כנרת שלומוב- פסיכולוגית רפואית וחינוכית מומחית

06/10/2021

עדכון: עברתי לטיפול אונליין בלבד. ניתן לפנות דרך הWhatsApp 0507123055

12/11/2020

על החשיבות של טיפול פסיכולוגי, וטיפול פסיכולוגי רפואי.

איך הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב פסיכולוגים רפואיים:
אחת מחמש קטגוריות הצרכים שאנחנו ממפים בחמ"ל היא קטגוריית הצרכים הרגשיים. רבים האנשים שלא שמעו על פסיכולוגיה רפואית ושיקומית והמענה שהן נותנות לחוויית האובדן שחווה החולה וחווים קרוביו. אנחנו מנסים בחמ"ל לשכנע, כמובן, לקבל את הטיפול המקצועי הזה. אבל לא תמיד החולה ומשפחתו מסכימים. הסיבות מגוונות:
1. חשש מסטיגמות - אללי, גם במאה ה 21 עדיין יש אנשים שמאמינים שטיפול רגשי מעיד על המטופל שהוא חולה נפש. זו שגיאה מצערת במיוחד, כי כל אחד מאיתנו חווה נקודות שפל בחייו והיעדר מענה הולם עלול להחריף את הבעיה, בעוד שמענה הולם יכול להעניק כלים מצויינים להתמודדות מוצלחת.
2. חשש מהתפרקות - עם הצורך הזה, אני מודה, אני די מזדהה. גם לי היה חשש בשנים הראשונות שאם אשב מול איש מקצוע ואפתח את אשר על ליבי זה יהיה הצפה שאי אפשר לנקז. כאילו אם אומר את הדברים בקול אצטרך להתמודד איתם ביתר שאת. ואז ישבתי ודיברתי. אכן - הצפה. אבל היה גם ניקוז.
3. חשש מניכור - גם עם הטיעון הזה אני יכולה להזדהות. "מה כבר פסיכולוג שלא חווה את מצבי יכול לתת לי?", שאלתי לא פעם כשהציעו לי טיפול. ובכן, הוא יכול ונתן לי שם לתחושות ולרגשות. חוויתי ואני חווה "אובדן עמום" (לינק למאמר בנושא בתגובות). עצם ההבנה שיש למה שעובר עלי שם והגדרה ודרכי טיפול, אפילו בלי הטיפול עצמו, היו הקלה אדירה.
ואם אתם עדיין בוחרים שלא לפנות לטיפול מקצועי, יש גם אפשרות נוספת - "חונכות רגשית". עליה אפרט בפוסטים הבאים.
וחוץ מזה, זו הזדמנות מצויינת לבקש מכם לתמוך במאבק הפסיכולוגים הציבוריים, שרוצים שכולנו נזכה לטיפול טוב בלי לחרוך את הכיס. אני שמחה לסייע במאבקם הצודק ומאחלת להם הצלחה גדולה.
#רגשי
התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית

03/11/2020

נובמבר. חודש המודעות לפגים (והשותפים למסע)

גיבורים קטנים גדולים-חודש המודעות לפגים

חודש נובמבר הוא "חודש המודעות הבינלאומי לפגים". הפוסט מוקדש להורים אשר עוברים כרגע את המסע, או אלו שעברו.
כאמא גאה לשתי אלופות שהתחילו את דרכן מוקדם מכפי שציפינו, וכפסיכולוגית רפואית, אני מבינה כי לא ניתן להקיף את מורכבות התהליך בפוסט בודד, אך ננסה היום לגעת בכמה נקודות.

כאשר נולד תינוק לפני המועד, המשפחה כולה מושפעת. פעמים רבות הלידה המוקדמת מפתיעה ולא מתוכננת. לעיתים ישנה ציפייה כי הלידה תהא מוקדמת, ללא צפי מדויק מתי. במקרה כזה הלידה מגיעה לאחר תקופה חרדה בהריון, לעיתים לאחר אשפוז ממושך או שמירת הריון. הורים לתינוקות פגים חווים רמות מתח גבוהות יותר, חרדה, ותסמינים דיכאוניים בתקופת השהות בפגיה. גם לאחר השחרור מהפגיה, עדיין ניתן לחוש את ההשלכות הרגשיות. ממצאים בספרות מצביעים על אחוז גבוה של אמהות לפגים המדווחות על תסמינים פוסט-טראומטיים, חודשים ארוכים לאחר השחרור מהפגייה. תסמינים כאלו עשויים לכלול זכרונות חוזרים מתקופת הלידה והשהות בפגיה, הימנעות או עוררות פיזית מוגברת. יחד עם זאת, מסקירה של מספר רב של מחקרים (מטה-אנליזה) עולה כי במהלך שני העשורים האחרונים, ישנה ירידה ברמות הדחק (stress) של הורים לפגים. ככל הנראה עקב השיפור בטיפול בפגיות. כיום ישנו גם מערך של שירות פסיכולוגי בחלק מהפגיות, מה שבעיניי יביא לשיפור בהיבטים הנפשיים בהתמודדות הורים במהלך הפגייה.
כמה היבטים החשובים עבור הורים לפגים, או הורים לאלופים שהיו פגים.
• הורות- לעיתים מראה הפג באינקובטור, צוות אשר מטפל בו סביב השעון והיעדר היכולת להחזיק אותו אימת שנרצה, מרחיק את התחושה שזהו התינוק שלי ואני ההורה. בייחוד כאשר מדובר בילד ראשון. נתחיל מכך שאתם ההורים. אתם הדוברים והמגנים של ילדכם. ואתם עושים במיטב יכולתכם.
• אתם משמעותיים מאוד בהתפתחות ובצמיחה של התינוק הפג- אף משפחה לא בוחרת ללדת מוקדם. היעדר השליטה על מועד הלידה, ולאחר מכן ההתנהלות בפגייה מוביל לעיתים לתחושה כי חלק נכבד מהשליטה וההשפעה לא נמצא בידיים שלנו. זה לא נכון. בכלל. היכולת של ההורים לשאת את התקופה הזו משמעותית מאוד. כל תינוק זקוקים לגרייה מותאמת להתפתחות וקשר טוב עם ההורה, ובייחוד פג.
ההשקעה בהתפתחות הפגים לאחר השחרור מהפגייה והקשר עם התינוק, תורמים לצמצום ניכר בסיכונים של הפגים לעיכובים התפתחותיים. עד כדי כך אתם משמעותיים! הכח בידיכם.
• תמיכה- חשובה לאין ערוך. תמיכה יכולה להיות מסופקת בדמות השכנה שתסייע להוציא את האח הגדול מהגן, להכין ארוחת ערב, חברה שתברר עבורך מהם הטפסים הנדרשים לבירוקרטיה זו או אחרת, או קרוב משפחה שמתעניין, ומקשיב.
• זוהי שעת חירום- ולכן נתמקד במה שחשוב, ומתוך החלטה מודעת נשים בצד את מה שפחות. אם האשפוז הוא קצר או ארוך, הוא דורש משאבים וכוחות, וכדאי לחשוב כיצד לחסוך בהם.
• אחים לפגים- בתקופת השהות בפגיה האחים חווים את היעדר ההורים, גם אם אחד מהם נמצא יותר בבית. לעיתים היעדרות האם מתחילה קודם ללידה עקב אשפוז. מומלץ לשוחח איתם על כך בפתיחות מותאמת (ניתן לקרוא את הפוסט בנוגע ל"שיח רגשי בשעות חירום, וליישם בהקשרים אלו). השיח עימם צריך להיעשות בכנות ואותנטיות (כן, ניתן להודות גם ברגשות שלנו בשיח, בהתאם לגיל, ועדיין לשמור על תקווה). יתכנו שינויים התנהגותיים ואין להיבהל, אך יש להתייחס לכך. אם נודה על האמת, גם אתם לא מתנהגים כרגיל.
• משמעויות פסיכולוגיות- לידת פג הינה חוויה לא פשוטה. קיימות משמעויות פסיכולוגיות שכדאי לאוורר בזמן המתאים, ולעבדן. תחושות ומחשבות נפוצות כוללות אכזבה מהגוף שכשל לשאת הריון מלא, כעס, קנאה. חשוב לזכור כי מדובר בתקופה פסיכולוגית פיזיולוגית רגישה, שבה האשה אחר לידה, על כל הרגישות והמשמעויות של זה. יחד עם זאת, לא מתאפשר לה משכב לידה או תמיכה של אחר לידה, עקב השהות האינטנסיבית בפגיה. ליווי פסיכולוגי עשוי לסייע לעיבוד החוויות הללו אם בתקופת הפגייה או לאחר מכן.
• תמיכה קהילתית וברשת- ישנן קבוצות חברתיות להורים לפגים, ישנה עמותת "לה"ב" הנפלאה, וישנו מידע רב פרוש ברשת. מידע יכול לסייע אך יכול גם להציף רגשית. לא כל הורה יחוש הקלה להצטרף לקבוצות מעין אלו, ולא בכל שלב. מה שיכול להתאים בשנה הראשונה לאחר השחרור, לאו דווקא יתאים בתקופת הפגייה. קבוצת פייסבוק שתחזק הורה אחד, עשויה להעלות חרדות אצל האחר. זהו מסר חשוב עבור הסובבים את ההורים, אשר מעוניינים לתמוך ומפנים לקבוצות פייסבוק וכתבות. חשוב לזהות מה עוזר לאותו אדם, ומה מציף ומעורר חרדה.
• בשנה הראשונה לאחר השחרור- ישנה התארגנות לשגרה, אך היא קצת אחרת. יתכנו מעקבי התפתחות אינטנסיביים. מעבר להתארגנות הפרקטית, מעקבים אלו והחשש מעיכובים התפתחותיים עשויים להגביר מתח. בשנה זו תחושת ה"חירום" פוחתת, ויתכן כי תכנים רגשיים יצופו אצל בני המשפחה. ישנו מחקר אשר מצביע על תגובות רגשיות אפילו אצל הסבים והסבתות. זה הזמן לשקול האם יש צורך בעיבוד החוויה אצל איש מקצוע מתאים.
הטיפול בפגים כיום התקדם עד מאוד. ההבנה בפגיות את חשיבות הקשר בין ההורה לתינוק הפג התגברה והשלכות ההבנה מיושמות בפגיות רבות. בפגיות אלו מחוזק קשר על ידי מגע ("קנגורו"), נמסר מידע להורים על היבטים הנוגעים לטיפול בתינוק הפג, ואף קיים מערך תמיכה של מתנדבים ושירות תמיכה נפשי. כל זאת בתקווה לתמוך באתגר הניצב מול הורים לתינוק אשר הגיע מוקדם מידי לעולם, ולהעביר את המסר: אפשר לעבור את זה. אתם לא לבד.

* התמונה באדיבות אמא של אביגיל. שתי גיבורות מעוררות השראה.

20/08/2020

אבא מלא באהבה לבתו הקטנה. היא מתבוננת בו בגן החיות ומבקשת להתקרב לעז, צוחקת וזורקת מהחטיף שבידה. אביה מוכן להוריד את הירח עבורה. הוא ממלא את ידה בחטיף נוסף. כן, יש שלט שזה יכול להרוג את העז, אבל הקטנה כ"כ מאושרת. היא מבינה כי הוא אוהב אותה. היא מבינה גם שההנאה הרגעית שלה חשובה יותר מחיי העז.
בנה חוזר מהגן ובגאווה רבה מושיט לה את רשימת הכיבוד ליום ההולדת. הוא שומע אותה רוטנת בתסכול: "מה זה, כל אחד נהיה לי אלרגי? איך אפשר יומולדת בלי במבה?? בלי עוגה טעימה?". בשישי הוא ירקוד ויזמין את חבריו למעגל. הוא יחוש גאווה. אמא אוהבת אותו, והכינה לו את העוגה עם גיבור העל שלו. הוא יחלוק מהעוגה, לכולם חוץ מאשר לחבר שלו, שאינו יכול לאכול. הוא יבין שההנאה הרגעית שלו מהעוגה חשובה יותר מחברו ורגשותיו.
בגן השעשועים הוא יחוש שמחה כי אבא פילס לו את הדרך לנדנדה. אז מה אם היו שם שתי ילדות לפניו. בחוף הים תפסו 2 חניות, ליתר ביטחון. בתור עקף אשה מבוגרת כי עוד רגע מתחיל החוג. זו אהבה. אבא ואמא רואים רק אותו. את הנסיך הקטן והאהוב. במלוכה אכן יש אדם אחד שזכאי יותר מהשאר. אבל, מה קורה כשכולם חשים בני מלוכה? מה קורה בהתפכחות שמגיעה, והיא תגיע, שאתה בן אנוש פשוט עם?
זה מתחיל ברשימת הכיבוד. בדרך שבה הילד שומע את אבא מדבר על האנשים במחנה הפוליטי השני. כשאנחנו מבטלים את רגשות האחרים, אנחנו מבטלים את הלמידה של אחד מכישורי חיים הבסיסיים ביותר של הילדים. אנחנו מגדלים אותם לעולם, לחברה ללא הדבר המשמעותי כל כך- חמלה ואמפטיה. עזבו את החברה, זה עבור הילד שלכם.
דמיינו את המציאות טופחת על פניה של אותה ילדה, כשהיא צריכה להסתדר בהמשך בצוות עבודה. איך מקבלים דעה אחרת? למה עוד אדם זכאי לה חוץ ממנה?
דמיינו את אותו ילד שגדל. מצטרף לעוד חבר ועוד חבר שלמדו בדרך כי ההנאה שלהם חשובה מרגשותיו של האחר. דמיינו אותם מתקשים להבחין בין טוב ורע במצב הכי הכי קיצוני שיש. כי הטוב הוא שלי. הרע של האחר. אז למי אכפת? אני נהנה לזרוק ביסלי לעז.
30 בני אדם שלא הצליחו לראות את האחרת. 30.
זה בידיים שלנו.

29/07/2020

השבוע סיימתי את עבודתי כמנהלת היחידה לגוף-נפש במכבי. יחידה שהקמנו מאפס, מתוך אמונה גדולה שזה זה, החלק החסר והנחוץ כל כך. זכיתי לעבוד עם אנשים מיוחדים כל כך, עם ראייה רחבה ושלמה, כזו שלפעמים יודעת לצאת מהקופסא. יחד הצלחנו להגמיש תפיסה של טיפול פסיכולוגי, הצלחנו לשנות תפיסה של טיפול רפואי. אני גאה בכל מה שחצבנו בתקופה הזו, וכואבת את מה שלא אמשיך לשנות בהמשך.
תודה על ההזדמנות הנפלאה הזו, תודה על חברים שרכשתי. מכל המתנות שקיבלתי ביחידה ובבריאות הנפש, חשה שאכן זכיתי באהבה.

19/11/2019

חודש המודעות לפגים (והתמודדות המשפחות)

גיבורים קטנים גדולים-חודש המודעות לפגים

חודש נובמבר הוא "חודש המודעות הבינלאומי לפגים". הפוסט מוקדש להורים אשר עוברים כרגע את המסע, או אלו שעברו.
כאמא גאה לשתי אלופות שהתחילו את דרכן מוקדם מכפי שציפינו, וכפסיכולוגית רפואית, אני מבינה כי לא ניתן להקיף את מורכבות התהליך בפוסט בודד, אך ננסה היום לגעת בכמה נקודות.

כאשר נולד תינוק לפני המועד, המשפחה כולה מושפעת. פעמים רבות הלידה המוקדמת מפתיעה ולא מתוכננת. לעיתים ישנה ציפייה כי הלידה תהא מוקדמת, ללא צפי מדויק מתי. במקרה כזה הלידה מגיעה לאחר תקופה חרדה בהריון, לעיתים לאחר אשפוז ממושך או שמירת הריון. הורים לתינוקות פגים חווים רמות מתח גבוהות יותר, חרדה, ותסמינים דיכאוניים בתקופת השהות בפגיה. גם לאחר השחרור מהפגיה, עדיין ניתן לחוש את ההשלכות הרגשיות. ממצאים בספרות מצביעים על אחוז גבוה של אמהות לפגים המדווחות על תסמינים פוסט-טראומטיים, חודשים ארוכים לאחר השחרור מהפגייה. תסמינים כאלו עשויים לכלול זכרונות חוזרים מתקופת הלידה והשהות בפגיה, הימנעות או עוררות פיזית מוגברת. יחד עם זאת, מסקירה של מספר רב של מחקרים (מטה-אנליזה) עולה כי במהלך שני העשורים האחרונים, ישנה ירידה ברמות הדחק (stress) של הורים לפגים. ככל הנראה עקב השיפור בטיפול בפגיות. כיום ישנו גם מערך של שירות פסיכולוגי בחלק מהפגיות, מה שבעיניי יביא לשיפור בהיבטים הנפשיים בהתמודדות הורים במהלך הפגייה.
כמה היבטים החשובים עבור הורים לפגים, או הורים לאלופים שהיו פגים.
• הורות- לעיתים מראה הפג באינקובטור, צוות אשר מטפל בו סביב השעון והיעדר היכולת להחזיק אותו אימת שנרצה, מרחיק את התחושה שזהו התינוק שלי ואני ההורה. בייחוד כאשר מדובר בילד ראשון. נתחיל מכך שאתם ההורים. אתם הדוברים והמגנים של ילדכם. ואתם עושים במיטב יכולתכם.
• אתם משמעותיים מאוד בהתפתחות ובצמיחה של התינוק הפג- אף משפחה לא בוחרת ללדת מוקדם. היעדר השליטה על מועד הלידה, ולאחר מכן ההתנהלות בפגייה מוביל לעיתים לתחושה כי חלק נכבד מהשליטה וההשפעה לא נמצא בידיים שלנו. זה לא נכון. בכלל. היכולת של ההורים לשאת את התקופה הזו משמעותית מאוד. כל תינוק זקוקים לגרייה מותאמת להתפתחות וקשר טוב עם ההורה, ובייחוד פג.
ההשקעה בהתפתחות הפגים לאחר השחרור מהפגייה והקשר עם התינוק, תורמים לצמצום ניכר בסיכונים של הפגים לעיכובים התפתחותיים. עד כדי כך אתם משמעותיים! הכח בידיכם.
• תמיכה- חשובה לאין ערוך. תמיכה יכולה להיות מסופקת בדמות השכנה שתסייע להוציא את האח הגדול מהגן, להכין ארוחת ערב, חברה שתברר עבורך מהם הטפסים הנדרשים לבירוקרטיה זו או אחרת, או קרוב משפחה שמתעניין, ומקשיב.
• זוהי שעת חירום- ולכן נתמקד במה שחשוב, ומתוך החלטה מודעת נשים בצד את מה שפחות. אם האשפוז הוא קצר או ארוך, הוא דורש משאבים וכוחות, וכדאי לחשוב כיצד לחסוך בהם.
• אחים לפגים- בתקופת השהות בפגיה האחים חווים את היעדר ההורים, גם אם אחד מהם נמצא יותר בבית. לעיתים היעדרות האם מתחילה קודם ללידה עקב אשפוז. מומלץ לשוחח איתם על כך בפתיחות מותאמת (ניתן לקרוא את הפוסט בנוגע ל"שיח רגשי בשעות חירום, וליישם בהקשרים אלו). השיח עימם צריך להיעשות בכנות ואותנטיות (כן, ניתן להודות גם ברגשות שלנו בשיח, בהתאם לגיל, ועדיין לשמור על תקווה). יתכנו שינויים התנהגותיים ואין להיבהל, אך יש להתייחס לכך. אם נודה על האמת, גם אתם לא מתנהגים כרגיל.
• משמעויות פסיכולוגיות- לידת פג הינה חוויה לא פשוטה. קיימות משמעויות פסיכולוגיות שכדאי לאוורר בזמן המתאים, ולעבדן. תחושות ומחשבות נפוצות כוללות אכזבה מהגוף שכשל לשאת הריון מלא, כעס, קנאה. חשוב לזכור כי מדובר בתקופה פסיכולוגית פיזיולוגית רגישה, שבה האשה אחר לידה, על כל הרגישות והמשמעויות של זה. יחד עם זאת, לא מתאפשר לה משכב לידה או תמיכה של אחר לידה, עקב השהות האינטנסיבית בפגיה. ליווי פסיכולוגי עשוי לסייע לעיבוד החוויות הללו אם בתקופת הפגייה או לאחר מכן.
• תמיכה קהילתית וברשת- ישנן קבוצות חברתיות להורים לפגים, ישנה עמותת "לה"ב" הנפלאה, וישנו מידע רב פרוש ברשת. מידע יכול לסייע אך יכול גם להציף רגשית. לא כל הורה יחוש הקלה להצטרף לקבוצות מעין אלו, ולא בכל שלב. מה שיכול להתאים בשנה הראשונה לאחר השחרור, לאו דווקא יתאים בתקופת הפגייה. קבוצת פייסבוק שתחזק הורה אחד, עשויה להעלות חרדות אצל האחר. זהו מסר חשוב עבור הסובבים את ההורים, אשר מעוניינים לתמוך ומפנים לקבוצות פייסבוק וכתבות. חשוב לזהות מה עוזר לאותו אדם, ומה מציף ומעורר חרדה.
• בשנה הראשונה לאחר השחרור- ישנה התארגנות לשגרה, אך היא קצת אחרת. יתכנו מעקבי התפתחות אינטנסיביים. מעבר להתארגנות הפרקטית, מעקבים אלו והחשש מעיכובים התפתחותיים עשויים להגביר מתח. בשנה זו תחושת ה"חירום" פוחתת, ויתכן כי תכנים רגשיים יצופו אצל בני המשפחה. ישנו מחקר אשר מצביע על תגובות רגשיות אפילו אצל הסבים והסבתות. זה הזמן לשקול האם יש צורך בעיבוד החוויה אצל איש מקצוע מתאים.
הטיפול בפגים כיום התקדם עד מאוד. ההבנה בפגיות את חשיבות הקשר בין ההורה לתינוק הפג התגברה והשלכות ההבנה מיושמות בפגיות רבות. בפגיות אלו מחוזק קשר על ידי מגע ("קנגורו"), נמסר מידע להורים על היבטים הנוגעים לטיפול בתינוק הפג, ואף קיים מערך תמיכה של מתנדבים ושירות תמיכה נפשי. כל זאת בתקווה לתמוך באתגר הניצב מול הורים לתינוק אשר הגיע מוקדם מידי לעולם, ולהעביר את המסר: אפשר לעבור את זה. אתם לא לבד.

* התמונה באדיבות אמא של אביגיל. שתי גיבורות מעוררות השראה.

12/11/2019

בבוקר כזה- תזכורת לפוסט לשיח עם הילדים

שיח רגשי עם ילדים בשעות חירום

בכלל כיוונתי לכתיבה על וויסות רגשי ותקשורת בתוך המשפחה. אבל אז החריף המצב הבטחוני. החלטתי לכתוב על שיח רגשי, עם הכוונה לשיח בנושא המצב הבטחוני. רוב העקרונות נכונים לתקשורת רגשית פתוחה בבית, בשעות שגרה וגם בחירום.

1. שיח מותאם לשלב ההתפתחותי של הילד- במידה וישנם מספר ילדים בבית בגילאים שונים, מומלץ לנהל שיח שונה עם כל אחד מהם. ילדים בוגרים יותר, אשר יכולים להיחשף בעצמם גם למידע מלא יותר, ידרשו שיח יותר על המצב הבטחוני. יחד עם זאת, חשוב לא "לנדב" מידע שלא לצורך. בהקשר לכך, מומלץ לשים לב למידע שהילדים נחשפים אליו גם בעקיפין, ולסייע להם כאשר נחשפו למידע לא מותאם, על פי העקרונות שאפרט בהמשך.

2. שיח מותאם להיכרות שלכם עם הילד שלכם- אתם מכירים את ילדכם באופן המיטבי. אתם מכירים את הרגישות הייחודית לו. ישנם ילדים שיצטרכו הכלה רבה יותר. אתם מכירים אותם, עד כמה הם נבהלים במהירות. כמה זמן לוקח להם להירגע ממצב רגשי לא נעים. מה מסייע לילד שלך להירגע? כיצד הגיב למצבים דומים בעבר, ומה אני יכול ללמוד מכך כהורה?

3. המללה של הרגשות- זה נשמע טריוויאלי שילד מבין מה הוא מרגיש. אך לא כך הדבר תמיד. כאשר אנו שומעים מישהו ועונים- "נשמע שאתה פוחד", אנו עוזרים לו להבין את החוויה, כאשר בתוך עצמת הרגשות שלו לא תמיד הוא יכול להבין. בנוסף, המסר שעובר הוא אמפטי- אני מבינה את מה שאתה עובר. זהו שלב חשוב מאוד בשיח רגשי עם ילדים, וודאי צעירים.

4. האיום הוא אובייקטיבי, אבל גם סובייקטיבי- יש לנו נטייה לנסות ולשפוט את המציאות ולהעריך אותה כדומה עבור האחר. העובדה שאנחנו מאמינים שכרגע אנו מוגנים, או שהסיכוי לסכנה נמוך, אין זה אומר שכך גם הילד חווה זאת. פגיעה בתחושת המוגנות יכולה להיחוות בעקיפין. למשל, דרך מידע שהילד נחשף אליו מחברים למסגרת החינוכית, דרך חדשות, דרך חלקיקי שיחה כאשר נראה כלא שומע ועסוק בענייניו. מומלץ לקחת בחשבון שהמציאות הינה סובייקטיבית עבורו. שיחה קצרה ועניינית על המצב הבטחוני יכולה לחשוף את התפיסה של הילד, ומידת תחושת המוגנות שלו.

5. אפשרו לילד להביע את רגשותיו לגבי המצב הבטחוני- עצב, אשמה, פחד (הפחד יכול לנבוע מהחשש שיקרה לו משהו, או למישהו שהוא אוהב). הכל לגיטימי ודורש את ההכלה שלנו. שיח על רגשותיו לא יעצימו את הרגשות הלא נעימים. השיח לא "יכניס לו רעיונות" כל עוד אנחנו לא נכניס רעיונות. רק נאפשר להעלות את מה שכבר נמצא שם. השיח יפתח צוהר ואפשרות לנו כמבוגרים לארגן ולהחזיר את הרגש באופן מאורגן יותר.

6. לא להכחשה- הכחשה של עובדות קשות או מצערות, או סילופן באופן משמעותי עשוי לגרום לנזק גדול יותר- המסר הוא, כנראה שזה משהו כל כך נורא או עצמתי שמשקרים לי. וזה מתחבר לנקודה אחרת שעלתה כאן- לקחת בחשבון שהעולם הפנימי, האישי של הילד לא תואם בהכרח את מה שנראה כלפי חוץ. כך לדוגמא, אנו יודעים לצערנו שהיו נפגעים במטח הרקטות. במידה והילד שמע שיש נפגעים, לא להכחיש זאת! הסתרה מונעת יכולת לעשות עיבוד! היא מונעת את האפשרות שלכם כהורה, לקחת את המידע ולשלוט בפרשנות שלו. להחזירו לילד בצורה אסופה ומבוקרת.

7. זיהוי של עיוותים בתפיסה ובחשיבה- מומלץ לשים לב האם קיימות תפיסות שגויות (לעיתים עקב מידע חלקי ששמע והבנה לא נכונה). במצב כזה כדאי לשוחח על כך ולתקן בעדינות. בהקשר זה יש להבחין בין התפיסה השגויה לרגש שנובע ממנה. אם למשל, ילד מציג סימני חרדה ופחד מוגזם בעיניכם, כיוון שהוא תופס איום מוגבר, אנו נתייחס לתפיסה של האיום המוגבר ולא לחרדה. משפטים כגון: "שטויות. אין ממה לפחד!" עלולים להעביר מסר של דיסלגיטימציה לרגשותיו ולגרום לו להתבייש בכך. בפעם הבא הוא עשוי להימנע מלחלוק את רגשותיו. כאשר נסייע לו לתקן את התפיסה השגויה, הרגש ישתנה בהתאם. למשל "אני מבינה שאתה מאוד חושש שתיפגע או שיקרה משהו לאבא ואמא כאשר אנחנו בעבודה. לכן אתה פוחד כל כך. יש לנו בעבודה ממ"ד ואני מבטיחה לך שלו תהיה אזעקה אני אכנס מייד לממ"ד. אפילו אצלם לך תמונה משם, מה דעתך?".

8. חיזוק תחושת המוגנות של הילד- התמקדו בהיבטים החיוביים. למשל, נתמקד בכך שתחת שמירת כללי הבטיחות, אנו מוגנים. אם הילד נחשף למידע או שואל על נפגעים , אנו לא מכחישים אך *מרחיקים* את האיום. נכון, לצערנו זה קרה. אך סך הכל מדובר במעט מאוד, באחוז קטן. נתמקד בשיחה במאות האלפים שתפסו מחסה ויצאו ללא פגע. באופן כזה אנחנו מרחיקים את האיום לפגיעה מהילד, ומספקים לו אמצעי להיות אקטיבי בהגנה שלו.

9. חיזוק תחושת המוגנות של הילד- העצמת תחושת השליטה והאקטיביות- כדאי להזכיר ולהתמקד בכל מה שהילד כן יכול לעשות בשעת חירום, ובכך להחזיר את תחושת השליטה אליו. ניתן למנות תפקיד המותאם לשלב ההתפתחותי (למשל, בעת כניסה לממד, אתה אחראי על בחירה של משחק. על סגירת החלון, לבדוק שכולם בפנים).

10. חיזוק תחושת המוגנות של הילד- מה עוזר לי להירגע? בשיח הרגשי, אפשר במידת הצורך לשבת עם הילד ולהבין איתו, מה מסייע לו כאשר הוא חש חרדה/פחד/עצב? היזכרו בדוגמא, ויחד צברו כלים להתמודדות. לכולנו ארגז כלים, אם חבוי או גלוי יותר. בעצם הזיהוי אתם מסייעים להם לחוש מסוגלים יותר, בטוחים יותר, מוכנים יותר. אתם שומעים את הקושי שלהם, אך לא נשארים פאסיביים או אדישים מולם. וזה, שיח רגשי מקדם!

15/07/2019

"טיפול" נפשי ראוי שיהיה מבוסס ראיות, לבסס יעילותו. בעצם, בואו ננמיך ציפיות, "טיפול" כדאי שראשית לא יעשה נזק נפשי.
מילא שבבסיס של ההמרות למיניהן עומדת ההנחה שעצם העובדה שאינני מקבל את האחר, כדאי שאשנה אותו, מילא שהוא יגרום לסבל לאחר, אבל מדובר בטיפול לא יעיל.
הייתי שמחה לראות טיפולי המרה מאנשים עם נטייה לשנאת חינם, קטנות נפש ודעת, לפתיחות קבלה ואהבה. אולי אז גם יהיה מה לדבר על אהבה אמיתית לרוח.
*מצרפת בתגובות גם תגובה רשמית של איגוד הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. אם כבר ילדים ונוער, אז מידע מגוף שבאמת אמון על רווחתם הנפשית.

"פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית" מודה ל Israel Psychology Association (הפ"י), חברת הפורום, על נייר עמדה חד משמעי שיצא אמש בנוגע לאמירתו של שר החינוך הרב רפי פרץ לגבי טיפולי המרה. כוחו של הפורום ושל המועצה הציבורית שהוקמה לשינוי השיח הציבורי, נשען בין השאר על שירותי היח"צ שאנו רוכשים בשבועות האחרונים. כפי שנוכחו כולם לגלות ביממה האחרונה, השילוב בין אמירה מקצועית ברורה ורלוונטית עם ליווי יח"צ מקצועי, מאפשר לנו חשיפה תקשורתית רחבה. בעתיד הקרוב נתחיל לראות כיצד הפסיכולוגיה הציבורית תופסת יותר ויותר מקום בשיח הציבורי. כך אנו בטוחים שנוכל להשפיע על קובעי המדיניות ולשנות את המציאות בשטח, לטובת אוכלוסיית ישראל ומקצוע הפסיכולוגיה גם יחד.

חשוב להזכיר שהפורום עדיין זקוק לכם. "התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית" השייכת לפורום, מממנת חלק מהיח"צ, ולכן - אם לא הצטרפת כחבר/ה בתנועה או בחרת דרך אחרת לתרום למאבק, זה הזמן!
https://www.publicpsychisrael.org/membership

הנה קישורים לראיונות ומקבץ כתבות עצום בהם הוזכר נייר העמדה החשוב של הפ"י ביממה האחרונה:

https://www.kan.org.il/radio/program.aspx?progId=1140
תוכנית הרדיו "הבוקר הזה עם אריה גולן" 14.7.19 דקה 1:07 - ראיון עם ירדן מנדלסון חטיבת הפסיכולוגים, נציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית

https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.7497691

https://m.ynet.co.il/Articles/5549447

https://news.walla.co.il/item/3247206?utm_source=whatsup&utm_medium=sharebutton&utm_term=social&utm_content=whatsup&utm_campaign=socialbutton

https://m.news1.co.il/ArticlePage.aspx?docid=415581&subjectid=1

https://m.maariv.co.il/news/israel/Article-708041

https://13news.co.il/item/news/domestic/articles/lgbt-peretz-299982/

https://m.ynet.co.il/Articles/5549772

https://m.ynet.co.il/Articles/5549758

https://www.davar1.co.il/189662/

05/06/2019

אתמול התראיינתי לגלי צה"ל, לתכנית "משפחה גרעינית", עם אברי גלעד ועינת נתן. הנושא היה התמודדות עם בן זוג החולה במחלה כרונית, בעקבות מותה של נחמה ריבלין. שאפו על העלאת המודעות לנושא החשוב הזה. לכל המתמודדים, אל תישארו לבד.
לתכנית המלאה קישור בתגובות ,ואפשר גם לחפש באתר גלי צה''ל, את התכנית מאתמול, 4.6.19 (מדובר בראיון הראשון בתכנית).

24/01/2019

כשיש נושא שמאמינים בו מכל הלב (והבטן) אז ימים ארוכים של עבודה, איסוף מידע, ולצאת מהבית כשעדיין חשוך בחוץ, מתגמדים אל מול התחושה שהנה,תרמת תרומה צנועה להעלאת המודעות לנושא כל כך משמעותי (אשר בתת אבחון). #הפרעות מצב רוח בזמן היריון. צריך לדבר על כך יותר. הרצאה הבוקר, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, באר שבע.

31/12/2018

ועכשיו גם בynet ☺️
טיפים לשנה החדשה בנושא בריאות. מהכותבות שירי גמליאל (רב"ע) ואני, היחידה לגוף נפש, מכבי אשדוד

גוף ונפש, תזונה, כושר, נשמה ורוח: 100 החלטות בריאות, פשוטות וחשובות שאתם יכולים להחליט השנה. כמה מהן תאמצו?