25/12/2024
**מפסיקים "ללכת על ביצים" ליד המתבגרים שלנו**
לא מזמן הגיעה אליי רונית (שם בדוי), אמא לבן 16, מיואשת לגמרי "אני כל הזמן מרגישה שאני "הולכת על ביצים" סביבו," היא אמרה. "כל מילה שלי יכולה להצית פיצוץ. אם אני אומרת לו לסדר את החדר – הוא מתפרץ. אם אני מעירה על הבלאגן במטבח – הוא מתעלם, ואם אני מבקשת ממנו לכבות את המחשב – הוא פשוט מתעלם או מגיב בציניות. אז כבר עדיף לי לשתוק."
רונית התבוננה בי בעיניים מלאות אשמה. "זה לא שאני לא רוצה להציב לו גבולות, אבל אני מפחדת מהתגובה שלו. לפעמים אני פשוט מרגישה כאילו איבדתי את המקום שלי כאמא."
**למה אנחנו מפחדים?**
שאלתי את רונית למה לדעתה היא כל כך חוששת מהתגובה שלו. היא חשבה לרגע ואמרה: "אולי כי אני לא רוצה לריב. אני רוצה שיהיה שקט בבית, ושלא יחשוב שאני נגדו. אני מפחדת שהוא יתרחק ממני."
הסברתי לה שהפחד הזה הוא טבעי מאוד, במיוחד בגיל ההתבגרות, שבו הילדים שלנו כבר לא ילדים קטנים שמקשיבים לכל מה שאנחנו אומרים. בגיל הזה הם מחפשים יותר עצמאות, והתגובות שלהם לעיתים קרובות נובעות מהצורך הזה, ולא מתוך כוונה לפגוע.
אבל כשאנחנו כהורים נותנים לפחד הזה לנהל אותנו, אנחנו למעשה משדרים לילדים שלנו שאנחנו לא בטוחים במקום שלנו. הם קולטים את זה – ובלי להתכוון, מגיבים לזה בדרכים שמערערות עוד יותר את הסמכות שלנו.
**איך יוצאים ממעגל הפחד?**
כדי להפסיק ללכת על ביצים, הצעתי לרונית כמה כלים פשוטים:
קודם כל, להתחבר מחדש למקום שלה כהורה. "את לא נגדו," אמרתי לה, "אבל את גם לא יכולה לפחד ממנו. תזכרי שאת כאן כדי לכוון אותו ולתת לו כלים להתמודד עם העולם. גם אם הוא לא מראה את זה עכשיו – הוא צריך את הגבולות שלך."
אחר כך, הצעתי לה לשנות גישה. במקום להעיר מתוך כעס או תסכול, לגשת לשיחה מתוך מקום של חיבור ואכפתיות. למשל, במקום לומר "למה אתה תמיד משאיר את החדר שלך מבולגן?" לנסות: "אני שמה לב שהחדר שלך ממש מבולגן. מה יכול לעזור לך?"
אבל הכי חשוב, הצעתי לה להפסיק לפחד מהתגובה. "גם אם הוא יתעצבן – זה בסדר. תני לו להרגיש מה שהוא מרגיש, ותזכרי שאת לא צריכה לרצות אותו בכל רגע."
**איך זה נגמר?**
אחרי כמה שבועות, רונית סיפרה לי שהיא ניסתה לדבר עם הבן שלה בצורה אחרת. "זה לא היה מושלם," היא אמרה. "בהתחלה הוא באמת התעצבן, אבל אני לא הגבתי בכעס, ופשוט חיכיתי שהוא יירגע. בסוף הוא אמר לי: 'אמא, אני יודע שאת צודקת, אבל לפעמים קשה לי כשאת מעירה.' פתאום הרגשתי שאנחנו מדברים, לא נלחמים."
**המסר שלי אליכם:**
אם אתם מרגישים שאתם הולכים על ביצים סביב המתבגר שלכם – עצרו. תזכרו שהמקום שלכם כהורים לא תלוי בתגובה שלו. אפשר להיות הורים שאכפת להם ושמעזים להציב גבולות. כשהפחד משתלט, הוא רק מחמיר את המצב.
תהיו בטוחים בעצמכם, תזכרו שאתם כאן בשבילם – והם ירגישו את זה. גם אם הם לא מודים בזה בקול רם, הם צריכים אתכם חזקים.
אם גם אתם מרגישים ככה לפעמים, אני כאן בשבילכם. ❤️
