04/10/2020
הגיגים בנושא הקורונה...
יש נגיף, קוראים לו covid19, והוא יכול להיות מאוד לא נעים עבור אנשים מסוימים הפגיעים לנגיף הזה.
בין זה לבין מגפה המרחק עצום.
הסיבה שרבים כל כך נדבקים היא שלאנושות אין עדיין נוגדנים לקוביד, אבל זה עדיין לא עושה את זה מגפה.
המחיר שאנו משלמים על הבידוד הכפוי הזה, כחברה, כאנשים הינו גדול שבעתיים.
אני פוגשת את זה בקליניקה.
המון ייאוש, פחד, דיכאון, חרדות.
זה פוגע קשות במערכת החיסון, במערכת ההורמונלית, במערכת האנדוקרינית.
למשל נשים שפתאום בלוטת הטריס שלהן יוצאת מאיזון. שמתקשות לישון בלילה, שמרגישות מיחושי גוף שונים ללא הסבר הגיוני..
אני לחלוטין חושבת שיש להגן על האוכלוסיות בסיכון.
אבל הפאניקה והסגר חייבים להפסק.
סתם, מחשבה קטנה,
אתן יודעות כמה ילדים נשמטו בחצי השנה האחרונה ממערכת החינוך?
מדברים על 20%...
כמה ילדים לא לומדים בכלל כי איו להם יכולת ללמוד בזום... אין להם מחשב, יש להם בעיות קשב וריכוז.
כמה אלימות במשפחה.כמה בדידות.
יש ילדים שאינם בעלי מסוגלות חברתית ועכשיו הם כבר חצי שנה בבית, בלי לצאת, בלי טלפון חברים... בדידות נוראית.
וגם, כאילו בקטנה,
הנסיעה לפולין, מסע ישראלי, סיומי ו' וי"ב..זה נשמע קטן אבל לדור שלם של ילדים נמחקו התוכניות, ההתרגשויות, הביחד..
יקח שנים לשקם את זה, אם בכלל...
אז בואו נקח רגע אויר... עמוק לתחתית הבטן.
נגיד לקוביד 19 תודה על חלק מהדברים הטובים שהיא הביאה עימה
ונלמד רגע, נתכנס,
מקווה שנחזור בעדינות לשגרה,
ונצליח לשקם חברה שסועה,
מערכות מפורקות
והמון פחד...
באהבה..💜💜💜
