דלית ויור - טיפול Cbt

דלית ויור - טיפול  Cbt מטפלת Cbt יועצת חינוכית ומדריכת הורים

"אם אני לא טס לחו"ל, הקיץ גרוע", "אם הם/ן לא הולכים לאן שאני הצעתי, אני לא בא/ה". אלו הן רק דוגמאות של מה שקורה לנו שאנו...
02/08/2025

"אם אני לא טס לחו"ל, הקיץ גרוע", "אם הם/ן לא הולכים לאן שאני הצעתי, אני לא בא/ה". אלו הן רק דוגמאות של מה שקורה לנו שאנו שמים את המשקפיים הללו.... משקפיים מיוחדים שגורמים לעיוות חשיבה. הנטייה שלנו,של המוח שלנו, לראות דברים באופן קיצוני- או שהכל מושלם או שהכל גרוע.

אז איך מתחילים לראות בצבע?

🍀 קודם כל מודעות! שימו לב מתי אתם או ילדכם "נופל" למחשבה "הכל או כלום".
רגע אנרמל את זה, לכל ילד או נער יש נטייה לחשוב הכל או כלום. כהורים אנחנו יכולים לסייע להם להבין שהמציאות מורכבת יותר. שיש המון גוונים.
🍀 חפשו את גווני האפור: במקום לחשוב הכל נורא, תשאלו "מה כן בסדר?", "מה למדתי מזה?"
🍀 היו סלחניים כלפי עצמכם, ילדכם לומד מכם. אף אחד לא מושלם, מותר לטעות, היו טובים כלפי עצמכם.
במקום: "אני כישלון מוחלט! לא הצלחתי"
נסו לומר: " היה לי יום מאתגר, לא כל מה שתכננתי יצא לפועל, אבל למדתי כמה דברים ואנסה אחרת בפעם הבאה".
🍀 מיקוד במה שיש, במה שטוב חזקו את המאמץ, התהליך.
🍀 אתגרו להם את המחשבה: לאחר מתן תוקף לרגש, אפשר לשאול: "האם יש דרך אחרת להסתכל על המצב?" , "מה היית אומר/ת לחבר/ה שהיה/היתה במצב דומה?"

על ידי תרגול עקבי של הטיפים הללו ונוספים אנו יכולים להעניק לילדנו כלים חשובים להתמודדות עם אתגרים בחיים, לפתח גמישות מחשבתית ולסייע להם לא להשתמש ב"משקפיי השחור-לבן".

דלית, מטפלת cbt ומדריכת הורים.

לקחת פסק זמן בטבע....
26/07/2025

לקחת פסק זמן בטבע....

מה קורה בגוף של ילד כשהוא מרגיש בסכנה?כשילד חווה מצב של איום – אמיתי או מדומיין – הגוף נכנס למצב שנקרא "הילחם או ברח".זה...
01/07/2025

מה קורה בגוף של ילד כשהוא מרגיש בסכנה?

כשילד חווה מצב של איום – אמיתי או מדומיין – הגוף נכנס למצב שנקרא "הילחם או ברח".
זהו מנגנון קדום שמפעיל את האמיִגדלה – מרכז הרגשות במוח.
הלב פועם מהר יותר, השרירים נדרכים, הנשימה מואצת – הגוף מתכונן "למלחמה".

אבל כשאין באמת סכנה – או כשחוזרים בבת אחת לשגרה, אחרי שה"מלחמה" נגמרת – לפעמים המערכת לא מצליחה להירגע לבד, עבור הגוף והמוח זה לא טבעי, אין סינכרון בין הגוף למציאות.
נוצר דיסונס רגשי- רגע מה היה לנו עכשיו?
הגוף נשאר בעוררות, גם כשאין סכנה, ב"כוננות-על",
החומרים שמופרשים בגוף במצבים כאלה קורטיזול ואדרנלין עדיין קיימים, בעוד הסביבה משדרת אחרת.
ואז עשויים להרגיש: ריקנות, עייפות, תשישות, חרדה, עצבנות, תחושת חוסר נוכחות (אני לא פה), תגובה מאוחרת של מערכת העצבים.

אז כמה טיפים שיכולים לסייע במצב כזה:
1. להבין שהמערכת הפרה- סימפטטית שמסייעת ברגיעה לוקח לה זמן ל"הניע". להיות בחמלה עצמית לעצמנו, ולילדים, מותר לנו להרגיש עייפים, התחושות הללו נורמליות....
2. עיבוד רגשי ולא הדחקה- לדבר, לספר מה עברנו. גם לדבר רגשות מחזיר לתחושת שליטה.
3. וויסות גופני-
יש כאלה שצריכים משהו אקטיבי כמו ריצה, כדורסל, כדורגל... ויש כאלה שדווקא נשימות, יוגה, מיינדפולנס, תנועה יסייעו. יעזרו לגוף להבין שמה שהיה חלף.
4. מגע בטוח- חיבוק ועוד (מעוררים עצב בגוף שאחראי לשדר לגוף רוגע)

כי גם במוח, כמו בחיים – אפשר ללמוד להוריד את מצב הכוננות.
ולחזור לנשום 💚

מאחלת שיהיו לנו ימים רגועים ולחזרתם של החטופים.
דלית ויור
מטפלת cbt ומדריכת הורים.
****************

🧠 טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
מלמד את הילד להכיר את מה שקורה בגוף ובמחשבות, לזהות מה מפעיל אותו – ולבנות כלים שיעזרו לו לווסת ולהירגע.
בזכות עבודה עדינה, ממוקדת ומעשית – CBT מאפשר לילדים לצאת ממעגל הפחד, לבטוח בעצמם ולחזור לתחושת ביטחון.

26/12/2023

"הי דלית תודה על הכל.
יצא לנו להכיר מטפלים ובהחלט
אפשר להגיד שזכינו בך.
ראינו את.... מצליח להתגבר על דברים
בתקופה שנפגשתם והוא עשה קפיצה גדולה
ביכולת שלו לשלוט בתגובות שלו
ולהתגבר על קשיים.
אני בטוח שהכלים האלו הם מאבני היסוד
שילוו אותו בשנים הבאות..."

כל-כך מרגש לקבל כזו הודעה מהורה.
כל פעם מחדש שנגמר תהליך,
מתקשה להפרד, כי נקשרת, אך מרגישה
כמו אמא גאה.
גאה בילדים שמוכנים להתגייס לתהליך,
כל כך מודה ומעריכה את ההורים האמיצים
שמתגייסים לתהליך וליווי.
שמחה על ההזדמנות ללוות, להדריך ולטפל.
💖
דלית

מוזמנים לפנות על כל שאלה, דילמה, התייעצות.
חלק מתהליך ההורות הן השאלות שבדרך.... ההתלבטויות, הדילמות שכל כך טבעי שעולות.

מה המקום שלנו כהורים? פרטים נוספים בפוסט הבא....
25/11/2023

מה המקום שלנו כהורים? פרטים נוספים בפוסט הבא....

11/10/2023

פחדים
בתקופה הזו כל כך שכיח.
איזו תקופה קשה ומורכבת.
הורים פונים אלי לאור הצמדות הילדים אליהם בתקופה זו- עם השאלה האם לאפשר לילד לישון אצלנו?
האם זה שאני מאפשרת לילד להצמד אלי אולי אני מחזקת אצלו משהו שיהיה לו קשה בהמשך?

בתקופות מסוימות הילדים לעיתים
חוזרים לישון איתנו בחדר שינה, לפעמים אף במיטה.
הפחד הוא רגש טבעי, כמו כל שאר הרגשות.
והחרדה באה בעקבות מחשבות ממה יקרה, ריאליות/לא ריאליות לא נכנסת לזה כרגע.
היא מתעוררת לאור חשיפה לאירועים שקורים אפילו מסביב, לאור אי- ודאות, כמו שכולנו חווים עכשיו, חשש ממה יהיה, צפוי, העלמות דמות מסוימת במשפחה, שיצאה למילואים, לתפקיד מסוים.

בתקופה כזו אני בעד לשחרר,
להבין שהילדים שלנו בעצם אומרים לנו בדרכם שהם צריכים את קרבתנו, שאנחנו נותנים להם ביטחון.
לשחרר הכוונה לאפשר, לצד לחזק היכן שניתן.
אם הילד צריך עכשיו תקופה להיות יותר איתנו גם בלילות, אפשר לשים מזרון בחדר, אם רוצה יותר להיות בבית איתנו, או להיות בקרבתנו, לאפשר את ההמצאות איתו.
לשים 🩷 שלאורך היום זה משתפר,
והילד/ה מצליחים לתפקד, להפגש עם חברים,
מצליח להתרחק ממך, לעשות עוד דברים.
במידה ולא כדאי להתייעץ.

לעיתים כדאי לסייע לו לעשות דברים אם מתקשה בלמצוא מה לעשות, יחד לחשוב על רעיון.
ניתן לצאת לטיול ליד הבית, לבשל/לאפות, לצייר,
לבנות משהו או ליזום דבר מה למען האחר.
ספורט מאוד יכול לסייע, אפילו פעילות קטנה.
חשוב לדעת שזו תקופה מאתגרת לכולנו, היא זמנים, גם אם תתמשך...
להיות בחמלה גם כלפי עצמנו, אם מתעוררים אצלנו רגשות, מחשבות, ירידה קצת בתפקוד.
זמינה לכל התייעצות
דלית

היום קפצה לי התמונה הזו, וכנראה לא סתם... היא גרמה לי לעצור את הנשימה, להתפעם מהעוצמה שיש בה....  ופתאום הבנתי למה, כמה ...
01/09/2023

היום קפצה לי התמונה הזו, וכנראה לא סתם... היא גרמה לי לעצור את הנשימה, להתפעם מהעוצמה שיש בה.... ופתאום הבנתי למה, כמה היא מחוברת לטיפול cbt להתמסרות שבו.
טיפול שבו המטופל צריך לרצות, צריך לרצות את הקשר, צריך לרצות "לגעת", להיות מוכן לעבוד. להגיע לטיפול, לתרגל כשצריך, להיות נוכח. וכשזה קורה, זה כל כך מרגש. יש ילדים וילדות שנוגעים בי ברמה רגשית, מרגשים עד דמעות, גורמים לי להזיל דמעה כשאני מדברת איתם או עליהם עם הוריהם.
ואני כל נהנת להתמסר לתהליך יחד איתם ❤️.
אמרתי כבר שהתמונה מרגשת?

20/08/2023

רגע לפני תחילת שנה - קצת על מעברים...
כל החיים שלנו רצופים מעברים, למה המילה מעבר מתקשרת אצלכם?

שינוי... תנועה...פרידה... אובדן...לידה... התחדשות... אולי משהו אחר.

מה חשוב לדעת על זה ואיך ניתן לסייע לילדנו לצלוח את זה בקלות יותר?
על קצה המזלג...

מעבר הוא סוג של שינוי. ילדים חווים הרבה מעברים התפתחותיים, חלקם צפויים וטבעיים כמו מזחילה להליכה, מהגן לביה"ס, מעבר מהחופש לביה"ס, מעבר דירה ועוד, וחלקם פחות צפויים כמו מחלה, גירושין וכו'.
פעמים רבות המעבר ההתפתחותי הצפוי מתרחש טבעי וקל אך לעיתים חלק מהשינויים מתפתחים למצבי משבר. מצב אשר גורם לזעזוע וחוסר איזון. במצב כזה יכולות להעלות מחשבות של חוסר מסוגלות, איום וחוסר אונים, או/ו רגשות עזים כמו דכדוך, חרדה.., לעיתים נרגיש תחושות גוף כמו עייפות או דווקא אי שקט או נראה התנהגויות כמו גילויי תוקפנות, תזזיתיות, המנעות ועוד.
לא תמיד אנחנו מודעים למה מניע את ההתנהגות, או למה צף רגש כזה או אחר... הקושי יכול לבוא לידי ביטוי בדברים אחרים, במפגש עם חבר, בהתנהגות מולנו ההורים, וגם אם הילד ישאל "למה דחפת?", "דיברת בחוצפה?" למשל התשובה לא תיהיה קוהרנטית למצב הדחק בו הוא נמצא, ולרוב כנראה לא יוכל לעשות את ההקשר "לאור המעבר אני לחוץ, חושש, חרד..." שזה טבעי.
חשוב לציין ששינוי/מעבר שגורם למשבר אצל ילד אחד לא בהכרח יגרום למשבר אצל אחר.
לנו כהורים, ובכלל כמבוגרים שמלווים את הילד, יש בכוחנו להקל ולסייע.

אז כמה טיפים לדרך:
1. להגביר מוכרות- ככל שהילד יחווה את המקום החדש והזר כמוכר וכידוע הוא ירגיש בטוח לבצע את המעבר. לעיתים חפץ, משהו ממשי לאחוז בו "מהעולם הישן", ממקום מוכר יכול אף לסייע (בובה, דובי לקטנים, תמונה, שרשרת וכו').
2. לחזק יכולות - לחזק יכולות חיוניות של הילד שיעזרו לו להסתגל לדוגמא- לפני מעבר ילד לגן חובה או לכיתה א' כדאי לחזק את יכולתו לדחות סיפוקים, להמתין לתורו.
3. לשים לב למה אנו משדרים כהורים- כדי שהילד ירגיש בטוח במעבר חשוב שאנחנו ההורים נשדר לו שאנו סומכים עליו ומאמינים שהוא יסתדר, מאמינים ביכולותיו. ניתן לדוגמא להזכיר לו/לשאול אותו על מעבר אחר שעשה בעבר, על התמודדות שלו. (כדאי להיות מודעים שאם חווית העבר שלנו היתה פחות טובה במעבר דומה לזה, מודעות יכולה לסייע שלא נעביר משהו שלא התכוונו לו).
4. לכבד/לתת תוקף - כל רגש הוא לגיטימי, חשוב לא לבטל אותו. אם ילד מדבר על הפחדים שלו חשוב להתייחס לכך בהבנה. אם הוא לא מדבר, אך מתנהג אותם, ניתן לנסות להמשיג לו, "אני רואה שאתה מאוד מתרגש, חושש...".
רגש מוביל להתנהגות וככל שהוא יצליח לזהות, להיות מודע לרגשות שעולים אצלו נסייע לו בכך להבין את עצמו ולדעת לסייע לו יותר מדויק.
אם ילד משתף במחשבות שלו סביב המעבר, שיח לא שיפוטי לצד הרחבת מגוון המחשבות יכול לאפשר לילד לחוש עטוף ולתת לו לגיטימציה להביא מולכם ההורים כל מחשבה גם אם היא לא מקדמת ואף מעכבת.
ולזכור שאתם עושים הכי טוב שאפשר, וכנראה כל הכלים שנתתם, לצד הצלחות שלו בחוויות העבר ונוכחותכם ברקע יתן את חווית התמיכה ותחושת הבטחון הגדולה ביותר.
אני כאן לכל שאלה, התלבטות, מחשבה.
דלית

18/08/2023

"ישנן שתי דרכים להפיץ אור, להיות הנר או המראה המשקפת אותו" אדית וורטון.

Address

Kokhav Ya'ir

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when דלית ויור - טיפול Cbt posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to דלית ויור - טיפול Cbt:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram