02/12/2025
פעם, אכלתי כי היה טעים.
בלי שום הקשבה לעצמי.
זה כבר הגיע ל10 קג יותר,
אבל בעיקר,
מתביישת,
מתבאסת על עצמי שאכלתי יותר מידי ,
כי לא היתה אנרגיה
לצאת לבלות בערב עם חברים,
שאני לא יכולה לשבת עם אנשים בערב ,
כי פאדיחות שהבטן שלי
מעכלת ועושה רעשים.
כי העמסתי.
נשבעתי שאין סיכוי שזה ימשיך ככה.
והתחלתי להקשיב לגוף ,
לכבד אותו.
להבין מה נכון לי באמת.
אבל בלי להרגיש מסכנה
ובלי למנוע מעצמי.
אין סיכוי.
אני אוהבת אוכל טעים. ועוגה. וגלידה.
והיום אני נהנית מהקלילות בגוף שלי כל יום.
לא בקטע של להשתחצן
אבל אני מאסטרית בזה
דוקא כי הייתי במקום הזה
של הניתוק מעצמי .
תודה על הבמה לשתף את זה אצל בסדנה שאני מעבירה בסטודיו שאני גם מתאמנת בו