17/02/2014
בס"ד
תחקיר הירקות של גלית גוטמן
כל מה שלא סיפרו לכם בתחקיר הירקות של גלית גוטמן בערוץ 2
מאת: דר גיל שחר
ב 13 לפברואר 2014 שודר בערוץ 2 תחקיר של גלית גוטמן על הרעלים המסתתרים בפירות והירקות.
לכשעצמו, תחקיר מסוג זה הינו מבורך, רק חבל שהביצוע היה שטחי, חלקי והייתי אומר אף רדוד.
בתחקיר, נשלחו מספר ירקות ופירות מרשתות שונות לבדיקת שיירי חומרי הדברה. נבדקה גם תוצרת שנמכרת כאורגנית.
השורה התחתונה של התחקיר הייתה:
ברשתות הגדולות, למעט חריגות מעטות, רוב התוצרת עמדה בתקן המותר על פי החוק להימצאות חומרי הדברה. כלומר, נמצאו חומרי הדברה, אך הם היו בתקן המותר.
ברשתות הדיסקאונט (רשתות מוזלות) נמצאו חריגות רבות יותר באופן משמעותי ואף חומרים שלא היו אמורים להימצא כלל בפירות והירקות.
התוצרת האורגנית נמצאה כאכן נקייה משיירי ריסוס ודישון, למעט תוצרת אורגנית שיובאה מחו"ל, שבה נמצאו שיירי חומרי הדברה.
התחקיר הזה, לאור אופן ביצועו, מספק לנו יחסית מעט מאוד אינפורמציה.
להלן השאלות החשובות והמהותיות שהתחקיר של גלית גוטמן כלל לא שאל:
על סמך מה קבעו הרשויות תקן מותר להימצאות חומרי הדברה? האם נעשו מחקרים ארוכי טווח על בעלי חיים בנושא? קל מאוד לקחת קבוצה של קופים/עכברים/חולדות וכו' ולחלקם לשתי קבוצות. קבוצה אחת להזין בתוצרת חקלאית רגילה וקבוצה שניה להזין בתוצרת חקלאית אורגנית ולבדוק את ההשפעה על הבריאות כעבור 10 שנים, 20 שנים וכדומה. האם על סמך מחקרים מסוג זה, קבעו החוקרים שאין סכנה בהימצאות חומרי הדברה בפירות וירקות או על סמך מחקרים קצרי מועד שאי אפשר להסיק מהם מידע אמין על ההשפעה ארוכת הטווח של צריכת חומרי הדברה. חבל שלא היה דיון נוקב בסוגיה חשובה זו.
בתחקיר לא ציינו האם נבדקה קליפת הפרי, פנים הפרי או הירק, או כל כולו. יתכן מאוד שחומרי ההדברה נמצאים רק על קליפת הפרי או הירק ואילו בפנים הוא נקי משיירי חומרי הדברה. מצד שני, יתכן שחומרי ההדברה חודרים אל כל ריקמת הפרי או הירק. התחקיר היה צריך לבדוק בנפרד את הימצאות חומרי ההדברה בקליפה ובנפרד את הימצאותם בתוך הפרי או הירק. אם התחקיר היה נעשה בצורה זו, היינו יכולים לדעת האם יש תועלת בקילוף הפירות והירקות לילדנו הרכים, או שאין כל טעם בפעולה זו מכיוון שחומרי ההדברה נמצאים גם בפנים. אולי היינו מגלים שלאחר קילוף המלפפון, אנו מקבלים ירק ללא כל שיירי חומרי הדברה, ממש כמו הירק האורגני! חבל שלא בדקו נושא כל כך חשוב ומהותי! האם יתכן שהיה כאן לחץ של הרשתות האורגניות לא לבדוק בנפרד את הקליפה ופנים הירק, אלא רק את כולו וזאת כדי שלא נגלה שע"י קילוף, אפשר לקבל ירק נקי מחומרי הדברה? מדוע התחקיר של גלית גוטמן לא טרח לבצע את הבדיקה הפשוטה הזאת?
בתחקיר לא ציינו האם הפירות והירקות נבדקו כמו שהם/ לאחר שטיפה במים, או לאחר שטיפה והשריה בסבון. יתכן מאוד שגם התוצרת הרגילה שהכילה שיירי חומרי הדברה הייתה נמצאת כנקייה לחלוטין, אם היו שוטפים אם הפירות והירקות בצורה יסודית עם סבון. כעת, אין לנו מושג האם שטיפה בכלל ובסבון בפרט, מסוגלת להסיר ולפרק אותם. חלק ניכר מחומרי ההדברה הם מסיסי שומן ומים כלל לא מפרקים אותם. אם התחקיר היה נעשה בצורה הנכונה ובודק את כמות שיירי חומרי ההדברה בשלושה אופנים שונים- ללא שטיפה, לאחר שטיפה במים ולאחר שטיפה יסודית עם סבון, היינו יכולים לדעת האם שטיפה במים מועילה במשהו או שהיא בבחינת לעג לרש. היינו יכולים לדעת האם לאחר שטיפה יסודית של הפרי או הירק עם סבון, אנו מקבלים ירק ללא כל שיירי חומרי הדברה, ממש כמו הירקות האורגנים (ואפשר לאוכלו עם הקליפה בדיוק כמו הירק האורגני) או שגם השטיפה עם סבון היא בבחינת לעג לרש (או כי חומרי ההדברה הכימיים עמידים גם לסבון או שהם נמצאים כאמור גם בתוך הירק ואז שום שטיפה לא תעזור). חבל שלא בדקו זאת.
היה ראוי לבדוק את שיירי חומרי ההדברה לאחר שטיפה עם סבון רגיל ולאחר שטיפה עם סבון צמחי-אוקולוגי. היינו יכולים ללמוד מבדיקה כזו, האם היעילות של הסבונים האקולוגים משתווה ליעילות של הסבונים הסינטטים (שמכילים לא פעם תוצרי נפט), או שהם רק יוצרים אשליה של קצף ונקיון, אבל לא מפרקים את חומרי ההדברה באותה יעילות כמו הסבוניים הסינטטים. חבל שלטובת הצרכנים, לא בדקו בדיקה פשוטה זו.
לא אמרו לנו מהו סף הרגישות של מכשירי המדידה בהם השתמשו בתחקיר. האם מדובר בסף של 1 מיליגרם חומר הדברה לכל מ"ל פרי מרוסק או אולי 1 מיקרוגרם לכל מ"ל פרי מרוסק. ההבדל עצום (פי אלף). כיול מכשיר המדידה מאפשר לפעמים לקבל תוצאות שליליות (אין חומר) כאשר בפועל הוא נמצא. חבל שלא טרחו לפרט לנו את רזולוציית הבדיקה, אלא הסתפקו בהצהרות פופוליסטיות.
האם המחקרים שעל סמך תוצאותיהם נקבע התקן המותר להימצאות שיירי חומרי הדברה, נבדק גם על תינוקות וילודים? הרי משקל גופם קטן מאוד וכל מ"ג של חומר רעיל, מהווה אחוז משמעותי יותר ממשקל גופם ועלול לגרום לנזק גדול יותר. האם אנחנו יודעים מה ההשפעה של צריכת חומרי הדברה (ואפילו במינון המותר על פי התקן) על התפתחות המוח בשלבי הגדילה וההתפתחות שלו? חבל שלא נעשה דיון ובדיקה של המידע המדעי הזמין בנושא.
בתחקיר ראיינה גלית גוטמן את נציגי רשויות המדינה והחקלאים הקונבנציונליים. הם טענו שאי אפשר לספק סחורה אורגנית לכלל תושבי ישראל. האמנם? אם כך, כיצד בכל זאת מצליחים החקלאים האורגנים לספק סחורה נקיה מרעלים? מהו סוד הקסם שלהם? מה בדיוק ההבדל בין כמות היבול ליחידת שטח בחקלאות הקונבנצינאלית לבין כמות היבול ליחידת שטח בגידול האורגני? אין ספק שאם היו משקיעים את תקציבי העתק המושקעים בפיתוח חומרי ההדברה, בחקירה של שיטות הדברה ביולוגית נקייה מרעלים, היינו יכולים, בסבירות גבוהה מאוד, לספק תוצרת אורגנית לכלל תושבי המדינה. חבל שהתחקיר של גלית גוטמן לא שאל את קובעי המדיניות שראויינו בתוכנית, את השאלות הללו.
לצערנו, חלק משמעותי מהתוצרת החקלאית בישראל מושקה במי קולחין (מי ביוב שעברו טיהור). האם יתכן ששיירי תרופות, הורמונים, מוצרי נקיון ועוד שרדו את מערכת הטיהור העירונית והגיעו למי הקולחין? האם יתכן שהירקות והפירות שלנו מכילים גם שיירים של חומרים אלו? חבל שהתחקיר לא טרח לבדוק באותה ההזדמנות גם הימצאות חומרים אלו בדגימות שנלקחו.
אינני יודע כמה כסף הושקע בתחקיר ובתוכנית. אני מניח שהרבה מאוד. חבל, שבהשקעה נוספת זעומה יחסית, אפשר היה לקבל תחקיר מעמיק, רלוונטי שהיה באמת נותן לנו מידע בעל ערך לחיי היומיום. חבל שלמרות הכסף הרב שהושקע בתוכנית, חסכו התייעצות עם איש מקצוע בתחום הבריאות שהיה יודע לכוון את התחקירנים לשאול את השאלות הנכונות ולכוון לבדיקות המעבדה שאותן יש לבצע. היה כאן ממש פספוס גדול.
אם לפחות אנו צופים בפרסומות, מן הראוי שנקבל תמורה הולמת תמורת הזמן שלנו - תחקיר מעמיק ובעל ערך לאזרח. התחקיר הזה סיפק לנו מידע מועט ביותר ביחס למה שאפשר היה לקבל תמורת התקציב הרב שהושקע בו.
אז מה אפשר לעשות כדי לתקן את המצב?
שתפו את המאמר הזה בין כל מי שאתם מכירים. כיום, הכח הכמעט יחידי שנשאר לאזרח הקטן, הוא דרך ההפצה הויראלית. אולי בהפצה וראלית מאחד לשני, המאמר הזה יגיע בסופו של דבר גם לאחד מתחקירני ערוץ 2, מפיקי התוכנית, ואולי אף לגלית גוטמן או לאדם בעל מצפון באחת מרשויות המדינה. כך אולי, לפחות התחקיר הבא יהיה בעל ערך אמיתי לאזרחים בישראל.
