אפשר להגיד שהתחלתי את מסעי כדולה בלידה של ביתי הבכורה, אבל יותר נכון יהיה להגיד שהתחלתי אותו עוד כנערה. מנערות הקשר עם נשים אחרות היה לי משמעותי. תחושת היחד, השבט הנשי, האחווה תמיד היו משמעותיות לי, יחד עם תחושות פמיניסטיות שליוו אותי כל חיי.
כשנכסתי להריון ראשון, ידעתי שאני רוצה עוד אישה שם איתי. עם כל הכבוד לבעלי האהוב והרגיש, הרגשתי שאני צריכה שם איתי מישהי שכבר עברה את זה, שמבינה ויודעת. מישהי שבאמת תבין אותי ואת הצרכים שלי ברגעים הכה עוצמתיים ומשמעותיים הללו. למדתי הרבה בתקופה הזו. קראתי, חקרתי, השתתפתי בקורס היפנוברסינג שהיה מאוד משמעותי והרגשתי מוכנה. היתה לידה ארוכה, לא פשוטה אבל גם כה עוצמתית ומחזקת.
יחד עם עלמא נולדה לה גם אישה חדשה, אמא, שהבינה שהשינוי שעברה דורש בחירות חדשות. התבשלתי עוד שנה עם התחושות האלו עד שעברנו לקנדה והחלטתי לעשות השינוי. למדתי יומם וליל מכל הבא ליד. עשיתי קורסים להכשרת דולות לידה וגם פוסט פארטום (לאחר הלידה), למדתי להנחות את הקורס ההכנה ללידה שהיה כה משמעותי לי, ההיפנוברסינג. התחלתי ללמוד וללמד יוגה הריון שהוא כלי תומך הריון מעולה, בפיזיות שבו וגם במעגל הנשים שיוצר שהוא כה חשוב. למדתי רפלקסולוגיה ככלי תומך לאיזון הגוף וגם התחלתי לקפסל שיליות שלמדתי תוך כדי עבודה כדולה שזו דרך מעולה לחזק אותנו ולהחזיר לגוף את כל חוסריו ולאזן.
היתה תקופה לחוצה ואינטנסיבית של לימודים, אבל גם היה מאוד מעשיר, מעצים, ומרגש. לא עבר הרבה זמן עד שהתחלתי ללוות לידות ואיתן באה ההבנה העוד יותר עמוקה שאני במקום בו אמורה להיות. לעבוד עם נשים, ללוות אותן לאורך מסלולן הכה משמעותי של מסען לקראת היותן אמהות.
אני משלבת במהלך עבודתי את כל התחומים, יחד עם כלים של טיפול שרכשתי במשך שנים של עבודה כעובדת סוציאלית.
לכבוד הוא לי ללוות אתכן, נשים במסע הכה משמעותי של חייכן.
