלת בכך כי יש בידינו כיום מערכת עקרונות וטכניקות פשוטות יחסית לביצוע, באמצעותן ניתן לשלוט בתנודות הכואבות של מצבי רוח ירודים, ולנטרל את ההשפעה המשתקת שלהם על חיי היום יום. טכניקות אלה מתמקדות בטיפול בטעויות חשיבה, מתוך הבנה שרק כאן טמון המפתח לפתרון אמיתי. שיקספיר הביע רעיון דומה באומרו: "כי אין כל דבר טוב או רע אלא החשיבה עושה אותו כך".

באילו מצבים ניתן לטפל ב CBT? CBT יכול לעזור לאנשים הסובלים מבעיות שונות - הן בעיות נפשיות והן בעיות גופניות. לדוגמה:
• הפרעות חרדה מסוימות: חרדת פרידה, חרדה חברתית, חרדת צואה ואסלה, חרדה כללית, לרבות פוביות והתקפי חרדה
• דיכאון
• הפרעות אכילה (אנורקסיה, בולימיה, התקפי זלילה(
• הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD)
• תפיסת גוף שלילית (Body Dysmorphic Disorder))
• מריטת שיער (טריכוטילומניה)
• דאגה מוגזמת מתסמינים גופניים (היפוכונדריה)
• כעס , הפרעת דחק פוסט-טראומטית (Post-Traumatic Stress Disorder)
הרגלים כמו טיקים
הפרעות פסיכוסומטיות
כעס ושליטה עצמית
הפרעות התנהגות אצל ילדים ומתבגרים
הפרעות הדימוי עצמי נמוך
• יעיל במיוחד אצל ילדים עם הפרעות חרדה , התפרצויות כעס, בעיות אכילה, שינה וכדומה.

אתמול בערב התחילה סערה ורעמים כבדים.רומי הייתה בדרך להתקלח, ופתאום שמענו את לונה רצה למעלה לקומה השנייה(דבר שהיא אף פעם ...
10/12/2025

אתמול בערב התחילה סערה ורעמים כבדים.
רומי הייתה בדרך להתקלח, ופתאום שמענו את לונה רצה למעלה לקומה השנייה
(דבר שהיא אף פעם לא עושה).

היא רעדה מפחד.
חרדה גדולה של ממש.

רומי, אורן והדר מיד ניגשו אליה
וכולם יחד ליטפו אותה, דיברו אליה ברוך וניסו להרגיע אותה.
ולמרות שגם רומי עצמה הייתה מתוחה מהרעמים ,
אפשר היה לראות איך בדיוק בזמן שהיא עוזרת להרגיע את לונה הגוף שלה נרגע והחרדה.

כשילד עוזר לאחר - הוא עוזר לעצמו:

יש לזה שם, מחקר ותיאוריה:

🔸 הקשב זז מהפחד פנימה , לצורך של האחר.
המוח עסוק פחות ב"אוי ואבוי" ויותר ב"איך אני עוזרת".
זה מווסת, כמעט בלי שהילד מתכוון.

🔸 הגוף מגיב להתנהגות מרגיעה.
ליטוף, דיבור רך, נשימה , הפעולות שילד עושה כדי להרגיע את הכלב או האח הקטן הן בדיוק הפעולות שמרגיעות גם אותו.

🔸 אוקסיטוצין , הורמון החיבור , עושה את שלו.
מגע, קרבה, דאגה , הם לא רק מרגיעים את מי שמקבל אותם.
הם מרגיעים גם את מי שנותן אותם.

🔸 תחושת מסוגלות גוברת על תחושת חוסר האונים.
כשילד מרגיש "אני עושה משהו מועיל", המוח שלו מקבל מסר:
אני לא קורבן של הפחד. אני פועל. אני משמעותי.

מסר להורים:

לילדים שלנו יש כוחות שאנחנו לפעמים לא רואים.
כשהם מפחדים , לא תמיד הפתרון הוא רק "להרגיע אותם".
לפעמים הפתרון הוא לתת להם להרגיע מישהו אחר.

זה לא הופך אותם ל"מטפלים".
זה לא מעמיס עליהם תפקידים.
זה פשוט מאפשר להם להרגיש שהם לא חסרי אונים.

אז בפעם הבאה שיש סערה בבית או בלב נסו לומר להם בעדינות:

💛 “בואי נעזור יחד לכלב.”
💛 “בוא נבדוק איך אחותך מרגישה.”
💛 “תוכל להראות לי מה אתה היית עושה כדי להירגע?”

תנו להם להיות גם אלו שמחזיקים.
כי לפעמים, כשהם מחזיקים מישהו אחר , זה עוזר להם להחזיק את עצמם טוב יותר.

10/12/2025

אתמול היו רעמים.
גם רומי פחדה. וגם לונה הכלבה שלנו ממש רעדה.

אבל כשלונה רעדה וניסתה להתחבא במקלחת
רומי התקרבה. ליטפה , נישקה
ודיברה ברוך ללונה.

ובזמן שהיא הרגיעה את לונה ,אפשר היה לראות שהחרדה שלה עצמה ירדה.

וזה לא במקרה.

מחקרים מראים
שכשילד עוזר למישהו אחר:
💛 הקשב שלו זז מהפחד , לעשייה.
💛 הגוף מפעיל התנהגות מרגיעה שמרגיעה גם אותו.
💛 מגע ודאגה משחררים אוקסיטוצין , הורמון שמפחית סטרס.
💛 והתחושה "אני עושה משהו מועיל" מחלישה חרדה.

לפעמים, כדי שילד יירגע ,
מספיק לתת לו רגע להרגיע מישהו אחר.

תנו להם מקום להיות המרגיעים.
זה מחזק אותם מבפנים.
( בסרטון זאת היד של אורן שמלטפת אבל גם רומי עשתה את אותו דבר שנייה לפני )

הסבר מפורט יותר נמצא בפיד.
יש קבוצת הורים שקטה לכלים ולהעצמת קשר הורה- ילד.
https://chat.whatsapp.com/LCbfVXLfRxjHX3wuiUYI3f?mode=hqrt2

10/12/2025

אתמול היו רעמים.
גם רומי פחדה. וגם לונה הכלבה שלנו ממש רעדה.

אבל כשלונה רעדה וניסתה להתחבא במקלחת
רומי התקרבה. ליטפה , נישקה
ודיברה ברוך ללונה.

ובזמן שהיא הרגיעה את לונה ,אפשר היה לראות שהחרדה שלה עצמה ירדה.

וזה לא במקרה.

מחקרים מראים
שכשילד עוזר למישהו אחר:
💛 הקשב שלו זז מהפחד , לעשייה.
💛 הגוף מפעיל התנהגות מרגיעה שמרגיעה גם אותו.
💛 מגע ודאגה משחררים אוקסיטוצין , הורמון שמפחית סטרס.
💛 והתחושה "אני עושה משהו מועיל" מחלישה חרדה.

לפעמים, כדי שילד יירגע ,
מספיק לתת לו רגע להרגיע מישהו אחר.

תנו להם מקום להיות המרגיעים.
זה מחזק אותם מבפנים.
( בסרטון זאת היד של אורן שמלטפת אבל גם רומי עשתה את אותו דבר שנייה לפני )

הסבר מפורט יותר בפיד

03/12/2025

לכבוד היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות…
רציתי לעצור לרגע ולדבר על איך בכלל מגדירים מוגבלות בישראל . המושג מוגבלות כולל קשת רחבה של מצבים שמשפיעים על יכולת התפקוד היום־יומי: מוגבלות פיזית, חושית, קוגניטיבית, נפשית, התפתחותית או מחלות כרוניות שמגבילות השתתפות מלאה בחיים. חלק מהמוגבלויות נראות כלפי חוץ, ואחרות נסתרות מן העין, אבל כולן משפיעות על איכות חיים, עצמאות והשתלבות בקהילה.

בישראל יש מעל 1,163,000 אנשים עם מוגבלות המהווים
כ־12 % מהאוכלוסייה.
אבל הנתון הזה כבר לא משקף את המציאות, הוא מסוף שנת 2023 ואין נתונים עדכניים כרגע ומאז המלחמה נוספו אלפי פצועי גוף ונפש שעדיין לא נספרו בנתונים הרשמיים וההשערות הן שהאחוזים יקפצו גבוה למעלה. למעלה למעלה. ולמי נפנה? ומי יעזור? ואם עכשיו המשרדים לא מתפקדים ונסגרים מקומות טיפוליים ומקצצים בתקציבים, מה יהיה? מפחיד ומטריד.

בסרטון אתם רואים את רומי, הבת המיוחדת שלנו,
שנולדה עם תסמונת נדירה בשם MYT1L.
היא מזכירה לנונכל יום מהי עוצמה, מהי סבלנות ומהי אהבה ללא תנאי.

במהלך חודש דצמבר אשתף כאן יותר על משפחות כמו שלנו:
על הקשיים, על האתגרים, על הצמיחה,
ועל מה באמת קורה מאחורי הקלעים של חיים עם צרכים מיוחדים.

01/12/2025

**ברילס הזה תראו תרגיל בקבלה.** מעולם ה ACT

הוא בן 11, והוא מתקשה לקבל את המעבר לבית הספר החדש.
הראש שלו עדיין תקוע בבית הספר הקודם,
המחשבות חוזרות שוב ושוב,
והלב שלו עוד מקווה שמשהו יחזור להיות כמו פעם.

אז הבאתי לו תרגיל חוויתי מתוך ACT.
קופסה סגורה עם חרוזים ב2 צבעים,
מעורבבים לגמרי.

המשימה שלו היתה פשוטה לכאורה
לשקשק את הקופסה
ולנסות ליצור שתי שכבות
אדומים למטה וכחולים מעל.

אבל כמו שתראו ברילס
זה בלתי אפשרי.

וכמו שהחרוזים לא מסתדרים
גם המציאות לא תסתדר כמו שהוא רוצה.
יש דברים שאי אפשר לשנות,
גם אם אנחנו משקיעים המון מאמץ
ומחזיקים חזק בתקווה שהעבר יחזור.

וכאן מתחילה העבודה של קבלה
להפסיק להילחם במה שלא בשליטתנו,
להחזיק את הכאב, לעבוד עם הרגשות הלא נעימים שהוא מרגיש. לתת מקום לעצב, לקנאה וכו.....
ובמקביל לפנות מקום לתנועה קדימה.

זה לא לוותר.
זה לא להיכנע.
זה ללמוד להיות בקבלה.

היום, במסגרת לימודי  EMDR, למדנו פרוטוקול קצר וממוקד שנקרא R TEP.זהו פרוטוקול של התערבות טיפולית קצרה, המתמקדת באפיזודה ...
26/11/2025

היום, במסגרת לימודי EMDR, למדנו פרוטוקול קצר וממוקד שנקרא R TEP.
זהו פרוטוקול של התערבות טיפולית קצרה, המתמקדת באפיזודה טראומטית מוגדרת, ומאפשר לעבד חוויה חד פעמית או רצף רגעים שהמערכת עוד מחזיקה בעוצמה.

במהלך ההתנסות בחרתי לעבוד על טראומת הלידה שלי.

טראומת לידה שאינה PTSD היא חוויה שבה הלידה מתפרשת כאירוע מאיים או פוגעני, בלי שהאישה עומדת בכל הקריטריונים של PTSD.
הטריגר יכול להיות איום על התינוק, תחושת אובדן שליטה, יחס לא רגיש מצד הצוות או הצפה גבוהה.
החוויה מותירה סימנים כמו אשמה, פלשבקים, מתח או הימנעות , אבל לא מתפתחת להפרעה טראומתית מלאה.

המשותף לרוב הנשים הוא תחושת "משהו לא היה בסדר".
והגוף זוכר.

שכיחות מהעשור האחרון:

עד 45 אחוז מהנשים מדווחות שחוו לידה כטראומטית. ואון זה מלא , מלא, מלא נשים.

4 עד 6 אחוז בלבד מפתחות PTSD מלא.

10 עד 12 אחוז סובלות מסימפטומים טראומתיים חלקיים לאורך זמן.

הפער מלמד: טראומה בלידה היא תופעה שכיחה הרבה יותר מהפרעת PTSD.

מחקריים עדכניים:

Ayers et al., 2020
הגורמים החזקים ביותר לטראומת לידה הם פחד שהילד בסכנה, אובדן שליטה ויחס פוגעני מצוות רפואי.

Dekel et al., 2021
לידה מאיימת מובילה לפלשבקים, אשמה ורמת עוררות גבוהה גם ללא PTSD מלא.

Sheen and Slade, 2022
הפרשנות של האישה לאירוע היא הגורם המשמעותי ביותר בעיבוד הלידה.
המוח זוכר משמעות ולא רק עובדות.

Simpson et al., 2023
עיכובים התפתחותיים של הילד יכולים להציף מחדש את טראומת הלידה ולהגביר אשמה ורגשות חודרים.

Royal College of Midwives, 2024
80 אחוז מהנשים שחוו לידה טראומטית לא קיבלו תמיכה מספקת, מה שמאריך את הסימפטומים.

Emdr
נחשב כיום אחת הגישות היעילות ביותר לעיבוד חוויות לידה מאיימות, גם כאשר אין PTSD.

מה הטיפול מאפשר:

פירוק הדימויים התקועים.

צמצום אשמה ומחשבות שגויות.

עיבוד מחדש של הזיכרון הגופני.

יצירת נרטיב לידה יציב ובריא יותר.

חזרה לתחושת ביטחון פנימית.

טראומת לידה שאינה PTSD היא חוויה נפוצה, אמיתית ומוכרת בספרות המקצועית.
יש לה שם. יש לה הסבר. ויש דרך לעבד אותה.

26/11/2025

אז מה כן הכי טוב לעשות במצב של מיזופוניה?????

להרחיק את הטריגר בעדינות
זוזו כמה סנטימטרים, החליפו מקום, צרו מרחק מהצליל בלי דרמה ובלי האשמה. אם זה אפשרי. יש מטופלים שזוהי אסטרטגיית ההתמודדות היחידה שיש להם חוץ מלזעוף על מקור הרעש ולכן התרחקות היא טובה אך ורק לטווח הקצר.

וויסות גופני מהיר
נשימה סרעפתית איטית.
הרפיה של הכתפיים.
מבט רחב שמכוון את המוח מהישרדות למציאות בטוחה.

יצירת צליל מתחרה
אזניות. מוזיקה עדינה. רעש לבן.
המטרה היא לא לחסום אלא לאזן את העומס.

שיום רגשי
תנו שם למה שקורה לכם: זה צליל שמפעיל אצלי מתח.
שיום מוריד עומס עצבי ומחזק תחושת שליטה.

תנועה קטנה
כף יד נפתחת ונסגרת, הזזה עדינה של כפות רגליים, מתיחה קצרה.
תנועה מחזירה ויסות.

אחרי כל כלי כזה לחזור להתרכז במה שחשוב!!!!

ולזכור
מיזופוניה היא לא גחמה ולא דרמה.
זו תגובה של מערכת עצבים שזקוקה לוויסות, לא לביקורת.

25/11/2025
ביום הילד הבינלאומי חשוב לעצור ולהביט באמת:ילדי ישראל של 2025 גדלים בתוך מציאות מורכבת, שמטלטלת את הגוף, את הרגש, את הבי...
19/11/2025

ביום הילד הבינלאומי חשוב לעצור ולהביט באמת:
ילדי ישראל של 2025 גדלים בתוך מציאות מורכבת, שמטלטלת את הגוף, את הרגש, את הבית ואת בית הספר.

כמה נקודות מפתח שחייבים להכיר:

מצב רגשי ונפשי של הילדים והנוער

בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה מדאיגה כמעט בכל מדד רגשי:
• עלייה בחרדה, דיכאון, עצב מתמשך ותחושת חוסר תקווה.
• עלייה ברגרסיות, התפרצויות וקשיי ויסות.
• יותר ילדים חווים בדידות, דחייה חברתית וחשש מהשתייכות.
• פגיעות שינה חמורות, סיוטים ונדודי שינה בעקבות עומס נפשי וביטחוני.
• זמני המתנה ארוכים לטיפול נפשי שמחריפים את המצוקה.

הנפש של הילדים כיום נמצאת בעומס מתמשך, בלי מספיק מרחבים שמאפשרים רגע של נשימה, ביטחון ושהות רגשית.

מצב כלכלי

כ־27.9 אחוז מהילדים בישראל חיים בעוני.
כ־31 אחוז חווים אי ביטחון תזונתי.
כשילד חי בחוסר ודאות סביב אוכל, דיור ויציבות הנפש לא יכולה להירגע.
זה משפיע על ריכוז, ביטחון עצמי, דימוי עצמי ועל תחושת הערך.

התמכרות למסכים

כ־40 אחוז מהילדים מראים סימנים של התמכרות למסכים:
שינה לא סדירה, ירידה בריכוז, התנהגות תוקפנית או נסיגה חברתית.
המסך הפך למווסת רגש ראשי במקום מבוגר משמעותי או פעילות מרגיעה.

מצב ההורים בישראל

מה שילד מרגיש מושפע באופן ישיר מהעומס על ההורים שלו.
והיום הרבה הורים חיים על סף קצה הסיבולת:

• סטרס יומיומי גבוה
• שחיקה רגשית ופיזית
• לחץ כלכלי
• עמידה בציפיות בלתי אפשריות בין עבודה לבית
• עליה במקרים של דיכאון וחרדה הורית
• יותר משפחות חד הוריות שנושאות עומס לבד

כשמבוגר מצוי בעומס מתמשך קשה לו לשאת את הרגשות של הילד, מה שמעמיק את הפער הרגשי בבית.

מצב חברתי

יותר ילדים מדווחים על בדידות, נתק, חרם סמוי וקשיי חברוּת.
עולה גם החשיפה לאלימות, לפגיעות ולשפה פוגענית מחוץ לבית ובתוך הבית.

מערכת החינוך

מחסור חמור במורים, סייעות ומטפלים.
שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים עולה אבל המעטפת הרגשית והטיפולית לא מדביקה את הקצב.
פחות זמן לרווחה רגשית, ופחות נוכחות של מבוגר שיכול לראות את הילד באמת.

אז מה בכל זאת יכול לעזור לילדים שלנו?

מרחבים בטוחים לשיח רגשי בבית ובכיתה.

תמיכה ממשית להורים כי הורה שמתמלא מסוגל למלא גם את הילד.

מענה מותאם לילדים עם צרכים מיוחדים ומעטפת מקצועית רחבה.

הכשרות וכלים לצוותי חינוך לניהול מצבי מצוקה.

חיזוק קהילות ויצירת רשת תמיכה מתמשכת.

ביום הילד הבינלאומי אני מזמינה אותנו לשאול:
מה אנחנ עושים כדי שהילד שלנו יוכל להרגיש קצת יותר בטוח, מובן ונראה ? מה אנחנו עושים למען ילדים אחרים? כתבו בתגובות

19/11/2025

לכבוד יום הילד הבינלאומי רציתי להביא רגע קטן של אור מהבית שלי
אבל גם להזכיר את התמונה הגדולה:
העומס הרגשי, החברתי והכלכלי שילדי ישראל מתמודדים איתו בשנת 2025.

הרילס הוא רק טעימה
הפוסט המלא והמעמיק מחכה לכם בפיד.
קחו דקה לקרוא.
זה חשוב לילדים של כולנו.

הבוקר קיבלתי טלפון מאמא : החיסונים הוקדמו והיא לא תוכל להגיע למפגש כי היא חייבת להיות עם הילד בחיסון בבית ספר, סיכמנו שה...
19/11/2025

הבוקר קיבלתי טלפון מאמא : החיסונים הוקדמו והיא לא תוכל להגיע למפגש כי היא חייבת להיות עם הילד בחיסון בבית ספר,
סיכמנו שהאבא יגיע לבד.

כשנכנס, הוא תיאר בעדינות עד כמה היא מגוננת:
“אם הוא מתקשר שהכריך לא טעים – היא ישר מגיעה לבית הספר ומביאה לו אחר".
עוד דוגמה ועוד דוגמה, עד שקיבלנו תמונה ברורה של הורות הליקופטר – הורה שיורד נמוך לכל קושי, פותר הכל מהר, וחי בתחושה מתמדת שהילד זקוק להצלה.

וכמו בכל פעם, ההבנה הייתה ברורה:
הגנת היתר הזו משפיעה ישירות על הוויסות הרגשי ועל בניית החוסן של הילד – במיוחד בהקשרים רפואיים כמו חיסונים.

# # מהי הורות מגוננת?

הורות שמלווה את הילד בכל רגע, פותרת עבורו אתגרים, מנטרלת תסכולים ומנסה למנוע ממנו כל רגע לא נעים.
כוונות מצוינות – תוצאות מורכבות.

# # איך הורות מגוננת משפיעה על הילד?

# # # 1. קושי בקבלת החלטות

כשכל החלטה נעשית עבור הילד, הוא לא מתאמן בבחירה.
בבגרות הוא מתקשה לסמוך על עצמו ולהרגיש שהוא מסוגל לקבל החלטות באופן עצמאי.

# # # 2. עלייה ברמת החרדה ופחד מכישלון

כשמבוגר תמיד “נוחת” להציל את הילד, הילד לומד שהעולם מסוכן מדי עבורו.
החרדה עולה, וחוויית הכישלון הופכת למשהו מפחיד במיוחד.
במקרים רבים זה מתבטא גם בפחדים ספציפיים – כמו פחד מחיסונים ומחטים.

# # # 3. פגיעה בוויסות רגשי

ללא התנסות טבעית בתסכולים קטנים, הילד לא לומד להרגיע את עצמו.
הוא תלוי בהורה שווסת עבורו את הרגשות.
היכולת להציב גבול פנימי ולהתמודד עם מצבים קשים – נבנית פחות.

# # # 4. ירידה בתחושת המסוגלות והערך העצמי

כשאמא או אבא תמיד עושים “במקום”, הילד מפנים שהוא כנראה לא מסוגל.
תחושת “אני יכול” לא נבנית, והערך העצמי נפגע.

# # # 5. קושי בהתמודדות עם תסכולים ואתגרים

תסכול הוא שריר.
וכשהילד לא מתאמן – הוא קורס גם מול אתגרים קטנים.
הנטייה להימנע גדלה, וההתמודדות נהיית מפחידה יותר.

# # # 6. השלכות בהמשך: חברתיות, לימודיות והתנהגותיות

קושי בוויסות רגשי ובהתמודדות מגביר התפרצויות, מצמצם השתלבות חברתית ופוגע בהישגים.
בהמשך החיים, קושי בקבלת החלטות וחוסר עצמאות יכולים להקשות גם בבניית זוגיות, קריירה וניהול חיים עצמאי.

# # וכאן נכנסת חרדת החיסונים

ילד שגדל תחת מסר עקבי של “אני חייבת להיות לידך כי אתה לא יכול לבד"
מגיע לחיסון כשהמערכת שלו כבר משוכנעת שזה מצב מאיים ורוב הסיכויים שהחרדה שלו רק תתעצם מרגע לרגע.

Address

אחוזה 56
Karkur

Opening Hours

Monday 08:00 - 21:00
Tuesday 08:00 - 21:00
Wednesday 08:00 - 21:00
Thursday 08:00 - 21:00
Sunday 08:00 - 21:00

Telephone

+972528722389

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when חופית גל - טיפול Cbt לילדים נוער ומבוגרים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to חופית גל - טיפול Cbt לילדים נוער ומבוגרים:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram

Our Story

חופית גל, מטפלת קוגניטיבית התנהגותית = Cognitive Behavioral Therapy בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת בן גוריון. סיימה למודי תואר שני Msc בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. סיימה התמחות של שנתיים בביה"ח שניידר- בטיפול CBT לילדים ומתבגרים. חופית גל בעלת גן פרטי בחדרה כ-14 שנים, בעברה מרצה ברחבי הארץ להורים במגוון נושאים: טעויות חשיבה, העצמה הורית, פחדים וחרדות... כרגע לומדת מינדפולנס וACT טיפול הקוגניטיבי התנהגותי – יעילותו של טיפול CBT מתבססת על ממצאי מחקר והוכחה במחקרים רבים. מטרות הטיפול הן לסייע למטופלים להשיג שינויים ברגשות, במחשבות, ובדפוסי התנהגות לא אדפטיביים ואף מזיקים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הפך בשנים האחרונות לטיפול פסיכולוגי המועדף בחרדות, פוסט טראומה, OCD, ודיכאון. נמצא יעיל במיוחד אצל ילדים עם חרדות ,התפרצויות כעס ובעיות אכילה , שינה וכדומה. מטרות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הן לעזור לאנשים להשיג שינוי בהתנהגות כמו שינוי הרגלים לא רצויים, רגשות כמו בבעיות של דיכאון חרדה, ובמחשבות כגון לימוד שינוי מחשבות, פתרון בעיות. שיטה זו דוגלת בכך כי יש בידינו כיום מערכת עקרונות וטכניקות פשוטות יחסית לביצוע, באמצעותן ניתן לשלוט בתנודות הכואבות של מצבי רוח ירודים, ולנטרל את ההשפעה המשתקת שלהם על חיי היום יום. טכניקות אלה מתמקדות בטיפול בטעויות חשיבה, מתוך הבנה שרק כאן טמון המפתח לפתרון אמיתי. שיקספיר הביע רעיון דומה באומרו: "כי אין כל דבר טוב או רע אלא החשיבה עושה אותו כך". באילו מצבים ניתן לטפל ב CBT? CBT יכול לעזור לאנשים הסובלים מבעיות שונות - הן בעיות נפשיות והן בעיות גופניות. לדוגמה: • הפרעות חרדה מסוימות: חרדת פרידה, חרדה חברתית, חרדת צואה ואסלה, חרדה כללית, לרבות פוביות והתקפי חרדה • דיכאון • הפרעות אכילה (אנורקסיה, בולימיה, התקפי זלילה( • הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) • תפיסת גוף שלילית (Body Dysmorphic Disorder)) • מריטת שיער (טריכוטילומניה) • דאגה מוגזמת מתסמינים גופניים (היפוכונדריה) • כעס , הפרעת דחק פוסט-טראומטית (Post-Traumatic Stress Disorder) הרגלים כמו טיקים הפרעות פסיכוסומטיות כעס ושליטה עצמית הפרעות התנהגות אצל ילדים ומתבגרים הפרעות הדימוי עצמי נמוך • יעיל במיוחד אצל ילדים עם הפרעות חרדה , התפרצויות כעס, בעיות אכילה, שינה וכדומה.