05/12/2018
היא יושבת מולי,
הידיים כבדות, קצת נפוחות
את הרגליים הזדרזה, כמה שיכלה, לחלץ מתוך הנעליים
הכל לוחץ, היא אומרת בחיוך, לא זוכרת אם בפעם הקודמת היה כך
בשבועות האחרונים אנחנו שוב מתראות
היא כבר לא צריכה שאספר לה על מה קורה בלידה
גם טיפים, שמנים, נקודות, זה לא העניין
היא הגיעה כדי שאלך אתה בדרך, אלווה אותה לקראת הלידה השניה
היא הגיעה עם עניינים שרצתה להבהיר לעצמה, לפני
היא הגיעה עם רצון להתחבר לגוף,
כי כשכל היום סובב סביב ילדה מדהימה, היא לא מתפנה לעצמה
היא הגיעה כדי שנקשיב יחד, למה שעולה ממנה
לחששות, לתהיות, לפחדים
וגם לקולות שיודעים, שמחוברים
היא הגיעה והתמסרה
נכון שעיסוי בהריון הוא עדין יותר, שהמגע זהיר יותר
אבל כשנוגעים בנפש פנימה, מתעוררים כל מיני קולות
והיא לא ויתרה, הביטה, גילתה
קונסטלציה, עיסוי, שיחה, כל מפגש לפי מה שהפנים שלה רצה
היא מביטה בי, מנגבת את העיניים
שנקבע? איך נדע מתי הפרידה?
אני מביטה בה, מריצה את כל המפגשים
וואוו איזה ליווי הריון מדהים זה היה, איזו זכות,
וסיכומים, עוד יגיע זמנם
קודם תגיע הלידה
אז עוד לא נפרדות, נכון? היא מחייכת, נפגש בשבוע הבא!