09/12/2025
חונכנו שעם מספיק מאמץ וכוח רצון, אפשר לפתור כל בעיה.
לאחוז חזק בהגה ולשמור על שליטה.
ואם משהו לא עובד? לוחצים עוד יותר על דוושת הגז.
אבל יש נקודה שבה האחיזה הזו הופכת מיתרון למאבק מיותר.
כשאנחנו מנסים לשלוט במשהו שגדול מאיתנו (כמו שיקולי מנהלים, מצב השוק, או רגשות של אדם אחר),
אנחנו לא מנהלים את המצב. המצב מנהל אותנו.
אנחנו נשחקים, מאבדים פוקוס על מה שכן אפשר לעשות ואפילו מפתחים חרדה.
כאן נכנס אחד השיעורים הכי חשובים שלמדתי (גם בקליניקה וגם בהייטק):
לשחרר זה לאו דווקא לוותר.
לוותר = להרים ידיים מתוך ייאוש או חוסר אכפתיות.
לשחרר = להבין שיש משתנים במשוואה שאינם בשליטתנו, ולהפסיק לבזבז עליהם אנרגיה יקרה.
כשמשחררים את הדאגה לגבי מה שאין עליו שליטה,
מתפנה 100% מהאנרגיה להשפיע על מה שכן: התגובה שלנו, התוכנית הבאה, הגישה.
לעשות אותם בצורה הטובה ביותר, ולשחרר.
מה שישפיע לבסוף גם על רמת הלחץ והביצועים שלנו.
(אפשר ממש להרגיש את השינוי בכתפיים..)
אז כשאתם מרגישים שאתם "על פול גז בניוטרל",
עצרו ושאלו:
האם אני מנסה לשלוט *בתוצאה* (שאינה בשליטה שלי), או *בפעולות* שלי?"
מה הדבר הזה שאתם מחזיקים חזק מדי כרגע והגיע הזמן לשחרר?
