28/06/2020
מדי שבוע אני מקבלת את עלון קשבים למייל. הפעם הוא עוסק בנו - הקלינאיות והמרפאות בעיסוק - נשות הצוארון הורוד. קריאת חובה לכולנו!
עלון קשב ADHD
רפורמה או רגרסיה?
ההיבט המגדרי והפוגעני
של הרפורמה בהתפתחות הילד
בנוסחה הראשון
פרופ' אורלי בנימין
התקדמות או נסיגה?
עד לאחרונה עמדה על הפרק תוכנית ליישום רפורמה בתחום התפתחות הילד. הרפורמה הוצגה כמהלך לקיצור תורים בפריפריה, אך כוונתה האמיתית היתה להחזיר את הטיפול לקופות החולים מבלי לממן תקנים להעסקה ראויה של נשות המקצוע.
היעדר עוגן חזק של תקינה והמעבר לתנאי העסקה שעתית וחלקית של נשות המקצוע כפי שארע ברפורמות אחרות בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה, היה עלול לגרום לפגיעות ארוכות טווח בנשות המקצוע, לפגיעות באיכות הטיפול ולפגיעות בילדים ובמבוגרים הנזקקים לשרותים אלה. העסקה שעתית וחלקית בשכר נמוך פגעה בדרך זו בנשות מקצוע ובמשפחות הזקוקות לעזרה מקצועית בכל תחום בו יושמה.
ללא ההתארגנות של נשות המקצוע והתמיכה שקיבלה מהורים ומתוכניות ההכשרה האקדמיות בתחומים הרלוונטיים, עלולה היתה ה"רפורמה בהתפתחות הילד" להוביל לפגיעה עצומה במשרתן של נשות המקצוע ובאיכות הטיפול המוענק לילדים.
ניתוח מגדרי של עבודת נשים:
בעיסוקי השירות והטיפול קיים מאבק היסטורי בין שתי תפיסות:
א. עבודת נשים אינטואיטיבית ללא ערך כלכלי
התפיסה הראשונה מניחה שעבודה שנשים עושות במשק הבית, במשפחה ובקהילה, איננה מתבססת על מיומנות אלא על אינטואיציה נשית, וכעבודה שאיננה מתבססת על מיומנות, אין לתגמל אותה אלא בפרוטות, אם בכלל.
ב. עבודת נשים פרופסיונלית עם ערך כלכלי רב
התפיסה השניה, תפיסת ההתמקצעות, מניחה, כי עבודת נשים, בתחום הביתי והציבורי, בשירות ובטיפול, מתבססת על מיומנות שיש ללמוד, להשיג הסמכה, לפתח ניסיון תעסוקתי, להתארגן באיגודים מקצועיים ובאגודות מקצועיות, להבטיח סולמות שכר ומשרות איכות תקניות, ויש להעניק לה תגמול ראוי.
הכלכלנית הפמיניסטית ננסי פולברה טוענת, כי כפי שכלכלנים אינם מוכנים להכיר בערכה הכלכלי של עבודת נשים במשק הבית, במשפחה ובקהילה, כך רבים מהם מכוונים לצמצום ההוצאה הציבורית על-ידי השלטת תפיסת העבודה האינטואיטיבית הנשית הזולה.
תקופת השירות והטיפול בהתנדבות
באופן היסטורי, ובמיוחד עד מלחמת העולם הראשונה, משימות שירות וטיפול, בבית ומחוצה לו, בוצעו בהתנדבות. בבתי החולים עבדו הנזירות בהתנדבות - גם כאשר מילאו תפקידי אחיות. בקהילות רבות, נשות המעמד הבינוני 'דאגו' לעניים – גם כשעשו את עבודתן של עובדות סוציאליות. כשמשימות שירות וטיפול, כמו ניקיון או טיפול בילדים, לא בוצעו בהתנדבות, הן זכו לשכר פרוטות. משרתות, מטפלות, מכבסות, מבשלות, ולעתים אפילו מורות, לא קיבלו שכר אלא 'זכו' לכיסוי הוצאות המחיה שלהן.
כלומר, היו תקופות שבהן החזון הכלכלי של עבודת נשים בחינם, או כמעט בחינם, התממש במדינות רבות. לאורך ההיסטוריה, נאלצו נשים להיאבק בחזון כלכלי זה ובהסדרים שאיפשרו את מימושו.
תחילת השירות והטיפול הציבורי בתשלום
בתחומים כמו הוראה, עבודה סוציאלית, סיעוד בבתי חולים ובקהילה, וכן בתחומי קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק, מלחמת העולם הראשונה סימנה מפנה חשוב בתהליך הפרופסיונליזציה. בעזרת אנשי אקדמיה ורופאים שהאמינו במיומנות המקצועית הנדרשת בכל אחד מעיסוקים אלה, החל תהליך אקדמיזציה, תהליך הסמכה שחיזק את התפיסה לפיה מדובר במיומנות מקצועית רבת ערך. התפיסה הפכה למובן מאליו את הצורך בניסיון תעסוקתי בהפעלת המיומנות. לכך הצטרפה המוסכמה שיש להתארגן באיגודים מקצועיים ובאגודות מקצועיות ולהבטיח תגמולים ראויים.
התבססותה של מדינת הרווחה לאחר מלחמת העולם ה-2 פיתחה מאד את התלות של מערכות הבריאות, החינוך והרווחה בנשים העוסקות בשירות ובטיפול. שכרן הוגדר אז כשכר מישני, שאין בו כדי לבסס עצמאות כלכלית, מתוך הנחה שלכל אשה יש גבר המפרנס אותה. עם זאת, באמצעות האיגודים המקצועיים וההסכמים הקיבוציים, הוגדרו המשרות במערכות אלו כאיכותיות, כלומר, כמקנות זכויות סוציאליות ובמיוחד זכאות לפנסיה. זכויות אלו נהיו חלק בלתי נפרד מהכנסתן של הנשים בעיסוקים אלה.
פגיעה בהישגי הפרופסיונליזציה הנשית
התבססות זו של הסכמים קיבוציים שהסדירו את שכר העבודה של נשים בשירותים הציבוריים, יצרה פיצולים בין נשים בעיסוקי השירות והטיפול. מה הקשר בין קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק שהשקיעו שנים רבות ברכישת השכלה ועמדו בתהליכי מיון נוקשים ביותר, לבין סייעת בגן או מטפלת במשפחתון אשר לא עברו הכשרה? לכאורה אין קשר, אך יש מן המשותף: כלל עיסוקי השירות והטיפול במערכות החינוך, הבריאות והרווחה מגדילים את ההוצאה הציבורית.
כלכלנים נאו-ליברלים, המחזיקים בגישה שיש לצמצם את ההוצאה הציבורית על מערכות החינוך, הבריאות והרווחה, שואלים את עצמם: כיצד ניתן לצמצם את ההוצאה הציבורית על מערכות אלו? כלכלנים אלה, נזכרים בתפיסת הטיפול האינטואיטיבי, המניחה, כי עבודת נשים בשירות ובטיפול, מתבססת על אינטואיציה נשית, וככזאת, אפשר לתגמל אותה בפרוטות.
אותם כלכלנים, משיבים לעצמם: "הבה נמצא דרך להעסיק נשים במשרות חלקיות ושעתיות, כך, שנוכל לצמצם את ההוצאה הציבורית על עבודתן".
תשובתם מכוונת לערער על תפיסת הפרופסיונליזציה ועל עבודת הנשים כמיומנות בעלת ערך ונדירה.
מכאן, שעלינו לזהות כל תוכנית כלכלית שבאה להחליף משרות תקניות במשרות חלקיות ושעתיות כתוכנית שמכוונת לחזור להיסטוריה בה נשים השתכרו שכר פרוטות או עבדו חינם אין כסף.
הסדרי העסקה פוגעניים
בדיון זה ציידתי אתכן במשקפיים שיעזרו לנו להבין את ההיבט המגדרי ברפורמות כלכליות בעיסוקי השירות והטיפול. כשנרכיב את המשקפיים המגדריות שהצגתי כאן, לא נתבונן עוד בהשוואה בין גברים לנשים, אלא נתבונן בפרקטיקות המכרסמות בהסכמים קיבוציים, המערערות על ערכן של תעודות ההסמכה, ובמיוחד בפרקטיקות המכוונות נשים להסדרי העסקה פוגעניים המבוססים על שכר נמוך ועל העסקה שעתית וחלקית. ארצה להראות לכן את המעבר מהעסקה איכותית להעסקה פוגענית בעיסוקי הניקיון, הטיפול בילדים, הסיעוד הביתי, הסייעות בגנים, העו"סיות, המורות, ולבסוף ארצה להגיע לקלינאיות התקשורת ולמרפאות בעיסוק.
כמוני גם אתן מבחינות בהעדרן של האחיות מהרשימה –גם בשכרן נסתה המדינה לנגוס, אך נתקלה באיגוד אחיות מקצועי וחזק.
תחום הניקיון
החל מתקופת הישוב ועד 1979, הושתתה תפיסה שעובדות ניקיון יהודיות זכאיות לפרנסה מקיימת ומכבדת כחלק מהמאמץ לקליטת עליה. בין 1983 ל-2008, לא הצליחה כבר ההסתדרות להגן על התקינה, והחלה שיטת חוזים עם קבלנים לפי המחיר הזול. מאז 2008 היה שיפור בענף עבור חלק מהעובדות ונוצר פיצול בין קטגוריות שונות של מועסקות, פיצול אשר מקשה מאד על מאבק משותף כיום.
תחום הטיפול הביתי בקשישים
ב- 1996 הוכרזה בישראל רפורמה בתחום הטיפול בקשישים, כאשר חברות סיעוד מעסיקות מטפלות המבקרות בבתי קשישים זכאים ונדרשות להעניק להם שעות שיחה ועזרה בקניות ואם צריך, גם מקלחת. דו"ח מבקר המדינה מצא כי החברות המעסיקות אינן עומדות בהתחייבותן להכשרות מקצועיות, וכי לעיתים קרובות עבודת הטיפול הפכה לעבודת ניקיון בחינם בלחץ משפחות הקשישים.
סייעות בגנים ומטפלות משפחתונים
הרפורמות בתחום זה מרובות, וכיום סייעות מועסקות במסגרות רבות במשרות חלקיות ושעתיות עם מעט מאד הכשרה. כל המסגרות המתבססות על סייעות מאופיינות במחסור בעובדות, תחלופה גבוהה, עומס, שכר נמוך, מיצוב תעסוקתי נמוך, אופק תעסוקתי מוגבל, סביבה רוויית קונפליקטים מול הורים, העדר ליווי והעדר גיבוי.
עובדות סוציאליות בשירותים החברתיים
החל מ- 1996 , עם יישום חוק חובת המכרזים בשירותים החברתיים, שיעורים גדולים של עו"סיות החלו להיות מועסקות במשרות חלקיות ושעתיות במלכ"רים ובעמותות המפעילים שירותים חברתיים. במסגרות אלו נפגע שכרן בצורות שונות. עו"סיות רבות מועסקות במספר מקומות עבודה ללא שכר על זמן נסיעה בין מקומות העבודה, ומרוויחות כל כך מעט, שהן נתמכות על-ידי מערכת השלמת הכנסה של הביטוח הלאומי. בהקשר זה יצאו העובדות הסוציאליות לצעדת מחאה על תת מימון של שירותי הרווחה בישראל הדוחקים אותם למצבים בלתי אפשריים ובכלל זה להתפרצויות אלימות של פונים.
אחיות ברפורמת הפרטת החיסונים בבתי הספר
למרות אינספור דיונים בתהליך מיכרוז החיסונים במטרה לשפר את הרמה המקצועית של תהליך החיסון, בפועל, המחסנות הן אחיות במצבי שוליים כמו סטודנטיות או פנסיונריות. הן אינן זוכות להגנת האיגוד המקצועי, מועסקות באופן שעתי וחלקי ואינן מקבלות החזרים על נסיעות בין בתי הספר באופן המפחית את שכרן בפועל.
גננות ומורות בתי הספר היסודיים
בעקבות רפורמת אופק חדש, הוכנס מרכיב שעתי לתלוש השכר, כאשר חישוב השעות חשוף לטעויות וגזל. ההעסקה השעתית פוגעת בשכר היסוד הרלוונטי לחישוב הזכאות לפנסיה, משחקי הגדרות פוגעים בשכר המורות, מורות נדרשות לממן מכיסן עלויות של חומרים שאינן מקבלות מבית הספר. כל אלו מאפשרים למדינת ישראל לשמר את שכר העבודה של הגננות והמורות הרחק מתחת לממוצע ה- OECD
(החישוב בשקלים בוצע כדי לאפשר השוואה):
מורה ביסודי בישראל: 6,597 ₪ , ממוצע OECD 9,974 ₪
מורה בחט"ב בישראל: 6,635 ₪ , ממוצע OECD 10,366 ₪
מורה בתיכון בישראל: 7,017 ₪ , ממוצע OECD 10,745 ₪
פסיכותראפיסטיות
נוכח הרפורמה בבריאות הנפש, פורסם לאחרונה דו"ח מבקר המדינה שמצא את הפגיעה השיטתית בפסיכותראפיסטיות שנוצרה עם יישום הרפורמה. נמצא כי חסרים 400 תקנים של פסיכותראפיסטיות במרפאות הממשלתיות ובקופות החולים. עוד נמצא כי קופות החולים אינן מעסיקות פסיכותראפיסטיות בהיקף מספק. מתבצעת העסקה שעתית וחלקית במקום תקינה. ככלל, האחריות הועברה לקופות החולים, אך לא הועברו משאבים מתאימים שיאפשרו תקנים והפעלת השירות בצורה שתקצר את התורים. למרות שהעילה לרפורמה היתה קיצור תורים, התורים בפועל התארכו.
סיכום - העסקה שעתית היא חזרה להתנדבות
בדרך ניתוח זו, תוך הבלטת המעבר מהעסקה על בסיס תקנים להעסקה חלקית ושעתית, אנו מגיעים לניתוח ה"רפורמה בהתפתחות הילד" שעלולה היתה לפגוע בעיקר בקלינאיות התקשורת ובמרפאות בעיסוק אלמלא נהדפה על ידי מאבק נשות המקצוע. אמנם, ידוע כי הכוונה היתה להעביר לקופות החולים כ- 80 מיליון ש"ח לשם יישום הרפורמה, אך כסף זה לא יועד להגדלת תקנים, ועלול היה לגרום להעסקה שעתית בשכר של 27 שקלים!!!
חשוב להבין, כי לו היתה מתקבלת הרפורמה בניסוחה הראשוני, היא היתה מובילה למנגנונים בהם עבודת נשים מחולצת בהתנדבות, בחינם או בפרוטות כפי שהתרחש ב"רפורמות" דומות בשירותים החברתיים במערכות הבריאות, החינוך והרווחה. טוב עשה איגוד קלינאיות התקשורת ששיתף פעולה עם איגוד המרפאות בעיסוק בפעולה נחרצת נגד הרפורמה!
הצעד הבא הוא פיתוח איגוד גג לעיסוקי הטיפול שיפעל במשותף נגד העסקה חלקית ושעתית בשכר נמוך.
פרופ' אורלי בנימין
המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
והתוכנית ללימודי מגדר
אוניברסיטת בר אילן
https://sociology.biu.ac.il/node/429
