29/07/2025
הרהורים בזמן הליכה
את חושבת שאת שמנה ובטוחה שכולם חושבים כמוך
כל שינוי במשקלך, שנדמה לך או שקרה במציאות
מעורר חרדה, שכן כולם רואים ומה הם חושבים...
את יכולה להיות צודקת לגבי הערכת משקלך וגופך,
את יכולה להיות טועה,
זה לא מה שחשוב.
מה קורה לזו שלידך?
שיכולה להיות עם גוף כמו שלך, גדול יותר או קטן,
מה קורה אצלה שהיא מרגישה בטוחה עם גופה בעולם?
למה היא לא מוטרדת כמוך ממה שאחרים יחשבו עליה?
למה היא יכולה להצטער כשעולה במשקל,
אבל לא להיכנס לחרדה משתקת?
היא בטוחה, בדיוק כמו שאת בטוחה,
שאולי אחרים רואים שהיא עלתה במשקל, שאולי הם לא רואים,
שאולי היא בכלל חד קרן
והיא סומכת על עצמה, שכמו שהיא תופסת את עצמה,
כך גם אחרים,
בדיוק כמוך.
בדיוק כמוך, היא בטוחה שאחרים רואים אותה כפי שהיא רואה את עצמה,
והאמת בכלל לא משנה לה.
בדיוק כמוך.
גם לך האמת לא משנה.
את בטוחה שאנשים רואים שעלית במשקל
את בטוחה שהם חושבים עלייך דברים רעים בגלל זה
ואף אחד מבחוץ לא ישכנע אותך אחרת,
בדיוק כמו שאת יכולה לחשוב דברים טובים על עצמך,
נגיד שאת חכמה או מצחיקה,
ואף אחד מבחוץ לא ישכנע אותך אחרת.
בדיוק כמו שהיא יכולה לחשוב על עצמה
שהיא עלתה במשקל,
אבל לא נורא,
זה לא ממש משנה מה שחושבים עליה.
הכל מתחיל בסיפור שאת מספרת על עצמך,
ואחר כך מספרת לעצמך שאחרים מספרים לך אותו.
ובטוחה שזו איזו אמת.
זה הכל.
ואת יודעת מה?
לפעמים זה נכון,
לפעמים באמת מה שאת חושבת על עצמך, גם אחרים חושבים עלייך,
אבל לפעמים גם לא
ולפעמים גם ממש לא
ואת לא יודעת להבדיל
כי את כלואה בתודעה שלך עצמך
ואף אחד לא יכול לגאול אותך ממנה,
חוץ ממך.
קשה לשנות את הסיפור הפנימי,
הוא משכנע מאד ורווי בהוכחות,
את ההוכחות הסותרות אנחנו עיוורים מכדי לראות,
וכל שנשאר הוא להחזיק באפשרות,
שמה שנראה לנו כאמת הוא אולי רק דמיון, סיפור
ואולי אם נחזיק ממש חזק,
יתפנה מקום לסיפורים חדשים.
Send a message to learn more
