ד"ר אילן אלגרבלי - פסיכולוג קליני לילדים, נוער ומבוגרים

  • Home
  • Israel
  • Nahariya
  • ד"ר אילן אלגרבלי - פסיכולוג קליני לילדים, נוער ומבוגרים

ד"ר אילן אלגרבלי - פסיכולוג קליני לילדים, נוער ומבוגרים טיפול אינטגרטיבי הכולל CBT ו-EMDR
(מ.מ : 27-37589)

Tous les jeudis, 3 amis vont courir ensemble … ils sont tous les trois d'accord que c'est idéal pour se maintenir en for...
07/01/2016

Tous les jeudis, 3 amis vont courir ensemble … ils sont tous les trois d'accord que c'est idéal pour se maintenir en forme, rester en bonne santé et ressentir de bonnes sensations physiques. Pourtant, après ce footing hebdomadaire, nos trois amis ont généralement l'habitude de prendre un apéro sympathique entre copains. Un doigt de houmous sur un cracker associé à un petit verre de boukha ruine alors en quelques minutes les efforts passés à courir.
Comment peut-on alors expliquer cet apparent manque de cohérence dans les comportements de nos trois compères ?
Tout thérapeute cognitiviste vous expliquera certainement que derrière ces raisons de surface se cachent plusieurs « schémas cognitifs », des filtres de pensée, qui guident à leur manière une partie de nos comportements. Il est ainsi possible que pour l'un de nos trois amis, courir entre amis, c'est montrer a soi-même et aux autres qu'il est le plus endurant, le meilleur. En quelque sorte, il met en place de façon implicite un certain schéma de domination. Et cela fonctionne d'ailleurs très bien auprès de l'un de l'un ses deux amis qui le considère comme son modèle. Pour lui, c'est plutôt un schéma d'assujettissement qui guide son comportement : il est bon de faire comme mon modèle. Quant à notre troisième homme, il est possible qu'il soit dans un schéma d’évitement : le petit footing entre copains, c'est aussi un moyen de ne pas rester avec sa femme et ses enfants.
Si nous sommes d'accord que ces filtres constituent en quelque sorte des expressions de la personnalité de tout un chacun, ils servent aussi à guider la façon dont nous analysons notre environnement et nos relations aux autres. Et c'est en partie par leur intermédiaire que nos pensées conscientes émergent.
Bien évidemment, chaque personne dispose d'un panel de plusieurs filtres parmi lesquels certains sont mis en avant dans l'analyse des situations auxquelles nous nous retrouvons confrontés. C'est notamment ce qui fait qu' à situation équivalente, disons « attendre une personne à un rendez-vous dans un espace publique » un anxieux se dira certainement « il lui est peut-être arrivé quelque chose », un paranoïaque « il prépare peut-être quelque chose contre moi », un pervers « il ne perd rien pour attendre à son tour », un dépendant « peut-être qu' il ne m’apprécie plus », etc …
Enfin, il faut aussi savoir que certains schémas sont dits dysfonctionnels et correspondent à des «raisonnement biaisés », parfois en généralisant « encore une facture, je n'ai vraiment que des soucis », en s'attribuant exclusivement les conséquences « j'ai eu un accrochage, ça n'arrive qu'à moi », en faisant des déductions arbitraires « c'est sûrement de sa faute, il m'a fait un sourire en coin», etc …
En thérapie, une phase importante concerne les schémas cognitifs, nos filtres de pensées. Des petits tests nous permettent de les identifier et de simples exercices nous aident à remplacer ces schémas par d'autres, plus adaptés. En effet, savoir comment nous fonctionnons nous permet aussi d'apprendre à fonctionner autrement.

17/12/2015

ההתנהגות פסיבי אגרסיבי

דבר כזה עלול לקרות לכל אחד מאתנו: אתם יושבים בבית קפה, וכשסיימתם ביקשתם מהמלצר חשבונית או איזו תוספת ... אבל עוברות דקות ארוכות והמלצר לא מגיע וכשמבקשים ממנו להזדרז, אפילו בצורה הכי עדינה וברורה שאפשר, פתאום ניראה שהוא "מושך" את הזמן "בכוונה" בלי שום סיבה נראית לעין. במקום ציבורי כמו בית קפה, הבעיה לא רצינית ומשמעותית במיוחד. אבל לפעמים, זה קורה גם בהיבט המקצועי או/ו המשפחתי : מבקשים מילד כמה פעמים לסדר את חדרו, וכשמגיעים, הוא לא עושה דבר ושוכב על מיטתו כאילו כלום או משחק במחשב. מבקשים מעמית לעבודה לסיים איזו משימה ובחלוף מספיק זמן הוא טוען שהוא "שכח" למרות שכל אדם סביר לא היה שוכח משימה מסוג זה.

נשאלת השאלה מה בעצם קורה כאן? מדוע אנשים מתנהגים כך?

יתכן שהמלצר, הנער או העמית לעבודה מתנהג כבן אדם פסיבי אגרסיבי. מה זה אומר? איך מזהים אנשים כאלה? מהי הדרך הנכונה להתמודד עם אנשים שנוקטים בגישה כזאת?

להלן נסביר אודות ההתנהגות ונביא מספר דרכים על מנת להתמודד עם אנשים שמתנהגים כך.

כיוצא מהדוגמאות הללו, הבעיה תמיד מגיעה מצורת הפניה, שנחשבת בעיני אדם פרובלמטי כציווי. לזה מתווספת תחושת תסכול ומרד. זו נקודה חשובה. מבחינתו, היחסיים החברתיים נחשבים כיחסי כוח בין שולט/נשלט וייתפסו כבלתי מאוזנים. אפשר לסכם עקרון פסיכולוגי זה בביטוי: " כניעה היא תבוסה".
במקביל, יש עקרון אחר שבדרך כלל מסכמים אותו בביטוי: "חשיפת המחשבה טומנת בחובה סיכון גדול". באופן התנהגותי, זאת אומרת שהאדם יעשה כל מה שביכולתו כדי להתנגד בצורה פסיבית, מבלי להתבטא את דעתו בצורה ורבלית. בפועל, יכול להיות שהוא "ימשוך זמן" במקרה של בקשה מסוימת או משימה בעבודה, יבקר את המפקחים, יהיה בלתי יעיל בכוונה, או יתלונן שאיננו מובן ושנעשה לו עוול.
הדברים מקבלים משנה תוקף כשמעורבת בזה סמכות.

כמובן, אפשר לומר שכולנו מתנהגים כך לפעמים, במיוחד אם מבקשים משהו מאתנו בצורה לא נאותה. במקרה כזה זה סביר וטבעי. הבעיה כשמישהו נוהג כך באופן תדיר, בכמה מצבים וסיטואציות. בטח העליתם בדעתכם התנהגות הנהר במשבר גיל התבגרות, תקופה שהרבה דברים מסוג זה מתרחשים. אבל בגיל התבגרות, ההתנהגות שתיארנו לעיל בדרך כלל בממשק עם ההורים או עם בית הספר וסך הכל זמנית. בכל מקרה ברור שתופעה זמנית או מקרית היא נורמלית להבדיל ממי שאצלו התופעה קבועה וקונסיסטנטית.

אולי העליתם בדעתכם את טיפוס המטריד ... ולא טעיתם ! יש כאן כמה נקודות משותפות אבל הפרופיל המטריד יותר בעייתי וגם יותר קשה לנהל. מבחינת ההתנהגות אין הבדלים משמעותיים אבל מבחינת פסיכולוגית, ניתן לראות כאן הכחשה (שום דבר לא קרה, אפילו כאשר העובדות לא מתיישבות עם זה וזאת בצורה שאיננה מודעת לאדם), שליטה אומניפוטנטית (אין חוק אלה חוק של תאוותו האישית), ויותר מכל הנאה חזקה להיות בעמדת אופוזיציה. כלומר שמול המטריד, לאחר שנמאסתם, אחרי שנסיתם הכל כדי שהוא יבין שאתם רק מחפשים את השלווה, הוא פשוט נהנה מ"המשחק". משחק שאתם נכנסתם בו בלי לדעת, באמצעות הבקשות שלכם אליו (תיזכרו לדוגמאות לעיל : בקשה נחשבה כציווי) ותשובות, אם לא הסכמתם ללכת בדרכו (סירוב נחשב כאופוזיציה ולא מתאים לשליטה אומניפוטנטית). אם נכנסתם למשחק, אז תהיו בטוחים שהוא יחזור אליכם עם איומים, פרובוקציות, השפלות וכדומה.

כמובן, זה המצב הכי גרוע ולא כל בן אדם פסיבי אגרסיבי הוא מטריד. אבל בין כך ובין כך, אני מציע להתנהג בדרך זו:

טיפים חיובים, התנהגות נכונה :

א. להיות נחמד ואמפטי : בן אדם פסיבי אגרסיבי הוא בן אדם מאוד רגיש. משום שמבחנתו בקשה נחשבת כציווי, עדיף להיות הכי נחמד שאפשר. דוגמה : במקום לומר "תעשה לי את זה", עדיף להגיד "ניראה לי שיש לך הרבה עבודה אבל אני ממש צריך את זה. אשמח אם תוכל לעזור לי". כמובן, אי אפשר להבטיח שזה יצליח אבל ברור שאם נבקש ממנו משהו בצורה יותר מידי ישירה זה יגרום לו להתנהגות "פסיבי- אגרסיבי".

ב. לשאול לדעתו (אם אפשר) : בדרך כלל, מרגישים יותר מועילים כשנוטלים חלק בהחלטות חשובות וזה דבר נכון לכל תחום : משפחה, עבודה, וכו ... אז עדיף לנהוג כך כדי למנוע ניסיונות חבלה מאדם "פסיבי אגרסיבי". את זה גם הדגשנו בדוגמא לעיל.

ג. לעזור לו להתבטא באופן ישיר : התנהגות פאסיבית-אגרסיבית היא דרך עקיפה כדי לבטא תוקפנות. האדם שנוהג כך מרגיש שזה מסוכן לחשוף את מחשבותיו (מה שנכון בדרך כלל) אז עדיף לסייע לו להתבטא שהוא לא מסכים כדי לפתור חילוקי דעות.

ד. להזכיר את כללי "המשחק" : ליתר דיוק, להזכיר את התפקיד של כל אחד ומסגרת היחסים ביניכם כדי שהאדם יבין שהסמכות בינכם היא לא דבר אישי אלא משהו שנגזר מהמציאות. למשל : בתור עמית לעבודה שלך, לשנינו נדרש שיתוף פעולה פורה, שהרי הבוס מצפה מאתנו להתקדמות ושיתוף הפעולה משרת התקדמות זו. דוגמה אחרת בתוך אמה : אני עושה את זה לטובתך למרות שגם קשה לי.

טיפים שללים, התנהגות לא נכונה :

א. לעשות כאילו לא שמתם לב להתנגדותו :המטרה של התנהגות פסיבי אגרסיבי היא להעביר מסר. אם ניראה לכם שהקולגה ברוגז אתכם, עדיף לשאול אותו אם קרה משהו. אם לא, רוב הסיכויים שתחוו את התגובה שלו בצורה של פרובוקציה או התקפה בדרך עקיפה.

ב. לא להיות מוסרי : אדם פאסיבי אגרסיבי מורד נגד הסמכות אז עדיף לא לתאר התנהגותו בערכים, בין טוב לבין רע. יותר נכון לדבר על המשמעות של התנהגות כזו. דוגמא: במקום לומר "הגעה עוד פעם באיחור. זה לא נחמד", עדיף לומר "בגלל האיחור כולנו ..."

ג. לא להיכנס תוך פעולות מעשה-נקם באופן הדדי : רוב סיכויים שאתם תתעייפו קודם שהרי, כאמור, יש אפשרות שאדם פאסיבי אגרסיבי נהנה מהסיטואציה.

כולי תקווה שכללים אלו יעזרו קצת למי שצריך. כמובן, כל סיטואציה היא מיוחדת ואי אפשר להתבסס רק על דברים כלליים. לפעמים, עדיף להתייעץ מפסיכולוג מומחה. לפעמים, באים לפסיכולוג במקום אנשים שצריכים להיות בפסיכותרפיה ! אבל במקרה שאי אפשר להחליט עבור אחרים, עדיף לפרסם עקרונות על הבנה והתמודדות התנהגות פרובלמטית.

שתפו כדי לעזור למי שזקוק לכך.

Address

מסריק 29
Nahariya
22301

Telephone

0559770100

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ד"ר אילן אלגרבלי - פסיכולוג קליני לילדים, נוער ומבוגרים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram

Category