28/11/2025
היום סיימנו מסע של חמישה חודשים.
מסע שבו פגשנו אנשים אמיצים בצורה שאין לה מילים — אנשים שהלב שלהם עבר את הבלתי־נתפס, ובכל זאת בחרו להגיע, לפתוח, לשתף, להחזיק ולהיות מוחזקים.
במפגשים האלה ראינו אומץ מהסוג השקט:
אומץ להגיע גם כשקשה.
אומץ להגיד את האמת.
אומץ לתת למישהו אחר להיכנס רגע פנימה.
ואומץ להתקרב מחדש לעצמכם.
ובתוך כל זה — היו איתנו גם הסוסים.
הם קיבלו כל אחד ואחת בדיוק כפי שהם.
בלי מילים, בלי מסכות, בלי צורך להסביר.
הם הגיבו למה שנמצא בפנים — למקומות שהלב עוד לא מצליח לגעת בהם במילים.
ובנוכחות השקטה שלהם, משהו התחיל לזוז.
רגע של נשימה. צעד של חיבור. רוך שמופיע פתאום.
היום נפרדנו מהקבוצה, אבל לא מהדרך שכל אחד ואחת עשו כאן.
כל כך הרבה לב.
כל כך הרבה עדינות.
וכל כך הרבה אנושיות שממשיכה לפעום גם בתוך הכאב.
תודה לכל המשתתפים על האמון.
ותודה לסוסים — על הריפוי השקט שהם מביאים בכל מפגש.
המסע שלכם ממשיך — צעד אחרי צעד, בקצב שלכם.
⸻
היום סיימנו מסע של חמישה חודשים.
מסע שבו פגשנו אנשים אמיצים בצורה שאין לה מילים — אנשים שהלב שלהם עבר את הבלתי־נתפס, ובכל זאת בחרו להגיע, לפתוח, לשתף, להחזיק ולהיות מוחזקים.
במפגשים האלה ראינו אומץ מהסוג השקט:
אומץ להגיע גם כשקשה.
אומץ להגיד את האמת.
אומץ לתת למישהו אחר להיכנס רגע פנימה.
ואומץ להתקרב מחדש לעצמכם.
ובתוך כל זה — היו איתנו גם הסוסים.
הם קיבלו כל אחד ואחת בדיוק כפי שהם.
בלי מילים, בלי מסכות, בלי צורך להסביר.
הם הגיבו למה שנמצא בפנים — למקומות שהלב עוד לא מצליח לגעת בהם במילים.
ובנוכחות השקטה שלהם, משהו התחיל לזוז.
רגע של נשימה. צעד של חיבור. רוך שמופיע פתאום.
היום נפרדנו מהקבוצה, אבל לא מהדרך שכל אחד ואחת עשו כאן.
כל כך הרבה לב.
כל כך הרבה עדינות.
וכל כך הרבה אנושיות שממשיכה לפעום גם בתוך הכאב.
תודה לכל המשתתפים על האמון.
ותודה לסוסים — על הריפוי השקט שהם מביאים בכל מפגש.
המסע שלכם ממשיך — צעד אחרי צעד, בקצב שלכם.
