בנימין גולדנהירש פסיכולוג קליני

בנימין גולדנהירש פסיכולוג קליני ברוכים הבאים לדף הפייסבוק שלי. מקום שבעתיד אשתף בתובנות ובטיפים על טיפול, הורות, מתבגרים, ילדים, כאב , שמחה ועוד

התפרסם סקירה שכתבתי על ספרו של ד''ר בעז שלגי. המאמר נוגע בהיבטים חדשים של הטיפול הפסיכואנליטי. בעצם הדברים נוגעים בכל אד...
09/03/2023

התפרסם סקירה שכתבתי על ספרו של ד''ר בעז שלגי.
המאמר נוגע בהיבטים חדשים של הטיפול הפסיכואנליטי.
בעצם הדברים נוגעים בכל אדם שכואב ומחפש מזור, ואין לו אלא להמשיך לעבור על גשר צר מאוד.

הספר "לב פקוח לרווחה" מובן בשלושה רבדים; המתודה, כפי שמתבטאת בדיאלוג בין פסיכואנליזה לממשקיה, התוכן המגוון והמסע בין הפאזה השלישית לרביעית...

18/04/2019

התחדשות דיאלוגית בליל הסדר

"אמא למה נפרדים בלילה?" "אבא למה אני לא הולך איתך לעבודה?..."
כול הורה מכיר את השאלות האין סופיות של ילדיו. הילדים שלנו מלאים בסקרנות, התפעלות
והתלהבות כשהם נפגשים לראשונה עם תופעות רבות בעולם. לנו כהורים לא תמיד קל להתמודד
עם שטף השאלות. פעמים שאנחנו יגעים ועייפים מתלאות היום, ולחוצים מהמטלות הלא נגמרות
העומדות לפתחינו. לא תמיד יש לנו את הסבלנות והפנאי להקשיב לשאלות שילדנו שואלים. פעמים
אנו פותרים אותם בתשובה מהירה, או דוחים את השאלה למועד לא ידוע )"אחר כך, בסדר"(.
לילדים יש את הכישרון לשאול שאלות שלעיתים מעוררת בנו אי נחות )למה לאבא מותר לצעוק ולי
לא? למה יש עניים?...( ואנחנו נשארים ללא תשובה, ואולי בתחושה של חוסר קומפטנטיות מול
ילדינו )ומול מטופלנו(.
באמת ישנם גישות דתיות שגורסות שלא כדאי לעורר את השאלה והתמיה. יש שדוגלים בּדֹוגְמָ ה
)dogma ,)שאדם הדתי צריך לקבל עליו אמונות מסוימות בצורה עיוורת ללא עוררין. מאידך גיסא,
ישנם גישות דתיות שסוברות שלא כדאי לעורר שאלות, הרי אדם ששואל סופו להתאכזב ולבוא
לידי כאב לב. לא ניתן לענות על כל השאלות ובהכרח השואל לא יכול לבוא על סיפוקו, לכן עדיף
להשקיט את הרצון הפנימי. אותן גישות יסבירו שלא כדאי לנסות לשנות את המציאות, אלא לקבל
את המציאות "כפי שהיא" כסטטית, לא מתפתחת ולא מתחדשת.
לא כן היא דרך היהדות, אלא כפי שאמר פעם הסופר אלי ויזל, "המהות של היהודי זה לשאול
שאלות". הזוהר הקדוש דרש את השם "א-להים" בתור שאלה על המציאות, "מי אלה". התורה
מבקשת מהאדם לא להפוך שום דבר ל"אלה" )בבחינת "אלה אלוהך ישראל" כפי שקרה בחטא
העגל( לקבל את הדבר כבנאלי, כשיגרה. עבודת ה' לפי התורה היא דרישה חסרת תקדים
להתפעלות, חקירה, חיפוש ושאלה, כדברי הנביא "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" )ישעיהו,
מ'(.
פרופ' רוטנברג, מלמד אותנו שהפוטנציאל להתפתחות ולהתחדשות נמצאת דווקא בשאלות או
ב"חוצפה" של הילדים שלנו. כניסה לתהליך ושיחה דיאולוגית עם ההורה והאמולציה הדדית" )קיום
בסוד הצמצום, עמ' 115-114 )מאפשרת דרך קריאת תיגר של הבן/בת, להשפיע על אביו, ולאדם
להשפיע על הקב"ה, "חוצפא אפילו כלפי שמיא מהני" )סנההדרין קה, ע"א(.
בליל הסדר, המקום שניתן לילדים לשאול שאלות וקושיות היא מצוות היום )לצד אכילת מצה וקרבן
הפסח ברובד הדאורייתא(: " והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת". התורה וחז"ל הדגישו
שסיפור יציאת מצרים מסופר על ידי שאילת שאלות, "ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות
הפסח שואלין זה לזה". אי אפשר להסתפק רק בקריאה מונוטונית של ההגדה, אלא יש חובה
לעורר דיון, לעורר את הלב לשאול ולדרוש.
בואו הורים וילדים ניסוב לשולחן הסדר יחדיו. בתקווה שהניצוץ בעיניים של ילדינו יהווה השראה
עבורנו לאורך כל השנה כולה, ונתברך כולנו בהתחדשות ורעננות במשפחה ומחוצה לה.
חג כשר ושמח

18/04/2019

התחדשות דיאלוגית בליל הסדר

"אמא למה נפרדים בלילה?" "אבא למה אני לא
הולך איתך לעבודה?..."
כול הורה מכיר את השאלות האין סופיות של ילדיו. הילדים שלנו מלאים בסקרנות, התפעלות
והתלהבות כשהם נפגשים לראשונה עם תופעות רבות בעולם. לנו כהורים לא תמיד קל להתמודד
עם שטף השאלות. פעמים שאנחנו יגעים ועייפים מתלאות היום, ולחוצים מהמטלות הלא נגמרות
העומדות לפתחינו. לא תמיד יש לנו את הסבלנות והפנאי להקשיב לשאלות שילדנו שואלים. פעמים
אנו פותרים אותם בתשובה מהירה, או דוחים את השאלה למועד לא ידוע )"אחר כך, בסדר"(.
לילדים יש את הכישרון לשאול שאלות שלעיתים מעוררת בנו אי נחות )למה לאבא מותר לצעוק ולי
לא? למה יש עניים?...( ואנחנו נשארים ללא תשובה, ואולי בתחושה של חוסר קומפטנטיות מול
ילדינו )ומול מטופלנו(.
באמת ישנם גישות דתיות שגורסות שלא כדאי לעורר את השאלה והתמיה. יש שדוגלים בּדֹוגְמָ ה
)dogma ,)שאדם הדתי צריך לקבל עליו אמונות מסוימות בצורה עיוורת ללא עוררין. מאידך גיסא,
ישנם גישות דתיות שסוברות שלא כדאי לעורר שאלות, הרי אדם ששואל סופו להתאכזב ולבוא
לידי כאב לב. לא ניתן לענות על כל השאלות ובהכרח השואל לא יכול לבוא על סיפוקו, לכן עדיף
להשקיט את הרצון הפנימי. אותן גישות יסבירו שלא כדאי לנסות לשנות את המציאות, אלא לקבל
את המציאות "כפי שהיא" כסטטית, לא מתפתחת ולא מתחדשת.
לא כן היא דרך היהדות, אלא כפי שאמר פעם הסופר אלי ויזל, "המהות של היהודי זה לשאול
שאלות". הזוהר הקדוש דרש את השם "א-להים" בתור שאלה על המציאות, "מי אלה". התורה
מבקשת מהאדם לא להפוך שום דבר ל"אלה" )בבחינת "אלה אלוהך ישראל" כפי שקרה בחטא
העגל( לקבל את הדבר כבנאלי, כשיגרה. עבודת ה' לפי התורה היא דרישה חסרת תקדים
להתפעלות, חקירה, חיפוש ושאלה, כדברי הנביא "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" )ישעיהו,
מ'(.
פרופ' רוטנברג, מלמד אותנו שהפוטנציאל להתפתחות ולהתחדשות נמצאת דווקא בשאלות או
ב"חוצפה" של הילדים שלנו. כניסה לתהליך ושיחה דיאולוגית עם ההורה והאמולציה הדדית" )קיום
בסוד הצמצום, עמ' 115-114 )מאפשרת דרך קריאת תיגר של הבן/בת, להשפיע על אביו, ולאדם
להשפיע על הקב"ה, "חוצפא אפילו כלפי שמיא מהני" )סנההדרין קה, ע"א(.
בליל הסדר, המקום שניתן לילדים לשאול שאלות וקושיות היא מצוות היום )לצד אכילת מצה וקרבן
הפסח ברובד הדאורייתא(: " והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת". התורה וחז"ל הדגישו
שסיפור יציאת מצרים מסופר על ידי שאילת שאלות, "ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות
הפסח שואלין זה לזה". אי אפשר להסתפק רק בקריאה מונוטונית של ההגדה, אלא יש חובה
לעורר דיון, לעורר את הלב לשאול ולדרוש.
בואו הורים וילדים ניסוב לשולחן הסדר יחדיו. בתקווה שהניצוץ בעיניים של ילדינו יהווה השראה
עבורנו לאורך כל השנה כולה, ונתברך כולנו בהתחדשות ורעננות במשפחה ומחוצה לה.
חג כשר ושמח

מאמר שפרסמתי על אבהות והמושג "האב החדש". מקווה אשמח להערות ומחשבות.
11/04/2019

מאמר שפרסמתי על אבהות והמושג "האב החדש".

מקווה אשמח להערות ומחשבות.

"האב החדש", אבא הפעיל בגידול ילדיו, היא תופעה מודרנית מבורכת, אלא שבשל תמורות תרבותיות שונות ובהעדר דמויות לחיקוי, אבות רבים מרגישים מבולבלים ומתוסכלים בתפקידם החדש. ...

מאמר שפרסמתי לאחרונה.קריאה מהנה (-:
11/04/2019

מאמר שפרסמתי לאחרונה.
קריאה מהנה (-:

פרויד ראה בדת ובדתיות יריב ואף אויב מר של הפסיכואנליזה. היום, בשל תמורות פילוסופיות ותרבותיות, ניתן לחפש ולראות את השפעתה של הדת על הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה. המאמר ...

01/01/2019

לכולנו יש כאב.

מעטים מאיתנו מוכנים לפגוש בו ולצמוח מתוכו.

פעמים רבות תהליך טיפולי מתחיל מכאב ולפעמים נדמה לי שאין אפשרות לדלג על השלב הזה, של חווית הכאב, בהתפתחות הרגשית והטיפולית.

פגשתי בקליניקה הרבה כאב בשנים האחרונות ולמדתי שהוא לא צריך להיות התחנה האחרונה. הכאב שגורם בתחילה לסבל רב יכול להפוך לאבן הפינה בהתפתחות האישית.

לשמחתי אני זוכה ללוות אנשים אמיצים הבוחרים לפתוח את ליבם, להיפגש עם הכאב, לחלוק אותו, לרפא אותו ואף לצמוח ממנו.

אני מזמין אותך, למפגש אישי של ריפוי וצמיחה. בטיפול ניצור יחדיו דיאלוג כנה ואינטימי ויחד עם כלים ממוקדים ( כגון CBT, ) נסלול יחד דרכים על מנת לעזור לך להתמודד עם הכאב ועם דרכי הביטוי השונות שלו (דיכאון, חרדה, כאבים סומאטיים, אובדנות וכד').

Address

רוטשילד 41 מזכרת בתיה
Mazkeret Batya
7680400

Telephone

+972507240873

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when בנימין גולדנהירש פסיכולוג קליני posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to בנימין גולדנהירש פסיכולוג קליני:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram

Category