16/03/2025
*בואו נדבר על מוות*
הטבע בשבילי הוא מרחב בטוח לחוות דרכו את החיים, על כל צדדיה. מוות הוא חלק מהחיים, עד כמה שזה אחד הנושאים והתחומים המציפים והקשים יותר, זו האמת.
המון הורים פונים מבולבלים וחוששים לדבר על מוות של קרוב משפחה, או חיית מחמד, ובכלל. ובשבילי הטבע עוזר לנו לשמור את הפשטות שילדים כל כך זקוקים לה. 🍃לראות חרק מת ברחוב, זו ההזדמנות לדבר על מעגל החיים.
🍃עם הבת שלי, מגיל כלום היא ראתה מלא יצורים מתים, חרקים, קיפודים, ציפורים, חתולים, אפילו עטלף 😥 כי זה פשוט שם, סביבנו.
🍃קברנו ביחד אוגרת שאהבנו מאוד, נפרדנו מדמות משמעותית והאבל עדיין טרי. היה שם (ועדיין יש) מקום לרגשות, על כל גווניהם: עצב, כעס, געגוע, אכזבה, וגם שמחה, צחוק ואהבה עם הזכרונות.
🍃כל פעם שאנחנו עוברות ליד הקבר של האוגרת אנחנו אומרות לה שלום ושולחות לה אהבה🐹.
🍃כשאנחנו רואות חרק או חיה אחרת וזה מתאים, אנחנו מחזירות אותם לטבע חזרה לאדמה ולא סתם להיות זרוק על הכביש.
🍃כל הזדמנות כזו היא רגע שאפשר לנרמל את החלק הזה שרובנו כל כך חוששים ממנו בתרבות שלנו. הטבע עושה את זה פשוט...ומה שנשאר לנו כהורים זה לנשום, ולשמור על הפשטות הזו כדי להעביר אותה לדור הבא ללא חששות, כשיש מקום לכל שאלה (כשהתשובה מותאמת גיל כמובן), לכל רגש, ולאפשרות גם לעבור הלאה, שילדים כל כך טובים בזה!
אז מה חשוב להעביר עם אובדן של דמות משמעותית?
*קודם כל להישאר רגועים כמה שאפשר, כדי להיות פנויים לילד
*לשמור על שיח קונקרטי ופשוט כמה שאפשר, משפט קצר ''הוא מת''.
*להימנע מאמירות מופשטות כמו ''הוא בשמיים'' שמעוררות בלבול. המוח של ילדים בגיל הרך עובד בצורה מילולית ומעשית, ומשפט כזה יכול לעורר שאלות כמו ''אז אם נעלה על מטוס נוכל לראות אותו?" ומה אם יש גשם?...אז אפשר להגיד שהוא מת, הוא כבר לא נושם וקברנו את הגוף. אבל הוא תמיד יהיה איתנו בזכרונות, בתמונות, ובאהבה שלנו אליו.
*חשוב בגיל הרך להרחיק את המוות כמה שיותר, כי הם זקוקים לבטחון שבהיקשרות עם דמות עיקרית. ''רק מי שממש ממש זקן וממש ממש חולה בסוף מת''. עם ההתבגרות אפשר להרחיב יותר ולהתקרב למציאות בצורה עדינה ומותאמת.
*טקס פרידה מאוד מסייע בשלב מעבר, גם לנו וגם לילדים. אפשר לעשות קבר סמלי (או אמיתי- אבל קחו בחשבון שהעירייה אמורה לפנות גוויות בע''ח), ליצור קופסת זכרונות, ציור או מכתב פרידה, ועוד...
*להזכיר תמיד ש''אמא/אבא תמיד יהיו איתך ושומרים עליך''. וגם כשקורה דבר נורא והם לא, מה שמרפא הוא האפשרות להרגיש את הכל, ושיש שם מי שמקשיב ונותן מקום. זה הבטחון האמיתי. 💝
מה מזה מדבר אליכם, ומה קשה? מה עזר לכם להתמודד עם האובדן? אשמח לשמוע 🙏
*בתמונה- פגשנו היום מאיינה מתה, יפה כל כך. הילדה כמובן הסתקרנה, הסתכלה מקרוב ורצתה לגעת. דיברנו על האפשרויות של מה קרה לה, אולי הייתה מאוד חולה, או שאולי טרפו אותה. לא היה לנו זמן לקבור אותה אבל שלחנו לה אהבה והמשכנו... 🍃🌬️
#הדרכתהורים
#טיפולרגשי
#מוות
